אני חייבת לשתף אותכם בהגיג שעלה לי – כשאני חושבת על זה, לא ממש הצלחתי להפנים את המושג "אבא"…
את אמא אני מכירה – היא באה לכלובים של העמותה ולקחה אותי וחיבקה אותי. עם אמא גם אין לי בעיה לצאת לטיול – אני אפילו אוהבת את זה, אני ישנה ליד הצד שלה במיטה בלילה וכשהיא קמה אני ישר זוקפת אוזן ואחר כך ראש כדי לראות לאן היא הולכת. אני כל הזמן לידה – במיוחד כשהיא במטבח ואז אפשר לגנוב לה אוכל שנופל על הרצפה.
אבא לעומת זאת… הוא נראה כמו אח גדול, ממש כמו עוד אחד מהאחים שלי – שקד ונדב. נכון שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו, נכון שהוא מלטף אותי וממש כיף לי להיות איתו, והוא לא מציק לי (יותר מדי).
אבל רק עם אמא אני מוכנה לצאת לטיול בלי לעשות חכמות. אם אבא או אחד האחים שלי מנסה לקחת אותי לטיול, אני עושה להם "קונצים" ולא מוכנה לזוז, אז הם נותנים לי חטיף או משהו טעים כדי שאני אלך – מה ? הם לא יודעים שעליתי על זה ? אני מנצלת אותם.
אבא מצא פתרון – הוא מחבר לי את הרצועה ונעמד ליד הדלת. אחרי דקה שתיים שהוא רואה שאני לא זזה, הוא מאבד סבלנות, ואם פעם הוא היה נותן לי חטיף, היום הוא פשוט מרים אותי על הידיים (מזל שאני לא כבדה), לוקח אותי עד שלא רואים את הבית ואז מוריד אותי למדרכה. טוב… הבנתי אותך… אני אצא איתך לטיול הזה… אוף איתו! כבר אי אפשר לקבל חטיפים בבית הזה. מזל שעם שקד ונדב זה עוד עובד.
*
אתמול קרה לי מקרה מפחיד – יצאתי לטיול עם אבא, ובעוד אנחנו הולכים לנו על המדרכה, אני קולטת בזווית של העין שני חתלתולים קטנים. אני נורא אוהבת לרדוף אחרי חתולים ולראות איך הם בורחים ממני. זה נותן לי להרגיש חזקה וגדולה.
התחלתי להתקרב לחתלתולים, ופתאום ! משום מקום, קפצה עלי חתולה ענקית ועשתה רעש נוראי ושלפה ציפורניים… כל כך נבהלתי שהתחלתי לבכות. מזל שאבא היה שם. הוא קודם כל שם את הרגל שלו ביני לבין החתולה (מזל שלה – שאני לא אוכל אותה במקרה) ועשה קול מפחיד שהבריח את החתולה הפחדנית הזאת. איזה אבא גיבור יש לי !
הוא בדק אותי טוב טוב, לראות שלא נשרטתי מהחתולה, וליטף אותי כדי שאני ארגע – מה ? זה היה מאד מפחיד איך שהיא קפצה עלי… יש לה מזל שאבא שלי היה שם…
אחר כך, לקראת סוף הסיבוב, ראיתי עוד חבורה של חתולי רחוב. היה שם חתול ג'ינג'י ענק שהסתכל עלי בעיניים רעות. חשבתי לקפוץ עליו, אבל לא רציתי שאבא ייבהל, אז החלטתי להמשיך הביתה ולהתעלם, כאילו אני לא רואה אותו וכלום לא קרה.
בינינו – נורא מפחידים אותי החתולים האלא שלא בורחים ממני ורק נעמדים במקום ומשמיעים קולות מפחידים וסומרים את השיערות שלהם… רק אל תספרו לאבא, אני שומרת עליו.
Eyal's Blog 