הגעתי ליעד


הגעתי למשקל היעד שקבעתי לעצמי. האמת – כיף לראות אותו על המשקל.
אבל עכשיו מתחילה המלחמה האמיתית – לשמור על המשקל הזה… איך עושים את זה בעצם ? אם אני אמשיך לאכול מה שאכלתי עד היום, בתוך "המשטר הדיאטטי" שכפיתי על עצמי – אני אמשיך לרדת, וזאת לא המטרה. מצד שני, אם אני אחזור לאכול כמו שאכלתי לפני כן… אני אתחיל שוב לעלות במשקל ואפילו אעבור את המשקל שממנו התחלתי… בעיה.

כרגע אני מתמקד בלא לעלות שוב ולשמור על אותה רמת שובע שהיתה לי במשך כל התקופה הארוכה הזאת. הבוקר עליתי על המשקל וראיתי שאני קילו וחצי מעל היעד, מה שאומר שקצת הגזמתי אתמול עם האוכל. כזה אני – קיצוני, בכל מה שאני עושה, לטוב ולרע. או שאין דבר כזה קיצוני טוב ?

לכל אורך התקופה קיננה בי המחשבה שמא אני הופך לאנורקטי – שהריצה אחר המשקל האידיאלי תוביל אותי לרצות לרדת עוד ועוד. אני שמח שזה לא קרה, שאני שמח על המשקל שלי כמו שהוא – אותו משקל שהיה לי לפני… 16 שנה, 4 ילדים, פעילות גופנית ואכול כפי יכולתך…

חשבתי הרבה והתלבטתי עם עצמי, ואני עדיין בהתלבטות הזאת, אם להניח כאן תמונה שלי בלי חולצה – אני – שגם לבריכה הולך עם חולצה – שלא יראו את הכרס, שלא יראו את הקעקועים, את השיערות בבטן ובחזה… אז הכרס ירדה, נשארו הקעקועים והשיערות, שהם שזורים אחד בשני – הרי אני לא יכול להסיר את השיערות בלייזר בגלל שיש לי קעקועים ובגלל שגילחתי את הבטן והחזה מספר לא מבוטל של פעמים, גדל לי שם יער פרא… אני חושב שהבנתם את הרעיון הכללי… אני אפסיק עם תיאורי הזוועה ואסכם בכך שאני לא אוהב את איך שאני נראה. מזל שזוגתי אוהבת אותי כמו שאני – קוף.
גם אין לי תמונה של "לפני", כך שאני גם לא יכול לעשות השוואה ויזואלית של מצב הבטן שלי שהיתה לפני מספר חודשים (אני כבר לא זוכר מתי התחלתי את השינוי התזונתי הזה.

אבל הגעתי ליעד!!!

עכשיו החוכמה היא להמשיך הלאה, ולקראת ארוחת שישי המתקרבת היום, להקפיד ולהמשיך לאכול בריא ואף יותר חשוב מזה – להקפיד לאכול נכון.

אז תמונה שלי shitless לא תקבלו כאן, עד כמה שאתם בטח רוצים 🙂 תאלצו לקבל את המילה שלי…

אז עד הפעם הבאה – שבה אני אביא לכם איזו סקירה על מוצר או על מקום, מתכון או מסעדה או אפילו סתם טיול בארץ או בעולם חלק ראשון או חלק שני – נשתמע לנו חברים.

בילבי בנעלי בלט


יום שבת, לא מוקדם מדי בבוקר – שקד ואני שמים פעמינו לעבר המרכז לאומנויות הבמה בהרצליה להופעה – שקד התחילה את שנת הלימודים שלה ויחד איתה את לימודי המחול, אז איזו הופעה תתאים יותר מאשר הופעה של להקת הבלט הישראלי. והפעם אנחנו באים לראות את 'בילבי', הילדה האלמותית שגרה לה עם קוף וסוס ב-'וילה וילקולה' (וילה מצחיקולה) ומוסיפה קצת צבע לחיים ה… "רגילים" של טומי ואניקה.

את הסיפור של בילבי כולם מכירים (נראה לי ככה, בכל אופן)…

בתחילת המופע רואים את טומי ואניקה משחקים להם מחוץ לבית ונראים די

בהופעת הבלט בילבי

בהופעת הבלט 'בילבי'

משועממים. לפתע מציץ ראש ג'ינג'י מהחלון של הבית הנטוש. זוהי בילבי – עם הגרביים בצבעים שונים והצבעוניות – גם בריקוד, ניתן לראות את שמחת החיים, העליצות והאושר הפנימי בינה לבין הילדים. אנו נחשפים לדמות נוספת – הסוס, שבנוי משני חלקים שרודפים בחינניות אחד אחרי השני.

גם בבית הספר (למחול – איך לא), רואים את ההבדלים בין החינוך הנוקשה של המורה לבין הצבע שמכניסה בילבי לכיתה וסוחפת אותה אחריה, למורת רוחה של המורה.

בהמשך אנו רואים גם את המפגש של בילבי, יחד עם טומי ואניקה, בשני גנבים שמנסים להיכנס לוילה וילקולה… לא נגמר טוב מבחינתם…

לקראת הסוף בילבי סוחפת את טוני ואניקה בסיפורי הרפתקאות על מסעותיה מעבר לים ומפגשה עם שבטים אבודים.

בסצינה האחרונה… טוב, בלי ספוילרים – רק נאמר שהסוף מזכיר לי בצורה מסוימת את הסוף של 'אליס בארץ הפלאות'…

*

ההפקה מבוססת על ספרה של אסטריד לינדגרן בכוריאוגרפיה המצויינת של לנה רווזנברג, סולנית של הבלט הישראלי שהחלה את דרכה כרקדנית בנשיונל בלט של טורנטו וזוהי הפקתה הראשונה (והמצויינת, אם יורשה לי להביע את דעתי).

שורה תחתונה – גם אני וגם שקד נהנינו מאד, אורך ההופעה כשעה והיא מתאימה לילדים, לא רק לכאלה הרוקדים בלט.

גור חתול אדם ארוך שיער–אתגר קרת / ביקורת קריאה


*

כן. אתגר קרת כותב גם ספרי ילדים. ולא סתם – כבר שלושה.

שני הספרים הראשונים שלו היו 'אבא בורח עם הקרקס' ו- 'לילה בלי ירח'.

ספרו השלישי (לילדים), נכתב יחד עם שירה גפן והוא מספר על ילד שאבא שלו עסוק כל היום בעבודה ואין לו זמן… (נשמע מוכר?).

*

גור חתול אדם ארוך שיער

*

כשאבא 'מקבל על הראש', הוא מחליט לעשות מעשה ולקחת את הבן שלו לגן חיות. איזה כיף. אבל….

באמצע גן החיות, כשהם בשיא ההנאה, אבא מקבל טלפון מהמשרד על עסקה גדולה שהוא חייב להגיע אליה – ועכשיו!

מה עושים ? מה עושים ?

משם מתגלגל הילד (הסיפור בגוף ראשון) ומגיע בסופו של דבר לספינת אויר מיוחדת במינה ושם יש איש מוזר שכותב ספרים על חיות.

*

אז איך ילד קטן מגיע להיות 'גור חתול אדם…' ? תקראו ותדעו.

*

הקראתי לנדב (בן 5) את הספר לפני השינה, והוא נהנה מאד. גם מהציורים המרהיבים של אביאל בסיל (שהוא מוכשר בפני עצמו), גם מהשפה הקולחת המותאמת לגילו וגם ממוסר ההשכל שהוא… (בלי ספוילרים).

יחד עם הקריאה גם שוחחנו על מה מותר ומה אסור, מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות. אני שמח שבשלב זה של חייו הוא עדיין נמצא בשלב התמימות של טוב ורע…

ספר חביב מאד, כתוב בצורה שוטפת (כבר אמרתי) ובהחלט מותאם לגילאי 4-6.

*