עוגת סברינה קלילה


*

מי לא מכיר את הטעם של הקצפת עם הרום והבצק הלח של עוגת הסברינה… רק המחשבה על זה מפעילה את מיצי הקיבה שלי…

הבעיה – סברינה זה מתכון שמאד קשה להכין – צריך להתפיח פעמיים את השמרים ועוד ועוד…

*

התבנית באמצע חיסול

יום שבת נסענו לחגוג יום הולדת כפול – לאבא שלי ולבת דודה שלי (הם נולדו באותו יום בהבדל של כמה שנים).

הגישו שם מספר עוגות, חלקן קנויות וחלקן עשויות בבית.

בת דודתי (שהיא מוכשרת בפני עצמה בתחום העוגות) גרפה את רוב התשבחות על עוגת הסברינה שהכינה.

*

עוגות

*

לשאלתי – היא אמרה שיש לה מתכון ממש (אבל ממש) קל להכנת סברינה :

היא מערבבת בקערה גביע יוגורט, חצי כוס סוכר, 2 ביצים, שקית אבקת אפיה וכוס קמח.

שופכת הכל לתבנית (משומנת) ומכניסה לתנור מחומם ל- 180 מעלות כעשרים דקות (עד שהעיסה מזהיבה).

אחרי שהיא הוציאה את התבנית מהתנור, היא שופכת עליה כוס מים (מהברז) בעדינות, ונותנת לכל זה להצטנן בצד.

בינתיים, היא מערבבת בסיר כוס מים\ כוס סוכר וחצי בקבוק תמצית רום (25 מ"ל).
כשהכל מבעבע ורותח, מורידים את הסיר מהאש ונותנים גם לו להצטנן מצד.

עכשיו יש לבת דודתי היקרה סיר עם תערובת רום ותבנית עם בסיס של עוגת סברינה.

היא יוצקת (שוב – בעדינות) את תערובת הרום על הבצק כדי לגרום לו להיות ספוגי ולח.

עכשיו היא מחממת 3 כפיות של ריבת תות שדה ומורחת על הבצק הלח.

אחרי שיש לה את הבסיס, צריך להכין את הקצפת :

פשוט מאד – הקצפה של 2 מכלים של שמנת להקצפה עם כוס סוכר וכשהקצפת מוכנה, היא מורחת אותה על העוגה.

*

מה שנשאר זה להכניס למקרר ולחכות לאורחים.

רוב הסיכויים שלא יהיה מה להכניס שוב למקרר כשהאורחים ילכו הביתה…

עופר המחסל

עופר המחסל

*

איטליה זה כאן


מודה ומתוודה – מעולם לא הייתי באיטליה… גם את כל נסיעותי לחו"ל אני חושב שניתן לספור על יד אחת.

לכן, כשהוזמנתי עם זוגתי שתחיה למסעדה חדשה שנפתחה לא מזמן, עם השם המוזר – 'פפרדלה', לא ידעתי למה לצפות. במיוחד שאני ואישתי מגדירים את עצמינו כקרניבורים לא קטנים ואנחנו לא רודפים אחרי אוכל חלבי (במיוחד אם הוא כשר ואי אפשר להזמין איזו לזניה בשר…).

פפרדלה - אבן גבירול 22, תל אביב

בדרך למסעדה עוד התלוצצנו בינינו לבין עצמינו, שאם האוכל לא יהיה טוב – נקפוץ לקונדיטוריה שנמצאת ליד כדי לשבוע. למותר לציין שהתבדינו – ובגדול…

*

נכנסנו למסעדה, שנמצאת עדיין בהרצה, והרגשנו במקום אחר… על כל שולחן מונח עציץ עם עשבי תיבול, הקירות מחופים באבן חשופה ואפילו את המטבח יכולנו לראות דרך חלונות גדולים ושקופים – שם ניצבו בפנינו התנורים מהם יוצאות הפיצות והפוקאצ'ות.

*

המסעדה היא אחותה הקטנה של מסעדת פפרדלה ברחובות. המקום כשר חלבי ונמצא על אבן גבירול 22.

המנות כוללות מנות ראשונות, דגים, פוקאצ'ות, כריכים, פיצות (איך לא – איטליה), מנות עיקריות – פסטות במגוון של צבעים ומינים הבאות ברטבים שונים (שמנת, עגבניות, שמנת ועגבניות ושמן זית), קנלוני (מדהים), לזניה, מנות אחרונות שכוללות מכל טוב.

*

יש אפילו פסטה, פיצה ומנה אחרונה ללא גלוטן (?!) לכל הרגישים למיניהם (כמובן שבמסעדה כזאת זה עלול להכיל עקבות של גלוטן).

*

התפריטים הוגשו לנו ע"י מלצרית חביבה – שהיתה אדיבה, נעימה ומקצועית לאורך כל הערב.

למנה ראשונה הזמנו מיקס, שהגיע כמנה זוגית והכיל פוקאצ'ה, חציל עם טחינה, ברוסקטה, אנטי פסטי וסלט קפרזה.

וזאת רק המנה הראשונה

החציל הקלוי הגיע מקולף (חידוש בשבילי) והטחינה שעליו היתה בדיוק בטעם הנכון. לא השתמשנו בלימון שהגיע ליד ולא הוספנו מלח. פשוט לאכול מתוך צלחת ההגשה.

לחם השום, כאשר מרחנו עליו את סלט הקפרזה, נמסנו במקום – איזה טעם…

האנטי פסטי הגיע עם כדורי גבינה שהוסיפו למרקם ולטעם.

לירון ואני התמוגגנו – ואנחנו רק במנה הראשונה.
"מעבר לזה" אמרנו – "הם יכולים רק לרדת"….

*

יחד עם המנה הראשונה, לירון הזמינה כוסית יין – והלכנו כאן על ההמלצה של המלצרית יין גוורץ (גוורצטרמינר של ירדן) – יין פרותי, מתקתק שמתאים לארוחה חלבית.

לירון נהנית עם יין גוורץ

*

ואז הגיעו המנות העיקריות… (איפה התופים ?)

מנה של קנלוני ברוטב שמנת ממולא בפטריות ועוד דברים טובים, כמעט לא מרגישים את השמן (בניגוד למקומות אחרים שהיינו – ששם הקנלוני או הלזנייה ממש "צפו" להם בשמן). מרגישים שהטבח לא מתקמצן על השמנת. הכל מכל הלב והטעם – רק לאכול עוד.

קנלוני

המנה שלי היתה פסטה פפרדלה טריקולור (בצבעים שונים) ברמת אל-דנטה – כלומר לא רכה לגמרי. עשויה בדיוק כמו שפסטה צריכה להיות. גם הפסטה הגיעה ברוטב שמנת ופטריות, אבל הטעמים של הרטבים היו שונים לגמרי אחד מהשני ! (עדיין מרגישים שהבסיס זהה – אבל הרטבים הורכבו בדיוק עבור המנה הספציפית הזאת).

פפרדלה טריקולור

הצלחות היו גדולות ואנחנו, אחרי מנת פתיחה מפתיעה שחוסלה כליל, לא הצלחנו לסיים (עכשיו תור האמא הפולנייה…). נכון שלא נשאר הרבה אבל שקלנו לקחת TAKE AWAY רק בשביל שיהיה לנו משהו לטעום גם למחרת (כמובן שלא עשינו את זה).

יחד עם המנות העיקריות הגיע לו סלט ירקות, שעל פניו נראה כמו עוד סלט ירקות חתוך גס, אבל המראה מטעה… הרוטב שנמזג בנדיבות על הסלט היה רוטב ויניגרט הדרים עם מיץ לימון ומעט אשכולית. הסלט שודרג בשניה ממעמד של "סתם סלט" למעמד של "סלט על".

*

בעוד אנחנו נשענים לאחור וחושבים אם לפתוח עכשיו את הכפתור של המכנסיים או להמתין עד שנגיע לרכב, הגיע תפריט הקינוחים… (עוד אוכל ?!)

אני הזמנתי 'מיס פפרדלה' – תחתית עוגיית מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה עדין שבתוכו שכבה קריספית של שוקולד מריר שמתפצח כל פעם שהכפית חותכת אותו ולמעלה נטיפים של שוקולד לבן שהפכו את המנה (ויזואלית) למשהו שיש להציג בתערוכה.

מיס פפרדלה

לירון החליטה "להתפרע" והזמינה ופל בלגי, שהגיע כשהוא מחולק לארבעה רבעים ועל כל רבע משהו אחר – ריבת חלב עדינה, סירופ מייפל ושני סוגים של שוקולד.

במרכז ישבו להם, אחר כבוד, שני כדורי גלידה – כדור שוקולד וכדור וניל – שהנקודות הקטנות שעליו הראו שהוא הוכן ממקל וניל אמיתי.

וופל בלגי

*

את הדרך לאוטו כבר עשינו כמעט בזחילה… כשעברנו ליד המעדנייה, נזכרנו במה שחשבנו בהתחלה ולא הפסקנו לצחוק.

היה טעים והיה נעים, וכמו שלירון אמרה – "מסולם של אפס עד שווה, זה היה שווה פלוס."

*

מבחינת מחירים – מאד, אבל מאד לא יקר.

מנות פתיחה 20 – 30 ש"ח.

סלטים, כריכים, פוקאצ'ות 40 – 50 ש"ח.

מנות עיקריות : 40-60 ש"ח.

בואו נאכל בשר


בואו ניפגש לאיזו ארוחה בשרית, כזאת שלא מביישת אף מסעדת שף (רק בלי הפלצנות).

מה אתם אומרים ?

אה.. יש ביננו כאלה שלא אוכלים לא כשר ? זה בהחלט מצמצם את מספר המקומות ששם אפשר לאכול בשר טוב ולא סולייתי…

אז מצאתי מקום כזה ! (האמת היא שחבר מצא – אבל מה זה משנה… אז ניתן כבוד לג'וחה)

*

באזור התעשייה של הישוב שילת (ליד מודיעין), נמצאת לה מסעדה קטנה, שבמשך היום, עד השעה 4 אחה"צ בערך, מוגש שם חומוס איכותי שמוכן במקום ואז נסגרות הדלתות והקסם מתחיל לעבוד…

המטבח משנה את ייעודו ממטבח של מסעדת פועלים למטבח של מסעדת בשרים גורמה. המעשנת הגדולה מתחילה את פעולתה ובשרים איכותיים נכנסים אליה לעישון בזה אחר זה.

המעשנת הגדולה

בשעה 7 נפתחים השערים והקהל חובב הבשר מוזמן להיכנס ולהתעטף גם הוא בניחוחות ובטעמים.

על הממלכה הזאת שולט ביד רמה גלעד (גיגי) – תושב פתח תקוה, יחד עם בניו – בר ואלמוג. אישתו של אלמוג אחראית על הקינוחים (אבל לזה נגיע מאוחר יותר).

גיגי הסתובב בעולם לא מעט, אבל רק לאחר ביקור אצל בני משפחה בדרום אפריקה ולימוד רזי הכנת בשר, חזר לארץ ופתח את MEET&MEAT (או בתרגום סימולטני – 'ניפגש ונאכל בשר').

MEET&MEAT

*

הקונספט של המקום הוא שכל רבע שעה בערך יוצא בשר אחר מהמעשנת הגדולה (כמה גדולה ? בערך 2 מטר על 2 מטר) – כאשר אנחנו מדברים פה על אסדו נפלא מלווה בפרוסות תפוחי אדמה מעושנות, חזה מעושן ועסיסי להפליא, אנטריקוט רך, חזה מולארד שלאחר הופעתו השתרר שקט ליד השולחן ורק קולות הלעיסה נשמעו ולקינוח של הבשרים – פילה בקר – עסיסי, רך וטעים להפליא.

בשר

באמצע הגיעה פויקה קטנה של תבשיל ירקות שורש שגם ממנו לא נשאר הרבה.

פויקה

*

הצלחות מוגשות "ערומות" – כלומר ללא "חומוס צ'יפס סלט" ובלי "מצע של חסה ועלי בייבי" וכד'.

מקבלים נטו בשר.

על השולחן יש קערת סלט (חסה, בצל, עגבניות שרי), רוטב צ'ימיצ'ורי וכרוב כבוש – הכל בקעריות קטנות – כדי להשאיר מקום לאוכל.

סלטים

סיימנו לאכול את הבשר (כל הבשר) ונשענו לאחור כדי לתת לאוכל להתעכל, ואז הגיעו הקינוחים – מעשה ידיה של אשתו של אלמוג  ל ה ת פ א ר .

קינוחים

הקינוחים המוגשים משתנים מיום ליום. אנחנו קיבלנו כמה שלושה סוגי שוקולד לטעום ובאמת שכבר מזמן לא אכלתי כזה קינוח פרווה מדהים. שאפו לאשתו של אלמוג.

*

מאחר והמקום כשר, בשישי בערב ובשבת סגור, ביום ראשון ניתן להזמין אירועים ובשאר השבוע פשוט באים, אוכלים ומברכים את גיגי בעל ידי שף הבשר.

*

גילוי נאות – הוזמנתי למקום לאירוע בלוגרים.

 *

https://www.facebook.com/Meet8Meat

050-685-5949

מקום בלב


הוזמנתי לאירוע השקת תפריט החורף של 'מקום בלב'.

 לוגו מקום בלב

האמת היא שלמקום הזה יש לי סנטימנטים שמתחילים לפני 10 שנים – שם אשתי ואני נפגשנו בפעם הראשונה, ומאז אנחנו משתדלים להגיע כמעט בכל שנה, ביום הנישואים שלנו, למקום שנראה כאילו נלקח מאיזו אגדה. אז את תפריט הקיץ אני מכיר טוב וממליץ עליו בכל פה.

בתפריט החורף אני נתקל בפעם הראשונה.

בכניסה מקבל את פנינו שלט גדול בתוך שער אבן ונחל מפכפך, עצים עצומים גדלים שם ובין העצים מוצבים שולחנות רחבים. שני מבני אבן נמצאים שם וכאשר נכנסים אליהם מרגישים כאילו חוזרים בזמן.

20121206_230724

קיבלו אותנו בכניסה עם סחלב חם וערמונים צלויים – להעביר קצת את הצינה.

נכנסנו למבנה הגדול יותר ושם היו מסודרים שולחנות עגולים וסביבם כיסאות. יכול להיות שזה המיקום הבעייתי שלנו, אבל נאלצנו ממש לבקש מהמלצרים שיביאו לנו את המנות הראשונות לטעימה…

 מנות ראשונות

מתוך המנות הראשונות שהגישו לנו, אני רוצה לציין לחיוב את הניוקי, שהוגש עם פרחי כרובית וטרגון אפויים ואת הקונפי שוק אווז שהוגש בכלי המזכיר דלי ובושל בליקר תפוחים (קלוודוס) ויין אדום יחד עם כרוב אדום.

לפי דעתי המטבח לא היה ערוך לכמות כזאת של סועדים (מעל 100), כך שחלק מהמנות הראשונות הגיעו קרות או לא מבושלות מספיק ואם טעמנו מהסיבוב השני, הטעם השתפר פלאים.

המנות העיקריות הוגשו בשיטת 'הבופה', וכללו מחבתות עצומות של קישואים ופלפלים ממולאים, תבשיל בקר ביין אדום עם ירקות שורש ועגבניות ותפוח אדמה שנאפה במדורה.

חלק מהתמונות באדיבות רינת הלון

חלק מהתמונות באדיבות רינת הלון

שוב, כנראה בגלל היערכות לא נכונה, המטבח לא הצליח לעמוד בקצב וחלק מהמנות הגיעו קרות וחלק מהטועמים לא הצליחו להגיע לחלק מהמנות.

סך הכל, המנות מאד מתאימות למזג אוויר סגרירי וחורפי, אבל כשהן מוגשות לסועד ואפשר לתת להן את מירב תשומת הלב, ולא לקבוצה גדולה.

הקינוחים העונתיים כללו סופלה שוקולד עם חלווה, תותים על פניני שוקולד ובוקצ'ה – מאפה יווני מבצק עלים וגבינה "שהתאזרח" במקום.

קינוחים

אם לבוא לאכול בחורף ? את זה אני משאיר לכם להחליט. המקום רומנטי, מתאים לזוגות – יש בו פינות שקטות וגם לקבוצה קטנה, האווירה מדהימה והשירות מעולה.

מקום בלב – 09-7741575, רעננה.

PETER HUMMEL'S – מעדניית בוטיק


יום ראשון, שבע בערב, ואנחנו – כמה אנשים רעבים – נפגשים ברחבת קניון 'דרורים' – צומת דרור שבשרון, מול מעדנייה ענקית, שרק מלהסתכל עליה ועל המטעמים שמוצגים בתוכה, הפה מתחיל להתמלא בריר והבטן מזכירה שאכלנו "רק" לפני כמה שעות וזה כבר לא מספיק…

צולם ע"י סתיו אדם

את הערב התחלנו בהרצאה קצרה על בירה 'אלכסנדר' הישראלית, מהמובילות בשוק בארץ.

הבירה מיוצרת במבשלת בוטיק בעמק חפר (ומכאן שמה – ע"ש נחל אלכסנדר) ומגיעה בשלושה טעמים :

'בלונד' – בירה קלילה מאד, שלי ולעוד כמה אנשים, הזכירה יין נתזים, מבחינת המרקם שלה (ואני לרגע לא אומר שזה רע). גם הטעם עדין מאד.

הבירה השניה היא 'אמברה' – זוהי בירה בסגנון בלגי, היא מתוקה – מרה וחזקה יותר.

השלישית היא 'גרין' – זוהי בירה חזקה ומרירה מאד וזכתה במדליות רבות בעולם הבירה.

כל הבירות הן טבעיות, כלומר – ללא טעמי לוואי וללא תוספים.

עזבנו את טעימת הבירה ונכנסנו למזגן ולמראות המשכרים באמת – נתחי בשר מכל הסוגים והמינים שוכבים להם אחד ליד השני מעבר לחלונות זכוכית גדולים ושקופים ולצידם חריצי גבינה בכמה גוונים של צהוב (ועוד כמה צבעים).

פיטר הומל עלה מאוסטריה לפני 23 שנים (1989) ועסק במלונאות ובמסעדנות.

כאשר הוא פתח את המעדנייה שלו, הוא החליט להביא לצרכן הישראלי חומרי גלם מעולים במחירים סבירים.

כן ! הוא יקר יותר מקצביות אחרות, אבל… (וזה אבל גדול) אצלו אין 'פוילע שטיקים' ! הוא 'יקה', ואצלו בשר מיושן זה בשר ששכב ליישון במקרר ולא בשר שאטמו אותו בוואקום וזרזו את תהליך היישון שלו ולא הזריקו לו חומרים כאלה או אחרים.

נכון שמחירי העוף, למשל, גבוהים מאשר במקום אחר, אבל כאשר אתם קונים עוף נקי, פיטר שוקל את העוף לאחר הניקוי ולא כמו בקצביות אחרות, ששוקלים את העוף ברוטו (עם העצמות, העור והגידים) ורק אחרי השקילה מתחילים לפרק ואתם מקבלים 50% מהמשקל ששילמתם עליו.

כאשר אנשים קונים 'שפיץ שייטל' במקומות אחרים, כי זה הכי רך, אצל פיטר וסרגיי תקבלו חלקים שנחשבים קשים יותר, במידת רכות גבוהה יותר.

הכל בזכות הטיפול.

פיטר ושותפו סרגיי אוהבים את מה שהם עושים ומאמינים בדרך שלהם, ותיכף נבין גם למה.

לאחר סיור בחנות ובמקרר וטעימה מהמוצרים, שבאמת נחשבים מהשורה הראשונה בעולם – אם זה הבשר ואם אלו הגבינות, הגיע הזמן לצאת החוצה ולהתחיל לבדוק את מערכת העיכול.

נעמדנו ליד שולחן ארוך, טעמנו יין שנמזג לכוסות גבוהות והמתנו להוראות, שלא אחרו להגיע.

כל אחד קיבל נתח בשר רך, והתחיל לקצוץ בצל (דק-דק-דק), פטרוזיליה, יש מי שהוסיף צלפים, אנשובי, מיונז או כל רוטב אחר ממיני הרטבים שהמתינו לנו (טבסקו בארבעה טעמים, חומץ רימונים ועוד…). ערבבנו את הכל יחד וקיבלנו… סטייק טרטר, כאשר כל אחד מהטבחים מכניס למנה את אופיו.

לבסוף שפכנו על הבלילה חלמון של ביצת שליו ואכלנו עם טוסט.

טעמנו אחד מהשני והשווינו את המנות.

צולם ע"י סתיו אדם

אם חשבנו שבזה נגמר הסיפור, טעינו בגדול!

בצד עמד מנגל באורך של כמטר בעל 3 קומות ופיטר וסרגיי החלו להעמיס עליו נתחים כאלה ואחרים.

המנה הראשונה שיצאה מהאש היתה של פילה טלה.

מה אני יכול להגיד ? היינו תמימי דעים שזה הטלה הרך והטעים ביותר שאכלנו. הבשר פשוט נמס בפה ומזכיר כבד אווז (רק בלי החלקלקות).

אחר כך יצאו בזה אחר זה חלקי בקר מובחרים – אנטריקות, פילה וסינטה שטובלה במלח כמהין, מה שהפך את טעמה ממעולה למדהים.

ואיך אפשר בלי קינוח ?!

גלידה ופירות מקורמלים בסוכר ומיץ תפוזים.

בלי להרגיש עברו להן כמעט 4 שעות, ואנחנו נהנינו מכל רגע בהן.

 —

בימי חמישי אחר הצהריים ושישי, ניתן לאכול במקום – כאשר הזמנת אנטריקות, תקבל אנטריקות במידת העשייה הרצויה וללא תוספות כלשהן.

הילדים שלי אולי יעריכו פחות את המקום (הם אוהבים שניצל וצ'יפס), אבל אם אני ארצה לקחת את אישתי לאכול 'משהו טוב', אני אקח אותה לשם, שתטעם את הטעם המופלא של בשר 'אמיתי' מידיו של אומן.

 

טלפון : 09-8800757, פקס : 09-8655414, קניון דרורים – צומת דרור.

3.14 … לא בדיוק כמו בבית ספר


מי לא זוכר את המספר המופלא הזה… פאי – 3.14

בתיכון אני וחבר התחרינו מי מצליח לזכור יותר מספרים אחרי הנקודה – אני זכרתי משהו כמו אחד עשר בערך (דפוקים).

אז כשראיתי אתמול את השם "פאי" מתנוסס על חזית של מסעדה, אמרנו (זוגתי ואני) – "צריך לבדוק".

מה עוד שהם מתמחים במאכלי עדות ובמסעדת בשרים.

לצערינו הגענו בסביבות השעה 7 בערב, כל התבשילים כבר חוסלו. אז הזמנו לנו מנות בשריות – והם ממש לא אכזבו.

השולחן התמלא במינים שונים של סלטים (לא… לא כמו במסעדות "אותנטיות") – ירקות טריים ומתובלים נפלא.

יחד איתם הגיעו פיתות חמות ולאפה גדולה וטרייה, שנדמה כאילו נאפתה במקום.

חיפשנו לנו מה לאכול, והתחלנו עם "מנת הילדים" – שניצל וצ'יפס לילד …

 השניצל היה ע נ ק . הוא היה בקוטר של בערך 20 סנטימטרים. איך ילד יכול לאכול דבר כזה !?

נמשיך עם הצ'יפס – הוא הגיע בתוך קערה ע נ ק י ת. היה שם בערך 250 גרם צ'יפס – לילד…

חבל שהצילום לא ממחיש עד כמה הקערה היתה גדולה ואת כמות הצ'יפס העצומה.

אישתי הזמינה לעצמה שיפוד אחד של קבב ושיפוד של פרגית.

השיפודים היו כל כך טעימים שלא הספקתי לצלם אותם אפילו והם פשוט נעלמו להם…

אני הזמנתי לי סטייק אנטריקות 300 גר' (מדיום – רייר) וקיבלתי אותו עשוי בדיוק במידה.

אוי זה היה טוב…

מאחר והמקום כשר, הקינוח היה פרווה – אבל גם הוא הפתיע לטובה. גלידה שוקו וניל בצורת לב על מצע שוקולד עם שקדים מרוסקים מלמעלה, שאותה אכלנו כשאנו לוגמים כוס קפה שחור חם.

המחירים שווים לכל נפש ולא בשמיים, ושני דברים שבלטו ואני רוצה לציין לטובה (מלבד האוכל) – הראשון, זה השירות. המלצרית היתה קשובה אלינו ודאגה שלא יחסר לנו כלום, תמיד עם חיוך ותמיד מוכנה לשרת.

הדבר השני, עד כמה שזה יישמע מוזר – אלו השירותים, שמעוצבים יפה ומבהיקים בנקיונם. לא הייתי מזכיר אותם אילולא הם ממש ממש בלטו.

בשעות הצהריים ניתן למצוא במסעדה מאכלי עדות, כל יום משהו אחר – טג'ין, מג'דרה, תבשילי בקר, ממולאים ועוד.

המסעדה נמצאת באזור התעשייה תנובות (צמוד לסופר מרקדו).

מומלץ בחום.

הילד כמובן שלא סיים את השניצל ואנחנו שלושתנו לא השתלטנו על הכמות האדירה של הצ'יפס, אז לקחנו בדוגי באג.

עכשיו צריך למצוא איזו שעת צהריים כדי לבוא ולבדוק את מאכלי העדות שנשמעים כל כך מבטיחים.

בתיאבון…

שבת אחים גם יחד


מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (ובני זוגם שיחיו).

באחד מימי השבת האחרונים, החלטנו – זוגתי ואני, לארח את אחי ואחותי (ובני זוגם) לארוחת צוערב משפחתית.

עמדנו כמה שעות במטבח והקמנו ארוחה לתפארת המשפחה.

מה לא היה שם ?

אווז בתפוזים, צלעות כבש ביין, קרם בורלה, יין מבציר 48'…

כל זה לא היה שם 🙂

אז מה כן היה ?

היה לנו, בתור התחלה, ככה לחימום הקנה – מג'דרה (ולא משקית) אמיתית עם עדשים.

מה עוד ?

לחם ביתי עם זיתים

כדורי בשר ושעועית

בורקסים מעשה ידי אישתי – ל ה ת פ א ר

וגם סלטים היו לנו – סלט ירקות וסלט תפוחי אדמה עם מיונז
וסלט (שאני באופן אישי מאד מאד אוהב) כרוב.

אבל לא סתם סלט כרוב – כרוב חתוך לרצועות, שומשום קלוי ועליו (ממש לפני ההגשה) שופכים את הרוטב העשוי משמן שומשום, סויה ודבש.

ממש ללקק את האצבעות (או כמו שהבן שלי אומר – ללקלק)

ואחרי שנשנשנו קצת ופתחנו את הבטן –

אפשר לעבור למנה העיקרית.. מנה ?! מנות (ברבים) כי סוג אחד לא מספק אותנו – אנחנו צריכים כמה !

אז בתור התחלה הכנסנו עוף ותפוחי אדמה לתנור

ואז הוצאתי את "מנת הדגל" (מבחינתי) – 2 קילוגרמים של בשר סינטה טרי ברוטב חרדל (התודות – למשק זמיר, ההכנה – עלי).

לוקחים את הנתח, מכניסים לתנור בחום מקסימלי (220-250 מעלות בערך) למשך של כרבע שעה

אחרי רבע שעה מורידים את הטמפרטורה ל- 180 מעלות.

עכשיו לעניין הזמן – מי שאוהב את הבשר שלו מדמם – ישאיר אותו בתנור לרבע שעה עד 20 דקות.

מי שאוהב יותר "מת" – יכול להשאיר עד חצי שעה בתנור.

והתוצאה – לפניכם :

או בצלחת :

והמתכון לרוטב החרדל :

3 כפות חרדל איכותי

1 כפית מלח

שליש כוס שמן זית

5-7  שיני שום כתושות

כף פלפל שחור גרוס

כף אורגנו יבש

חצי כפית ג'ינג'ר

4  גבעולי רוזמרין טרי

מפורקים לעלים

**מערבבים את כל החומרים(אפשר במעבד מזון) ומורחים את הנתח היטב מכל צדדיו

אפשר להשרות עם הרוטב במקרר שעתיים עד עשרים וארבע שעות אבל אפשר גם להעביר ישר לתנור.

ואחרי שנשענו לאחור ופלטנו אנחת רווחה על האוכל –

הגיע תורו של הקינוח :

ונראה לכם שהסתפקנו בסוג אחד ?! לא ולא.

2 סוגים של קינוחים הונחו אחר כבוד על השולחן

התחלנו בשבלולי בצק ממולאים בשוקולד,

והמשכנו עם כוס בריאות :

קוביות של פירות ברוטב שוקולד אמיתי (70% מוצקי שוקולד).

לרובינו כבר לא היה מקום, אבל הקינוחים היו כל כך טובים שלא יכולנו להתאפק

וחיסלנו גם אותם אחד אחרי השני.

בסופו של ערב, השולחן נשאר די ריק

ולנו נשאר רק לנקות…

היה טעים

היה נעים

ואולי נעשה לנו מנהג – מדי פעם, אחד האחים (אנחנו סה"כ שלושה),

יארגן ארוחת צהריים / ערב…

איך הרעיון ?

לנו נשמע טוב, אז עכשיו התור של אחותינו הקטנה ובן זוגה

והם מזמינים אותנו לחגיגת בשרים…

בשר זה בהחלט אחת החולשות שלי…

תמונות וסיפורים משם – בהמשך .