בילבי בנעלי בלט

יום שבת, לא מוקדם מדי בבוקר – שקד ואני שמים פעמינו לעבר המרכז לאומנויות הבמה בהרצליה להופעה – שקד התחילה את שנת הלימודים שלה ויחד איתה את לימודי המחול, אז איזו הופעה תתאים יותר מאשר הופעה של להקת הבלט הישראלי. והפעם אנחנו באים לראות את 'בילבי', הילדה האלמותית שגרה לה עם קוף וסוס ב-'וילה וילקולה' (וילה מצחיקולה) ומוסיפה קצת צבע לחיים ה… "רגילים" של טומי ואניקה.

את הסיפור של בילבי כולם מכירים (נראה לי ככה, בכל אופן)…

בתחילת המופע רואים את טומי ואניקה משחקים להם מחוץ לבית ונראים די

בהופעת הבלט 'בילבי'

משועממים. לפתע מציץ ראש ג'ינג'י מהחלון של הבית הנטוש. זוהי בילבי – עם הגרביים בצבעים שונים והצבעוניות – גם בריקוד, ניתן לראות את שמחת החיים, העליצות והאושר הפנימי בינה לבין הילדים. אנו נחשפים לדמות נוספת – הסוס, שבנוי משני חלקים שרודפים בחינניות אחד אחרי השני.

גם בבית הספר (למחול – איך לא), רואים את ההבדלים בין החינוך הנוקשה של המורה לבין הצבע שמכניסה בילבי לכיתה וסוחפת אותה אחריה, למורת רוחה של המורה.

בהמשך אנו רואים גם את המפגש של בילבי, יחד עם טומי ואניקה, בשני גנבים שמנסים להיכנס לוילה וילקולה… לא נגמר טוב מבחינתם…

לקראת הסוף בילבי סוחפת את טוני ואניקה בסיפורי הרפתקאות על מסעותיה מעבר לים ומפגשה עם שבטים אבודים.

בסצינה האחרונה… טוב, בלי ספוילרים – רק נאמר שהסוף מזכיר לי בצורה מסוימת את הסוף של 'אליס בארץ הפלאות'…

*

ההפקה מבוססת על ספרה של אסטריד לינדגרן בכוריאוגרפיה המצויינת של לנה רווזנברג, סולנית של הבלט הישראלי שהחלה את דרכה כרקדנית בנשיונל בלט של טורנטו וזוהי הפקתה הראשונה (והמצויינת, אם יורשה לי להביע את דעתי).

שורה תחתונה – גם אני וגם שקד נהנינו מאד, אורך ההופעה כשעה והיא מתאימה לילדים, לא רק לכאלה הרוקדים בלט.