ארוחת גורמה צמחונית לסילבסטר / יובל לשם


קיבלתי עכשיו מייל מעניין –

יש לי חבר וירטואלי בשם יובל לשם באתר לינקדין, והוא שלח הודעה (כנראה לכל החברים שלו) למתכון לארוחה שלמה (צימחונית).

נכון שאני ידוע כקרניבור, אבל… לא יודע… סוף שנה אזרחית… נשאר בבית עם האישה והילדים… עושה גם לבחור קשוח ומסוקס כמוני משהו…

אז לא חייבים לצאת ולהשתכר כי היה פעם איזה קדוש נוצרי בשם סילבסטר או משהו כזה…

אפשר סתם להישאר בבית, להכין ארוחה טובה (גברים – אפשר לפנק את האישה / נשים – אפשר לפנק את הגבר), להשכיב את הילדים לישון ולהתכרבל עם איזה סרט טוב מתחת לפוך…

אז לכל מי שיוצא – תיהנו לכם (רק תעשו לי טובה ואל תשתו יותר מדי), ולכל מי שלא יוצא – תהנו לכם בבית עם חברים, עם המשפחה או סתם עם ספר או סרט.

שתהיה שנה אזרחית טובה לכולם.

אני לא לוקח קרדיט, אבל נראה לי מעניין, אז אני מפרסם :

*
(יובל לשם) : שלום לכל החברים והחברות הוירטואלים שלי בלינקדין.
אני שולח לכם מתכונים לארוחת גורמה צמחונית לסילבסטר.
כולל מנה עיקרית,קוקטייל,ועוגה לקינוח.
*

*
קציצות טופו אווריריות 
*
המרכיבים: 
קילו טופו אורגני רך
4 כפות גדושות קארי אדום
מעט כורכום
חצי כוס שבבי קוקוס יבש
שלושה בצלי שאלוט גדולים, קלופים, פרוסים דק ומטוגנים לפריכות
2 כפות ג'ינג'ר טרי קלוף וקצוץ דק מאוד
*
אופן ההכנה: 
*
בקערה מפוררים היטב את הטופו לפירורים קטנים. מוסיפים את שאר המרכיבים.
מערבבים היטב עד אחידות, מוסיפים מעט רוטב סויה במידת הצורך.
במידה והתערובת רטובה מידי ליצירת קציצות אפשר להוסיף עוד קוקוס יבש.
נותנים לתערובת לנוח במקרר מינימום שעתיים.
בידיים לחות יוצרים קציצות שטוחות וצורבים במחבת חמה עם מעט שמן.
הופכים, צורבים את הצד השני ומגישים מיד.
*

*
סלט אטריות ושעועית: 
*
250 גרם אטריות שעועית מיובשות
5 מלפפונים בינוניים טריים ומוצקים, חצויים לאורך ופרוסים דק
2 ס"מ שורש זנגביל טרי, קלוף וחתוך לקוביות זעירות
1/4 כוס אצות ואקמה מיובשות
1/2 צ'ילי אדום חריף, קצוץ דק
*
לרוטב: 
6 כפות מירין
6 כפות חומץ אורז
3 כפות רוטב סויה בהיר
3 כפות דבש
2 כפות שמן שומשום
כפית אבקת דאשי (לא הכרחי)
*
אופן ההכנה 
1. מניחים את האטריות בקערה גדולה ויוצקים עליהן מים רותחים.
2. משהים רק עד שהאטריות מתרככות (כ-3 דקות) ושוטפים במים קרים.
3. מסננים את המים וגוזרים את האטריות במספריים, כדי שלא יהיו ארוכות מדי.
4. משרים את האצות לחמש דקות במים קרים. כשהאצות רכות, סוחטים ומוסיפים אותן לאטריות (ללא מי ההשריה).
5. מוסיפים לקערה גם את המלפפונים ומערבבים.
6. בקערית קטנה מערבבים את כל חומרי הרוטב. יוצקים את הרוטב על הסלט, מערבבים ומקררים במקרר כחצי שעה.
*

*
פונץ' תפוחים ורום: 
*
500 מ"ל מיץ תפוחים
500 מ"ל מים
מקל קינמון
4 כוכבי אניס
50 גרם (2 כפות) דבש
מיץ לימון מ-1/2 לימון
גרירה מתפוז אחד
1/2 כוס רום איכותי
*
אופן ההכנה: 
1. מביאים לרתיחה את כל המרכיבים יחד, (למעט הרום) מכסים ומחכים 15 דקות.
2. מחממים מעט ומוסיפים את הרום. שותים חם.
*

*

עוגת קרם ברולה: תבנית 35X25 
*
שש ביצים L
חצי ליטר חלב
חצי ליטר שמנת מתוקה
כוס סוכר לבן
כפית תמצית וניל איכותית
קונפיטורת אוכמניות או פירות יער
*
אופן הכנה: 
*
מערבבים בקערה את הביצים במטרפה ידנית עד שהם מתאחדות למסה אחידה,
מוסיפים את הסוכר ומטמיעים אותו בביצים. לאחר מכן מוסיפים את יתר החומרים,
משמנים את התבנית בחמאה או מרגרינה ומכניסים לתנור בחום של 180 מעלות לשעה.
נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר.
מעבירים את הריבה לקערה ומחממים במיקרוגל כדי שתהיה חמימה אך לא רותחת.
מוסיפים כף חמאה לזיגוג ומורחים את הריבה מעל העוגה. מכניסים ללילה למקרר.

*

ושיהיה רק בתיאבון.

בשר בשר ועוד בשר…


את מסעדת עב-בשר בנתניה אני מכיר כבר ממזמן… האמת היא שאף פעם לא נכנסתי אליה. תמיד עברתי לידה, העפתי מבט והמשכתי הלאה.

אתמול גיליתי איזו טעות עשיתי !

הוזמנתי לערב טעימות במסעדה החדשה יחסית של עב בשר ברמת החייל בתל אביב.

מביקורות של אנשים שהיו שם שבוע שעבר הבנתי שצפוי לי ערב עמוס באוכל, ולא סתם אוכל – אלא בשר (כמו שאני אוהב) טוב.

אולם גם הביקורות שקראתי לא הכינו אותי לאיכות ולמגוון של מה שהונח לפני על השולחן.

המסעדה נמצאת ברחוב הברזל 34 – ממש בקצה (תלוי מהיכן באים), ולמעט שלט לא גדול, ניתן לפספס אותה.

אילן ואשתו חגית פתחו את המסעדה השניה לפני זמן לא רב (יחסית) והם עושים שם חיל.

אז קודם כל – העיצוב של המקום מחזיר אותנו לקיבוץ גבעת ברנר, שם גדל אילן. על הקירות תמונות נוף ילדותו ובמרכז המסעדה כלים "רטרו" – טלויזיה, טלפון חוגה (זוכרים?), רדיו ועוד.

אפילו האהיל בשירותים עשוי מארגז פלסטיק שבו הובילו חלב.

נורא שיעשעה אותי תמונה גדולה שתלויה – מורה עם מקטרת כותב על הלוח "שלום כיתה א'" כשלידו מורה עם סיגרייה…. היום היו מפטרים אותם בלי לדבר בכלל – זמנים שונים…

זוגתי שתחיה ואני התיישבנו וקיבלנו טעימה מיין הבית, או יותר נכון לומר – 'יין עב הבית'. יין אדום חזק המשלב מספר זנים של ענבים ומיוצר ביקב 'אליגוטה' הנמצא בשרון. היין מיושן בחביות אלון 24 חודשים והוא בטעם פירותי – אם יש משהו שהולך עם בשר, זה יין אדום חזק, ולמרבה הפלא – לא חריף.

המנות הראשונות החלו להגיע בזו אחר זו ואנו נאבקנו עימן והזמנו עוד ועוד מהן.

התחלנו בפוקאצ'ת הבית שנאפית במקום ומתפצחת בפה, סלט הקיבוץ הגיע ישר אחריה – כשהוא מלא בירקות מכל טוב (ללא בצל) וכולל צנוניות, כרובית ושאר ירקות, בטיבלון חזק. הבצקים עם הבשר לא אחרו להגיע בצורת אמפנאדס דרום אמריקאים שחלקם הכילו בשר (המועדפים עלי) וחלקם הכילו ירקות.


ואז הגיע המלך של המנות הראשונות (לדעתי) – כנאפה טלה… על המנה הזאת אין הרבה מה לכתוב – רק לראות את התמונה, להזיל ריר ולרוץ להזמין אחד או שניים.

אחרי הכנאפה (מה – נראה לכם שסיימנו עם המנות הראשונות ?) הגיעו אחר כבוד קרפצ'יו פילה, סיגר אנטריקות ממולא בירקות עם סלט עשבי טיבול, בורקס בשר עם ביצה עלומה ואם הכנאפה היה המלך של המנות הראשונות, אז עכשיו תורו של הנסיך – קרם בטטה עם שקדים… הקרם הגיע בתוך ספל של אספרסו והוא יכול להוות מנת ביניים נפלאה בין המנות, למי שאוכל ארוחה מלאה. אני בדרך כלל לא אוהב לשתות את האוכל שלי. אני צריך להרגיש שאני לועס (ועדיף בשר), אבל קרם הבטטה היה פשוט מדהים ושינה לי את כל הקונספט שהיה לי עד היום על בטטות מרוסקות…

בשעה טובה סיימנו עם המנות הראשונות והמלצרים פינו בזריזות את השולחנות והכינו אותם לקראת המנה העיקרית… האוכל האמיתי – הבשר !

*

את הבשר קונה אילן מיבואן – והוא מגיע הישר מארגנטינה – אלו הן פרות חופש, האוכלות תירס, ובשרן נקרא 'בלאק אנגוס'. זה הבלאק אנגוס האמיתי.

על הבשר אילן לא מתפשר – הוא מביא את הטוב ביותר שניתן להשיג.

השפית אסתי גרוס אמונה על הכנת המאכלים המופלאים האלה והגשת הבשר במידה המדוייקת של העשייה.

פלטת בשרים המכילה אנטריקות, סינטה ומיח עצמות הגיעה וחוסלה תוך דקות ספורות. כמעט ולא הספקתי לצלם, אז מנה נוספת הוזמנה ואותה הספקתי לצלם לפני שגם היא נטרפה על ידי הקרניבורים שישבו על יד השולחן (ואני ביניהם).

בין השאר מוגשים לשולחן T-BONE, פריים ריב, פילה בקר ועוד כמה סוגים של בשרים מובחרים.

ליד הבשרים הגיעו התוספות – פירה מטובל בבצל מטוגן ותפוחי אדמה קריספיים.

*

נאנחנו ונשענו לאחור על מנת לסייע בעיכול המטעמים בעוד המלצרים מפנים את הצלחות והמגשים ומתכוננים לקראת המנות האחרונות.

פאדג' שוקולד וגלידת וניל, מקלות שוקולד ומרמלדה ואצבעות שוקולד במילוי קרמי מפנק.

עכשיו כבר באמת הגיע הזמן לשתות את "הקפה של אחרי".

נפרדנו משכנינו לשולחן, ערכנו סיור קצר והתרשמנו מפיסת ההסטוריה התלויה על הקיר ואף תפסנו שיחה עם אילן עובד, בעל המסעדות.

החלוקה בין אילן ואישתו ברורה מאד – הוא חי את החלום שלו – מבשל, צולה, מטגן ואמון על כל הנושא הקולינרי, ואילו היא אחראית על כל הנושא העסקי.

עכשיו אנחנו יודעים – בפעם הבאה שאנחנו רוצים לאכול בשר – קפיצה קטנה לעב-בשר ואנחנו יודעים שלא נתחרט.

כדורי בשר ברוטב – מיוחד לילדים


הילדים שלי, איך נגיד את זה, לא ממש מתים על פטרוזילה, או – "העלים הירוקים האלה" שמציצים להם מכל מיני מאכלים. וזה לא רק בפטרוזיליה – זה יכול להיות כל דבר שמציץ לו מתוך האוכל – אם זה בצל או נקודה כתומה/ירוקה/כחולה וכו'…

אז אישתי מצאה פתרון – טוחנים הכל ביחד ואז יש מרקם אחד של (אסור להגיד איכס על אוכל) ולא רואים שום דבר.

כדורי בשר / קציצות / קבבים בין אם זה מטוגן, מבושל או אפוי זה מקום מצויין להכניס לילדים קצת ממה שהם רוצים להוציא.

הפעם זהו מתכון לכדורי בשר מבושלים בשני שלבים.

בשלב הראשון מבשלים את הכדורים עד שהבשר יהיה מוכן ובשלב השני, שזה השלב הארוך, מבשלים עם הרוטב.

במתכון היום אין כמויות מדוייקות, זה הכל לפי הטעם בשיטת ניסוי וטעימה.

הכדורים יוצאים רכים ומתאימים גם לתינוקות בני שנה.
ככל שבבשר יש יותר שומן, ככה הכדורים יוצאים יותר רכים.

ואחרי ההקדמה –

אפשר להתחיל ?

*

כדורי הבשר :

מתחילים עם בשר טחון ביחס של 1:2 בשר עוף או הודו לבשר בקר (2 בקר, 1 עוף או הודו).

מכניסים למעבד מזון תפוחי אדמה, בצל, פטרוזיליה, ופירורי לחם (לא לשכוח מלח ופלפל) וטוחנים הכל ביחד עד שמתקבלת עיסה פחות או יותר אחידה.

מוסיפים ביצים, לשים את הכל ביחד ומכינים את הסיר.

מעט שמן בתחתית הסיר וטיגון של שום בשביל הריח והטעם.

מוסיפים רסק עגבניות (לא עגבניות מרוסקות) ומים פושרים (לא רותחים).

יוצרים כדורים מהעיסה ומשליכים אותם בעדינות לתוך הסיר – שמתבשל על אש בינונית. אנחנו רוצים להביא לרתיחה רק אחרי שכל הכדורים כבר בפנים.

לאט לאט רואים איך הכדורים המבושלים צפים להם על פני המים והבשר שינה את צבעו ללבן פחות או יותר אחיד.

אחרי שהמים רתחו מנמיכים את האש ומבשלים עוד כ- 15 – 25 דקות (תלוי בכמות).

עכשיו סיימנו את השלב הראשון, כדורי הבשר מבושלים וניתנים לאכילה.

מוציאים אותם מהסיר ושופכים את המים.

בשלב זה ניתן גם לטגן אותם לקציצות, אבל אנחנו בקטע של בריאות ומינימום שמן אז נבשל אותם ברוטב אדום.

*

ועכשיו לרוטב :

בסיר מטגנים שום ובצל ומוסיפים שעועית או קישואים, רסק עגבניות ומים שיכסו את הכדורים (בערך).

מכניסים את כדורי הבשר שהכנו, מכסים ומביאים לרתיחה.

*

מנמיכים את האש, מסירים את המכסה ומצמצמים את הנוזלים עד שמתקבל רוטב סמיך, והכדורים (שהיו פעם לבנים) סופגים את הרוטב האדום ומשנים את צבעם.

בתיאבון.

*

מהשאריות של הרוטב, אחרי שמסיימים את כדורי הבשר, מכינים שקשוקת שעועית בסוף השבוע.

מעדניית רובינשטיין


אני חייב להתוודות – עד היום לא אכלתי ברובינשטיין…

 

*

מסעדת רובינשטיין (או מעדנייה, אם תתעקשו) נמצאת באזור התעשייה החדש בנתניה כבר מספר שנים ויצא לי לעבור על פניה כמה וכמה פעמים אך טרם הזדמן לי לשבת ולאכול שם.
דווקא שמעתי על המקום ממספר אנשים (חברים ומשפחה) והדעות ששמעתי התפרשו על פני כל קשת הביקורות. החל מהביקורת שאכלו שם את הסטייק הטוב ביותר שאכלו מעולם ועד לביקורת שהיו צריכים להחזיר מנה כי הבשר היה מקולקל…

היום, כשאישתי שאלה אותי מה אני רוצה לעשות – אמרתי לה שאני רעב ובא לי בשר ! ואז עלה שמה של המסעדה הזאת.

הגיע הזמן לטבילת האש שלי במקום.

הגענו בערך בשעה 1 וחצי, המקום היה מלא בפנים והציעו לנו לשבת על הבר או בחוץ. מאחר והיינו מעוניינים בשולחן, בחרנו באפשרות השנייה. לזכותם יאמר שבזמן שעיינו בתפריטים הגיעה אלינו המארחת והציעה לנו לעבור לשולחן שהתפנה בפנים. בכל זאת העדפנו להישאר בחוץ – היה מזג אוויר מאד נעים ושמשיות שהצלו מהשמש.

החלטנו לבחור במנה העיסקית שמחירה הנמוך (יחסית) התנוסס באותיות קידוש לבנה בראש התפריט.

אולם אליה וקוץ בה – נכון שהמנה כוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית ואחרונה (או קפה) אבל רוב המנות כוללות תשלום נוסף שנע בין 15 ל- 30 שקלים נוספים.

בסופו של דבר בחרנו במנות הבאות – אישתי בחרה למנה ראשונה את מרק היום (עדשים) שלמרות חששותיה שהמרק יהיה "כבד", הוא הפתיע וחוץ מזה שהיה טעים מאד הוא היה קליל (וגם לא מרוסק, אלא כלל חתיכות שלמות של עדשים – כמו שאני אוהב).
למנה עיקרית היא הזמינה פילה לבן, שהגיע בגודל ובצורה של חזה עוף וקשה כמו סוליית נעל… מבלי לשאול שאלות מיותרות החליפו לה את המנה לסינטה עשויה מדיום (לבקשתה) והמנה הזאת הגיעה בדיוק כמו שביקשה, עם גוון אדמדם במרכז הסטייק.


לקינוח היא קיבלה אצבע רושה – וופל חלול עטוף בשוקולד וממולא בקרם נוגט קפוא. שיא השחיתות.
המנה גם בגודל טוב – לא גדולה מדי ולא קטנה מדי – מספיקה בדיוק למי שאכל כרגע מנה בשרית.

*

אני הזמנתי למנה ראשונה פטה כבד עוף, שהיה מאד טעים – ללא הרגשת השומן המתלווה לפעמים לפטה כבד. יחד עם הכבד הגיעו 2 ריבות – באחת (שלא היתה ממש מזוהה) לא נגעתי אבל ריבת הבצל היתה מעולה.


למנה עיקרית (בניגוד לאישתי) הזמנתי פילה לבן, שלא היה סולייתי, אבל אפשר היה להוציא אותו דקה לפני מהאש… רוטב הפלפלת שבא איתו הוסיף לו לחות.


המנה האחרונה שהגיעה לי היתה טירמיסו, שלטעמי היה בו קצת יותר מדי קפה והמנה היתה גדולה מדי.

*

לסיכום :

יש כאלה שיבואו למסעדה ויאכלו שם שוב ושוב ויש כאלה שהיו שם פעם אחת וזה הספיק להם לכל החיים.

אני רשמתי כאן את ההתרשמות האובייקטיבית שלי מהמקום, שבגדול – נהניתי מהחברה וגם מהאוכל (בסדר הזה).

שירות : 5 כוכבים. למרות שהיה להם חוסר בצוות והמסעדה בפנים היתה מלאה, האוכל הגיע במהירות (כולל ההחלפה של המנה) והמלצרים היו נחמדים ואדיבים, גם כשהיו צריכים להחליף מנות (הקינוח שלי הגיע בטעות קרם ברולה בהתחלה).

רמת הבשר : בשביל מקום שקורא לעצמו 'מעדנייה' וטוען שהוא מתמחה כבר 40 שנה בבשר (לפי האתר שלהם)… 3 וחצי כוכבים (רק בגלל היהירות).

מחיר : סביר בשביל הרמה שהם טוענים שהם מגיעים אליה, רצוי לרשום את תוספות המחירים במנה העסקית בצורה יותר בולטת.

נגישות : מצויינת, כולל חניית נכים.

מיקום : מרכז יכין באזור התעשייה פולג בנתניה.

ציון כולל (שלי) : 4 כוכבים.

חמים וטעים


חמים וטעים

לא, אני לא מדבר על הסרט משנת 1959 עם מרילין מונרו, טוני קרטיס וג'ק למון. זה שם של מקום – ואפילו מקום טוב.

האמת היא, שחיפוש בגוגל "חמים וטעים" יעלה מעל 550,000 תוצאות. אני מתעניין בתוצאה אחת – חמים וטעים ברעננה.

יום שלישי, 10 בבוקר, אני עם אשתי והקטן (נדב) נמצאים לנו במרכז מסחרי באחוזה 146 ברעננה. למה ? כי יש לה איזו שהיא פגישה, ואנחנו מצטרפים.

בינתיים אנחנו מפתחים לנו מין רעב כזה של בוקר. אז נכון שיש שם קונדיטוריה (טובה), ונכון שיש שם פיצרייה ויש שם פיצוציה עם סנדוויצ'ים (נדב מתקן אותי – 'כריכים')… בא לנו משהו בייתי, משהו מהלב.

אז נכנסנו למסעדה הקטנה במרכז המסחרי ואודי ישר קיבל אותנו בחיוכים והסברים על סוגי המנות המוגשות היום.

האמת שהתלבטנו, אבל לבסוף הגיעה ההחלטה :
אני לוקח פלפל ממולא (אפשרי צמחוני… יש גם כאלה…) בתור מנה עיקרית, וכחובב אורז מושבע – לקחתי כתוספת מג'דרה ואורז עם אפונה.

זוגתי לקחה לה שניצל (שאני "נאלצתי" לסיים אותו כי לא היה לה מקום יותר), מג'דרה ותפוחי אדמה אפויים.

התרווחנו לנו ליד השולחן הקטן ואודי הגיש לנו את התקרובות. ישבנו ובלסנו כאילו אין מחר.

זה היה ממש, אבל ממש טעים ובעיקר בייתי.

הגברת יצאה לה לפגישה ואני החלטתי להישאר ולשוחח מעט עם אודי (מתברר שהוא דור ממשיך).

מי שפתח את המקום (לפני 30 שנה), היתה אימו ליאורה– שכיום היא בת מעל 60 ולצערנו לא יכלה להיות שם באותו רגע. לפני 20 שנה בערך עבר המקום לרח' אחוזה 146 ושם הוא נמצא עד היום.

מיד הצטרפה אליה חברתה עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת – שולה, וביחד הן החלו לנהל את המקום הבנוי בשלושה מפלסים – קומת הכניסה – בה יש את הוויטרינה של האוכל, המפלס השני – בו נמצאים שולחנות האוכל, והמפלס האחרון – המטבח… הם לא מבשלים שם בדודים, אלא בסירים ביתיים.

התפריט נשאר פחות או יותר קבוע מראשון עד חמישי ומשתנה בימי שישי ובחגים.

אודי (בן ארבעים +) מנהל את המקום רק שנתיים, אבל הוא נמצא שם והסתובב בין הסירים עוד בהיותו ילד. את הבישולים עדיין עושות שתי הנשים המופלאות האלה.

טעים, בייתי ולא יקר. מומלץ בחום (ולא לשכוח לבוא רעבים).