גור חתול אדם ארוך שיער–אתגר קרת / ביקורת קריאה

*

כן. אתגר קרת כותב גם ספרי ילדים. ולא סתם – כבר שלושה.

שני הספרים הראשונים שלו היו 'אבא בורח עם הקרקס' ו- 'לילה בלי ירח'.

ספרו השלישי (לילדים), נכתב יחד עם שירה גפן והוא מספר על ילד שאבא שלו עסוק כל היום בעבודה ואין לו זמן… (נשמע מוכר?).

*

*

כשאבא 'מקבל על הראש', הוא מחליט לעשות מעשה ולקחת את הבן שלו לגן חיות. איזה כיף. אבל….

באמצע גן החיות, כשהם בשיא ההנאה, אבא מקבל טלפון מהמשרד על עסקה גדולה שהוא חייב להגיע אליה – ועכשיו!

מה עושים ? מה עושים ?

משם מתגלגל הילד (הסיפור בגוף ראשון) ומגיע בסופו של דבר לספינת אויר מיוחדת במינה ושם יש איש מוזר שכותב ספרים על חיות.

*

אז איך ילד קטן מגיע להיות 'גור חתול אדם…' ? תקראו ותדעו.

*

הקראתי לנדב (בן 5) את הספר לפני השינה, והוא נהנה מאד. גם מהציורים המרהיבים של אביאל בסיל (שהוא מוכשר בפני עצמו), גם מהשפה הקולחת המותאמת לגילו וגם ממוסר ההשכל שהוא… (בלי ספוילרים).

יחד עם הקריאה גם שוחחנו על מה מותר ומה אסור, מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות. אני שמח שבשלב זה של חייו הוא עדיין נמצא בשלב התמימות של טוב ורע…

ספר חביב מאד, כתוב בצורה שוטפת (כבר אמרתי) ובהחלט מותאם לגילאי 4-6.

*

שיינדלה ?!

כדי לשבור את השיגרה, החלטנו – אשתי ואני – לעשות מנוי לתיאטרון.

פעם בחודש וחצי – הולכים להצגה במתנ"ס המקומי (הצגות של הבימה, הקאמרי וכד').

אז ההצגה האחרונה שהיינו בה מדברת על אישה כבת 30, שאביה, עליו השלום, הלך לעולמו כשהיתה בת 10. ואם לא הסתיימו הצרות – האישה עקרה…

בעלה, בסופו של דבר, תפס את רגליו וברח לברוקלין.

זו ההתחלה של המחזה שהגיע מתיאטרון בית לסין– "שיינדלה", מאת אמנון לוי ורמי דנון.

אני לא למדתי קולנוע או משחק. אני לא מבקר קולנוע או הצגות מדופלם ואני לא כותב בשום טור של ביקורת כזאת או אחרת. אני פשוט מביע כאן את דעתי מההצגה, שבה צפיתי אתמול בערב עם בת זוגי.

כל ההצגה מתנהלת באיטיות ומשאירה את הקהל כשהוא ממתין לדבר הגדול שיקרה.

אבל זה לא קורה…

גם יונה אליאן קשת, שיש לי הערכה אליה בתור שחקנית, לטעמי – משחקת בצורה בינונית.

ההצגה מתארת שכונה חרדית בירושלים ומתמקדת בפוליטיקה הפנימית של שתי חצרות שרבות על ירושה. והירושה לא קטנה – שטח אדמה גדול שעליו בתים, כולל, ישיבה, בית קברות – במילים אחרות – הרבה כסף.

הכל סובב סביב הכסף.

לא רק שהכל סובב סביב הכסף, הכל גם באוהלה של תורה…

בעזרת השם נעשים תככים ואנשים בוגדים אחד בשני ומחליטים החלטות הרות גורל ומשפיעות על חיים של אנשים אחרים.

אני בטוח שחרדי שיראה את ההצגה יגיד "אצלינו אין דברים כאלה… זה לא קורה… זוהי בדיה של השמאל הישראלי שמנסה לחרחר מלחמה בין החילונים והחרדים".

אני באופן אישי – מאמין שדברים כאלה קורים "בחדרי חדרים" אבל – בעיה קטנה…

לא על זה מדברת ההצגה. ההצגה אמורה לדבר על מלחמתה של אישה אחת כנגד 100 רבנים (גברים).

אני באופן אישי הלכתי לאיבוד. כל ההצגה חיכיתי להתפתחות שתגיע, וכשנראה שמשהו מתחיל להתרחש – נגמרה ההצגה.

מבחינה אובייקטיבית שלי – ההצגה … איך נגיד – "לא משהו". המשחק – גם כן לא משהו מיוחד. כבר נתקלתי בטובים ממנו.

לא מומלץ.