גליתא

כשחיפשתי מה לעשות בירושלים, מצאתי את חוצות היוצר – שם נהנינו מהופעה של מוקי – עם שירים חדשים וישנים – ואולי זה המקום לבקש ממנו סליחה בשם הקהל, שעזב את המושבים לפני שההופעה הסתיימה…
אבל זה היה ביום חמישי ולנו נשאר יום שישי שלם בירושלים רבתי לחפש כיצד להעסיק את הפרחחים הקטנים (לא ממש פרחחים וגם לא ממש קטנים). יום שישי על הבוקר נסענו למוזיאון המדע – אבל זה כבר לפוסט אחר (יגיע בהקדם, אני מבטיח) ומשם נסענו לנו לקיבוץ צובה ליד מבשרת (לא שאני יודע איפה מבשרת נמצאת – חוץ מזה שהיא בירושלים… ולעבור שם סדנת שוקולד…

האמת היא שאני לא חסיד גדול של שוקולד – זהו – גיליתי לכם את הסוד הנורא שלי – איך אפשר לא לאהוב שוקולד ?! אבל זו היתה סדנה… איך לומר… קצת אחרת.
כמובן שהגענו באיחור אופנתי (של שעתיים), ולהזכירכם שהיום הוא יום שישי – יום קצר… למרות זאת קיבלו אותנו בסבר פנים יפות והושיבו אותנו (זאת אומרת את לירון והילדים – אני נשארתי בצד כדי לצלם ולכתוב הערות) ליד שולחן, אחרי שהסבירו לנו על סוגי הסדנאות השונות – כל אחת מותאמת גיל – לירון בחרה להכין פרלינים ממולאים בגנאש וטבלת שוקולד מאוירת ומצוירת על ידה, שקד בחרה להכין בית קטן בערבה ונדב הכין רכב 4X4.
קצת על הסדנאות – מתוך האתר של גליתא

האהובים שלי התחילו לעבוד ואני התחלתי לצלם. צילמתי בערך 200 תמונות, שמתוכן בחרתי את הטובות והמתאימות ביותר, ואפילו הכנתי שני סרטונים קצרים המתארים את העבודה.

נדב מהנדס לו רכב על

שקד בונה בית

בואו נחזור לגליתא – אחרי שהקימה את מפעל השוקולד המפורסם שלה על גדות הכינרת, בדגניה ב',  מצאה לה מקום נוסף – בינות להרי ירושלים – בתוך קיבוץ צובה. המקום מחולק לחנות ואולם קולנוע קטן ולסדנא. גם אני, כאחד שלא חובב שוקולדים – להזכירכם – הלכתי לי קצת לאיבוד מהכמות והמגוון של השוקולדים בחנות.

כולם נהנו מעצם העבודה ונדב נכנס לכזאת שמחת עשייה, שלקח לו זמן לצאת ממנה – וזה עוד לפני שהוא הכניס את השוקולד לפה… אה… כן – אי אפשר להפסיק לאכול את השוקולד הזה, מרוב שהוא טעים…

את המוצרים המוגמרים של הג'יפ והבית תוכלו לראות בסוף – אבל כזאת חדוות עשייה, ריכוז ואהבת אחים, לא ראיתי תקופה ארוכה אצל שני ילדי ה- ADHD שלי.
תוך כדי בניית הבית והרכב הם גם טעמו מהשוקולד (איך לא), ואני סובבתי את ראשי כדי לראות כיצד מתקדם הפרוייקט של זוגתי שתחיה – אין מה להגיד – האישה כשרונית.

הכיתוב, אגב, נעשה בשוקולד לבן על גבי התבנית, בכתב ראי, ועליו נשפכו כמויות אדירות של שוקולד

המדריכות היו בעלות סבלנות אין קץ – וגם כשקירות הבית או דפנות הרכב התפרקו, תמיד הן באו עם מילה טובה וסייעו ועזרו "להדביק" שוב (עם עוד שוקולד) ולחזק את ידי הילדים.

מילוי גנאש בטראפלס

אחרי מילוי הגנאש, עוטפים את הטראפלס בדבק (שוקולד – כבר אמרנו) ומגלגלים באבקת עוגיות או בקוקוס – לפי הטעם.

כל יצירות האומנות עוברות אחר כבוד למקפיא לצורך הקשחה של השוקולד, כשעל כל תבנית פלסטיק מדבקה עם מספר או שם האומן.

רכב על חלל

קצת קשה אולי להבחין ברכב המקורי, אבל מתחת לכל התוספות מתחבא לו ג'יפ 4X4 שגלגליו קצת שקועים בבוץ השוקולד, עם שתי עיניים כחולות (סוכריות עדשים) ואף (מרשמלו). על הגג והדלת האחורית גלגלים חלופיים (אוראו).
זה מה שקורה כשמגיע הגשם והופך את הגינה עם הדשא הירוק (סוכריות) למצע טובעני של בוץ (עוד שוקולד).

הבית של שקדי

בית עם גדר (Gummy Bears), גינה עם דשא (סוכריות) וסנטה קלאוס שלא מצא ארובה אז השאיר מתנות על הגג (עוד סוכריות צבעוניות).

המון כישרון בשני ילדים ענקיים ובאישה שטוענת שהיא לא יצירתית…

בערב טעמנו מטבלת השוקולד (היה להם מקום לעוד שוקולד – לילדים האלה) ואני חייב לציין… לא – אני יוצא קבל עם ועדה ומודיע – השוקולד מעולה !