לאט לאט, כמעט בשושו, התחלנו שינוי תזונתי שנקרא 'אבא חטוב' + 'אמא חטובה'.
זוגתי שתחייה ואני נרשמנו לתוכנית שאלפי אנשים (גברים ונשים) כבר ניסו והצליחו להוריד בה במשקל ולצמצם היקפים.
אני שברתי שיא חדש במשקל והמחוג כבר צעק "תעלו אחד אחד – לא בזוגות" והמכנסיים שלי הפסיקו לעלות עלי, אני מסתכל על עצמי במראה ורואה כרס ענקית. ולא- אני לא צריך להסתכל על הפרופיל כדי לראות שהבטן לא נכנסת ברוחב של מראת הקיר – גם במבט מלפנים אני מצליח לראות את זה, די בקלות.
זוגתי שתחייה טוענת שהיא עלתה במשקל וגם עליה בגדים כבר לא עולים (זמן למלתחה חדשה?) ולמרות שאני לא רואה את זה – אני אוהב אותה בכל מצב – החלטנו החלטה מושכלת ומאוחדת – שאנחנו מתחילים את הפרוייקט שנקרא 'אבא חטוב' ו- 'אמא חטובה'.
מה אומרת הדיאטה הזאת בעצם – בהתחלה אוכלים כל מה שרוצים (איזה חגיגות עשינו), ואחר כך, לאט לאט, מתחילות ההגבלות – מתחילים בשתי כוסות מים לפני כל דבר שמכניסים לפה (גם אם זה פרי בין הארוחות – כל דבר). זה השבוע הראשון.
ממשיכים עם חלוקת המנה של הארוחה ל- 50% ירקות ו- 50% מה שרוצים (לא לשכוח את המים). זה בשבוע השני.
בשבוע השלישי כבר מתחילות הגבלות – לא לאכול סוכרים, לחלק את המנה יותר (50% ירקות, 25% פחמימות מותרות – כאלה שלא מכילות קמח, 25% חלבונים).
אני מקווה שאני לא מגלה פה סודות מסחריים, שאני לא אקבל איזו תביעה מיוצרי 'אבא חטוב' 'אמא חטובה'.
לאט לאט מכניסים יותר ויותר הגבלות, כשהרעיון הכללי הוא להוריד את הדרישה של ההורמונים שאחראים על הרעב והחשקים (מתוקים למשל – אינסולין) ולהגביר את היצור של הורמון השובע (לפטין).
בכלל – השיטה עצמה נקראת 'השיטה הלפטינית'.
בשבוע החמישי, כשאנחנו כבר ללא סוכרים, ללא קמחים וללא מאכלים טחונים כלל, אבל עם הרבה חשקים – יש יום אחד שמותר לאכול מתוק – לא להשתולל, אבל כן להשביע את החשק שבא מהראש (לאו דווקא מהבטן) – מתוק\פחמימה ריקה וכד'.
את העוגה המגרה הזאת אכלנו אתמול, ביום הפינוק של השבוע השישי.
חיכינו כל השבוע לעוגה הזאת והתענגנו על כל ביס – כמובן ליד הקפה.
בהמשך אנחנו, מן הסתם, נקבל עוד ועוד "גזירות" – הכל כדי להרגיע את הורמוני החשק והרעב ולעודד את הורמון הלפטין
"הורמון הלפטין מופרש מרקמת שומן (רמתו פרופורציונית לרמת השומן בגוף). הלפטין מדווח להיפותלמוס על מצבי שובע, ומפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בתצרוכת הקלורית. במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות הלפטין תהיינה נמוכות. אצל אנשים בעלי עודף משקל, רמות הלפטין תהיינה גבוהות, אולם בגלל תנגודת ללפטין (אשר מתרחשת כנראה בגלל רוויון של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס) לא ידוכא התיאבון. מנגנון הפעולה של לפטין בוויסות שובע ורעב: בעת שובע, מופרש לפטין מרקמת שומן. הלפטין מגרה הפרשה של POMC, גן המקודד למגוון של הורמונים, וכתוצאה מכך מופרש ההורמון אלפא MSH, שהוא נגזרת של ה-POMC ובעל תפקיד במנגנון ויסות הרעב והשובע. חוסר ב-POMC יביא להפחתת ההפרשה של ההורמון אלפא MSH, ומכאן להשמנה. בנוסף לכך, ההורמון ACTH הוא נגזרת נוספת של חלבון POMC, ועל כן חוסר ב- POMC יביא, מלבד להשמנה, גם לתופעות של אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה (מחלת אדיסון) וכן לפיגמנטציה שאינה תקינה (ילדים ג'ינג'יים).
ההורמון אלפא-MSH נקשר לקולטן בשם MC4R, וגורם לדיכוי התיאבון. פגם בקולטן יגרום להשמנה מגיל מאוד צעיר- יאופיין בין היתר גם בגובה רב יחסית מול האוכלוסייה (ילדים בעלי עודף משקל, וגבוהים). זהו הפגם הגנטי השכיח ביותר אשר גורם להשמנה של כ-5%.
במצבי רעב, רמת הלפטין נמוכה ונוצרים אנטגוניסטים תחרותיים ארוכי טווח (NPY, AGRP) של הקולטן MC4R, המונעים קשירה של אלפא MSH, ומעודדים תיאבון." (מתוך ויקיפדיה)
עוד בהמשך, אנחנו נקבל אפשרויות לאיזו קטגוריה אנחנו רוצים להשתייך – לקחת את התזונה "באיזי" – כלומר כן לאכול קצת פחמימות כמו אורז ותפוחי אדמה, או דיאטה "כסאח" – להמשיך להימנע מהכל ולרדת יותר מהר.
לפי דעתי, הבעיה בדיאטת "כסאח" היא החשקים המוגברים – שמהם אני מפחד. נראה לי שאני אלך על משהו יותר פשוט.
אז אנחנו בתחילתו של השבוע השישי – wish us luck – ניפגש בהמשך.
סך כל הפרוייקט הזה נמשך 90 יום, וניתן להמשיך אותו for life.
אני זוכר – החוכמה היא לא לרדת במשקל ולהצר היקפים – החוכמה היא להישאר במשקל הנמוך ובהיקפים הרצויים ולא להעלות אחר כך כל מה שירדנו – ועוד (כזכור לנו מדיאטות עבר).