עולם אחר TAYA

תקראו לי 'מפגר חברתי' או 'מוגבל קולינרי' אבל את מסעדת TAYA לא היכרתי (רחוב האופה 1 קדימה), ואחרי שהכרתי פתאום גיליתי שכולם מכירים את המסעדה ואף מהללים ומשבחים אותה… ואיפה אני הייתי כשכל זה קרה ???

עוגת שוקולד כרגיל

אני מאחר… היות ואני לא אישה, דאגה אחת אפשר להסיר מהלב – אני לא בהריון.
אבל אני עדיין מאחר – את הפוסט הזה הבטחתי להעלות בערב כיפור (או יותר נכון – בבוקרו של ערב כיפור) וקצת לא הסתדרו לי הזמנים ואני מעלה אותו עכשיו – עוגת שוקולד ללא גלוטן, ללא סוכר וללא חלב…

גליתא

כשחיפשתי מה לעשות בירושלים, מצאתי את חוצות היוצר – שם נהנינו מהופעה של מוקי – עם שירים חדשים וישנים – ואולי זה המקום לבקש ממנו סליחה בשם הקהל, שעזב את המושבים לפני שההופעה הסתיימה…
אבל זה היה ביום חמישי ולנו נשאר יום שישי שלם בירושלים רבתי לחפש כיצד להעסיק את הפרחחים הקטנים (לא ממש פרחחים וגם לא ממש קטנים). יום שישי על הבוקר נסענו למוזיאון המדע – אבל זה כבר לפוסט אחר (יגיע בהקדם, אני מבטיח) ומשם נסענו לנו לקיבוץ צובה ליד מבשרת (לא שאני יודע איפה מבשרת נמצאת – חוץ מזה שהיא בירושלים… ולעבור שם סדנת שוקולד…

7 מינים, 7 מנות, 7 קינוחים, 7 בלוגרים רעבים…

או במילים אחרות – הוילה בגן אורנים.
כמו שהמוטו שלהם אומר – "The best – Or nothing" (הכי טוב – או שום דבר).

*

המקום מהווה מוקד לאירועי קונספט. מה זה "אירוע קונספט" ?

או – על זה בדיוק רציתי לדבר איתכם…

הכוונה באירוע קונספט היא שכל אחד, שמעוניין לקיים אירוע, מגיע לפגישה, ולא משנה עד כמה הרעיון של האירוע הוא "משוגע" – זה רק מאתגר את השף קולין גילון ואת השף קונדיטור יוסי בולגרו. שניהם בעלי נסיון עשיר בענף ומוכרים בעולם. הם משלימים אחד את השני ביצירתיות של המנות וכמובן שגם בטעמים.

*

אחרי כזאת פתיחה ארוכה, אני יכול לספר שהוזמנתי יחד עם עוד 6 בלוגרים לאירוע קונספט שכזה – אירוע מיוחד לט"ו בשבט… מעניין…

*

בט"ו בשבט מזכירים את שבעת המינים שבהם התברכה ארצנו – חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

זה הקונספט שעמד מאחורי האירוע – לבנות 7 מנות – שכל מנה מסמלת בתוכה את אחד המינים ואיך אפשר בלי קינוחים ?! הקינוחים באותו קו מחשבה…

*

מתחילים בהגעה לגני התערוכה (מישהו ידע שיש שם גן אירועים?), הליכה קצרה בחצר הגן ועליה לחדר הישיבות.

נורבר אטליי, בעל המקום, אירח אותנו וסיפר קצת על ההיסטוריה שלו ושל המקום.
בהפתעה מוחלטת הוא פתח ארון שהיה מאחוריו והעניק לכל אחד מאיתנו שי – ערכה לבקבוק יין…
בן אדם מרשים לכל הדעות.

תראו – אני יכול עכשיו להתחיל ולכתוב על העיצוב המיוחד של המקום, על רעיון שילוב חמשת החושים בתהליך הבניה, על השילוב ההרמוני של כל האלמנטים, על החומרים הנעימים והאקוסטיקה שתוכננה במיוחד כדי שהמוזמנים 'ירגישו' את המוזיקה ולא רק ישמעו אותה, על ריח הטבע, על הריהוט, חפצי האומנות, הבדים, הסטיילינג ו… ו…

אבל אני לא אעשה את כל זה. (אנחת רווחה?)

*

אני אתחיל לספר על המנות –

באוכל יש בעיה – תמיד. לכל אדם יש חיך שונה וטעם שונה.

מנה שיכולה להיות טעימה לי, יכולה להיות (לא אומרים איכס) 'לא לטעמו' של מישהו אחר.

אותו דבר היה גם כאן.

מנת הזית, למשל – לחלק מהאנשים היתה מאד חריפה עד כדי כך שהיה להם קשה לאכול, חלק מהאנשים אמרו שזה מאד טעים ולא חריף בכלל ואילו אני (שלא אוכל חריף), אמרתי שהמנה חריפה מעט יותר מדי אבל היא כל כך טעימה – הקובנייה, הטפנד זיתים, ביצת השלו שהשתלבה בדיוק אם טחינת השקדים – עד שחיסלתי אותה לחלוטין.

מנת התמר היתה מדהימה – טארט פילו ממולא בתרד, אגוזים וערמונים ברוטב סילן וחמשת התבלינים… זאת מנה שאפשר להגיש אותה עם כל רוטב שהוא – והיא תתאים !

רוטב מתוק – והיא קינוח, רוטב צ'ימיצ'ורי, רוטב סלסה… היא פשוט מתאימה (בתמונה הגדולה).

מנת הרימון באה בצורת רימון – סלק ממולא בראגו סינטה ברוטב רימונים… הריר כבר נוזל לי….
נכון שיכול להיות שאפשר היה לשנות דבר אחד או שניים, אבל הגאוניות ביצירה הזאת פשוט מהממת.

את שאר המנות אני אניח לכם לראות לבד – מנת השעורה, החיטה, הגפן והתאנה, שכל אחת מהן היא יצירת אומנות בפני עצמה והמחשבה שהושקעה בשילוב כל המרכיבים כדי ליצור מנה 'כשרה לט"ו בשבט' היא… אין לי מילה אחרת חוץ ממדהימה !

*

*

*

אחרי זה יש לכם עוד מקום לקינוחים ?

כי לנו בהחלט היה. גם בקינוחים לא אכזבו אותנו וכל אחד ואחד מהם היה יצירת אומנות בפני עצמה.

המנה שתפסה אותי בצורה החזקה ביותר, גם בעיצוב, גם במחשבה וגם בטעם – היה קינוח התמר.
צלחת עם "אדמה" שעליה מונחות (בעמידה) גליליות תמרים ועליהם "כובע" משוקולד (כאילו פטריות הבוקעות מן האדמה).

אני אשאיר אתכם לרייר מול התמונות של הקינוחים…

אם זה המלבי רימונים ואם זאת השבקייה (שעורה) או הפרפה תאנים.

בקיצור- WOW

*

*

ולבסוף, עוד קיבלנו מתנה – מגש עם מיני תופינים, שאישתי והבת שלי השמיעו קולות בזמן שטעמו אותם… שעדיף לא לחזור עליהם או להגיד איזו קונוטציה עלתה לי)…

היה טעים ! אף אחד לא יכול להגיד אחרת. יש מי שהתחבר למנה זאת או אחרת, אבל אם מסתכלים על התמונה הגדולה – היה אפילו יותר מטעים!

היה נעים. האווירה שהמקום משרה – הרוגע, החברה, המקצועיות, שני השפים – שף קולין גילון והקונדיטור שף יוסי בולגרו שעשו עבודה מדהימה.

שורה תחתונה – גם טעים, גם נעים וגם מיוחד.

*

הווילה – גן אורנים

The best ot nothing

שד' רוקח 97 – תל אביב

03-7119000

info@gv.co.il

עוגת שוקולד ללא גלוטן

בימים האחרונים אני מוצף בעוגות מסוגים שונים. כל עוגה שונה מחברתה – אם זאת עוגת הטריקולד ואם זאת עוגת הגבינה האפויה ללא בצק.המשותף לכל העוגות הללו, הוא שהן מכילות קמח מכל סוג שהוא, ובעלי בטן רגישה (צליאק) לא יכולים לאכול אותן.אז אחרי חיפושים, ניסיונות וניסויים הצלחנו להגיע לעוגה, שתהיה גם טעימה, גם שוקולדית וגם ללא קמח.

עוגת טריקולד

הזמנת אוכל מבחוץ – יאמי

כמה פעמים רציתם להכין ארוחת ערב שלא כוללת את המרכיבים הרגילים של ביצה, סלט וגבינה לבנה ?

כמה פעמים התחשק לכם 'משהו אחר' ?

*

לפני מספר שבועות פגשתי בפייסבוק ידידה שלי (יחצנית שעבדתי איתה בעבר), והתחלנו לצ'וטט לנו.

'מין הון להון' (ובתרגום : מכאן לכאן) התברר לי שהיא מייחצנת אתר שאני לא שמעתי עליו, אתר בשם יאמי (www.yummi.co.il). אמרתי – ניכנס, עוד אתר של אוכל – אני מנוי כבר על 20, מה כבר יכול להיות אחר ?

*

*

ובכן, מתברר שהאתר הזה הוא כן אתר אחר. זה לא סתם עוד אתר של שפים, טבחים, מתכונים ואוכל. זה אתר להזמנת אוכל, לפי טבח, מיקום ועוד כמה קריטריונים… רגע – בואו נתחיל מההתחלה.

*

נכנסים לאתר, קצת עמוס בעיניים אבל "תיק תק" מבינים מה קורה.

קודם כל נרשמים. אפשר דרך הפייסבוק ואפשר "סתם" דרך המייל.

בחלק העליון מכניסים את הישוב שאליו רוצים שתגיע המנה ובחלק הימני מסמנים את הקריטריונים של האוכל שרוצים (כשר, בשר, דגים, חלבי, ללא גלוטן, ללא סוכר, צמחוני וכו'…). אני, מן הסתם, סימנתי "הכל".

אה.. כן.. ברגע שמכניסים את שם הישוב, מצטמצמת רשימת הטבחים ונשארים רק הטבחים שמבצעים משלוחים לישוב שבחרת.

*

התחלתי לעיין בתפריטים של הטבחים שנותרו לי, והתמקדתי על מספר מנות שמשכו לי את העין.

סימנתי לי "לזניה בשרית" של הטבחית גל, האתר הראה לי תמונה של הלזניה, שאל אותי בכמה אנשים מדובר ואיזה גודל של מנה אני רוצה (Small, Medium, Large). בחרתי S ל- 4 סועדים (לנו זה הספיק מעל ומעבר), כתוספת בחרתי פטריות ממולאות בכמה סוגי גבינה ופסטו ולקינוח מאפין של שוקולד נוטלה ואגוזים.

בכל מנה רשום כמה יחידות לסועד (הפטריות, למשל, מגיעות 2 יחידות לסועד, אז הזמנתי רק שתיים).

מוסיפים לסל כל מנה, ומגיעים לקופה.

לא לשכוח – יש להוסיף – 15 ש"ח למשלוח (לכל המנות מכל טבח).

רשמתי את התאריך (לעוד שלושה ימים, בין השעות 18:00 ל- 19:00), ואכן, בגשם שוטף, עם פקקים, בדיוק בשעה 7 הגיעה גל ומסרה לי שקית עם ההזמנה שלי.

לשקית היה מוצמד דף עם השם שלי, הכתובת, מספר ההזמנה, תיאור המנות והכי חשוב – אופן החימום והזמן שהן יכולות להישאר במקרר (ואם אפשר גם בהקפאה).

*

*

זוגתי שתחיה ואני התיישבנו והתחלנו לבדוק את המנות –

התחלנו עם הפטריות – טעים.(פטריות פורטבלו לפי דעתי), הפסטו מעט דומיננטי אבל השילוב של הגבינות – מנצח.

*

*

עברנו לאחת המנות האהובות עלינו, באופן כללי – הלזניה. אין הרבה אפשרויות להרוס לזניה, אם כי כבר נתקלנו בזה בכמה מקומות שאכלנו בהם. האמת – לא ציפינו למה שהגיע – עלי הלזניה היו עשויים ביד ולא קנויים (מייד אפשר להרגיש), בין השכבה האחרונה של הבשר לעלה הלזניה העליון, היתה שכבה של גבינה עדינה והלזניה עצמה אחת הטובות שאכלנו, אם לא ה… ! וכמו שהבנתם, אנחנו חובבי לזניה.

*

*

כמו שאמרתי, הזמנתי 4 מנות קטנות. הלזניה הגיעה במגש והיתה מספיקה בהחלט לארבעה אנשים כחלק מארוחה.

עברנו לקינוח – מאפין נוטלה עשיר… אני לא חסיד גדול של שוקולד. האמת – אני לא ממש אוהב שוקולד. אז למה הזמנתי ? כיוון שזוגתי אוהבת שוקולד (מאד).

*

*

בשלב זה כבר אכלתי לבד. לירון הסתכלה עלי במבט מקנא, אבל היא היתה מלאה כבר אחרי הפטריה ומנת הלזניה.

חיממתי את המאפין 30 שניות במיקרו, הוצאתי וראיתי את השוקולד מבפנים הופך לנוזלי… התחלתי לאכול עם כפית ו… זה פשוט שבה אותי ! לא צריך כדור גלידה ליד, לא צריך שום דבר ! רק את המאפין הזה שהדביק לי את השפתיים ורומם לי את הנשמה. אוי זה היה פשוט – אין לי מילה אחרת – אלוהי. (וזה אומר אחד שלא מת על שוקולד).

בקיצור – YUMMI !

*

אז זאת היתה ארוחת הערב שלנו לאתמול.

*

נחזור לאתר – ניתן להזמין טבח אליכם הביתה שיכין את האוכל ויגיש לכם (מי אמר שצריך לצאת למסעדה כדי לאכול בחוץ מזון גורמה) וכמו כן, ניתן להזמין גם אוכל לאירועים – הכל דרך האתר, הכל בלחיצת כפתור.
שוב – לא להיבהל מעומס המידע באתר, ברגע שמתרגלים (כמה שניות) – זה הכל 'בקלי קלוטוס' (כמו שבתי אומרת).

ולא לשכוח – יש גם שירות לקוחות – היה טעים, לא היה טעים, הטבח/ית איחר/ה…

03-7160699

*

נעבור למחיר – איך אפשר לכתוב על הזמנת אוכל בלי לכתוב כמה זה עולה…

אז אמרנו – המשלוח עולה 15 שקלים מכל טבח שמזמינים ממנו.

ליד כל מנה רשום המחיר שלה, שמתעדכן לפי מספר האנשים שאתם בוחרים.

כל הארוחה שהזמנתי עלתה לי סך הכל 245 שקלים כולל המשלוח.

והתשלום – דרך  או דרך כרטיס אשראי, לבחירתכם.

לדעתי זהו מחיר יותר מסביר לכמות האוכל שקיבלנו, ויותר חשוב – לאיכות האוכל.

 

*

www.yummi.co.il

מעבר לשיא–יום העסקים הקטנים

*

את רומה, אשתו של דודי, הכרתי כשהייתי בן 15 בערך (אני לא אגיד לפני כמה שנים זה היה, אבל לא מעט). דרכינו נפרדו ופגשתי אותה שוב דרך הפייסבוק לפני זמן מה.

עם השנים אני הספקתי להתחתן עם לירון ולהביא שני ילדים לעולם והיא נישאה לדודי והם ילדו בן ותאומים (בן ובת). נפגשנו (המשפחות) ונוצר "קליק" ביננו, הילדים משחקים מדהים – כולם וגם אנחנו נהנים מהחברות החדשה ישנה.

*

מסתבר שדודי, בנוסף להיותו רכז ספורט בפנימייה לילדים ונערים מחינוך מיוחד הוא גם מאמן כדורגל כ- 14 שנים ומפעיל עסק קטן של הפעלות לימי הולדת, ארגון ימי גיבוש וטורנירים וארגון ימי כיף לילדים בחינוך המיוחד הנקרא 'מעבר לשיא'.

*

*

אני רוצה לציין רק שדודי פגש את רומה, אשתו, כשעבדו יחד בפנימייה לחינוך מיוחד…

*

כשלנדב, הקטן שלי, הגיע הזמן לחגוג יום הולדת (5), לא היה ספק בכלל שאנחנו לוקחים את 'מעבר לשיא' של דודי להפעלה.

דודי הגיע עם צוות שכלל את רומה, אשתו ועובד נוסף בשם דודו.

*

*

כמובן ששלושת הילדים גם הגיעו, אבל זה מהסיבה הפשוטה שהתחברנו ונהיינו כמעט כמו משפחה בזמן הקצר שאנחנו מכירים.

*

משך ההפעלה היה קצר יחסית (רק שעה וחצי), בכל זאת – יום חמישי, יש בית ספר וגן למחרת ויש גם כאלה שעובדים בשישי (Guilty as chargeed). אבל אילולא זה (וההורים שבאו לקחת את הילדים), הוא יכול היה להמשיך לפחות עוד חצי שעה – שעה בכיף.

אנחנו מצדנו לא היינו צריכים להביא כמעט כלום – הוא הגיע עם בר מתוקים, מכונת סוכר (שערות סבתא), מפל שוקולד, פלטת קרפים, קרמבו נקניקיה בלחמנייה והמון המון ממתקים.

*

*

ההפעלה היתה מדהימה – דודי הגיע כשעה לפני האירוע, התארגן וכשהילדים הגיעו הוא ישר התחיל בהפעלות ותחרויות שונות (כולם זוכים) – קפיצות, זריקת כדור וחישוקים, ריצות, ריקודים… הילדים היו סחוטים ומאושרים

– כבר שבוע אחרי יום ההולדת והילדים בגן עדיין מדברים על האירוע.

*

דודי ונדב והקרמבו

*

מעבר לשיא – בר מתוקים

מעבר לשיא

*

יום העסקים הקטנים :

בתאריכים  2-3/1/13 יצויין יום העסקים הקטנים בו כולנו מתגייסים יחד וקונים רק בעסקים קטנים.

ביום זה העסקים הקטנים מוזמנים ליהנות מחבילת קידום לעסקים ואולי לזכות בפרס בשווי 30,000 שח.
כל הפרטים נמצאים בקישור הבא – http://www.mako.co.il/special-small-business

*

*

ביום העסקים הקטנים נקראים תושבי ישראל להעדיף לבצע את קניותיהם בעסקים קטנים. אלפי עסקים קטנים בכל רחבי הארץ שיצטרפו למהלך, יקבלו אמצעי חשיפה שיאפשרו להם להציע הנחות ומבצעים מיוחדים ללקוחות פוטנציאליים.
ביום זה נקרא לציבור לשתף פעולה עם הרעיון ולמקד את הקניות שלו בסוף השבוע הראשון של 2013 בעסקים קטנים. המטרה היא לתת עדיפות לחנויות השכונתיות ולכל עסק קטן אחר, כדי שמחזורי המכירות של העסקים האלה יעלו.

*

פסטיבל היין 2013

שנה שניה של פסטיבל היין ואני שם !

הדבר הראשון שארגנתי לעצמי זה נהג תורן, או במקרה שלי – נהגת תורנית – זוגתי שתחיה.

שלושה ימים של "שכרון חושים" (מן משחק מלים שכזה)… אנחנו הגענו ביום השלישי והאחרון למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, שם התקיים האירוע.

*

אז מה היה לנו שם ?

קודם כל קיבלנו כוס יין אישית למילוי רב פעמי. למזלנו הגענו ממש בפתיחה (7 ורבע) אז לא היו הרבה אנשים, כך שיכולנו להתרשם בצורה יותר אישית מכל יקב ויקב שהציג שם.

על רחבת הדשא הגדולה פוזרו דוכנים של היקבים השונים וביניהם גם כמה "הפתעות" – כמו שוקולד גורמה (וליקר שוקולד) של DE KARINA מרמת הגולן, משק יעקבס שהציע גבינות במשקל, מלח מים המלח של חברת 424m שמגיע עם תוספות שונות ומשונות (מלח עם פלפל, מלח עם רוזמרין ואפילו מלח עם זהב 24K), ליקר פסיפלורה של איש הפסיפלורה מעין עירון  ושיכר תפוחים או כמו שהוא נקרא בעברית קלוקלת סיידר תפוחים (כמובן שמוגז ועם אלכוהול) – עשוי מ- 100% תפוחים, ללא תוספת מים או סוכר מרמת הגולן ומבית שמש וכמובן שמן זית ב-8 סוגים (מהקל ביותר עד המריר ביותר).

לצד יקבים מוכרים – כמו בנימינה ויקב בן חיים (שיש לי חיבה מיוחדת למרלו שלהם) היו גם יקבי בוטיק קטנים שמעולם לא שמעתי עליהם כמו יקב כפיר, יקב תניא ועוד ועוד (מתנצל שאני לא מעלה את כולם).

לא ויתרתי ועברנו דוכן אחרי דוכן וטעמתי ממה שהיה להם להציע.

*

יין זה עניין של טעם אישי – היו יינות שאהבתי יותר ויינות שאהבתי פחות – לכל אחד יש את הטעם האישי שלו, ולא משנה אם אותו יין זכה במדליה לפני שנה או לא.

סך הכל היה אירוע מושקע מאד, להקות שעמדו על הבמה המרכזית והנעימו לנו את הזמן. המוזיקה היתה בדיוק בתפר שבין נעימה לרועשת מדי – כך שיכולנו גם לדבר בינינו ולהעביר חוויות על הטעימות.

*

סך הכל היתה חוויה טובה ומבורכת וראיתי שגם בארץ יש יינות טובים, ולא צריך לנסוע לטוסקנה או לפרובנס כדי לשתות יין מקומי טוב.

*

בשעה שעזבנו (בסביבות 21:15) התחילו להגיע עוד ועוד אנשים והמקום התחיל להתמלא מאד ותורים ארוכים השתרכו ליד כל ביתן (ללא דחיפות וללא צעקות).

*

יינות שאהבתי במיוחד (מזל שהבאתי מחברת לכתוב, אחרת אין מצב שהייתי זוכר) – היו כמובן, המרלו של יקב בן-חיים, יקב בנימינה אף פעם לא מאכזב (למרות שהזינפנדל שלו לא היה בטעימות), הרוזה של קדש ברנע היה טוב, יקבי מוני מעמק סורק – שיראז מבציר שנת 2010 בעל ריח מבושם שנותן עקצוצים נעימים על הלשון, פטיט סירה של יקב כפיר מקרית מלאכי היה טעים (סימנתי לי אותו במחברת בהדגשה עם סימן קריאה) – הוא פירותי ואחרי הבליעה מרגישים מרירות נעימה בחלק האחורי של הלשון).

שאר היינות, למעט אולי אחד, היו טעימים, אבל כנראה שלא היו שווים אזכור עד כדי כך – שוב, אני לא בא לזלזל באף יקב ובאף יינן. הכל לפי טעמי האישי בלבד ! אני כתבתי על היינות שעשו עלי את הרושם הרב ביותר.

*

מאד אהבנו לראות אנשים מכל קשת האוכלוסיה ובכל גיל (מעל גיל 18 כמובן) מגיעים לטעום יין ישראלי טוב.

כשהערתי לזוגתי שליין אין גיל, היא ענתה לי שליין דווקא יש גיל… אהמ… מתחכמת עם בעלה המבוסם…

**

גם שנה הבאה אנחנו שם – אבל הפעם באים במונית.

*

לאתר פסטיבל היין

עוגיות או לא להיות

איזה כיף לי – איך טלפון אחד קטן עושה טוב (בעיקר בחך)

קיבלתי טלפון, שאלו אם יכולים להביא לי משלוח, אמרתי שכן ובאמת תוך שעה היה אצלי שליח עם שקית מלאה הפתעות…

שתי חבילות של עוגיות מילקה… יאמי !

חבילה אחת של עוגיות שוקולד צ'יפס (מי לא אוהב ?!) וחבילה שניה של עוגיות משיבולת שועל ודגנים מצופות בשוקולד (מעניין).

הגיעה השעה 5 וחצי, זוגתי שתחייה סיימה את יום העבודה, אני גם בבית, הילדים מעסיקים את עצמם – הגדולה בחדר והקטן מתעפץ לו מול הטלויזיה.

כוס קפה הפוך מהמכונה החדשה ופתיחה של העוגיות (לא לפני שאני עושה להן 'בוק').

עוגיות השוקולד צ'יפ נגמרות עוד לפני שאנחנו מספיקים להגיד ג'ק רובינזון. הן קריספיות מעט ומכילות (כמה מפתיע) – חתיכות שוקולד, שהחברה טוענת שעשויים מ- 45% מוצקי קקאו. מעוגיות שיבולת השועל אנחנו רק טועמים ומאחסנים בארון, הודות לפתיחה החכמה שמאפשרת סגירה חוזרת לשמירה על הטריות.

אחרי שאנחנו טעמנו והחלטנו שהעוגיות "בסדר", קראנו לילדים שיהנו מהן גם הם, מה לא מגיע גם להם ?

עוגיה שלישית מהסדרה (שלצערי לא קיבלתי) היא עוגיה בצורת פרה, שנושאת את השם MOOשלמות.

*

אז החברה שמכינה את העוגיות המדהימות האלה נקראת 'קראפט פוד', היא יושבת באילינוי שבארצות הברית והיא תאגיד המזון השני בגודלו בעולם (אחרי נסטלה).

החברה קיימת כבר למעלה ממאה שנה ומייצרת כמה מוצרים מוכרים – כגון OREO, מסטיק TRIDENT , קפה ג'ייקובס, טובלרון ועוד.

מותג השוקולד של החברה מיוצר ע"י חברת 'מילקה' המייצרת מעל 150,000 טון שוקולד בשנה (?!)

אז אני ממליץ… ושיהיה בתיאבון (ואל תשכחו לשמור קצת לאורחים)