מזל טוב !!!!
יש לי יום הולדת. לא יודע מה טוב בזה, אני כבר מריח את ה- 40 מלמטה…
אבל אם כבר, אז לחגוג.
אז איך חוגגים ? יוצאים לבילוי. והפעם לא "סתם" בילוי אינטימי, אנחנו רוצים משהו "רגוע"…
מתברר שלזוג חברים שלנו יש ימי הולדת ממש יומיים אחרי ושבוע לפני, אז יצאנו ב-"דאבל דייט" למופע "ברגוע".
הזמנו כרטיסים באינטרנט ונסענו בשישי בערב לרמת השרון.
*
ברגוע – מופע יחיד מלווה בגיטרה פה ושם כשברקע מתנגן לו שיר…
אז זהו – שרגוע זה ממש לא היה ! 
האומן הוא לא אחר מאשר – טל פרידמן… אחד האנשים היותר מצחיקים במדינה שלא בוחל באף מילה / משפט / תנועה כדי לפרוק את ההיפראקטיביות שלו – כמובן שזה בגלל שהוא הפסיק לקחת את הריטלין והקונצרטה.
הוא נעמד מול הקהל ומבצע שיר קטן על מה שלא יהיה במופע – לא תהיה קופאית ממוצא מזרח אירופאי, לא תהיה חברת כנסת (שלקחה או לא לקחה סמים), לא יהיו פאות, לא יהיו חיקויים של מפורסמים… יהיה טל פרידמן.
*
פרידמן מדבר על הכל – ובעיקר על דברים שמעצבנים אותו. בעצם, הכל מעצבן אותו – חברים, משפחה, אנשים, ממשלה, עבודה, בית, סקס ומה לא.
הוא משתף את הקהל והקהל (לפעמים) משתף איתו פעולה בחזרה.
ואם נכנסת מאוחר… אוי ואבוי לך – הוא ירדוף אחריך עד קצה האולם עם המיקרופון ו…
*
דבר שמאד מעצבן אותו זה הילדים – מה המילה הראשונה שילד אומר ? "אבא" – נכון.
ומה בעצם התפקיד של האבא ? לקום מהכורסא, ללכת לחדר השינה, לעשות מה שעושים (והוא מדגים) ולחזור לכורסא. אה.. לא לפני שהוא מנגב את האזור במגבת.. אהמ…
והאמא… היא יוצרת, מגדלת אותו 9 חודשים, יולדת אותו בכאב, מאכילה אותו… והבנדיט הקטן אומר "אבא".
*
לטל אין פרות קדושות והוא דורך על כולם על הצימחונים והטבעונים ועל מי לא. אבל הכל בחינניות, בהומור ובטירוף.
בשורה התחתונה – לא הפסקנו לצחוק במשך השעתיים של המופע, כשטל פרידמן לא עוצר לשנייה.
הוא קופץ ורץ מצד אחד של הבמה לצד השני ובדרך יורד לקהל לדבר איתם קצת. הפה שלו עסוק בדיבורים נונ-סטופ ואנחנו עסוקים בלעקוב אחריו ולנגב את דמעות הצחוק.
פתאום הוא נזכר בגיטרה שעומדת מיותמת על הבמה ליד הכיסא (שמשמש כקולב בלבד), לוקח אותה ומתחיל לנגן שירים "ים תיכוניים" (שלא לומר מזרחיים) באנגלית. האמת – הם נשמעים יותר טוב.
*
גם כשהוא מסיים את ההופעה הוא חוזר לעוד הדרן קטן. אם זה היה תלוי בו (ככה נראה לי) הוא היה ממשיך כל הלילה.
אני גם לא חושב שיש לו שני מופעים זהים. הוא מתחיל אולי אותו דבר, הכיוון שלו זהה, אבל הוא זורם עם הקהל ונמשך לאן שהקהל לוקח אותו.
*
המופע לא מומלץ לילדים, למרות שמילות הגנאי והקללות שיוצאות מפיו הן ממש בטוב טעם, אם אפשר להגיד ככה, הוא לא מגזים עם הקללות. הן בדיוק במידה ובמקום המתאים.
אבל בהחלט מומלץ למי שרוצה לצחוק וגם לקבל קצת ביקורת עקיפה על עצמו…
Eyal's Blog 