אני וכדורגל ?!


*

ספורט… אחד מתחומי הספורט האהובים עלי (כיום בכל אופן) זהו ספורט הכורסה – אני מתרווח לי לאחור, לידי בקבוק בירה או סתם כוס קפה גדולה, בצד השני נמצא השלט רחוק ואני מזפזפ לי בין הערוצים השונים.

נכון שפעם זה היה שונה – רצתי, ביצעתי עליות מתח, שכיבות שמיכה וכפיפות בטן, התאמנתי בקרב מגע ופעילות גופנית היתה חלק משגרת היום שלי.

מה לעשות שהגיע איזה אירוע מצער שקטע לי את רצף האימונים, את השיגרה וגם את היכולת…

על חלק מהאירועים סיפרתי ועל חלק לא.

To make a long story short – כדורגל מעולם לא היה my cup of tea. נכון שמילדות ישב לי איפה שהוא בחלק האחורי של הראש שאני אוהד של מכבי נתניה. אני עוד זוכר, כשהייתי ילד, שהם זכו באליפות המדינה (כן, זה היה מזמן – אל תנסו לחשב בן כמה אני).

מאז עבר הרבה ג'יפה בירקון, המצב של מכבי נתניה יותר טוב ופחות טוב לפרקים, אני כבר לא הולך למשחקים (אני עוד זוכר את אצטדיון "הקופסא") והכדורגל מסתכם אצלי בלראות בעיתון מה היתה התוצאה של המשחק האחרון ובאיזה מקום היא נמצאת.

כמובן שאני מודע למה שהולך מסביבי ואני מכיר את השמות – רונאלדו, מסי, מראדונה, פלה (שהיה השחקן הטוב ביותר בעולם – לדעתי), רונלדינו… ואני גם זוכר את השמות הגדולים מהארץ – מוטל'ה שפיגלר, שלום תקווה, זאהי ארמלי, עודד מכנס, אורי מלמיליאן וכמובן, אחד השחקנים שאני פחות אהבתי (כי הוא היה שחקן של בית"ר ירושלים שהיתה "האוייבת" של מכבי נתניה) – אלי אוחנה

*

למה היתה כל ההקדמה הזאת בכלל ? הרי מה לבלוג שלי ולספורט או לכדורגל בכלל ?

אז קודם כל – בא לי לגוון. דבר שני, בתור חבר בקהילת Leaders הציעו לי לחוד חידה לקוראים שלי, והנה החידה :

*

מה הקשר בין אלי אוחנה וליאונל מסי ?

*

מה המשותף ?

מה הקשר ?

זהו, זאת כל החידה.

עכשיו, בואו נראה מי הראשון שיצליח לענות עליה נכון…

בהצלחה.

*

מעבר לשיא–יום העסקים הקטנים


*

את רומה, אשתו של דודי, הכרתי כשהייתי בן 15 בערך (אני לא אגיד לפני כמה שנים זה היה, אבל לא מעט). דרכינו נפרדו ופגשתי אותה שוב דרך הפייסבוק לפני זמן מה.

עם השנים אני הספקתי להתחתן עם לירון ולהביא שני ילדים לעולם והיא נישאה לדודי והם ילדו בן ותאומים (בן ובת). נפגשנו (המשפחות) ונוצר "קליק" ביננו, הילדים משחקים מדהים – כולם וגם אנחנו נהנים מהחברות החדשה ישנה.

*

מסתבר שדודי, בנוסף להיותו רכז ספורט בפנימייה לילדים ונערים מחינוך מיוחד הוא גם מאמן כדורגל כ- 14 שנים ומפעיל עסק קטן של הפעלות לימי הולדת, ארגון ימי גיבוש וטורנירים וארגון ימי כיף לילדים בחינוך המיוחד הנקרא 'מעבר לשיא'.

*

תמונה ראשית

*

אני רוצה לציין רק שדודי פגש את רומה, אשתו, כשעבדו יחד בפנימייה לחינוך מיוחד…

*

כשלנדב, הקטן שלי, הגיע הזמן לחגוג יום הולדת (5), לא היה ספק בכלל שאנחנו לוקחים את 'מעבר לשיא' של דודי להפעלה.

דודי הגיע עם צוות שכלל את רומה, אשתו ועובד נוסף בשם דודו.

*

דודי והילדים

*

כמובן ששלושת הילדים גם הגיעו, אבל זה מהסיבה הפשוטה שהתחברנו ונהיינו כמעט כמו משפחה בזמן הקצר שאנחנו מכירים.

*

משך ההפעלה היה קצר יחסית (רק שעה וחצי), בכל זאת – יום חמישי, יש בית ספר וגן למחרת ויש גם כאלה שעובדים בשישי (Guilty as chargeed). אבל אילולא זה (וההורים שבאו לקחת את הילדים), הוא יכול היה להמשיך לפחות עוד חצי שעה – שעה בכיף.

אנחנו מצדנו לא היינו צריכים להביא כמעט כלום – הוא הגיע עם בר מתוקים, מכונת סוכר (שערות סבתא), מפל שוקולד, פלטת קרפים, קרמבו נקניקיה בלחמנייה והמון המון ממתקים.

*

שולחן קולאז

*

ההפעלה היתה מדהימה – דודי הגיע כשעה לפני האירוע, התארגן וכשהילדים הגיעו הוא ישר התחיל בהפעלות ותחרויות שונות (כולם זוכים) – קפיצות, זריקת כדור וחישוקים, ריצות, ריקודים… הילדים היו סחוטים ומאושרים

– כבר שבוע אחרי יום ההולדת והילדים בגן עדיין מדברים על האירוע.

*

דודי ונדב והקרמבו

דודי ונדב והקרמבו

*

430637_395788730434623_1391309242_n

Find-us-on-facebook

מעבר לשיא – בר מתוקים

מעבר לשיא

*

יום העסקים הקטנים :

בתאריכים  2-3/1/13 יצויין יום העסקים הקטנים בו כולנו מתגייסים יחד וקונים רק בעסקים קטנים.

ביום זה העסקים הקטנים מוזמנים ליהנות מחבילת קידום לעסקים ואולי לזכות בפרס בשווי 30,000 שח.
כל הפרטים נמצאים בקישור הבא – http://www.mako.co.il/special-small-business

*

logo small business2

*

ביום העסקים הקטנים נקראים תושבי ישראל להעדיף לבצע את קניותיהם בעסקים קטנים. אלפי עסקים קטנים בכל רחבי הארץ שיצטרפו למהלך, יקבלו אמצעי חשיפה שיאפשרו להם להציע הנחות ומבצעים מיוחדים ללקוחות פוטנציאליים.
ביום זה נקרא לציבור לשתף פעולה עם הרעיון ולמקד את הקניות שלו בסוף השבוע הראשון של 2013 בעסקים קטנים. המטרה היא לתת עדיפות לחנויות השכונתיות ולכל עסק קטן אחר, כדי שמחזורי המכירות של העסקים האלה יעלו.

*

גילוח ללא שאריות


* השנה : 1995, הגיל : 19.5, המקום : קורס חובשים, ההחלטה : לגדל זקן צרפתי ולהפסיק לגלח את כל הפנים… מי שמכיר אותי יודע שמאז ומתמיד (כבר 20 שנה כמעט) אני עם זקן. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הנוחות להתגלח במקומות הנגישים פחות – השפם, הסנטר… אז מה גרם לי כן לגלח את כל הפנים ? הייתי באירוע של חברת ג'ילטGILLETTEמישהו בקהל לא שמע עליה ?

בכל מקרה, היה אירוע בלוגרים וקיבלנו את קופסת ההפתעות *

*

עד היום השתמשתי בג'ילט מאך 3 – טורבו, בעל 3 להבים, שהיה בזמנו "פורץ דרך". הלהב שקיבלתי היום הוא בעל 5 להבים ועוד להב אחד מיוחד מאחור – Gillette Fusion ProGlide Power, שאמור לענות על הבעייתיות של האזורים הלא נגישים. נשמע טוב, נכון ?

נכון שעדיין יש לי את כל השיער על הראש, אבל אני אדם סקפטי. אז החלטתי לבדוק. ומי נסיין טוב יותר מאשר.. אני ?!

אז בתור אחד שמתגלח בממוצע 5 פעמים בשבוע, החלטתי שבמשך חודש שלם אני אגלח את כל הפנים – כולל הזקן הצרפתי. אני חושב שבמשך 20 השנים האחרונות אפשר לספור אולי על 2 ידיים את מספר הפעמים שגילחתי את כל הפנים, ועוד לקבל עודף.

*

גילוח בהילוך מהיר

*

12 שעות אחרי הגילוח

12 שעות אחרי הגילוח ואני בלי זקן

*

חווייה – מעניין, חמשת הלהבים עושים עבודה טובה ובלי חתכים גם באזורים בהם הזיפים היו קשים במיוחד – אזורים שגולחו מעט מאד פעמים בשנים האחרונות, אולם – מאידך גיסא כל סכין חדש עושה עבודה טובה (בד"כ). אל דאגה – יבוא גם פוסט בסוף החודש ואז אני אוכל לתאר את ההרגשה עם סכין שעברה 5 תגלוחות בשבוע במשך חודש שלם.

GILLETTE מבטיחים שהוא ימשיך לגלח ללא חתכים וללא "איים" של זיפים שנשארים מאחור…

כבר שכחתי איך זה להיות בלי שערות על הפנים. אפילו הילדים שלי אומרים שעכשיו יותר כיף להם שאני מנשק אותם – אין שערות שידקרו ויגרדו ויציקו 🙂

*

בנוסף, קיבלנו מספר 'טיפים' לגילוח נכון :

  • התגלח תמיד על עור רטוב.
  • השתמש בקצף גילוח איכותי. קצף גילוח מכיל רכיבי לחות וסיליקונים המרככים הן את הזיפים והן את עור הפנים, דבר המאפשר גילוח קרוב וחלק יותר.
  • מברשת של פעם – שיערות המברשת מרימות את הזיפים, מרככות אותם ומסירות עור מת מעור הפנים, כך שהפנים מוכנים בצורה טובה יותר לגילוח.
  • ודא שאתה משתמש בסכין חד ואיכותי על מנת שלא לפגוע בעור הפנים.
  • אל תנקה את הסכין מעודפי מים ושערות בדפנות הכיור. פעולה זו שוחקת את הלהבים ואת הציפוי שלהם וגורמת להתבלות מהירה של הסכין.
  • שטוף את הסכין היטב בסוף הגילוח ודאג לייבש אותה משאריות מים טרם האחסון.
  • השתמש באפטר שייב או קרם לחות בעל רכיבי לחות המזינים את העור. אפטר שייב עם רכיבי בישום בלבד עלול לגרום לגירוי וייבוש של העור.

*

לגבי האירוע – על זה אני אדבר עם המנהלות של The Leaders בארבע עיניים… יש לי כמה הערות והארות לגבי הבחירה והמוכנות של המקום…

יחד עם רון אקרמן

יחד עם רון אקרמן – יש אוכל

*

מריה קונג–Open Source / ביקורת קצת אחרת


מודה ומתוודה – מעולם לא הלכתי לראות "מופע מחול" או מה שנקרא "מחול מודרני".

הייתי במופע של להקת הפלמנקו הישראלית, הייתי בהופעה של Lord Of The Dance (מדהימים), הבת שלי רוקדת פלמנקו ובלט קלאסי…

אך טרם הספיקותי (ממרום 38 שנותיי) לחוות הופעת מחול.

leaders

ודאי הבנתם שכאשר הוזמנתי ע"י  למופע מחול מודרני של להקת , קפצתי על המציאה בשתי ידיים, צירפתי את זוגתי שתחייה ונסענו למרכז סוזן דלל בתל אביב.

*

לא ממש ידעתי מה עומד לקרות. התיישבנו באולם וחיכינו…

האורות עומעמו ומוזיקת בס רועמת התחילה… נערה צעירה הגיעה בהליכה לקדמת הבמה והביטה דרך הקהל – כאילו היא מביטה במראה…

*

מכאן החלו האורות, הצלילים והרקדנים לנוע על הבמה במהירויות משתנות, בהתאם לקצב המוזיקה, תוך שאני מנסה לעקוב אחרי מה שקורה שם…

שתי נשים, שני גברים בריקוד חיזור חושני, כאשר ברקע נמצאת ישות לבושה בברדס, שרוב הזמן ישב ברקע והביט במתרחש, אך כאשר "חש צורך לכך", נכנס באמצע והשתלט על הרוקדים כאילו היו בובות מריונטה.

מריה קונג Open Source

הריקוד, כמו שאמרתי, היה חושני מאד והתחיל בחיזור של גבר לאישה באהבה בוסרית ובתולית והגיע עד לאורגיה מטורפת וחסרת מעצורים של תאוות בשרים…

ואז…

טוב, לא נעשה לכם ספוילר על כל המופע לגמרי, נכון ?!

רק נגיד שהסוף טוב.

*

כשנכנסתי לא ידעתי למה לצפות וכשיצאתי רציתי ללכת לעוד הופעה.

*

אז קצת על מריה קונג –

הלהקה הוקמה בשנת 2008, כשחברים בה אומנים מתחלפים מכל העולם.

כל ההפקות של הלהקה הן מטריפות ו- "משוגעות".

*

הלהקה מופיעה ברחבי העולם וזוכה לביקורות מצויינות.

*

בעזרת ידע טכנולוגי, פותחו בלהקה כפפות אלחוטיות השולטות על אפקטים של תאורה וקול בביצוע חי ובזמן אמת על הבמה, דבר המאפשר ל- "מגשים המשאלות" (אותה ישות בברדס) למשוך בחוטי המשחק.

*

GREG–לא רק קפה


איזה כיף לי (אני חושב) – כחלק מקבוצת "LEADERS" קיבלתי שובר למנה מתוך התפריט הטבעוני של

קפה גרג.

שובר לתפריט טבעוני

 

מתוך אתר החברה :

קפה גרג נוסד בשנת 1994 בתור בר- קפה, ששם לעצמו מטרה אחת פשוטה – להפנים בתודעה של הקהל החיפאי מהו קפה איכותי. עם השנים, נוצר הרצון להפיץ את הבשורה בכל הארץ, וכך הפך בית הקפה הקטן לסיפור הצלחה ייחודי מאוד – רשת גרג מונה כיום כ-90 סניפים ברחבי הארץ ומציעה בכל סניף וסניף קפה מעולה הנטחן מהפולים האיכותיים ביותר בעולם, אווירה נעימה המשלבת תחושה ביתית עם שירות מקצועי, ותפריט עשיר מאוד שבמרכזו ארוחת בוקר מאוד מאוד מאוד טעימה. הרשת ממשיכה לגדול ולהתפתח כל הזמן –  סניפים רבים עתידים להיפתח בתקופה הקרובה במיקומים מרכזיים ברחבי הארץ.
מטרת הרשת היא להקנות ללקוח חווית בילוי ייחודית, שמציעה פיוז'ן מעניין בין קפה איכותי, עיצוב נעים ומזמין, תפריט עשיר ומגוון, ושיתופי פעולה מעניינים כגון החיבור של חלק מהסניפים עם רשת צומת ספרים.

יום שישי, חופש גדול (לילדים – לא להורים), אני עם נדב, שעת בוקר מאוחרת, הרעב מתחיל להציק ואני אומר לעצמי – למה שלא ננצל את השובר…

העמסתי את הילד על האוטו ושמתנו פעמינו לעבר קניון השרון, שם ידעתי שנמצא סניף של קפה גרג, בשובר רשום בפירוש – "השובר תקף בכל סניפי קפה גרג"… אז זהו – שלא בדיוק… הוא תקף בכל הסניפים שבהם מגישים את התפריט הטבעוני…

אז אחרי שנכנסנו לחניון, מצאנו מקום חניה, התיישבנו לנו (אחרי שמצאנו מקום – להזכירכם יום שישי 12 בצהריים בערך), התברר שבסניף הספציפי הזה לא מגישים תפריט לטבעונים חיוך עצוב

קמנו, כשנדב מתחיל לנדנד שהוא רעב, נכנסתי לאתר של קפה גרג, התקשרתי לסניף השני שנמצא בקניון עיר ימים בנתניה ואישרתי שאכן יש לנו סיבה להגיע לשם.

הגענו לסניף, הקניון מלא עד אפס מקום ואנחנו נרשמים בתור להמתין עד שיתפנה מקום ישיבה.

מאחר והיינו רק שניים (אני והקוטר), תוך פחות מ- 10 דקות התפנה לנו מקום (כשבדרך עוד זכינו לטעום אייס קפה שחולק לאלה שממתינים בתור) והתיישבנו לנו במקום הפנוי – על הכורסאות. נדב התלהב, לקח את הטלפון שלי (סמסונג גלקסי S4) והתחיל לצלם מסביב.. הייתי ממש צריך להתחנן ולאיים כדי שיחזיר לי אותו ואני אוכל גם לצלם קצת (התמונות שאתם רואים פה).

הגשתי למלצרית את הקופון, היא לא ממש ידעה מה זה, אז היא ניגשה לאחראי המשמרת שמיד חזר אלי עם התפריט הטבעוני ואמר לי לבחור את המנה שנראית לי ביותר.

אני חייב לציין, שלמרות הלחץ, העומס והדוחק, המלצריות שרתו את הלקוחות בחמימות ובמקצועיות. שאפו!

מאחר והייתי עם נדב (שבכה שהוא רוצה "מנת ילדים" – שניצל וצ'יפס), בחרתי מנה שנראה לי שגם הוא יאהב, במיוחד בחום שהיה בחוץ – "סלט קיץ" המורכב מ- חסות, מלפפון, גזר, כרוב סגול ועגבניות שרי עם פקאן מסוכר, פלחי פירות ותערובת נשנושים מתוקה. מתובל בוויניגרט נענע ומוגש בתוספת לחם וטחינה.

על פניו נשמע טוב.

תוך דקות ספורות הסלט כבר היה על השולחן יחד עם השתייה שהזמנו (צלחת ענקית).

נדב וקערת הסלט

נדב הסתכל על הקערה עם התקרובת המוזרה ולא ממש הבין איך להתחיל לאכול אותה…

אני, לעומת זאת, העמסתי מלוא הצלחת ואכלתי.

היה טעים ! (לי בכל אופן) האגוזים המסוכרים היו קצת יותר מדי והוסיפו "OVER" מתיקות לסלט, שנשברה עם הלחם הטרי והטחינה, שהוגשו בצד – אלה שבהתחלה לא הבנתי מה הם עושים שם.

טחינה

נדב "ברר" לעצמו את הפירות והירקות המועדפים עליו – הגזר, עגבניות השרי, התפוח והמלפפונים ואני, כמו שאמרתי קודם, פשוט אכלתי.

לבסוף לא נשאר הרבה בקערה (בעיקר בזכותי), כוסות המיץ התרוקנו להן ואנחנו נשענו לאחור והזמנו חשבון.

החשבון שהגיע היה על כל הסכום, אולם הבהרה קצרה למלצרית (אמרתי כבר שהן היו נחמדות ושרותיות?) וקיבלתי תוך שניות חשבון חדש ומתוקן.

השארתי להן טיפ יפה (מגיע להן) ויצאנו לנו להמשך "סידורים" בקניון הגדול והחדש.