על טהרת הבשר

ארבעה בלוגרים ומומחה בשרים נפגשים בביתו של קולינר חובב בשרים… זו יכולה להיות אחלה התחלה של בדיחה… אלא שזו לא בדיחה – באמת נפגשנו יחד וטעמנו ממעדני האיש והבשר גיתי זמיר…

גיתי פורס את האנטריקוט

אז עם מה נתחיל ? הכל היה כל כך טעים, שקצרה היריעה מלהכיל את מצמוצי השפתיים ומציצת האצבעות אחרי כל מנה ומנה.

ניו יורק בשבועות

 

כשמבטיחים צריך לקיים. זה מה שלימדו אותי מאז שהייתי קטן…

עוגת שוקולד ללא גלוטן

בימים האחרונים אני מוצף בעוגות מסוגים שונים. כל עוגה שונה מחברתה – אם זאת עוגת הטריקולד ואם זאת עוגת הגבינה האפויה ללא בצק.המשותף לכל העוגות הללו, הוא שהן מכילות קמח מכל סוג שהוא, ובעלי בטן רגישה (צליאק) לא יכולים לאכול אותן.אז אחרי חיפושים, ניסיונות וניסויים הצלחנו להגיע לעוגה, שתהיה גם טעימה, גם שוקולדית וגם ללא קמח.

עוגת גבינה ללא בצק

אם בעוגות עסקינן בזמן האחרון, אחרי שפרגנתי לאחותי על עוגת הטריקולד שלה, אני לא יכול להשאיר את זוגתי בצד…

אתמול היא נעמדה במטבח, כאשר רוח האפייה שורה עליה, והכינה עוגת גבינה אפויה ללא בצק, בציפוי שמנת… נשמע טוב ? אז זה לא רק נשמע טוב – גם שאר החושים חוגגים – הריח ובעיקר הטעם.

אז מה אנחנו צריכים ? קודם כל – שאני לא אפריע ולא אדחף עם המצלמה.

לא עוזר – אני מנסה לתפוס זוויות צילום כמעט בלתי אפשריות ואם היד שלה נמצאת שם זה פשוט מפריע ואני מזיז אותה, מנסה בכל אופן.

עכשיו אפשר להתחיל ? אפשר.

*

אני באופן אישי מאד לא אוהב להפריד ביצים (חלמון/חלבון), עניין של מוטוריקה עדינה וקואורדינציה… אבל מה לעשות שבשביל העוגה הזאת צריך להפריד 4 ביצים (מזל שלא אני עושה את זה).

את ארבעת החלמונים (הצהוב) מכניסים לקערה של המערבל יחד עם חצי כוס סוכר, שקית סוכר וניל ו- 100 גרם חמאה (לא קשה – כדאי להשאיר אותה בחוץ חצי שעה שתתרכך) עד שמקבלים הקצפה יפה.

הקצפה

*

מוסיפים 500 גרם גבינה לבנה 9% (אם רוצים פחות שמן אפשר להשתמש בגבינה 5% – לא מומלץ), 2 כפות של קמח תופח, קליפה מגורדת מלימון (אפשר להוסיף עוד אחד – זה יוצא לימוני יותר ומוסיף לטעם) ומיץ מלימון אחד.

ממשיכים להקציף במשך 5 דקות בערך.

*

את החלבונים של הביצים לא לזרוק – אנחנו מקציפים אותם בנפרד עם חצי כוס סוכר שמוסיפים בהדרגה, עד שמקבלים קצף יציב. איך יודעים – תראו בתמונה.*

*

את הקצף מקפלים לתוך תערובת הגבינה ויוצקים לתבנית עגולה 24.

מכניסים לתנור שחומם מראש ב- 175 מעלות ומשאירים אותה שם לתפוח לה בערך שעה (תלוי בתנור).

איך יודעים שהעוגה מוכנה ? נועצים קיסם באמצע, והוא יוצא יבש.

*

עכשיו הגיע תור הציפוי.

מערבבים שני גביעים של שמנת חמוצה עם 2 כפות סוכר, מעבירים סכין בין דופן התבנית לעוגה ושופכים בזהירות.

מחליקים את הציפוי עד שתהיה שכבה אחידה ומכניסים לתנור (שכיבינו כשהוצאנו את העוגה) למשך שעה.

מצננים ומגישים קר.

בתיאבון.

*

עוגת טריקולד

סטארקיסט – לא רק טונה

בהמשך לביקורי באירוע מוצר השנה, אחד המוצרים שקיבלתי היה פילה סלמון מעושן של חברת סטארקיסט. החברה שמוכרת לנו בעיקר מהפרסומות לטונה, קיבלה את אות מוצר השנה דווקא לפילה הסלמון שלה.

על מנת לבדוק עד כמה זה טעים, לא מספיק שרק אני אטעם (אני עלול להיות משוחד חס וחלילה).

צריך גם שאשתי תטעם ורצוי שגם הילדים – הם הביקורת הכי טובה. אם זה טעים להם – זה עובר !

אז מה הדבר שהכי פשוט להכין אחרי יום גדוש פעילויות וחוגים, חוזרים הביתה בסביבות השעה 8 בערב ומכינים – טוסטים…

הילדים אוהבים את הטוסטים שלהם בצורה מאד מסויימת – פרוסת לחם, טונה, זיתים ירוקים, גבינה צהובה, לפעמים גם נקניק (רחמנא ליצלן) ולסגור. מכניסים הכל לטוסטר לחיצה וסיימנו. פשוט וקל.

*

אז הכנו טוסטים "רגילים" עם טונה, ועוד שניים עם הסלמון המעושן של סטארקיסט שקיבלתי לבדיקה.

חצי טוסט ראשון הילדים אכלו את הטוסט הרגיל ואז נתתי להם לטעום חתיכה מהטוסט "המיוחד".

דבר ראשון ששקד עשתה זה להריח. מיד היא שאלה אם זה סלמון – כפרות עליה איזה חוש ריח יש לילדה הזאת.

גם שקד (בת 8) וגם נדב (בן 4 וחצי) התלהבו מהטוסט וחיסלו גם את השני… ולי לא נשאר…

*

שורה תחתונה – אפשר לעשות דברים נפלאים עם המוצר – סלט (ולא ממש משנה איזה) כשמעליו שופכים את הסלמון יחד עם השמן, שדרוג אדיר לאוכל. פסטה ברוטב שמנת עם פילה סלמון… מממ… אני תיכף מתחיל לרייר… והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות – כל מה שבעבר השתמשנו בטונה, אפשר עכשיו להשתמש בפילה סלמון של סטארקיסט.

*

טעים ומומלץ.

תחרות מוצר השנה 2013

אז אחרי שחשבתי עם עצמי רבות, וכמו שאומרים "ישנתי על זה", החלטתי לשנות קצת את מה שכתבתי ולהוסיף יותר אמוציות.

התאריך : 27/05/2013

השעה : 20:30

המקום : סינמה סיטי – צומת גלילות

האירוע : חשיפת מוצר השנה (חלק ב')

 

*

בגיל ובששון הגעתי יחד עם אחי הגדול לאירוע הנוצץ שעבר באזז עצבני ברשת.

חשיפת המוצרים שיזכו לענוד למשך כל שנת 2013 את התג הנוצץ "מוצר השנה 2013"…

את החומר המדוייק על "מה זה מוצר השנה" אפשר למצוא באתר כאן.

כבר בכניסה לסינמה סיטי ברך אותנו שלט אלקטרוני.

שלטים שמכוונים לאירוע עצמו לא היו וכששאלנו את העובדת שישבה ליד אולם ה- VIP, היא כיוונה אותנו למעלית לקומה 1…  במזל, כשאנחנו כבר במעלית, תפסה אותנו אפרת והובילה אותנו למקום הנכון – למתחם של המינגלינג של מוצר השנה 2013… אנחנו יחד עם כולם בתור לקבלת מדבקה ועליה מודפס השם – זאת תעודת הכניסה למתחם הסגור. שתי עמדות לקבוצה של 300 איש (אם לא יותר) שהוזמנו לאותה שעה… המממ… הייתי מסדר את קצת אחרת…

בתוך המתחם עמדו חלק מהזוכים בפרס בדוכנים, הקרובים מדי זה לזה לטעמי, מה שגרם לי לתהות לא פעם לאיזה תור אנחנו עומדים עכשיו ומה יהיה בסופו של התור. חלק מהדוכנים חילקו ברושורים, חלקם טעימות (שהסתיימו מהר מאד) וגם שילוב של הדגמה של תנור (AEG) יחד עם מאפים של מעדנות וחלק לא חילקו כלום (אלה עמדו מיותמים וחסרי מבקרים).

הרגשתי די אבוד בתוך המהומה – עשיתי מספר סיבובים בין הדוכנים, אספתי ברושורים פה ושם, טעמתי מזה וגם מההוא – מאפה פילו של מעדנות, אוסף גבינות קשות של גד, פריגת רימונים (אני באופן אישי לא הייתי מגדיר אותו כ-"מוצר שנה" – אבל זו דעתי), שנדי אבטיח (אני נוהג – אז לא שתיתי), יוגורט עם גרנולה, פה ושם גם היה מישהו יצירתי – קופסת הפתעות של נורטון להגנה על מחשבי הילדים (גרסת האח הגדול להורים) וכמובן אסור לשכוח את מוצרי האיפור למיניהם, בר המים, המזון לתינוקות והחיתולים לבן ולבת ואני מתנצל מראש אם השמטתי מישהו או משהו. דחיפות היו חלק בלתי נפרד מהעמידה בתור ואף שליחת ידיים ממשהו גדול שעמד מאחורי בתור ורצה להיות לפני (למי שלא הבין – מישהי "גדולה" עמדה מאחורי והחליטה שהתור לא זז מספיק מהר אז היא, "בעדינות של פיל", שלחה יד עצומה, הזיזה אותי ולקחה את הברושור…).

*

לאחר שעה ארוכה (מדי) ומורטת עצבים של מינגלינג ופגישת חברים, נכנסנו לאולם מספר 1 בסינמה סיטי, שם שמענו הרצאה על מוצרי השנה מפי יעל, שמשום מה דיברה לרוב בלשון נקבה… הלו ! אנחנו בשנת 2013… גם גברים מחליפים חיתולים ומאכילים תינוקות ! וגם גברים עושים פדיקור (אני למשל) וזה לא מפריע לגבריות שלהם…
49 מוצרים זכו בתואר, שמורכב בעיקר מחדשנות, חדשנות וחדשנות (לצרכן הרגיל).

המטרה של התחרות היא שהלקוח יבוא ויגיד "איך לא חשבו על זה קודם…" (חוץ משאר הדברים כמו פרסום, יוקרה וכד') ובכלל – לגרות את החברות להמשיך ולחדש כדי שלנו, הצרכנים, יהיה נח יותר, קל יותר, בריא יותר, מהיר יותר, טעים יותר (שכחתי משהו ?).

האמת שהיו שם כמה מוצרים שלא ממש ברור לי איך הם קיבלו את הפרס – OK, נגיד שספריי לייבוש לק זה מוצר חדש לצרכנים פרטיים והיה זמין עד היום רק למניקוריסטיות מקצועיות… אבל מוצר השנה ?! בספריי שמן אני משתמש כבר שנים. נכון, מיוצר בארצות הברית, אבל קיים בשוק הישראלי לכל דורש… ועד כהנה וכהנה…

אז לאחר סקירה על הצוות שהרכיב את השופטים בתחרות (וביניהם גם 3 בלוגריות), עברנו על כל 49 המוצרים. אפילו גירו אותנו שבסוף הסרט נקבל תיק מלא מכל טוב המוצרים… אה… אפילו לא חצי… על מה לכל הרוחות הם רוצים שאני אכתוב ? אני לא משתמש בחיתולים (מידה 4), אני לא שם מייק-אפ ולא אף תכשיר איפור אחר. מהמזון היה תרסיס שמן וקופסת פילה סלמון של סטארקיסט. מהחטיפים היו פריכיות מיני וחטיף צ'יפס נפוח ושתי חבילות של NATURE VALLEY – חטיף אנרגיה שקיים כבר זמן לא מועט… מעבר לכך אין לי הרבה מוצרים שאני יכול להשתמש בהם.

*

ישבנו וראינו את הסרט 'אבנים כחולות' (The Sapphires) – סרט שהרעיון שלו מבוסס על סיפור אמיתי של השתלבות האבוריג'ינים באוסטרליה של שנות ה-50 וה- 60.

הסרט היה מצוין, אבל לא ממש קשור לנושא שאליו באנו. היה מי שהתחבר אליו יותר ומי שהתחבר אליו פחות…

מאד חרה לי שאנשים התחילו לצאת עוד לפני הסוף (זה בכל זאת קצת מפריע).

הסרט הסתיים ונעמדנו בתור אינסופי על מנת לקבל את התיק ובו המוצרים הנבחרים… טוב, לא את כולם… אבל העיקר הכוונה.

כשסיימנו לעמוד בתור לתיקים עם המוצרים, התברר לנו שיש עוד תור – הפעם לשקית עם נוזל כביסה "מהפכני וחדשני" – אבל חלק מהבקבוקים נשברו ובסך הכל לא היו מספיק שקיות לכולם (?!) חשבתי שהביאו מוצרים לפי כמות האנשים והרשימה סגורה…

*

יצאנו לדרך עייפים ומותשים, והסקירות על חלק מהמוצרים עוד יבואו… יש למה לצפות (מבחינת סקירות מוצרים – שאני יכול לסקר, ולא תחבושות הגייניות…)

פסטה בשמנת ועוד קצת

חג הגבינות ושאר מאכלים חלביים עבר לו, ורגע לפני שאנחנו חוזרים לבשר על כל צורותיו השונות, רק עוד דבר קטן אחד נשאר להכין – פסטה בשמנת.

ואם כבר מכינים רוטב שמנת לפסטה, למה שלא נזרוק פנימה חבילה של פירות ים ככה רק בשביל להוסיף לטעם ניחוח ים-תיכוני (לא כשר).

*

מפאת הפרשי המחירים בין פירות ים טריים וקפואים, הלכנו על שקית של חצי קילו מיקס פירות ים – שרימפסים, קלמארי וצדפות. יתרון נוסף לקפוא הוא שהכל כבר מקולף ומוכן לשימוש ואין צורך להתעסק איתם יותר מדי.

את השקית עם פירות הים מפשירים במקרר.

הפסטה שנבחרה היא פסטה "ביסלי גריל" (כי זה מגניב) בצבעים שונים (כי זה עוד יותר מגניב).

הצבעים של הפסטה, דרך אגב, הם טבעיים ולא צבעי מאכל המכילים, אלוהים ישמור, מי יודע מה…

אז נתחיל בקטנה ככה – נקצוץ בצל גדול ונזרוק אותו (בעדינות שלא ישפריץ) למחבת עמוקה, עד שהוא יזהיב.

*

נוסיף סלסלת פטריות שמפיניון חתוכות וניתן להם להיטגן יחד.

• טיפ : איך יודעים מתי הפטריות מוכנות – הן מוציאות נוזלים וכאשר הן מתחילות לספוג את הנוזלים חזרה – אפשר להמשיך.

אחרי שהפטריות "נשמו" את הנוזלים שלהן, הגיע הזמן להוסיף את המרכיב העיקרי ברוטב – פירות הים… יאמי…

*

נוסיף 500 מ"ל שמנת לבישול ונערבב בעדינות את כל המרקחת עד שנצמצם את הרוטב לרמת הסמיכות הרצויה.

*

בזה סיימנו את הרוטב, אבל מה עם הפסטה ?

*

במקביל להכנת הרוטב, נרתיח סיר עם מים וכאשר המים רותחים, נקטין את האש ונשפוך (שוב – בזהירות, זה חם) את הפסטה פנימה.

כאן הבישול הוא עד לרמת הפריכות הרצויה – אנחנו אוהבים, מה שנקרא "אל-דנטה" –

מתוך ויקיפדיה : אַל דֶנְטֶה (באיטלקית: al dente – מילולית: "על השן") הינו מונח בתחום  הבישול המתייחס לבישול פסטה לרוב, ולעתים אף אורז (להכנת ריזוטו או ירקות).

משמעותו שהפסטה או האורז מבושלים לדרגה שהם אכן מבושלים אולם עדיין קשים ונדרשת לעיסה שלהם (ואין מדובר בפסטה רכה שאין צורך ללעוס אותה). כאשר מדובר בירקות הכוונה, שהירקות בושלו בישול קצר ביותר והם עדיין פריכים.

*

מסננים את המים ושוטפים את הפסטה במים קרים כדי למנוע המשך בישול.

*

שופכים את הרוטב החם על הפסטה ומגישים.

*

ארוחת ערב מעולה תוך מספר דקות. הילדים מתים על זה (אצלנו בכל אופן)… נדב התחיל עם "זה לא נראה לי" אבל סיים 2 מנות בסוף. שקד קצת בררה את הצדפות אבל גם היא אכלה בתיאבון רב.

את מה שנשאר אני חיסלתי לארוחת צהריים (קר) למחרת.

*

היה טעים, ומחכים לפעם הבאה – נראה מה היא תהיה…

*

רביולי בטטה ברוטב רוזה עם עגבניות שרי

נתחיל עם וידוי קטן – בשבילי 'רוזה' היה מאז ומתמיד סוג של יין.

אז כשאשתי שתחיה הציעה לי להכין את הרביולי בטטה של 'חמים וטעים' עם רוטב רוזה – התמונה שהיתה לי בראש זה רוטב על בסיס יין.

אמרתי "בסדר" בחשש מה, עד שראיתי את רשימת המצרכים ובשקט בשקט "התחבאתי מתחת לספה ועשיתי קולות של שטיח…" – פאדיחה שלי – מודה.

אחרי שצחקתי על עצמי (ואתם מוזמנים להצטרף) – נעבור למנה העיקרית.

*

למי שקרא את הפוסט הקודם על הרביולי גבינה ברוטב שמנת וסלמון יודע שהחלטנו להכין את הסוג השני של הרביולי (בטטה) – ברוטב רוזה.

למי שלא קרא, תקציר מהיר – קיבלתי שוברים לקניית שני סוגים של רביולי מהסדרה האיטלקית של 'חמים וטעים' – רביולי גבינה ורביולי בטטה.
אחרי שהכנו את שני הרטבים, החלטנו "פה אחד" שרוטב השמנת והסלמון מתאים יותר לרביולי גבינה ורוטב הרוזה ועגבניות שרי מתאים יותר לרביולי בטטה.

*

*

רוטב 'רוזה' זהו שילוב של רוטב שמנת ורוטב עגבניות. בראש זה לא מסתדר כל כך אבל בפה – חבל על הזמן !

הרביולי בשרני ומלא במלית מצויינת, אם מכניסים אותו קפוא אז הוא לא נקרע.

הרביולי טעים בפני עצמו, אבל רצוי להוסיף לו רוטב כדי "להרטיב" אותו קצת ולהוסיף לו "צבע" לטעם.

*

את הרביולי מכניסים בעודו קפוא לתוך סיר עם מים רותחים ואחרי 8 דקות (או עד שהם צפים) מוציאים בכף מחוררת והם מוכנים לאכילה.

*

המצרכים :

שמן זית

בצל גדול קצוץ דק

סלסילת עגבניות שרי חצויות

4 עגבניות מיובשות קצוצות דק

350 גר' מחית עגבניות

מיכל קטן שמנת לבישול

סוכר

מלח

עלי טימין או בזיליקום

*

*

אופן ההכנה :

מחממים את שמן הזית ומוסיפים את הבצל ואת עגבניות השרי.

מאדים מספר דקות ומוסיפים את העגבניות המיובשות.

לאחר ערבוב קל שופכים את מחית העגבניות ואת השמנת לבישול.

מערבבים עד לקבלת גוון אחיד.

מוסיפים מעט סוכר להעמת החמיצות של העגבניות, מלח לפי הטעם ומפזרים מלמעלה עלי טימין או בזיליקום.

*

שופכים את הרוטב על הרביולי ואוכלים בהנאה (לא להשמיע קולות רמים מדי – זה לא מנומס)

רביולי ברוטב שמנת וסלמון

 איזה כיף להשתתף – קיבלתי שוברים לקניית רביולי של חברת 'חמים וטעים' – רביולי גבינה ורביולי בטטה.

את 'חמים וטעים' הכרתי כבר מסדרות מוצרים אחרות שלהם – פסטלים, שניצלונים, אמפנדס ואגרול.

לסדרה האיטלקית התוודעתי רק עכשיו.

*

מאחר וקיבלנו 2 סוגים של רביולי, החלטנו – זוגתי שתחיה ואני, להכין 2 סוגים של רטבים – רוטב שמנת וסלמון ורוטב רוזה עם עגבניות שרי.

בדקנו את הרטבים על שני סוגי הרביולי ונפלה ההחלטה שרוטב השמנת וסלמון הולך עם הרביולי גבינה (זה גם מתאים לשבועות) ורוטב הרוזה ועגבניות שרי הולך עם הרביולי בטטה.

מה שעזר להחלטה היתה הבת שלנו – שקד, שחיסלה כמויות אדירות של רביולי גבינה עם רוטב השמנת אז לפחות ברוטב אחד – הצלחנו…

דבר נוסף שסייע היה הרביולי, שהיה בשרני ומלא ובמילה אחת – טעים בפני עצמו.

*

את הרביולי זורקים קפוא לתוך סיר של מים רותחים למשך של כ- 8 דקות או עד שהם צפים.

*

רוטב שמנת וסלמון

רכיבים :

• 50 גר' חמאה
• שמן זית
• בצל גדול
• סלסלת פטריות שמפיניון
• 500 גר' פילה סלמון
• 500 מ"ל שמנת
• גרידת אגוז מוסקט
• עירית

אופן ההכנה :

ממיסים את החמאה ומוסיפים מעט שמן זית על מנת למנוע שריפה של החמאה.

קוצצים את הבצל דק ומטגנים עד שנהיה שקוף.

פורסים את הפטריות ומוסיפים לסיר עד שמתאדים כל הנוזלים שלהן.

חותכים את הסלמון לקוביות ומוספים לסיר.

לאחר שהסלמון נסגר מוסיפים את השמנת.

מוסיפים מלח לפי הטעם ומעט גרידה של אגוז מוסקט (זהירות – אגוז מוסקט הוא מאד דומיננטי, לא להוסיף יותר מדי).

יוצקים על הרביולי ומפזרים מלמעלה עירית קצוצה (בעיקר בשביל המראה).

להגיש חם