ניו יורק בשבועות

 

כשמבטיחים צריך לקיים. זה מה שלימדו אותי מאז שהייתי קטן…

שלוחת איילה ונחל שמרי – טיול של שבת

יום שישי, השעה קרובה לחצות, זוגתי ואני מתכננים טיול למחר… רגע… נשמע מוכר – כבר היה לי איזה פוסט עם ההתחלה הזאת… (טיול בנחל שיח – חיפה).

אז אצלנו ימי שישי (בלילה) מוקדשים להכנות לקראת הטיולים של יום שבת.

קודם כל, החיפוש נעשה יותר נוח – למה ? כי במקום מסך של 4.8" (3S) יש לי מסך של 5" (S4) – זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה משמעותי כשאתה נמצא במיטה ושניכם מחפשים באתרים שונים את הטיול המתאים.

S3 מול S4 מתוך אתר סמסונג

*

יוהו.. מצאנו לנו טיול (או ככה חשבנו בכל אופן) – נחל שניר (החצבאני). טיול קצר, עם מים, איזה כיף. הילדים ימותו על זה.

*

יום שבת, אנחנו מתעוררים מוקדם (אבל יוצאים מהמיטה קצת לפני 9). התארגנות מהירה (הג'חנון בתנור מאתמול) ואז נשאלת השאלה המפוצצת "כמה זמן נסיעה זה עד לנחל?"… בלי להסס אני עונה "בערך שעתיים, אולי קצת פחות".

פניה של זוגתי נפלו מיד. הרי השעה היא עוד מעט 10, מה שאומר שנגיע בסביבות 12 לנחל, הילדים יהיו עייפים, רעבים ועוד ועוד…

*

מחפשים שוב –

טיול קרוב, מעגלי, מתאים למשפחות, רצוי עם מים… מחפשים ומחפשים ומוצאים נקודה קטנה, שאני בטוח שמאות אנשים עברו על פניה ופשוט לא ידעו שהיא שם – שלוחת איילה ונחל שמרי.

התמונות והסיפור באתר הבטיחו רק טוב.

*

העמסנו את הצידנית, התיקים, המצלמה והטלפון – הגיע הזמן להשוות בין מצלמה (Canon SX40 HS) למצלמה של Samsung Galaxy S4 עם הפיצ'רים המגניבים ועם 13MPixel.

*

נוסעים על כביש החוף (2), מחלף זכרון יורדים ובצומת פרדיס לוקחים שמאלה.

נסיעה של 4 ק"מ בערך (ה- WAZE מביא אותך בדיוק עד לנקודה) ופונים ימינה לכיוון הישוב עופר.

משם בכביש מפותל עם נוף מדהים (מעורר בי געגועים לאופנוע) מגיעים לחלקת אלוהים קטנה עם שולחנות ישיבה ופחי זבל שקק"ל ארגנו.

ארוחת בוקר לפני הצעידה

התיישבנו לארוחת בוקר קלה שלאחריה יצאנו לצעוד לכיוון המים.

*

אנחנו בחרנו את המסלול הקצר (2 ק"מ) – מסומן לבן-ירוק-לבן ומיד לאחר עץ התות הענק הגענו לעין איילה, שלצערנו המים שם לא ממש טובים לטבילה…

אבל הבטיחו לנו מים בהמשך אז לא ויתרנו והמשכנו לצעוד בין עצים ושיחים כשמדי פעם נגלה אלינו נוף מדהים של הים ושל המשך הר הכרמל.

היה חם. אין ספק שהיה חם ולכן גם דאגנו לשתות, והרבה. אבל נגד הלחות אין הרבה מה לעשות ואחרי קילומטר של הליכה הזיעה מעורבבת בקרם הגנה נכנסה לנדב לעין (וזה שורף) ונאלצנו לסטות מהשביל המקורי ולעלות על שביל האופניים שהוביל אותנו במהירות חזרה לרכב.

ואפילו היה זמן לרומנטיקה

עד שהגענו לרכב, ואחרי כמה עצירות קטנות כדי לשטוף את העין וללטף את הפרות), נדב כבר נרגע.

*

אז במים לא הספקנו לטבול אבל את ההבדלים בצילום ניתן לראות. התמונות עם התאריך אלו התמונות מהמצלה והתמונות ללא תאריך אלו התמונות מהגלקסי.

*

על הפיצ'רים של המצלמה אני אכתוב אולי בפוסט הבא. בינתיים – נצלו את החופש וטיילו עם הילדים. זה יעשה לכולם רק טוב.

זה מלכד את המשפחה, מרחיב את האופק של הילדים, מלמד אותם עוד קצת על הארץ שלנו ומחזק את המשפט (בלי דעות פוליטיות) "כל מקום שכף רגלנו דרכה בו – שלנו הוא".

רוטב סויה 'יאמאסה'

אשתי ואני אוהבים לבשל. וכשאנחנו מבשלים, אנחנו אוהבים להשתמש בחומרים איכותיים.

באמת שלא משנה מה נמצא על הכיריים, בתנור או על המחבת – רצוי וכדאי שיהיה טוב. הכוונה בטוב זה לאו דווקא יקר – הכוונה היא מחומרים איכותיים וחשוב לא פחות – אכיל.

בזמן שאנשים שאני מכיר משתמשים בתחליפים ("רוטב בסגנון סיני"), אני מעדיף להשתמש ברוטב סויה אמיתי. ההבדלים בטעם הם אדירים – וברגע שמתרגלים… אין כבר דרך חזרה.

*

הוזמנתי לאירוע של חברת 'יאמאסה', שעד היום סיפקו בארץ בעיקר למוסדות ומסעדות והחלו לשווק גם לשוק הפרטי.

נפגשנו במלון 'שרתון' בתל אביב, במסעדת 'אולב-ליפ' בניצוחו של השף צ'ארלי פדידה.

המינגלינג ההתחלתי כלל מנות מפוארות של אפרטיפים, קפה ושתיה קלה, ואחרי הכולם הגיעו – נכנסנו לממלכה של צ'ארלי –

בזמנו הפנוי מפסל השף צ'ארלי בקרח וחבר בקבוצת שפים המבשלים למען השלום, אולם היום הוא הראה לנו מה עוד אפשר לעשות עם רוטב סויה איכותי (ולא רק לטבול בו סושי).

צןלם ע"י ארן חן

בניגוד למתחרה העיקרי שלו, רוטב הסויה של 'יאמאסה' מיוצר בתהליך טבעי ביפן ולא בארה"ב (מיובא ע"י חברת 'מזרח ומערב' ומשווק ע"י 'ליימן-שליסל').
יש לו ארומה עדינה שמדגישה את הטעמים של המזון וטעם ייחודי שמעצים את טעמי התבשיל. הוא אינו מכיל צבעי מאכל או חומר משמר כלשהוא.

*

השף צ'ארלי פדידה הדגים לנו מספר מאכלים המוגשים עם רביכה העשויה בבסיסה מרוטב הסויה –

– שיפודי אננס בציפוי חם ופריך

צולם ע"י ארן חן

אבל המנה ששבתה את ליבי (ואת חושי הטעם) היתה סלמון מבושל ברוטב סויה בציפוי אגוזי פקאן.

 

ואם חשבתם שאני אשאיר אתכם עם ריר בפה…

להלן המתכון :

מצרכים ל-4 מנות

• 480 גרם פילה סלמון
• 120 גרם אגוזי פקאן קלופים וחתוכים דק (ניתן להשתמש בשקדים או בקשיו)

סלט

• 1 אספרגוס חתוך בעזרת קולפן לכל אורכו
• 1/2 גזר קלוף בעזרת קולפן לכל אורכו
• 2 עגבניות שרי חתוכות לרבעים
• 8 עלי כוסברה לקישוט
• מיץ מחצי לימון
• 1 כף שמן
• מלח ופלפל לפי הטעם

רוטב לדג

• 10 כפות רוטב סויה יאמאסה
• 10 כפות דבש
• 1 כפית זנגביל קצוץ
• 1 שן שום קצוצה
• 1/4 כוס מרין מתקתק לבישול
• 2 כפות יין סאקי (יין יפני)
• 1/2 כפית קורנפלור

הכנת הסלט

1. ממלאים סיר במים ומביאים לרתיחה. מוסיפים מעט מלח וחולטים את רצועות האספרגוס במשך כ-5 שניות ואת רצועות הגזר במשך כ-40 שניות. מעבירים מיד למי קרח.
2. בקערת ערבוב שמים את האספרגוס והגזר החלוטים, עגבניות השרי החתוכות ועלי הכוסברה המופרדים. מתבלים במיץ לימון, מלח, פלפל ושמן.

אופן הכנת הרוטב

1. מערבבים יין סאקי עם קורנפלור עד להתמזגות ללא גושים ומניחים בצד.
2. מרתיחים בסיר קטן את יתרת מרכיבי הרוטב ומבשלים כ-10 דקות, מסמיכים ע"י הוספת בלילת הקורנפלור לסיר הרותח תוך כדי ערבוב. מנמיכים את הלהבה ומבשלים במשך כ- 2 דקות נוספות.
   מניחים בצד.

אופן הכנת הדג

• חותכים את פילה הסלמון לקוביות של 2 ס"מ X 2ס"מ ומבשלים ברוטב הסויה החם למשך 3 דקות.
• מוציאים בעדינות בעזרת מלקחיים וטובלים באגוזי פקאן פריכים ומגישים מיד לצד הסלט.

את שארית הרוטב אפשר להגיש לצד הסלמון .   

*

אני באופן אישי אהבתי מאד את המנה הזאת ואף ביקשתי ממנה עוד. הבישול החלקי של דג הסלמון נתן לו מרקם רך וקטיפתי, ורוטב הטריאקי (המבוסס על רוטב הסויה של 'יאמאסה') המתקתק נתן לדג נופך מיוחד.

זאת יכולה להיות מנת פתיחה מצוינת לארוחת ערב מפוארת.

רק שימו לב – אחרי מנה כזאת אתם עומדים בפני סטנדרטים גבוהים להמשך…

*

רוטב הסויה של 'יאמאסה' מגיע בשני סוגים :

רוטב סויה PREMIUM – בבקבוקי ליטר, 500 מ"ל ובבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

רוטב סויה מופחת מלח – בבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

מקום בלב

הוזמנתי לאירוע השקת תפריט החורף של 'מקום בלב'.

 

האמת היא שלמקום הזה יש לי סנטימנטים שמתחילים לפני 10 שנים – שם אשתי ואני נפגשנו בפעם הראשונה, ומאז אנחנו משתדלים להגיע כמעט בכל שנה, ביום הנישואים שלנו, למקום שנראה כאילו נלקח מאיזו אגדה. אז את תפריט הקיץ אני מכיר טוב וממליץ עליו בכל פה.

בתפריט החורף אני נתקל בפעם הראשונה.

בכניסה מקבל את פנינו שלט גדול בתוך שער אבן ונחל מפכפך, עצים עצומים גדלים שם ובין העצים מוצבים שולחנות רחבים. שני מבני אבן נמצאים שם וכאשר נכנסים אליהם מרגישים כאילו חוזרים בזמן.

קיבלו אותנו בכניסה עם סחלב חם וערמונים צלויים – להעביר קצת את הצינה.

נכנסנו למבנה הגדול יותר ושם היו מסודרים שולחנות עגולים וסביבם כיסאות. יכול להיות שזה המיקום הבעייתי שלנו, אבל נאלצנו ממש לבקש מהמלצרים שיביאו לנו את המנות הראשונות לטעימה…

 

מתוך המנות הראשונות שהגישו לנו, אני רוצה לציין לחיוב את הניוקי, שהוגש עם פרחי כרובית וטרגון אפויים ואת הקונפי שוק אווז שהוגש בכלי המזכיר דלי ובושל בליקר תפוחים (קלוודוס) ויין אדום יחד עם כרוב אדום.

לפי דעתי המטבח לא היה ערוך לכמות כזאת של סועדים (מעל 100), כך שחלק מהמנות הראשונות הגיעו קרות או לא מבושלות מספיק ואם טעמנו מהסיבוב השני, הטעם השתפר פלאים.

המנות העיקריות הוגשו בשיטת 'הבופה', וכללו מחבתות עצומות של קישואים ופלפלים ממולאים, תבשיל בקר ביין אדום עם ירקות שורש ועגבניות ותפוח אדמה שנאפה במדורה.

חלק מהתמונות באדיבות רינת הלון

שוב, כנראה בגלל היערכות לא נכונה, המטבח לא הצליח לעמוד בקצב וחלק מהמנות הגיעו קרות וחלק מהטועמים לא הצליחו להגיע לחלק מהמנות.

סך הכל, המנות מאד מתאימות למזג אוויר סגרירי וחורפי, אבל כשהן מוגשות לסועד ואפשר לתת להן את מירב תשומת הלב, ולא לקבוצה גדולה.

הקינוחים העונתיים כללו סופלה שוקולד עם חלווה, תותים על פניני שוקולד ובוקצ'ה – מאפה יווני מבצק עלים וגבינה "שהתאזרח" במקום.

אם לבוא לאכול בחורף ? את זה אני משאיר לכם להחליט. המקום רומנטי, מתאים לזוגות – יש בו פינות שקטות וגם לקבוצה קטנה, האווירה מדהימה והשירות מעולה.

מקום בלב – 09-7741575, רעננה.