אגם הזאבים / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה

…"חלמתי על עדת זאבים שמקיפה אותי, זאב אחד עולה על המיטה שלי ואני מרגיש את המשקל שלו עלי. יש לו שתי עיניים אדומות כדם והוא מסתכל עלי. פתאום הוא הופך לפגיון עם ראש של זאב. אני לא יכול יותר"…

סילביה / רם אורן – ביקורת קריאה

האמת היא שאני לא מחסידי רם אורן.

מודה ומתוודה שאם נופל לידי ספר שלו אני מעדיף שלא לקרוא אותו, או אם כבר אני קורא – זה אך ורק בשביל להעביר את הזמן.

הגיע לידי הספר 'סילביה – חייה ומותה של סוכנת מוסד', שנכתב ע"י רם אורן בהשתתפות מוטי כפיר, שהיה מפקד בית הספר למבצעים של ה 'מוסד'.

הספר מתאר את חייה של סילביה רפאל – צעירה חצי יהודייה (אביה יהודי ואימה מעולם לא התגיירה), ילידת 1937, שעלתה מתוך ציונות לארץ בשנת 63' והתגייסה לשורות ה 'מוסד' בגיל 27.

הספר מתאר במקביל את חייה שלה ואת אויבה המר (ואויבה של מדינת ישראל) עלי חסן סלאמה, המכונה 'הנסיך האדום', שהיה בכיר בארגון ה- 'פת"ח' וממקימי 'ספטמבר השחור', ואבי אירוע החטיפה והרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

בספר מתוארים חייהם של סילביה ושל עלי, כשהם מתחמקים ורודפים אחד מן השניה.

*

סילביה קיבלה זהות שאולה של צלמת עיתונות אנטי-ציונית קנדית בשם פטרישיה רוקסברג וביצעה עשרות פעולות ברחבי אירופה ובמדינות ערב.

בעקבות רצח 11 הספורטאים במינכן, נפתח מבצע 'זעם האל' ובו, באישור ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, נרדפו וחוסלו אחד אחרי השני מבצעי ומתכנני הפיגוע, חברי 'ספטמבר השחור'.

שיאו של המרדף (ושל הספר) הוא ב- 21 ביולי 1973 בעיירה לילהאמר בנורבגיה, שם נרצח, עקב טעות בזיהוי, אזרח נורבגי ממוצא מרוקני בשם אחמד בושיקי. משטרת נורבגיה עצרה את חברי החוליה והם נידונו לעונשי מאסר כבדים.

*

סילביה נפטרה בשנת 2005, בגיל 67 מלוקמיה בדרום אפריקה, שם גרה עם בעלה הנורבגי. היא קבורה בבית העלמין של קיבוץ רמת הכובש ועל מצבתה חרוט "אהבתי את ארצי בכל מאודי ובבוא יומי אל עפרה תשיבוני…" ולידו סמל ה- 'מוסד'.

*

הסיפור מעניין. מרתק אפילו. אבל לצערי, במקרה זה הסופר עושה לו עוול. הספר יצא בשנת 2010 אבל נדמה כאילו הוא נכתב בשנות ה- 70'. הכתיבה לא סוחפת ולפעמים אף משעממת.

אין ספק שנעשתה כאן עבודה מאומצת של איסוף נתונים גם על ה- 'מוסד', גם על סילביה רפאל וגם על אירגוני הטרור- ה- 'פת"ח' ו- 'ספטמבר השחור' ועל אנשיהם ובעיקר על הבכירים שבהם.

*

הספר מומלץ למי שמעוניין לקרוא ספר הסטוריה מעורב בסיפור אישי נוגע ללב של אחת הלוחמות המנוסות של ארגון הביון של מדינת ישראל.

אולם לחובבי רם אורן הספר יהווה, לטעמי, אכזבה.

ENIGMA – אניגמה – מיכאל בר-זוהר

האניגמה (מיוונית: αἴνιγμα – תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינה (הצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה, מצור שמנע הובלת מזון ואמצעי לחימה לאי הבריטי. (וויקיפדיה)

צרפת, אביב 1944. שני גברים נועזים, מתוחכמים, ערמומיים, עושים דרכם לפריז הכבושה. האחד הוא "הברון" דה בלוואר – הרפתקן יפה תואר, גנב חמקמק ונוכל מקסים. משימתו – לגנוב מהגרמנים מכשיר 'אניגמה' – מכונת צופן שהיא הנכס השמור ביותר של גרמניה הנאצית. אם ישיגו בנות הברית מכונת 'אניגמה' יוכלו לפענח את התשדורות הכמוסות של הגרמנים ולהבטיח את ניצחון הפלישה לחופי צרפת.

אולם מול הברון מגיח אויב מסוכן וקר רוח – קולונל רודולף פון בק, הכוכב הצעיר של שירותי הביון הגרמני. מברק חשאי מסוכן גרמני בלונדון מזעיק את פון בק: "הברון בדרך לפריז לגנוב את 'האניגמה' ". פון בק נחפז לצרת, כדי לסכל את המבצע. כך מתפתח  משחק לחיים ולמוות בין שני יריבים נחושים ומקוריים. פון בק רודף אחרי הברון בעזרת הצבא, הגסטאפו והמשטרה החשאית הצרפתית. ואילו בלוואר נעזר בעולם התחתון של פריז אותו הוא מכיר היטב – פושעים, זונות, בעלי בארים מפוקפקים, זייפנים ורמאים.

לתוך הדו-קרב הזה נקלעת מישל לוין, יהודייה יפהפייה שחיה בפריז בזהות בדויה – והופכת למכשיר בידי שני היריבים, המשתמשים בה בציניות במאבקם.

הספר מרתק ומותח החל מהעמוד הראשון, כתוב בשפה ברורה ללא התחכמויות מיותרות ופלפולי לשון.

לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים לאורך כל הקריאה.  קראתי אותו בנשימה עצורה, כשאני נכנס לתוך המבוך הפתלתל של השקרים והמזימות ומרדף החתול והעכבר של הקולונל הגרמני והברון החמקמק. מי היא אותה חפרפרת בביון הבריטי שגורמת לגרמנים לנשוף בעורפו של דה בלוואר לאורך כל הדרך ? מה היא משימתו האמיתית של הברון ולאן נעלם חצי טון של זהב צרפתי גנוב ?

פרופסור מיכאל בר-זוהר, חבר הכנסת העשירית והשתים-עשרה, הוא מחברם עטור הפרסים של 35 ספרי מתח ותעודה. על ספרי התעודה שלו נמנים "בן-גוריון", "כעוף החול, הביוגרפיה של שמעון פרס", "הממונה" ו"הרכבות יצאו ריקות". הרומנים של בר-זוהר ובהם "בגידה", "אחים" ו"מרגל בחורף" הופיעו ב- 18 שפות. ספרו האחרון הוא "באשמת רצח".