קמ"י ו- ADHD


קמי ? מה פתאום ? מה זה בכלל ולמה אני צריך לשלוח את נדבי שלי לשם ?!לוגו העמותה

אז קמ"י אלה ראשי תיבות של 'קרב מגן ישראלי'. ולמה צריך לשלוח את נדב לשם ? מכמה סיבות –

קודם כל, זה לא רע להכיר ולדעת אומנות לחימה. בוודאי שלא בארצנו. להמשיך לקרוא

הנץ על העץ / שירלי יובל-יאיר–ביקורת קריאה


*

זה לא שפתאום החלטתי להשקיע יותר בשבוע האחרון בזמן האיכות עם הילדים שלי (אני משתדל תמיד).

זה לא שהיום יש ספרים טובים יותר מאלה שהיו לפני חודש, שנה או עשר שנים.

זה רק המזל להיתקל בספר הנכון בזמן הנכון.

גם הספר 'הנץ על העץ' של שירלי יובל-יאיר, הוא אחד מאלה שפשוט "חייבים" לכתוב עליהם.

*

הנץ על העץ

*

בוקר שבת. מה עושים ? ישנים. אין יותר טוב מזה.

אבל… אם הבטחנו משהו לילד, והוא מגיע אלינו למיטה ו- "מנדנד", לא נקום ? מילה זאת מילה !

אז אבא קם מהמיטה ונגרר אחרי בנו לחצר… הבן מתרגש, לא ישן כמעט כל הלילה – היום מנסים את המטוס החדש, המטוס על שלט.

אה… אופס… המטוס (ששמו נץ) נתקע על העץ… מה עושים ? איך מורידים את המטוס ?

מכאן מתחילה פרודיה שלמה של האב, יחד עם הבן, בניסיונות החוזרים ונשנים להוריד את המטוס.

*

אני לא אגלה מה היה בסוף, אבל אני רק אספר שנדב (בן 5) לא הפסיק לצחוק. גם למראה הציורים הנפלאים של צחי פרבר וגם כשדיברנו והעלינו ביחד עוד ועוד רעיונות איך להוריד את הנץ התקוע על העץ.

*

בעצם, יש כאן 2 סיפורים – הראשון, זה הסיפור שקוראים.

מאחוריו אנחנו יכולים למצוא איך ההורים היום צריכים לדעת להתגמש ולאלתר כדי לבצע פעולות ולהפעיל את הילדים תוך כדי…

*

אם נכנסים "לתוך" הסיפור, אנחנו (אני בכל אופן) יכולים להזדהות עם האבא, שלא רוצה לקום מהמיטה מוקדם בבוקר, אבל הוא הבטיח – והבטחה חייבים לקיים. והמשפט הישן והידוע שכל תכנית היא בסיס לשינויים מראה לנו שהוא עדיין חי ובועט ולמרות התכנון המקורי, אפשר להעביר זמן איכות מהנה ביחד עם הילד גם בצורות אחרות.

*

קצת על הסופרת :

שירלי יובל-יאיר, בעלת תור M.A היא מטפלת ומרצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית. היא סופרת, מוזיקאית, מחזאית ובמאית בתיאטרון ילדים.

שירלי יובל יאיר כתבה גם את הספרים 'דו רה מוו' (שכתבתי עליו), 'הלן ואני' ואת הספר 'תומאס ואני'.

*

רוצה להיות מקובלת ? תתפשטי !


אוי, זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט מה שרשמתי שם למעלה. אבל אין ברירה ! צריך לזעזע ! את מי ? את כולם : את ההורים, את הבנים, את הבנות, את המורים, את משרד החינוך, את המשטרה ובקיצור – את כולם.

התפרסמה ב- MAKO כתבה של אלינור פוקס, שחלקה הראשון עסק בקבוצת נערים בני 15-18 שניצלו מינית ילדה בת 12.5 (מתחת לגיל 13 זה אינוס, גם אם היא הסכימה).

הפרשה הזאת נחשפה כבר לפני מספר שנים אבל יפה שמעלים אותה שוב לכותרות (אלא אם כן זה משהו חדש).

*

לפני כמה שנים הייתי מורה מחליף בבית ספר. הכיתה שקיבלתי היתה הכיתה הבעייתית ביותר (כיתה ח'), ואותם הייתי צריך ללמד אנגלית.

הלימוד היה קשה מאד כיוון שהם לא רצו ללמוד אנגלית, הם לא ידעו אנגלית בסיסית וכל מה שעניין אותם זה משחקים בסלולר, סיגריות וסקס.

לאט לאט הצלחתי להתחבר אליהם רגשית, מה שכמעט ואף מורה לא הצליח לעשות לפני – הם קראו לי בשם הפרטי ולא 'המורה', הם ישבו איך שנוח להם (לאו דווקא על הכיסא), העיקר שיהיו בשקט, יקשיבו (קצת) ואולי גם ילמדו משהו.

באיזה שהוא שלב, התלמידים כל כך 'נפתחו' איתי, שהם הזמינו אותי ל- 'זולה' שלהם – לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות (?!) – אבל זה חומר לפוסט אחר.

רק כדי לסבר את האוזן – במבחנים שעשיתי להם (אז עוד לא היו 'מבדקים') לא נתתי הנחות לאף אחד !

ולשמחתי, לקראת סוף שהותי שם כמעט ולא היו לי נכשלים.

במהלך ההפסקות, בחדר המורים, דיברתי עם מורים אחרים על הכיתה הזאת, ושמעתי מהם סיפורי זוועה, שלא המקום פה להכניס אותם.

השורה התחתונה היא שאף מורה לא ממש רצה ללמד את הכיתה הזאת, ובוודאי שלא ללמד אותם שיעור ב- 'חינוך מיני'…

*

עכשיו הגענו לחלק מעניין, לא ?

החלטתי לשלב שיעור חינוך מיני באנגלית. תפסתי ככה שתי ציפורים במכה אחת – הם גם יקשיבו כי הנושא מעניין אותם וגם יקלטו מושגים באנגלית (לא פורנו).

ישבתי על מערכי השיעור האלה מספר ימים, ובסופם הייתי מרוצה מהתוצאה.

איבר מין זכרי

איבר מין זכרי

ידוע לי כי חלק מהתלמידים (בני 13) כבר עם ניסיון בתחום והייתי צריך להיזהר.

מבנה איבר מין נקבי

מבנה איבר מין נקבי

העברתי להם מספר שיעורים בחינוך מיני באנגלית והיה מצויין. אמרתי להם קודם כל לשכוח מכל מה שהם רואים באינטרנט וב- DVD.

ניסיתי להעביר להם מסר על כבוד האדם, שמירה על כבוד גוף האישה (וגם הגבר), ולצערי, ממש לפני שהגעתי לחלק שבו הם צריכים להבין את המשמעות של סקס… מספר תלמידים נכנסו למעצר בית על אונס ילדה בת 12 (הם אומרים שזה היה בהסכמה).

מסתבר שזו היתה ילדה עם אבא שבא והולך, אמא ששותה אלכוהול (והרבה) וכל מה שהיא חיפשה היה מישהו שיאהב אותה… מישהו שיחבק אותה… שהיא תקבל קצת רגש. לא היה אכפת לה איך היא תקבל את הרגש הזה – היא הגיעה למצב שבו היא היתה מוכנה לעשות הכל כולל הכל.

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

עצוב…

את שאר הכיתה שנשארה לי, ניסיתי ללמד מה זה הצורך הזה.

את האנגלית כבר עזבנו – כל מה שהיה להם בראש זה "אבל היא באה ורצתה, אז מה הם אשמים". ניסיתי להסביר להם שיש אנשים (בעיקר ילדים) שמבלבלים בין חום ואהבה לבין סקס, מסיבות, אורגיות, פורנוגרפיה… אני מאד מקווה שהצלחתי להחדיר בהם משהו כיוון שבאותו זמן בדיוק כבר החלפתי כיתה – המורה חזרה מחופשת לידה.

אז אני פונה לכל המורים והמורות – אל תתביישו! תעמדו מול הכיתה ותסבירו להם על מערכות הרבייה. תסבירו להם על כבוד הגוף – גם של האישה וגם של הגבר. נכון שהיא אמרה "כן" אבל ילדה בת 12 לא מבינה את המשמעות של הכן הזה. אז אתם – התלמידים צריכים להבין שמשהו כאן לא בסדר. ללכת לספר זו לא הלשנה. זו הצלת חיים.

*

תבינו – אני לא בא להאשים כאן אף אחד – זו היתה שרשרת של אירועים שהביאה בסופו של דבר לתוצאה הסופית.

תמיד אפשר לשחק ב- 'אולי' וב- 'נדמה לי' אבל שורה תחתונה, צריך פשוט לשים יותר לב.

*