עושים שינוי?

ושוב אני מתלונן על המשקל ועל הפחמימות שאני "תוקע" בלי הגבלה כמעט. אני יכול להאשים את חג החנוכה הזה עם הסופדניות, שנמצאות אצלי דרך קבע על השיש במטבח – אני אוכל 3-4 סופגניות ביום(!)… אני יכול להאשים את כל העולם ואישתו – אבל האשמה היא עלי ועלי בלבד. ארוחות לא מסודרות, פחמימות ועוד פחמימות בצורה לא מבוקרת והיום גם יש מסיבת הפתעה לנדבי שלי עם בורקסים, קישים, קרואסונים, עוגות ועוד מיני מטעמים.

אז כדי למלא את הבטן, הכינה לי זוגתי שתחיה שייק פירות וחלבונים טבעי

מה היה לנו שם? מנגו, חמוציות, אגוזים, זרעי פשתן ואבקת וניל עשירה בחלבונים
וכך הוא נראה לפני שהתחלתי לשתות https://www.instagram.com/p/CmgO87Gop7p/

הסתיים לו השייק והסתיימה הכתיבה שלי, ומי יודע – אולי אני ארד מהמספר המטורף שהמשקל מראה לי כל יום כשאני עולה עליו…

ג'ניפר לופז היתה מאושרת

כך עברו להם 10 ימים לא קלים, וסיימנו את האתגר של ג'יי לו – ג'ניפר לופז.
מה אומר האתגר הזה בעצם ? תתחיל לאכול, אבל רק מה שמותר. ומה מותר, אתם בטח רוצים לדעת, אז אני אספר לכם – מותר ירקות, והרבה. רוב התזונה מתבססת על ירקות טריים ומבושלים. מותר 4 יחידות של שמן (אחת בביצה בבוקר, כף אחת בסלט בצהריים, כף אחת בסלט בערב ועוד יחידה במשך היום). מותר עד 15 אגוזים / בוטנים / שקדים וכד' ביום. מותר בשר רזה – עוף ללא עור וללא שומן, בקר – סינטה או פילה – ללא שומן כמעט. את הביצה (2 ביום) כבר הזכרתי, טופו לסוגיו.
בגדול – זה מה שאוכלים. ואוכלים עד ששבעים. וכן, אפשר לשבוע מירקות מבושלים (בדגש על פלפלים ופטריות) עם טופו. לוקחים אולי 2 מנות, אבל שבעים.

אבל משהו היה חסר לי – משהו "לעיס", שאני אוכל לנשנש איתו ממרח טעים… לחם! כל התקופה הזאת של שינוי התזונה והירידה במשקל (6 קילו לא הולכים ברגל), היה חסר לי כל כך הלחם "בחייאת הלחם הזה שאני אוכל…". עוגה, שתהיה גם בלי סוכר, אבל שאוכל לתת בה ביס רעבתני כזה מכל הנשמה… זה מה שבאמת היה חסר לי.
אבל גם בתום עשרת ימי "הצום" / האתגר לא יכולתי לחזור לאכול את הדברים האלה – הפחמימות – שאני כל כך אוהב. בואו אני אספר לכם משהו על עצמי – אני בן אדם של "שחור ולבן" כלומר "הכל או לא כלום". אם אני מתחיל "דיאטה" / תזונה, אני הולך איתה עד הסוף. אין אצלי קיצורי דרך ואין לי, גם ברגעי משבר, אין נפילות. אני טוטאלי למשימה. ואין אצלי מעידות קטנות/גדולות… כלומר אם תהיה לי מעידה – אני מפסיק עם התזונה וחוזר לאכול מה שאכלתי, או יותר נכון, בצורה שאכלתי שהביאה אותי למשקל הגבוה (בשבילי) של 82 ק"ג, שירדו לאיזור ה- 74-75 ק"ג והצרת היקף הבטן (לצערי לא מדדתי אז אין לי מידות) אבל ירידה בג/ינס ממידה 44 למידה 40-42 בהחלט עושה לי טוב על הנשמה.

אז מה אכלתי? חלק העליתי באינסטגרם, כמו למשל התבשיל הזה – https://www.instagram.com/p/CNnN9pbH8ZQ/?utm_source=ig_web_copy_link, או התבשיל הזה – https://www.instagram.com/p/CNh1E83HmcA/?utm_source=ig_web_copy_link
שהם תבשילים מצויינים, כל אחד בפני עצמו, מבוססים על בישול של ירקות וטופו – טעים ומאד מזין. גם הילדים אוהבים את זה.
רעב – לא יצאתי. אה… ואיך אפשר לשכוח את הסלטים – כמויות אדירות של סלטי כרוב, חסה, ירקות – עם מעט מאד שמן, חצי לימון סחוט טרי לתוך התערובת ומעט מאד מלח. ניתן לקנות לקטים של ירקות חתוכים כבר ואפשר לשלב ולגוון.
אבל דבר ראשון "על הבוקר" – חצי ליטר של מים חמימים על חצי לימון סחוט בפנים.

אני מאושר. נכון, אני לא אוכל פחמימות (שכמו שאמרתי – הן כל כך אהובות עלי), אבל אחרי האתגר של ג'יי לו אני יכול לחזור ולאכול פירות (לא בהגזמה), להימנע מסוכר מעובד ואני מרגיש הרבה יותר טוב.

קסם הפרי – איילה ז"ק יהודה / ביקורת קריאה

בתקופה האחרונה התחלתי להתאכזב מספרי הילדים שיוצאים עדיין עם הסטראוטיפים ששייכים לתקופה חשוכה של לפני 10 שנים ויותר – יש "מקצועות גבריים" ויש "מקצועות נשיים". אפילו יש הבדל בין אשכנזים לספרדים וגם רחמנא ליצלן – ערבים (שאף אחד לא ישמע שאני מוציא את השד העדתי מהבקבוק)…

משפחת פארק הירקון / חן שבתאי – ביקורת קריאה

"בעיר תל אביב, העיר הגדולה,

יש מקום מיוחד, קסום ונפלא.

למקום קוראים פארק הירקון,

יש בו כל דבר שעולה בדמיון…"

*

מה המכנה המשותף לרוב ספרי הילדים המדברים על משפחה ?

כמעט בכולם המשפחה האידיאלית כוללת זוג הורים (אבא ואמא וילדים)…

במציאות של היום, כשכל משפחה שלישית חווה גירושים וכל אדם רביעי יוצא מהארון (גבר או אשה), זה לא כל כך טריוויאלי שיש במשפחה אבא ואמא.

חן שבתאי, החי עם בן זוגו ומגדל את ביתו נועה, לוקח את ספרות הילדים צעד אחד קדימה ומספר (מנקודת מבטו של פרפר החי בפארק הירקון) על יום שבת נעים שבו מגיעות כל סוגי המשפחות לנפוש – משפחה ובה שני אבות, שתי אמהות, אמא בלבד, אב ממוצא אתיופי ואם בהירה, אב בכיסא גלגלים ועוד…

כל המשפחות חיות באידיליה עם עצמן ואין שום דבר מוזר או יוצא דופן בהן.

הילדים מאושרים ומשחקים ואפילו מתכוננים למסיבת יום הולדת.

חן הוא גנן (ולא בגינת ירק) מזה כ- 7 שנים והוא מעסיק נשים וגברים בגנו.

הסופר והמאיירת (יעל פושקין) ערכו סיורים בפארק הירקון והאיורים המדהימים מנסים להידמות עד כמה שניתן למציאות, כך שאם יזדמן לכם להגיע עם ילדכם לפארק, תוכלו לזהות את המקומות בספר.

הספר מומלץ למשפחות "חריגות" (יחידניות, גאות) ולמשפחות "נורמליות" כדי להכיר לילדים משפחות שונות ממה שהם מכירים בבית.

הספר כתוב בשפה קלילה ומחורזת ומתאים לילדים. בכל משפחה חדשה רואים את הילד מהמשפחה הקודמת, דבר שמשאיר את הרצף.

עוד משחק שיש בספר הוא : חפש את פרי. הפרפר מסתתר לו בכל עמוד ועל הילד למצוא אותו (לפעמים זה יותר קל ולפעמים קצת יותר קשה)

הספר משווק עצמאית וניתן להשיגו באתר : http://chenbooks.webs.com