אגם הזאבים / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה

…"חלמתי על עדת זאבים שמקיפה אותי, זאב אחד עולה על המיטה שלי ואני מרגיש את המשקל שלו עלי. יש לו שתי עיניים אדומות כדם והוא מסתכל עלי. פתאום הוא הופך לפגיון עם ראש של זאב. אני לא יכול יותר"…

זה החלום שסיפר כריסטופר ונזל לכומר שלו לפני שנמצא ללא רוח חיים כשוורידי ידיו חתוכים. המשטרה לא היתה מייחסת לכך חשיבות רבה, אילולא נמצאו עוד שתי גופות – שתיהן התאבדות לכאורה באותו אופן ושלושתם סיפרו את אותו סיפור על זאבים שבאים לטרוף אותם בסיוט שנמשך כבר שבוע…
שלושה מקרי מוות בשלושה מקומות שונים בארצות הברית (לפני עידן טראמפ – הייתי חייב להכניס את זה, לא ?), כשהמכנה המשותף לשלושתם הוא ביקור במקום נופש יוקרתי בשם 'אגם הזאבים' (1,000$ ללילה) ושלושתם עברו טיפול בהיפנוזה להפסקת עישון אצל ד"ר האמונד…

כשחברו של הבלש גרני מביא בפניו את הסיפור, מנסה בלש המשטרה המעוטר (שיצא לפנסיה זה מכבר) להתנער מהעניין, אולם להפתעתו, דווקא אישתו, שבדרך כלל מתנגדת לפעולותיו, מתעקשת לנסוע למקום המרוחק ולפענח את התעלומה.

מבלי לעשות ספוילרים מיותרים, אספר רק שיותר מגורם אחד עוקב אחר הבלש גרני ואישתו מרגע הגעתם לאתר הנופש ועד… עד הסוף הבלתי נמנע של התנגשות הענקים, או שמא אומר – האריה, הסמור, העכביש והזאב.

איך האיש המשוגע קשור לנושא ואיך נץ, שעף רק ביום, יכול לתקוף אנשים ולעוף בלילה לכיוון הירח ?

האם אישתו של הבלש גרני מאבדת את שפיות דעתה ? איך גופה מופיעה ונעלמת באמבטיה אצלם בסוויטה הנשיאותית ?

*

בג'ון ורדון התאהבתי כבר בספרו הראשון 'חשוב על מספר' – ששם הראה חשיבה יצירתית מסוג שונה מסופרי מתח אחרים. הניתוח האנליטי של הבלש ג'ון גרני ופתירת תעלומות המסתורין מזכירים לי מאד (בהבדלים נדרשים כמובן ועם הפרש של 100 שנים בערך) – את שרלוק הולמס הזכור לטוב.

אחריו הגיע הספר 'עצמי עיניים חזק' ו- 'תנו לשד לישון', כולם בהוצאת 'כתר' וכולם מעולים בזה אחר זה.

הספר הרביעי 'פיטר פן חייב למות' יעלה גם הוא אצלי בבלוג, ברגע שאשים ידיים עליו באחת מחנויות הספרים, אליהן אני נמנע מלהיכנס, ולו רק מהסיבה שקשה לי שלא לצאת עם ספר ביד…