גילוח ללא שאריות


* השנה : 1995, הגיל : 19.5, המקום : קורס חובשים, ההחלטה : לגדל זקן צרפתי ולהפסיק לגלח את כל הפנים… מי שמכיר אותי יודע שמאז ומתמיד (כבר 20 שנה כמעט) אני עם זקן. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הנוחות להתגלח במקומות הנגישים פחות – השפם, הסנטר… אז מה גרם לי כן לגלח את כל הפנים ? הייתי באירוע של חברת ג'ילטGILLETTEמישהו בקהל לא שמע עליה ?

בכל מקרה, היה אירוע בלוגרים וקיבלנו את קופסת ההפתעות *

*

עד היום השתמשתי בג'ילט מאך 3 – טורבו, בעל 3 להבים, שהיה בזמנו "פורץ דרך". הלהב שקיבלתי היום הוא בעל 5 להבים ועוד להב אחד מיוחד מאחור – Gillette Fusion ProGlide Power, שאמור לענות על הבעייתיות של האזורים הלא נגישים. נשמע טוב, נכון ?

נכון שעדיין יש לי את כל השיער על הראש, אבל אני אדם סקפטי. אז החלטתי לבדוק. ומי נסיין טוב יותר מאשר.. אני ?!

אז בתור אחד שמתגלח בממוצע 5 פעמים בשבוע, החלטתי שבמשך חודש שלם אני אגלח את כל הפנים – כולל הזקן הצרפתי. אני חושב שבמשך 20 השנים האחרונות אפשר לספור אולי על 2 ידיים את מספר הפעמים שגילחתי את כל הפנים, ועוד לקבל עודף.

*

גילוח בהילוך מהיר

*

12 שעות אחרי הגילוח

12 שעות אחרי הגילוח ואני בלי זקן

*

חווייה – מעניין, חמשת הלהבים עושים עבודה טובה ובלי חתכים גם באזורים בהם הזיפים היו קשים במיוחד – אזורים שגולחו מעט מאד פעמים בשנים האחרונות, אולם – מאידך גיסא כל סכין חדש עושה עבודה טובה (בד"כ). אל דאגה – יבוא גם פוסט בסוף החודש ואז אני אוכל לתאר את ההרגשה עם סכין שעברה 5 תגלוחות בשבוע במשך חודש שלם.

GILLETTE מבטיחים שהוא ימשיך לגלח ללא חתכים וללא "איים" של זיפים שנשארים מאחור…

כבר שכחתי איך זה להיות בלי שערות על הפנים. אפילו הילדים שלי אומרים שעכשיו יותר כיף להם שאני מנשק אותם – אין שערות שידקרו ויגרדו ויציקו 🙂

*

בנוסף, קיבלנו מספר 'טיפים' לגילוח נכון :

  • התגלח תמיד על עור רטוב.
  • השתמש בקצף גילוח איכותי. קצף גילוח מכיל רכיבי לחות וסיליקונים המרככים הן את הזיפים והן את עור הפנים, דבר המאפשר גילוח קרוב וחלק יותר.
  • מברשת של פעם – שיערות המברשת מרימות את הזיפים, מרככות אותם ומסירות עור מת מעור הפנים, כך שהפנים מוכנים בצורה טובה יותר לגילוח.
  • ודא שאתה משתמש בסכין חד ואיכותי על מנת שלא לפגוע בעור הפנים.
  • אל תנקה את הסכין מעודפי מים ושערות בדפנות הכיור. פעולה זו שוחקת את הלהבים ואת הציפוי שלהם וגורמת להתבלות מהירה של הסכין.
  • שטוף את הסכין היטב בסוף הגילוח ודאג לייבש אותה משאריות מים טרם האחסון.
  • השתמש באפטר שייב או קרם לחות בעל רכיבי לחות המזינים את העור. אפטר שייב עם רכיבי בישום בלבד עלול לגרום לגירוי וייבוש של העור.

*

לגבי האירוע – על זה אני אדבר עם המנהלות של The Leaders בארבע עיניים… יש לי כמה הערות והארות לגבי הבחירה והמוכנות של המקום…

יחד עם רון אקרמן

יחד עם רון אקרמן – יש אוכל

*

לא בתוך תבנית


קיבלתי לקריאה את הספר עם השם "המוזר" – 'לא בתוך תבנית' מאת נעמה שחר.

כבר על הכריכה ראיתי שהוא שונה – אם זאת השורה מתחת לשם הספר 'סיפורים מחדר הטיפול של קלינאית תקשורת', ואם זאת יצירת האומנות של האמנית – יעל שילה.

לא-בתוך-תבנית

הספר מתחיל בהקדמה ובתודות, אבל מה זה בעצם "קלינאי/ת תקשורת" ?

מתוך ויקיפדיה :

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע פרא-רפואי, המאבחן ומטפל במבוגרים ובילדים בעלי הפרעות הגייה, הפרעות בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, הפרעות בתקשורת לא מילולית והפרעות בבליעה. הפרעות אלה יכולות לנבוע מסיבות מגוונות, ומרבית קלינאי תקשורת בקיאים בטיפול רק בחלק מהאוכלוסייה הנעזרת בקלינאי תקשורת.

הפרעות בהגייה בלבד יכולות לנבוע מבעיות קואורדינציה כמו בדיספרקסיה התפתחותית, בעיות פסיכולוגיות, בעיות פיזיות כמו פגם מבני בחך או מסיבות שאינן מובנות דיין כמו בתופעת הגמגום. הפרעה הן בהגייה והן בבליעה אך לא בהבנת שפה ולא בתקשורת לא-מילולית יכולה לנבוע מהפרעה בהנעת השרירים, כמו שיתוק מוחין. הפרעות רק בהגייה ובהבנת שפה מדוברת יכולות לנבוע מחירשות או אפזיה. אדם מהקשת האוטיסטית עשוי להזדקק לסיוע בכל תחומי הטיפול הנ"ל (הפרעות הבליעה של האוטיסטים נובעים ככל הנראה מעודף רגישות למגע בחלל הפה). קלינאי התקשורת מאבחן, נותן טיפול תרגולי והוראתי, ומתאים טכנולוגיה מסייעת כגון מכשיר שמיעה וציוד תקשורת תומכת וחליפית.

מטרתו של קלינאי התקשורת היא לאפשר תקשורת בצורה קלה ונוחה ככל האפשר. קלינאי התקשורת יכול לעבוד במסגרת מערכת החינוך, מערכת הבריאות, או בשוק הפרטי. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי המשלב לימודים בנושאי אודיולוגיה והפרעות שפה ודיבור.

קלינאי תקשורת ממלאים כיום תפקידי מפתח בתהליכי האבחון, הטיפול והשיקום בקרב אוכלוסיות מגוונות, ופעילים במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותם וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות מגוונות.

רבים מקלינאי התקשורת עובדים כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל אנשי מקצוע מתחומים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, טיפול במוזיקה ובאמנות או טיפול בתנועה. קלינאי תקשורת מועסקים במסגרות שונות ומגוונות, בהתאם לתחומי ההתמחות השונים: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות שונות בקהילה ובבתי המטופלים וכן מסגרות פרטיות. אנשי מקצוע בתחום עוסקים באבחון ושיקום ילדים ומבוגרים הסובלים מליקויים שונים, כגון בעיות בהתפתחות שפה ודיבור, חירשות ואובדן שמיעה, גמגום, צרידות, קשיי היגוי ולקויות קריאה וכתיבה. כמו כן מובילים קלינאי תקשורת פרויקטים של הדרכות הורים בתחומי פיתוח השמיעה והשפה בגיל הרך וכן פרויקטים לאיתור מוקדם והתערבות בקשיי שמיעה ושפה כדי להפחית קשיי למידה עתידיים. גם בגיל המבוגר יש חשיבות במניעה, איתור ושיקום קשיי שמיעה לשימור התפקוד המקצועי והחברתי וכן בפעילות לקידום הנגישות וההשתתפות בקהילה. רבים מהם שותפים במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.

ד"ר נעמה שחר, מומחית בתחום התפתחות הילד, ליווי משפחות ואנשי צוות ובניית תכנית התערבות, מנסה להראות לנו, ההורים, את "הצד השני"… איך נראה המפגש מצד המטפל, להעמיד בעצם סוג של מראה מול פני ההורים המביאים את ילדם, שהם חושבים שיש לו בעיה, אל המטפל, קלינאי התקשורת, ואילו מחשבות עוברות למטפל בראש כשהוא בא להתמודד עם "מטופל" חדש… האמת היא שברוב הפעמים, המטופלים הם בעצם ההורים, ולאו דווקא הילד…

*

עד כאן היתה ההקדמה. הפעם עשיתי אותה ארוכה כדי שתבינו עד כמה הספר הזה היה לי לא קל.

איפה שהוא באמצע הספר, כשהמטפלת, ד"ר נעמה שחר, התחילה לדבר על תסמונות, כמו תסמונת דאון או תסמונת פראדר-ווילי, ועל ההתנהגויות של הילדים הסובלים מהתסמונות האלה, הרגשתי צורך לקרוא לשקד (הגדולה שלי – בת 8), לחבק אותה חזק חזק ולומר לה עד כמה אני אוהב אותה וכמה היא חשובה לי (לא אמרתי לה עד כמה שאני שמח שהיא בריאה)…

מי שקרא את הפוסט שלי "קטנים מול המערכת" יודע שהבן הקטן שלי (נדב – בן 4 וחצי) סובל ממחלה (גנטית) שנקראת "קווארנומה"… מה זה, כרגע זה לא משנה.

אני פשוט יצרתי הזדהות עם ההורים שבאים לאבחון עם הילד שלהם והם עומדים בעצם מול הלא נודע עם הדבר היקר להם ביותר…

*

אז כמו שאמרתי, הספר לא קל. הוא מלא במונחים רפואיים (עם הסברים) אבל הוא ספר טוב.

הוא ספר טוב לאנשים שעובדים עם ילדים, הוא ספר מצויין להורים שחושדים שלילד יש איזו שהיא בעיה כזאת או אחרת (הפרעות אכילה, התנהגות וכד').

הסיפורים המתוארים בספר מרגשים, השמות אמנם בדויים אבל האנשים והתופעות אמיתיים מאד.

*

עצוב שקיימות אצלנו תופעות כאלה, אבל אני יותר משמח שיש מי שיכול, אולי לא "לרפא" אבל לפחות להקל על הסבל של כולם – הילדים והסביבה.

סטארקיסט – לא רק טונה


בהמשך לביקורי באירוע מוצר השנה, אחד המוצרים שקיבלתי היה פילה סלמון מעושן של חברת סטארקיסט. החברה שמוכרת לנו בעיקר מהפרסומות לטונה, קיבלה את אות מוצר השנה דווקא לפילה הסלמון שלה.

פילה סלמון

על מנת לבדוק עד כמה זה טעים, לא מספיק שרק אני אטעם (אני עלול להיות משוחד חס וחלילה).

צריך גם שאשתי תטעם ורצוי שגם הילדים – הם הביקורת הכי טובה. אם זה טעים להם – זה עובר !

אז מה הדבר שהכי פשוט להכין אחרי יום גדוש פעילויות וחוגים, חוזרים הביתה בסביבות השעה 8 בערב ומכינים – טוסטים

הילדים אוהבים את הטוסטים שלהם בצורה מאד מסויימת – פרוסת לחם, טונה, זיתים ירוקים, גבינה צהובה, לפעמים גם נקניק (רחמנא ליצלן) ולסגור. מכניסים הכל לטוסטר לחיצה וסיימנו. פשוט וקל.

הכנת טוסט

*

אז הכנו טוסטים "רגילים" עם טונה, ועוד שניים עם הסלמון המעושן של סטארקיסט שקיבלתי לבדיקה.

חצי טוסט ראשון הילדים אכלו את הטוסט הרגיל ואז נתתי להם לטעום חתיכה מהטוסט "המיוחד".

דבר ראשון ששקד עשתה זה להריח. מיד היא שאלה אם זה סלמון – כפרות עליה איזה חוש ריח יש לילדה הזאת.

גם שקד (בת 8) וגם נדב (בן 4 וחצי) התלהבו מהטוסט וחיסלו גם את השני… ולי לא נשאר…

*

שורה תחתונה – אפשר לעשות דברים נפלאים עם המוצר – סלט (ולא ממש משנה איזה) כשמעליו שופכים את הסלמון יחד עם השמן, שדרוג אדיר לאוכל. פסטה ברוטב שמנת עם פילה סלמון… מממ… אני תיכף מתחיל לרייר… והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות – כל מה שבעבר השתמשנו בטונה, אפשר עכשיו להשתמש בפילה סלמון של סטארקיסט.

*

טעים ומומלץ.