פסטיבל היין 2013


שנה שניה של פסטיבל היין ואני שם !

הדבר הראשון שארגנתי לעצמי זה נהג תורן, או במקרה שלי – נהגת תורנית – זוגתי שתחיה.

שלושה ימים של "שכרון חושים" (מן משחק מלים שכזה)… אנחנו הגענו ביום השלישי והאחרון למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, שם התקיים האירוע.

*

אז מה היה לנו שם ?

קודם כל קיבלנו כוס יין אישית למילוי רב פעמי. למזלנו הגענו ממש בפתיחה (7 ורבע) אז לא היו הרבה אנשים, כך שיכולנו להתרשם בצורה יותר אישית מכל יקב ויקב שהציג שם.

כוסות יין

על רחבת הדשא הגדולה פוזרו דוכנים של היקבים השונים וביניהם גם כמה "הפתעות" – כמו שוקולד גורמה (וליקר שוקולד) של DE KARINA מרמת הגולן, משק יעקבס שהציע גבינות במשקל, מלח מים המלח של חברת 424m שמגיע עם תוספות שונות ומשונות (מלח עם פלפל, מלח עם רוזמרין ואפילו מלח עם זהב 24K), ליקר פסיפלורה של איש הפסיפלורה מעין עירון  ושיכר תפוחים או כמו שהוא נקרא בעברית קלוקלת סיידר תפוחים (כמובן שמוגז ועם אלכוהול) – עשוי מ- 100% תפוחים, ללא תוספת מים או סוכר מרמת הגולן ומבית שמש וכמובן שמן זית ב-8 סוגים (מהקל ביותר עד המריר ביותר).

וגם דברים אחרים

לצד יקבים מוכרים – כמו בנימינה ויקב בן חיים (שיש לי חיבה מיוחדת למרלו שלהם) היו גם יקבי בוטיק קטנים שמעולם לא שמעתי עליהם כמו יקב כפיר, יקב תניא ועוד ועוד (מתנצל שאני לא מעלה את כולם).

מציגים

לא ויתרתי ועברנו דוכן אחרי דוכן וטעמתי ממה שהיה להם להציע.

*

יין זה עניין של טעם אישי – היו יינות שאהבתי יותר ויינות שאהבתי פחות – לכל אחד יש את הטעם האישי שלו, ולא משנה אם אותו יין זכה במדליה לפני שנה או לא.

סך הכל היה אירוע מושקע מאד, להקות שעמדו על הבמה המרכזית והנעימו לנו את הזמן. המוזיקה היתה בדיוק בתפר שבין נעימה לרועשת מדי – כך שיכולנו גם לדבר בינינו ולהעביר חוויות על הטעימות.

*

סך הכל היתה חוויה טובה ומבורכת וראיתי שגם בארץ יש יינות טובים, ולא צריך לנסוע לטוסקנה או לפרובנס כדי לשתות יין מקומי טוב.

*

בשעה שעזבנו (בסביבות 21:15) התחילו להגיע עוד ועוד אנשים והמקום התחיל להתמלא מאד ותורים ארוכים השתרכו ליד כל ביתן (ללא דחיפות וללא צעקות).

*

יינות שאהבתי במיוחד (מזל שהבאתי מחברת לכתוב, אחרת אין מצב שהייתי זוכר) – היו כמובן, המרלו של יקב בן-חיים, יקב בנימינה אף פעם לא מאכזב (למרות שהזינפנדל שלו לא היה בטעימות), הרוזה של קדש ברנע היה טוב, יקבי מוני מעמק סורק – שיראז מבציר שנת 2010 בעל ריח מבושם שנותן עקצוצים נעימים על הלשון, פטיט סירה של יקב כפיר מקרית מלאכי היה טעים (סימנתי לי אותו במחברת בהדגשה עם סימן קריאה) – הוא פירותי ואחרי הבליעה מרגישים מרירות נעימה בחלק האחורי של הלשון).

מזיגת יין

שאר היינות, למעט אולי אחד, היו טעימים, אבל כנראה שלא היו שווים אזכור עד כדי כך – שוב, אני לא בא לזלזל באף יקב ובאף יינן. הכל לפי טעמי האישי בלבד ! אני כתבתי על היינות שעשו עלי את הרושם הרב ביותר.

*

מאד אהבנו לראות אנשים מכל קשת האוכלוסיה ובכל גיל (מעל גיל 18 כמובן) מגיעים לטעום יין ישראלי טוב.

כשהערתי לזוגתי שליין אין גיל, היא ענתה לי שליין דווקא יש גיל… אהמ… מתחכמת עם בעלה המבוסם…

**

גם שנה הבאה אנחנו שם – אבל הפעם באים במונית.

*

לאתר פסטיבל היין

סטארקיסט – לא רק טונה


בהמשך לביקורי באירוע מוצר השנה, אחד המוצרים שקיבלתי היה פילה סלמון מעושן של חברת סטארקיסט. החברה שמוכרת לנו בעיקר מהפרסומות לטונה, קיבלה את אות מוצר השנה דווקא לפילה הסלמון שלה.

פילה סלמון

על מנת לבדוק עד כמה זה טעים, לא מספיק שרק אני אטעם (אני עלול להיות משוחד חס וחלילה).

צריך גם שאשתי תטעם ורצוי שגם הילדים – הם הביקורת הכי טובה. אם זה טעים להם – זה עובר !

אז מה הדבר שהכי פשוט להכין אחרי יום גדוש פעילויות וחוגים, חוזרים הביתה בסביבות השעה 8 בערב ומכינים – טוסטים

הילדים אוהבים את הטוסטים שלהם בצורה מאד מסויימת – פרוסת לחם, טונה, זיתים ירוקים, גבינה צהובה, לפעמים גם נקניק (רחמנא ליצלן) ולסגור. מכניסים הכל לטוסטר לחיצה וסיימנו. פשוט וקל.

הכנת טוסט

*

אז הכנו טוסטים "רגילים" עם טונה, ועוד שניים עם הסלמון המעושן של סטארקיסט שקיבלתי לבדיקה.

חצי טוסט ראשון הילדים אכלו את הטוסט הרגיל ואז נתתי להם לטעום חתיכה מהטוסט "המיוחד".

דבר ראשון ששקד עשתה זה להריח. מיד היא שאלה אם זה סלמון – כפרות עליה איזה חוש ריח יש לילדה הזאת.

גם שקד (בת 8) וגם נדב (בן 4 וחצי) התלהבו מהטוסט וחיסלו גם את השני… ולי לא נשאר…

*

שורה תחתונה – אפשר לעשות דברים נפלאים עם המוצר – סלט (ולא ממש משנה איזה) כשמעליו שופכים את הסלמון יחד עם השמן, שדרוג אדיר לאוכל. פסטה ברוטב שמנת עם פילה סלמון… מממ… אני תיכף מתחיל לרייר… והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות – כל מה שבעבר השתמשנו בטונה, אפשר עכשיו להשתמש בפילה סלמון של סטארקיסט.

*

טעים ומומלץ.

עולם השמנים של lavido


הזדמן לי להצטרף לקבוצה שקפצה לביקור במקום קטן, במדרחוב של זכרון (מול קפה ברטה). הייתי אומר שבמקום הזה הפכו אגדה וחלום למציאות – אבל זה היה קצת צפונה משם – בנהלל.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

לפני כעשר שנים (2003), נולד לעידו מגל אחיין שסבל מתפרחת חיתולים חמורה.

עידו, שבאותו זמן סיים את לימודי הכימיה של הצמחים, ניסה לרקוח משחות וקרמים שונים אצלו בבית, על מנת להקל על העולל.

וראו איזה פלא – המשחות והקרמים עשו פלאים לעכוזו הקטן של האחיין ושמו של עידו התחיל להינשא ברחבי עמק יזרעאל, המשפחה והחברים.

עידו, עם שני אחיו – לירון ואבי, הקימו את חברת lavido המתמחה בהפקת מוצרי טיפוח טבעיים
המבוססים על שמנים טהורים.

"
כדי להבטיח את רמתם הגבוהה, ועל מנת לגדלם בתנאים האידיאליים והטבעיים ביותר עבורם, מקיימת lavido קשרים הדוקים עם חקלאים מקומיים בארצות המוצא של הצמחים המשמשים להפקתם. קשרים אלה, המושתתים על הערכה ועל שיתוף פעולה מקצועי, מאפשרים ל- להציע לכם שמנים משובחים שמקורם בחקלאות אורגנית מתקדמת.

סדרת השמנים של lavido כוללת כ- 100 סוגי שמנים.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

כל השמנים גדלים ומופקים על פי תקנים אורגניים בינלאומיים, ללא התערבות הנדסה גנטית (GMO), ללא ריסוס וללא דישון סינטטי.

השמנים האורגניים של lavido הינם בעלי אישור מטעם החברה אלית "אגריאור – פיקוח ואישור אורגני".

מרבית השמנים נושאים תקני COR (התקן האורגני הבינלאומי החדש) ו- NOP האמריקאי USDA.

"

את השמנים והקרמים של lavido אפשר למצוא בבתי מרקחת, רשתות טבע, בתי ספא, מלונות בוטיק וקליניקות פרטיות בתחום הרפואה המשלימה.

עידו המשיך לפתח את תחום הרפואה הטבעית והקוסמטיקה הטבעית ובחנות שפתחו בנהלל, העביר סדנאות למבקרים.

משרדי החברה נמצאים במגדל העמק ולחברה עוד 2 מרכזי מבקרים וחנויות – בנהלל ובזיכרון יעקב.

בימים אלו מוקם מרכז נוסף בכרכור.

חשוב לציין כי התכשירים של חברת lavido לא נוסו על בעלי חיים ועל כל מוצר תמצאו גם את אחוז הרכיבים הטבעיים המדויק בו ואת ההתחייבות שלנו להימנע משימוש ברכיבים מלאכותיים שנויים במחלוקת, כגון : SLS,  פראבנים, סיליקון, תוצרי נפט, או חומרי צבע מלאכותיים.

בין המוצרים של lavido אפשר למצוא קרמים טיפוליים שונים ממגוון של צמחים.

*

אחרי שסיימנו עם הקטע הרציני – נחזור לביקור במדרחוב של זכרון – התיישבנו שם, קבוצה של 9 בלוגרים (ובלוגריות), למדנו על ההיסטוריה של lavido ונגענו בסגולותיהם של השמנים השונים.

בינתיים גם למדנו כיצד לרקוח לנו בושם לפי מתכון. אחרי שסיימנו את התמהיל, כל אחד הוסיף את הנקודה שלו בבושם – מה שמייחד אותו מאחרים.

רקיחת בושם

צולם ע"י סתיו אדם

 *

מטיפוח טבעי מרוויחים (לפחות) פעמיים/ מאת: עידו מגל

האם באמת כדאי להשתמש דווקא במוצרי טיפוח טבעיים? מדוע זה נחוץ כשיש חלופות אחרות? אלו שאלות שאני נשאל כמעט מדי יום. התשובה שרובכם וודאי תענו היא שטיפוח טבעי נשמע פשוט בריא יותר, ואתם צודקים. ובכל זאת, הרבה אנשים עדיין מעדיפים למרוח את פניהם בקרמים המכילים חומרים מתעשיית הנפט וחומרי הניקוי. לצערי, רוב האנשים לא תמיד מודעים לכך. מעטים מקפידים לקרוא את התווית על גבי המוצר, המציינת מהם החומרים הפעילים, ועוד פחות מבינים שבפנים מסתתרים מרכיבים המצויים גם בחומרי הניקוי שלהם.

במוצר טיפוח טבעי (כזה שבאמת מיוצר מחומרים טבעיים ולא סתם מצויר לו פרח על הבקבוק), אפשר להיות גם נקיים, גם מטופחים וגם בריאים יותר! כך לא רק נמנע את הנזקים שבשימוש בחומרים כימיים, אלא גם ניהנה מהערך מוסף שיש בשמנים האתריים, מה שנקרא קוסמטיקה פונקציונאלית.  איך בדיוק זה עובד? להלן  הסבר קצר ומספר דוגמאות:

מוצרי טיפוח טבעיים מכילים שמנים צמחיים ושמנים אתריים, שהם תמצית הארומה של צמחי התבלין והבושם, המתקבלת על ידי זיקוק. לשמנים אתריים, מעבר לניחוח נעים ואמיתי, יש יכולת טיפולית מוכחת עבור גוף האדם והם תורמים לשיפור איכות החיים. בעבר, הפקת השמן נעשתה בעיקר לטובת בישום וטיפוח הגוף. כיום יש לשמן האתרי מגוון רחב של שימושים, כמו: חיטוי, טיפול בדלקות, שיקום תאי העור, הרג חיידקים ובקטריות, שיכוך כאב, הרגעה, וויסות פעילות הורמונאלית, שימוש בחקלאות אורגנית ועוד.

ניתן להשתמש בשמן האתרי בשימוש ישיר וליהנות מסגולותיו, כמו למשל שמן הורד. וזו הזדמנות מצוינת עבורכם להשתמש בשמן, שהוא אחד השמנים היוקרתיים בארומתרפיה וידוע ביכולתו להגביר תשוקה, לאזן ולהרגיע מצבים נפשיים.

בקוסמטיקה הטבעית שמן הורד משמש כאחד מן השמנים הטובים ביותר לחידוש תאי העור. השמן מטפל בקמטוטים עדינים, בעור מבוגר ועייף, מעשיר את העור בלחות ומרגיע אדמומיות. אגב, בכדי להפיק ליטר אחד של שמן ורד, אנו זקוקים ל-4 טון עלי כותרת, כ-60 פרחים לטיפה אחת!

יש יתרונות גם לשמנים הצמחיים שבצמח- דוגמת שמן זרעי הרימון. במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות נמצא כי לשמן זה יכולת לסייע בפירוק רעלים ומכאן שהוא מסייע מאד בטיפול בבעיות לב, כולסטרול, לחץ דם ועוד. כאשר משתמשים במוצרי טיפוח טבעי נהנים מאותן סגולות של השמן. קרם פנים המכיל שמן זרעי רימון מכיל למעשה אנטיאייג'ינג טבעי, וזאת הודות למרכיב הייחודי בשמן, ה- "PUNICIC ACID",  שנחקר ונמצא כמגן על הפנים מנזקי השמש, מונע קמטוטים והזדקנות מוקדמת של העור ועוד.

גם לשמן הקצח, שמן צמחי נוסף, סגולות שהוכחו מחקרית ונמצא כי הוא מועיל מאד במקרים של דלקות שונות בגוף, נוגד אלרגיות ומסייע בהורדת חום, הורדת רמת סוכר בדם, חיזוק מערכת החיסון ועוד.

דוגמה נוספת – קרם גוף המכיל שמן נר הלילה, אשר יעניק לגוף לחות מחודשת אך גם ירגיע עור מגורה, אדום ומעקצץ, וזאת בזכות האומגה 6 שבשמן.

אלו הן רק מספר דוגמאות מהעולם המרתק של שמנים, בריאות וטיפוח.

בפעם הבאה שתחזיקו בידכם מוצר טיפוח, התייחסו למרכיבים ושאלו את עצמכם מה בעצם אתם מורחים על גופכם.

בריאות ויופי לכולם.

הכותב הינו מנכ"ל lavido.

*

* בחנות אפשר לארגן סדנאות לקבוצות תוך שילוב של הכנת בושם או קרם.

*LOGO

lavido  ייצור ופיתוח קוסמטיקה טבעית ויבוא שמנים

http://www.lavido.com

קוריצה משתזפת ומקבלת סחרחורת


אתמול היה לי זמן פנוי, ומאחר ולא פגשתי את אחי הגדול כבר הרבה זמן, החלטתי לקפוץ אליו לביקור. במיוחד לאחר ששמעתי שהגיע אליו מכשיר חדש… אהמ… חייבים לבדוק.

צולה ומשחים

אז סתיו קפץ לסופר, הביא עוף – אבל איזה עוף – כולו חיוור, מסכן, נראה חולה (פולני כזה)… חייבים להשחים אותו !

לוקחים קצת שמן זית, מלח ועוד תבלין סודי, שיש לו שם כמו של אחת ממדינות ארה"ב…

מתחילים ללטף את העוף, לעשות לו מסאג' רקמות עמוק – מה ? שיהנה.

ואז… (תופים? עוד לא).

נועצים לעוף המסכן את השיפוד ישר בישבן ומושיבים אותו על כיסא הכבוד, כשבצל שלם תקוע לו שם מאחור.

מחברים את השיפוד למשחים, סוגרים את הדלת, מכוונים את הטמפרטורה, הזמן וסוג הצלייה ומחכים. כמה זמן מחכים ? בתנור זה בערך 45 דקות, אז הערכנו שגם פה זה יהיה בערך אותו זמן.

למטה לא לשכוח לפזר כמה שיני שום חצויות ומעט מאד בירה, כדי שהעוף ישתכר לו מהאדים ולא ינסה לברוח.

תהליך ההכנה

תהליך ההכנה

לאט לאט אנחנו יכולים כמעט לראות איך העוף יכול היה באותה מידה לשכב על הגב רגל על רגל ולהרכיב משקפי שמש. ההשחמה נראית פשוט טוב, בועות אוויר מתחילות להתפתח באיזור הכנפיים ואנחנו כבר מתחילים לרייר תוך כדי מחשבה על מה שעומד להיכנס לנו לפה, לגרון, לרדת דרך הוושט כל הדרך עד הבטן (לא נמשיך כרגע בשיעור האנטומיה).

עוף משחים ומסתובב

מה לעשות שבינתיים אני רעב ? אז נאכל עם הילדים – מה יש לאכול ? חריימה… אבל אליה וקוץ בה – כבר הבנתי לאן הרוחות נושבות – קיבלתי מנת דג בגודל הצלחת ומסביב מלא רוטב אדום. "קלטתי אותך" אני אומר לו – "אתה רוצה לסתום אותי עם הדג ולחם ולהשאיר לעצמך את כל האוכל…"

חייכנו ואני התיישבתי לאכול את המנה הראשונה. ניסיתי. באמת שניסיתי אבל אי אפשר לאכול חריימה בלי פרוסת לחם… אז נשברתי. והתוצאות לפניכם.

תחילתו וסופו של החריימה

תחילתו וסופו של החריימה

בינתיים סתיו לא הפסיק לפתוח את הדלת של האובן המסתובב והריחות הציפו את הבית. אני ניצלתי את הזמן כדי לצלם.

קוריצה קוריצה שמסתובבת בקלחת, אצל מי תסיימי בצלחת ?

למטה אפשר לראות את כל השומן והנוזלים שניגרו מהעוף הסקסי הזה.

*

יש !

מוכן !

ועכשיו באמת אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן… ובתיאבון

תאווה לעיניים ולחיך

דגים ברוטב עגבניות


קיבלתי חבילה מדגת הארץ. הפעם פילטים של קרפיון.
בכל אריזה יש 2 דגים, נקיים ומפולטים.

image

חשבתי לעצמי, מה לעשות עם פילה קרפיון (שביננו – הוא לא שיא הקולינריה של מאכלי הים)… פתחתי ספרים, שאלתי ידידים, מכרים וקרובים וחוץ מגפליטע פיש וחריימה אין הרבה מתכונים….
החלטתי לאלתר חריימה פולני (דגים ברוטב עגבניות).
דבר ראשון פרסתי את הפילטים לרצועות של 4 סנטימטרים כל אחת (בערך) והנחתי בצד.

image

קצצתי בצל גדול דק דק דק והוספתי שום מראש שלם

image

הוספתי 2 כפות פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה (אמרנו כבר – אשכנזים), כפית גדושה של מלח וכפית כמון.

image

ערבבתי הכל ביחד וטיגנתי בסיר נמוך ורחב עד שהצבע נהיה כהה יותר.
הוספתי רסק עגבניות וחצי כוס שמן והמשכתי לבשל תוך כדי ערבוב.
הוספתי את הפילטים החתוכים ובישלתי במשך רבע שעה

image

התוצאה – ללקק את האצבעות.

image

רק לא לשכוח לשפוך את הרוטב מהסיר על הדגים.
אני חייב לציין שבשביל פעם ראשונה שעבדתי עם קרפיונים, יצא לי אלתור מצויין.
אז שיהיה בתיאבון לכולם.

משתה – גיל ססובר


אחי הגדול הזמין אותי להשקת ספר של גיל ססובר. עד שהגעתי לשם, הייתי בטוח שמדובר בבדרן, אולם האיש צעיר ממנו בכמה שנים ושונה ממנו בתכלית השינוי.

 תמונה

חוץ מזה, מזמינים אותי לאירוע השקה שהמנגל עובד שם שעות נוספות ומעלה מטעמים שונים ומשונים (שחלקם מהספר) – סרטנים ושרימפס לצד חלקי פנים כמו כליות ואשכים..

תמונה

ולקינוח בשר חזיר רך ונימוח בפה. תענוג לכל החושים.

תמונה

'משתה' של גיל ססובר, בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן הוא לא "עוד ספר בישול". ישבתי וקראתי את הספר כמו שקוראים רומן טוב, או אפילו ספר מתח.

כאן לא תמצאו תמונות מרוטשות בפוטושופ של מאכלים מצולחתים ונוצצים. כאן מגיע האוכל בשיא הפשטות, כאילו עכשיו היה בשר ציד מדמם או נמשה רק עכשיו מן הים.

הספר מחולק לכמה נושאים – כבש, בשר , כבושים, דגים ופירות ים, כשבין לבין מתובלים סיפורי זימה וציטוטים של הרמב"ם והמרקיז דה-סאד, שרק מכניסים את הקורא עמוק יותר לתוך "העלילה". עם כל מנה מגיעים גם הגיגיו האישיים של גיל יחד עם כוסית וודקה או ערק, המתאימים למנה.

אני ממש יכולתי להריח את ריח הים, כשיצאתי, יחד עם גיל וחבריו מיפו, למשות רשתות דיג ולפלט את הדגים על החוף ליד המדורה.

בשר חזיר הבר הרך וצלעותיו המועטות בשומן שנכנסו למעשנת ממש גרמו לי להזיל ריר בשעה שאני לא יכול להניח את הספר מידי.

אין ספק שגיל, שעבר בכל העולם וטעם ממאכליו, יודע את עבודתו והכתיבה נעשית מתוך הלב ומתוך האהבה למזון ולבעלי החיים.

המתכונים כאן לא מסודרים בסדר הרגיל של – מצרכים, כמות ואופן ההכנה, אלא דורשים מהקורא להיכנס לתוך העולם הכתוב ולטעום מעל דפי הספר את המזון, לקרוא את דרך ההכנה מתוך עיניו של הכותב.

שבת אחים גם יחד


מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (ובני זוגם שיחיו).

באחד מימי השבת האחרונים, החלטנו – זוגתי ואני, לארח את אחי ואחותי (ובני זוגם) לארוחת צוערב משפחתית.

עמדנו כמה שעות במטבח והקמנו ארוחה לתפארת המשפחה.

מה לא היה שם ?

אווז בתפוזים, צלעות כבש ביין, קרם בורלה, יין מבציר 48'…

כל זה לא היה שם 🙂

אז מה כן היה ?

היה לנו, בתור התחלה, ככה לחימום הקנה – מג'דרה (ולא משקית) אמיתית עם עדשים.

מה עוד ?

לחם ביתי עם זיתים

כדורי בשר ושעועית

בורקסים מעשה ידי אישתי – ל ה ת פ א ר

וגם סלטים היו לנו – סלט ירקות וסלט תפוחי אדמה עם מיונז
וסלט (שאני באופן אישי מאד מאד אוהב) כרוב.

אבל לא סתם סלט כרוב – כרוב חתוך לרצועות, שומשום קלוי ועליו (ממש לפני ההגשה) שופכים את הרוטב העשוי משמן שומשום, סויה ודבש.

ממש ללקק את האצבעות (או כמו שהבן שלי אומר – ללקלק)

ואחרי שנשנשנו קצת ופתחנו את הבטן –

אפשר לעבור למנה העיקרית.. מנה ?! מנות (ברבים) כי סוג אחד לא מספק אותנו – אנחנו צריכים כמה !

אז בתור התחלה הכנסנו עוף ותפוחי אדמה לתנור

ואז הוצאתי את "מנת הדגל" (מבחינתי) – 2 קילוגרמים של בשר סינטה טרי ברוטב חרדל (התודות – למשק זמיר, ההכנה – עלי).

לוקחים את הנתח, מכניסים לתנור בחום מקסימלי (220-250 מעלות בערך) למשך של כרבע שעה

אחרי רבע שעה מורידים את הטמפרטורה ל- 180 מעלות.

עכשיו לעניין הזמן – מי שאוהב את הבשר שלו מדמם – ישאיר אותו בתנור לרבע שעה עד 20 דקות.

מי שאוהב יותר "מת" – יכול להשאיר עד חצי שעה בתנור.

והתוצאה – לפניכם :

או בצלחת :

והמתכון לרוטב החרדל :

3 כפות חרדל איכותי

1 כפית מלח

שליש כוס שמן זית

5-7  שיני שום כתושות

כף פלפל שחור גרוס

כף אורגנו יבש

חצי כפית ג'ינג'ר

4  גבעולי רוזמרין טרי

מפורקים לעלים

**מערבבים את כל החומרים(אפשר במעבד מזון) ומורחים את הנתח היטב מכל צדדיו

אפשר להשרות עם הרוטב במקרר שעתיים עד עשרים וארבע שעות אבל אפשר גם להעביר ישר לתנור.

ואחרי שנשענו לאחור ופלטנו אנחת רווחה על האוכל –

הגיע תורו של הקינוח :

ונראה לכם שהסתפקנו בסוג אחד ?! לא ולא.

2 סוגים של קינוחים הונחו אחר כבוד על השולחן

התחלנו בשבלולי בצק ממולאים בשוקולד,

והמשכנו עם כוס בריאות :

קוביות של פירות ברוטב שוקולד אמיתי (70% מוצקי שוקולד).

לרובינו כבר לא היה מקום, אבל הקינוחים היו כל כך טובים שלא יכולנו להתאפק

וחיסלנו גם אותם אחד אחרי השני.

בסופו של ערב, השולחן נשאר די ריק

ולנו נשאר רק לנקות…

היה טעים

היה נעים

ואולי נעשה לנו מנהג – מדי פעם, אחד האחים (אנחנו סה"כ שלושה),

יארגן ארוחת צהריים / ערב…

איך הרעיון ?

לנו נשמע טוב, אז עכשיו התור של אחותינו הקטנה ובן זוגה

והם מזמינים אותנו לחגיגת בשרים…

בשר זה בהחלט אחת החולשות שלי…

תמונות וסיפורים משם – בהמשך .