לא לנשים בלבד


*

לפני מספר ימים יצא לי להכיר מקום חדש וקסום לילדים, תינוקות ו… אימהות?! אז מה אני עושה שם ?

אני לא אתחיל עכשיו בדיון על תפקוד מגדרי בחברה המערבית המתוקנת (זה יחכה לפוסט פרטי משלו).

אבל, כשישבתי שם, עם עוד כ- 15 בלוגריות, עיתונאיות ומובילות דעה אחרות, אמרתי לעצמי (שוב) – "אתה אבא! גם אני מחליט על הילד שלי!"

אי לכך, לא מצאתי שום סיבה שלא להיכנס פנימה בראש מורם ולהשתתף בפעילות ה- 'כביכול לנשים' שנערכה במקום.

גם אני שם

*

אז נתחיל מההתחלה.

חנות 'תותי במושב' (רשפון), הוקמה בשנת 2004 ע"י עינת שחר. היעוד הראשוני של החנות היה להיות חנות בוטיק לתינוקות, שבה ניתן יהיה למצוא כל מה שמחפשים לתינוק ולילד (כמעט).

במילה 'כל' אני מתכוון לטקסטיל (וילונות, מצעים), בגדים, צעצועים מבד ומעץ, עגלות, מנשאים, נעליים, מוביילים, מתנות לתינוק וכמובן מוצרים לעיצוב החדר… וכמו שאמרתי – כמעט הכל.

החנות עמוסה במוצרים והצבעים מושכים את העין כל פעם למקום אחר, לראות עוד משהו ועוד משהו. ממבט ראשון החנות נראית מאד מבולגנת, אבל לאחר כמה שניות, כשהעין מתרגלת לשפע, לצבע ולמיקום ניתן לראות שכל נושא נמצא במקום משלו, ותחקור קצת יותר מעמיק מגלה גם שהחנות מבוססת על תורת הפאנג-שווי.

קולאז תותי

כדי להוכיח לנו עד כמה מיקום של חפצים וכיוונם יכול להשפיע, ערכנו ניסוי עם מעצבת הפאנג-שוווי, נטע כפרי. הכיסאות סודרו בצורות שונות מסביב לשולחן ארוך, ואנחנו התיישבנו עליהם בצורה שנטע סידרה – עם הפנים לשולחן, עם הפנים החוצה, מעבר למפתן דלת לכיוון חדר אחר וכד'.

נטע דיברה וסיפרה לנו על עצמה ומה היא עושה, קצת על תורת הפאנג-שווי וניסינו להתרכז במה שסביבנו וגם במילים של נטע (קצת קשה לבעלי הפרעות קשב כמו שלי). מדי מספר דקות התבקשנו לקום ולעבור לכיסא אחר, ושוב להתרכז במה שמסביב.

בסופו של דבר החזרנו את הכיסאות "למקום" ושחזרנו איפה היה לנו יותר קל להקשיב, איפה היה יותר קשה, כשהמטרה – כמו שאמרתי קודם לכן, היא שאנחנו נבין שהמיקום של כל חפץ משפיע על המרחב שמסביבו.

*

וואו, עברה למעלה משעה ואנחנו היינו אממ.. איך לומר – מרותקים ? מרותקות ? מרותק ומרותקות ? … איך צריך בדיוק לומר ? לא משנה היינו בריתוק סמיילי

*

תותי במושב

*

עכשיו הגיע הזמן להכיר את עינת – בעלת החנות (שהיא גם תלמידה של נטע כפרי). עינת היא בוגרת מנהל עסקים ולאחר סיום התואר עשתה קורסים של תפירה ועיצוב.

כיום היא מתעסקת בטקסטיל בעיקר – מוצרים לעיצוב החדר ויבוא מוצרים משלימים.

החנות מציעה לילדים פינת משחק, בזמן שהאימהות שההורים מתבוננים ובוחרים.

בגדים יש עד מידה 18 ונעליים עד מידה 35-36, כאשר יש פריטים שהיא מביאה לנשים ולילדות כסט (למשל נעליים, או בגדים).

*

יחד עם 'תותי במושב', נמצא גם סטודיו וחנות של תכשיטים ותיקים (במקור תיקי עגלה) של המעצבת יעל עוז כרמון בשם 'HollaMama'. יעל למדה במקור עיצוב תעשייתי, נבחרה למסלול Division של חברת 'כתר פלסטיק' והמשיכה ללימודי תואר שני של ניהול העיצוב בבצלאל.

*

hollamama

*

בזמן הריונה הראשון למדה תפירה אצל מורה פרטית והתחילה לבנות מודלים לתיקים, שיהיו יפים, אבל בעיקר פונקציונליים. כמו בטנה מגוממת (עשויה מפוליאסטר – נגד מים).

המחשבה היתה שיהיה כיף ללכת עם התיק גם אחרי שמסתיים השימוש בו כתיק לעגלת תינוק.

את התיק הראשון היא עשתה מעור, האבזמים מצופי זהב והוא עלה כ- 700 ש"ח.

כיום היא מכינה את הקולקציות (הלא גדולות) שלה מחומר דמוי עור, אבל עדיין לא מוותרת על האבזמים המוזהבים (במחיר של כ- 550 ש"ח).

בהמשך, נוספו גם רצועות גב נתיקות ומתיק 'נשי', הוא הפך לתיק שגם אבות יכולים ללכת איתו בלי לחשוש שמא "גבריותם" תיפגע.

*

תיקים

*

יחד עם התיקים, ליעל יש גם ליין של תכשיטים (כסף או זהב 24K) ומראות –

הליין כולל ארבעה סוגים של אימהות ומספר סוגי בעלי חיים, כאשר כל 'סוג' של אמא מסמל אמא בעלת יתרונות אחרים –

ההודית
האישה ההודית מעוטרת בחמסה בעין השלישית ובעגילי האוזניים. בעלת יכולות אינטואיציה ויכולת ראיה לרחוק והיא קשובה לרחשי ליבם של הסובבים אותה. כאימא, היא קשובה לחזקות העין השלישית, והאינטואיציות האימהיות שלה מאפשרות לה חיבור ללא מילים לילדיה.

היפנית
עדינה ומוקפדת, חכמה ואסרטיבית. כאימא היא מכוננת השלום והשמחה של הבית. החמסות מופיעות כשתי ידיים על ביטנה ומבטאות בכך ברכה לפוריות והגנה אימהית עוד מההיריון.

הסינית
האישה הסינית טובה ושובת לב, משרה אווירת נינוחות והרמוניה בסביבתה ומשמרת בקרבה את ניצוץ החיים והתמימות השובבית עימה נולדנו. כאימא, מעניקה הגנה על הלב ושומרת על אופטימיות, תוך דאגה אימהית מסורה.

המזרח אירופאית
מבטאת חמימות, רכות לב וקירבה לאימא אדמה. חיצוניותה המזכירה בבושקה, משמרת בה את הסמליות לאימהות, פריון, התפתחות וחוזק נשי. כאימא, רכה ונעימה ומשרה אווירת ביטחון לילדיה.

*

ארבע אימהות

*

ולכל בעל חיים יש את היתרונות שלו.

אריה : הוא סמל לאצילות, איתנות ועוצמה. דמותו מייצגת סגולה לכוח, אומץ וטוב לב.

ינשוף : מסמל חוכמה, ראיית הנסתר ויכולת ריפוי. דמותו מייצגת סגולה להגנה רוחנית, בריאות ושלווה.

איל : האיל מסמל חן, אצילות ועוצמה. דמותו מייצגת סגולה להתחדשות, יצירתיות ואהבה.

כבשה : מסמלת טוהר, חמימות ועדינות. דמותה מייצגת סגולה לסובלנות, שינה ערבה ולחלומות טובים.

פרה : מסמלת רוחניות, נתינה ואימהות. דמותה מייצגת סגולה לשפע, שקט פנימי והגשמת משאלות.

ארנב : הוא בר-מזל וחביב הקהל ומסמל אסתטיקה, אינטואיציה וזיכרון חד. דמותו מייצגת סגולה למזל טוב, כריזמה וחברות טובה.

ציפור : מסמלת חופש, קלילות ותקשורת טובה. דמותה מייצגת סגולה לשלווה, עדינות וזוגיות.

פיל : מסמל חוכמה, אריכות ימים ואלגנטיות. דמותו מייצגת סגולה ליציבות, ביטחון ומזל.

*

אני יצאתי מהחנות כשאני כבר חושב על מתנות לשני האחיינים שלי, לשקד ולנדב. ללירון הבאתי צמיד מצופה זהב עם ה- 'אמא' שמתאימה לה ביותר (לפי דעתי). אני שמח שהצלחתי לקלוע גם לדעתה.

צמיד ללירון

*

אז –

עינת ויעל

תותי במושב, הפרחים 17, רשפון 09-9514590

שעות פעילות: א'-ה': 10:00-18:00, ו': 09:30-15:00
http://www.tuty.co.il
*

הולה מאמא, הפרחים 17 רשפון 09-8654791

מרמלדה מרקט ובחנויות בוטיק נבחרות.
לבירור חנות קרובה: 09-8654791.
http://www.hollamama.com

*

* רוב התמונות באדיבות אורנה מלכי-לבנה

רק עוד דבר אחד / ג'ונתן טרופר – ביקורת קריאה


*

אני רוצה שתעצמו את העיניים ותדמיינו את עצמכם כך :

תוסיפו לבטן עוד 10 קילו מיותרים, מאחוריכם תקופה של תיפוף בלהקת רוק עם להיט אחד, אתם גרושים כבר 8 שנים וגרים במלונית זולה עם עוד 3 חברים בערך באותו מצב כמו שלכם, יש לכם ילדה בת 18 בהריון ואתם עומדים למות…

לא דיכאון ? מה הייתם עושים ?

*

רק עוד דבר אחד ודי

רק עוד דבר אחד ודי

*

אז אלה החיים של דרו סילבר בספר של ג'ונתן טרופר. זהו הספר הראשון שלו שאני קורא והייתי צריך לא מעט אורך רוח כדי "להיכנס" אליו.

הספר בנוי משני חלקים – בחלק הראשון מתוארים החיים של סיבר וחבריו במלונית הזולה, כשרוב ימיהם הם רובצים בחוסר מעש על יד הבריכה ובוהים בבנות הקולג' בביקיני שמגיעות לרחוץ שם.

אני מצאתי את החלק הזה קצת מייגע וכמו שאמרתי, לקח לי זמן להתרגל לצורת הכתיבה.

*

עכשיו מתחיל החלק השני (בעמוד 104) והדברים מתחילים יותר לזרום והספר מעלה שני הילוכים.

ממש בסוף החלק הראשון ביתו של סילבר – קייסי, מגיעה לבקר אותו, אחרי שהם כמעט ולא התראו בשמונה השנים האחרונות – אישה צעירה ויפה… ובהריון. אופס… היא מחפשת תשובות אצל 'סילבר', לא אצל 'אבא' – היא כמעט ולא קוראת לו כך, גם ככה הוא לא ממש היה שם בשבילה.

סילבר מנסה לעזור לה (ואולי לשקם את היחסים איתה) ורגע לפני שהם מממשים את את ההחלטה (בלי ספוילרים – אני אשתדל לגלות כמה שפחות), דרו סילבר מאבד את ההכרה ומובהל לבית החולים.

מי מטפל בו שם ? לא אחר מאשר זה שעומד להתחתן עם גרושתו… (מתחיל להזכיר איזה מערכון של הגששים – אבל לא). מתברר שיש לו דליפה מעורק ראשי ואם הוא לא יטופל הוא ימות !

תוך כמה זמן ? לא בטוח – זה יכול להיות עניין של דקות וזה יכול להיות עניין של שבועות – בכל מקרה הוא חייב לעבור את הניתוח.

עכשיו גם השם של הספר באנגלית יותר ברור -One Last Thing Before I Go.

*

תגללו עכשיו לתחילת הפוסט, תדמיינו את עצמכם במצבו ותחשבו מה הייתם מחליטים…

*

מכאן והלאה הסיפור מסתבך כשהוא מוצא את עצמו לבד אם גרושתו, הוא מתגושש עם בעלה לעתיד (הרופא המנתח – להזכיר), חבר שלו מהקבוצה במלונית חוטף סרטן, הבת שלו שוכבת עם החבר שלה (האקס שלה) שלא יודע שהיא בהריון בכלל, הוא עולה לבמה בבת מצווה שהוא לא הוזמן אליה בכלל… ומה לא. ממש סיפור מהסרטים.

אמרתי – בלי ספוילרים מיותרים.

*

אז כמו שאמרתי – החלק השני סחף אותי וקראתי את כל 200 העמודים שלו ממש בנשימה אחת. החלק הראשון… היה שווה להחזיק מעמד כדי לסיים את מאת העמודים שלו ולהגיע לחלק השני.

*