בום טראח… או – לתת לאישה לנהוג…


OK, בואו נבהיר משהו מההתחלה – אני לא שוביניסט ואין לי שום דבר נגד נשים שנוהגות, להיפך – אני חושב שיש נשים שנוהגות באותה הרמה של גברים אם לא יותר טובה.

אבל… מה לעשות שכשאישה דופקת את האוטו מסתכלים על זה אחרת מאשר גבר שדפק את הרכב בדיוק באותה סיטואציה.

אז אחרי שהבהרנו את הסוגיה הגזע(נ)ית, אפשר להתחיל.

יום ראשון, 7 בערב, אני מתארגן לסגור את המשרד, ופתאום טלפון בהול – בצד השני – זוגתי שתחיה.

מה קרה ? היתה תאונה…

טוב, בסדר… מישהו נפגע ? לא. היא רק קצת ב- STRESS מהאירוע.

אחרי שהבהרנו שכולם בריאים ושלמים (היא, אמא שלי ושני הילדים שהיו ברכב), עוברים לחלק שכואב בכיס – מה הנזק ?…

אפילו עוד לא שאלתי איך זה קרה – קודם כל – מה הנזק.

מראה שמאלית מרוסקת ושריטות לאורך הצד השמאלי של הרכב.

לא נורא.

לקחת פרטים ?

הוא נתן לי שם, טלפון ומספר תעודת זהות.

מספר רכב לקחת ?

לא. הוא העמיד את הרכב רחוק.

פרטי ביטוח לקחת ?

לא.

ראית רישיון נהיגה / תעודת זהות / דרכון או כל אמצעי זיהוי אחר ?

לא. הוא נתן את הפרטים והלך.

איך אומרים בפולנית ? אוי אברוך…

עכשיו עוברים לשאלה האחרונה – איך זה קרה ?

נסעתי ברחוב של ההורים שלך (רחוב לא רחב במיוחד שהעצים מסתירים את עמודי התאורה), ואתה מכיר אותי – אני נצמדת לצד ימין. הוא בא ממול, באמצע הכביש ושיפשף את האוטו.

מה עושים עכשיו ? מתקשרים לסוכן הביטוח (הוא במקרה דוד של אישתי).

שיחה קצרה וקבענו שנדבר למחרת בבוקר.

רק זה המקום לציין שמספר הטלפון שנתן הבחור היה שגוי (חסרה בו סיפרה).

בדרכים לא דרכים הצלחנו למצוא שהשם שכתוב אצלינו תואם למספר תעודת הזהות, מצאנו את הסיפרה החסרה במספר הטלפון הנייד שקיבלנו ואף הצלחנו למצוא את כתובתו. ביקור קצר בדפי זהב אף נתן לנו את מספר הטלפון בבית.

אבל… מספר הטלפון הסלולרי מנותק ובטלפון בבית אין תשובה באופן קבוע.

לפני שנעבור לערכאות משפטיות, נבחן את נושא הביטוח : יש לנו ביטוח מקיף לרכב. השתתפות עצמית – 2000 ש"ח (אם מטפלים במוסך הסדר – 1000 ש"ח).

שיחה למוסך המרכזי מבהירה לנו שמראה חדשה, כולל צביעה בצבע הרכב יחד עם עבודה תעלה לנו כ-2000 ש"ח (רק המראה 1200 ש"ח).

נראה שאין ברירה וצריך להפעיל את הביטוח.

התחלנו עם העברת פקסים, כאשר לפתע "נזכרתי" שיש לי חבר והוא בעל מוסך.

טלפון קצר אליו עם תיאור המקרה ואחרי 5 דקות הוא חוזר אלי – מראה חדשה מהקופסה – 500 ש"ח.

תזמין לי אני בא !

בוקר המחרת (חופש) – העמסנו את הילדים ונסענו למוסך של החבר.

פגישה מרגשת – חיבוקים נישוקים וקצת סמול טוק, ונסענו להביא את המראה החדשה.

לקח לחבר שלי חצי שעה לחבר את המראה אבל אז נתקלנו בבעיה אחרת – המכסה האחורי של המראה מגיע בצבע שחור… אין בעיה – החבר קופץ לצבע ועוד 24 שעות (ו-100 ש"ח) יהיה לי מכסה למראה בצבע הרכב.

איזה כיף – דפקתי את העולם – גם מצאתי מראה בכלום כסף (יחסית), גם שילמתי פחות מההשתתפות העצמית שלי וגם לא מעלים לי את הפרמיה שנה הבאה כשאני אבוא לבטח את הרכב.

אבל אליה וקוץ בה – המראה לא זהה בדיוק למראה המקורית של הרכב, ועוד יותר גרוע – הראות מעוותת והרכבים המשתקפים "נמרחים"…

איזה מזל שהרכב נמכר כבר ואנחנו רק מחכים לאישור להחליף אותו. שמישהו אחר ישבור את הראש עם המראה…

גילוי נאות ?!


בשנת 2008 קניתי במזל טוב מכונית חדשה דנדשה מהניילון.

ואיזו מכונית אתם בוודאי שואלים – ובצדק – טויוטה קורולה נוצצת בצבע כחול כהה מטאלי ומבריק…

אבל אליה וקוץ בה… הגיר (ורבות ונצורות סיפרו וכתבו על הגיר הזה), הגיר הרובוטי של הטויוטה…

הגיר שטויוטה נשבעו שהוא הגיר הטוב בעולם והוא חוסך דלק והוא בלה בלה בלה…

אז נכון – הוא חוסך דלק, ונכון – אחרי שמתרגלים, העברות ההילוכים נעשות בצורה אוטומטית.

אבל…

ופה מגיע האבל הגדול :

כשאני קניתי את הרכב, אני קניתי רכב שהוא בהגדרה לא רכב עם גיר ידני (ושימו לב לסמנטיקה).

היום, אני מגיע לטיפול השלישי (45,000 ק"מ) במוסך המרכזי של טויוטה (את כל הטיפולים אני מבצע במוסך המרכזי כמו יקה), ואני מתלונן על שתי בעיות מרכזיות עם הגיר :

בעיה ראשונה : ביציאה מהרמזור הוא מקפיץ לי מהילוך שני להילוך רביעי ובעצם מאלץ אותי לתת "קיק דאון", כלומר ללחוץ על דוושת ההאצה על מנת להוריד הילוך או לחליפין להוריד הילוך באופן ידני.

בעיה שניה : כאשר אני עובר במפר או כיכר הוא מושך את ההילוך לטורים מאד גבוהים עד שהוא מעביר להילוך הבא ושוב, אני נאלץ לבצע העברה ידנית של הילוך.

להזכירכם, כשאני באתי לקנות את הרכב, אני קניתי רכב עם גיר "לא ידני" בהגדרה.

היום כאשר באתי לקבל את הרכב מהטיפול, אומר לי המוסכניק, שכבודו במקומו מונח, ששתי הבעיות הללו ניתנות לפתרון אך ורק ע"י פעילות ידנית שלי כלומר, הרמה והורדה של ההילוכים באון ידני או הוצאה ממצב "אוטומטי" והכנסה למצב "ידני" ושוב החזרה למצב "אוטומטי".

כמובן שההסבר הזה לא היה מקובל עלי ולא הסכמתי לקבל את הרכב.

לאחר שיחה עם מנהל המוסך, הוחלט על החלפת המחשב ברכב במחשב חדש, דבר שאמור לפתור לפחות את הבעיה הראשונה. לדבריו הרכב הוא עם "גיר ידני שהוסיפו לו מנוע"… (שימו לב לסמטיקה).

עכשיו אני יושב ליד המחשב בחדר ההמתנה של טויוטה (אירוני, לא ?!) ומוסיף עוד פוסט לבלוג שלי.

אני נכה צה"ל ואני מחליף רכב כל 3.5 שנים. עד עכשיו קיבלתי בטויוטה יחס מעולה. אני עדיין מקבל יחס טוב, אני לא אומר שלא, אבל…

רק בגלל הסמנטיקה העדינה הזאת של ההבדל ביןרכב שהגיר שלו "לא ידני" לבין רכב שהגיר שלו "ידני שהוסיפו לו מנוע" את הרכב שבא שלו (ואפילו אם הוא יהיה אוטומטי לחלוטין)

אני יודע שאני באופן אישי לא אקנה בטויוטה !

וחבל. אם היו מסבירים לי את הסמנטיקה העדינה הזאת בהתחלה במקום לנסות "ולדחוף" לי עוד מכונית רק בשביל לסמן V על עוד מכירה של רכב, אני מאמין שעדיין הייתי קונה את הרכב, כי זה אחלה רכב, ולמע שתי הבעיות שהזכרתי אני מרוצה מאד ממנו. אבל כרגע אני מרגיש כאילו מישהו בא ועשה קופה על חשבוני.