פסנתר הזמן

כבר הרבה זמן שלא כתבתי בך, יומני היקר… לא… זה לא יומן מסוג כזה, אבל באמת שהרבה זמן כבר לא העליתי פוסט… כמעט חודשיים אם אני מסתכל בסטטיסטיקה של האתר… אז מה יותר נכון להעלות מאשר על ההופעה "פסנתר הזמן"

אישה נוסעת

את לאורה ריבלין אני זוכר מהסדרות שגדלתי עליהן – "קרובים קרובים" ו- "חצי המנשה" (שתי סדרות אלמותיות – אם אתם שואלים אותי).

קטנים כגדולים

יום שבת האחרון, שקד ואני מכתתים רגלינו תל-אביבה לשכונת רמת אביב ג' הידועה לשמצה. מה בתפריט היום ? מקהלות מורן במופע ווקאלי מיוחד לילדים – על ילדים.

חמישה סיפורי חיים

מוצאי יום העצמאות, זוגתי ואני מוצאים את עצמנו מפליגים דרומה בואכה מושב בן-שמן לפגישת חברים אצל הסופר ישראל חלוץ.

שום דבר לא הכין אותנו לבאות.

אין עליך, אחותי…

ספק הצגה ספק הופעה ספק הרצאה של רוביק רוזנטל ודורי בן זאב, יחד עם פסנתרן.

*

לפני 130 שניה, הגיע בחור צעיר, כבן 20 שקראו לו – 'אלי'… טוב, זה לא היה השם המלא שלו – אבל היה לו שם נורא ארוך- 'אליעזר בן יהודה'.

אותו אליעזר חלם לקבץ את כל המילים של השפה העברית – מהתנ"ך, מהתלמוד, מהיידיש, הלדינו, הערבית, הפרסית ו… ו… ו… (בערך 30 שפות שונות של עברית) ולאחד אותן עד לכדי שפה אחת משותפת לכולם.

רוביק רוזנטל – מורה בבית צבי, סופר וזוכה פרס סוקולוב (ועוד כמה תארים שנשמיט כאן), יחד עם דורי בן זאב הזמר, הפרסומאי, הבדרן וזה שידוע, עוד מימיו כשדרן ברדיו, כשובר מוסכמות -מעמידים מול הקהל מראה ומראים לו איך וכיצד הפכנו את השפה העברית 'הגבוהה' והמיוחדת של אותו "משוגע" בן 20 מלפני 130 שנה, למה שנעשה ממנה היום.

*

בתחילת ההופעה עולה רוביק רוזנטל על הבמה ומכריז כי היום תיערך מסיבת אהבה לשפה העברית, עם נגיעה מיוחדת לאליעזר בן יהודה.

בן יהודה הצליח להפוך את השפה לשפה של כולם, אבל זאת כבר נלקחה ממנו והיא כבר לא שלו.

דורי בן זאב מצטרף אליו וביחד הם מדברים ומשתפים את הקהל על גלגוליה של השפה, על מקורותיה מכל השפות שמהן באה וכיצד היא מצליחה להביע רעיונות מורכבים במעט מלים.

רוביק רוזנטל ודורי בן זאב

*

לאחר שסיימו 'לשחוט' את העברית 'של פעם'… הם לא שוכחים את בעלי ההשפעה האחרים על צורת הדיבור המוכרת לנו היום – אם אלה 'הגשש החיוור' (הגששים – עם אהבה גדולה לפולי ז"ל) ועם השיר האלמותי 'עוזי עוזי' בביצועו של רפי לירי…

עוד בעל השפעה שהם לא שוכחים להודות לו, כמובן, זהו האחד והיחיד – שייקה אופיר ז"ל שהביא לנו את 'זרח מפרחוני', 'את צוחה או בוכקת',  'הייתי בין הטיפש והסדין' ועוד פנינים כאלה ואחרות.

גם מקומם של שדרני הספורט לא נשכח עם 'יציאות' ושליפות מוזרות של אמירות חכמה.

אבל מי שהם באמת נותנים לו כבוד גדול (ואמיתי), זהו היוצר והזמר מאיר אריאל ז"ל, שמתוך 'טרמינל לומינלט' שלו הם מביאים לא מעט ציטוטים וחידודים (…"עכשיו… כבר יותר קל… הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה הצלופה הדלופה הפרופה טרופה השרופה הצרופה הגלופה…").

*

מדי פעם שר לו דורי איזה שהוא שיר ממגוון יצירותיו, תוך כדי שיתוף פעולה של הקהל. והקהל – משתף איתו פעולה ושר יחד איתו ובהדרכתו.

בין השירים ניתן למצוא את 'Lemon Tree', 'ערב במסחה', 'גנבים שודדים', 'סוף שבוע בכפר' ועוד.

אם נדמה לו שמישהו לא הבין חידוד לשון כזה או אחר, עוצר דורי ומסביר את המשפט, לקול צחוקו של הקהל.

*

רוביק ודורי יוצאים להם לטייל בארץ ישראל של היום – הם מתחילים במאה שערים בירושלים, שם שומעים בעיקר יידיש, בורחים משם תל-אביבה ושומעים כיצד כל אלה 'הצפונבונים' מדברים… בורחים דרומה לבסיס צבאי ולא מבינים מילה מהז'רגון הצבאי ולבסוף מצפינים לאצבע הגליל ושם מקבלים מיני מזונות עם ב' דגושה (GEBINA)… ורק במסחה… ברחוב הקטן הזה עם הרבה בתים (בשיר) שומעים עברית נכונה.

*

הבדיחות ושנינות חידודי הלשון לא מפסיקים לרוץ, להתפתל ולהתפלפל ורצוי לו – לקהל, שיעקוב בדריכות אחר הנאמר, כיוון שעל שלושה דברים העולם עומד – וכך הוא גם נראה…

הם מדברים על הנימוס הישראלי ועל מילת הנימוס הנפוצה ביותר בעברית, הלא היא 'סליחה'…

הם מביאים את הרקע למילים השגורות בפינו יום-יום (פוסטמה – מילה הלקוחה מן הלדינו ופירושה 'פצע שמעל מוגלה', שנת תרפפ"ו – במקור 'דמיטרה פפו' – הסבא השלישי שלי ועוד).

בעיקר מן היידיש, אך גם לגרמנית מקום של כבוד – כמו הקיבוצניקית שבאה לסדרן העבודה ומבקשת בחור 'סריס'… כשהיא רואה שהוא המום, היא מנסה להסביר – בחור 'סריס' עם ז'… אהמ… אהמ…

ההופעה, כמו שאמרתי, שמה לנו מראה מול הפנים ומראה לנו איך אנחנו נראים, או יותר נכון – כיצד אנו נשמעים… אי אפשר שלא לצחוק !

התגלגלנו, על הרצפה כמעט, כששמענו את המילים ואיך הן נשמעות כשהן נאמרות ע"י צד שלישי.

ההופעה, היא לא הופעת סטנד-אפ. הכל נכון שם. ובניגוד להופעות סטנד-אפ, היא גם לא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הראש רץ כדי להספיק את בליל המשפטים הנפלט מפיהם של רוביק ודורי.

מומלץ לכאלה שיודעים לדבר (או כאלה שהם חושבים שהים יודעים ו… אופס עלול להתגלות להם שלא כל כך…).

העברית, אוי העברית…

עו"ד לענייני גירושים… מצחיק על הבמה

להרגע ! אני לא מתכוון להתגרש !

עכשיו אפשר להתחיל :

עו"ד לענייני גירושין עומד על הבמה

זה נשמע כמו התחלה של בדיחה… ובכן – זה לא רחוק מזה.

הוזמנתי להופעה של עו"ד בני דון-יחיא – מתוך ויקיפדיה.

עורך דין (ועוד לענייני גירושין) – הופעה… סטנד-אפ… לא ממש מסתדר בראש.

*

יום שישי אני מקבל טלפון – "מחר בערב אני יודע שאתה לא עושה כלום אז אתה וזוגתך באים איתנו לראות הופעה!"

זאת לא ממש היתה בקשה… אז באנו! (וממש לא הצטערנו – תיכף גם תבינו למה).

כמו שאמרתי, בני הוא עורך דין לענייני גירושין כבר הרבה זמן. הוא גם גרוש בעצמו מעורכת דין (פולניה) גם כן לענייני גירושין – מתחיל להזכיר איזה מערכון של הגשש…

*

טובים השניים

*

היכל התרבות בראשון לציון, אולם לא גדול, על הבמה פסנתר כנף שלידו מתיישב אילן. הוא מתחיל במחרוזת שירי אהבה ויש לו גם תפקיד פעיל בקטעי הקישור.

בני נכנס לבמה, מציג את עצמו ושואל מדוע לא אוהבים עורכי דין. הוא לא מחכה לתשובה ואומר ש – 95% מעורכי הדין מוצאים שם רע לכל השאר…

לוקח לקהל שניה לקלוט…

הוא מנהל סוג של דיאלוג עם הקהל, אבל מה לעשות, גברים שבאים עם הנשים שלהם לא יענו תשובות אמיתיות… אהמ… בוודאי שלא אם הם רוצים לישון במיטה ולא בסלון…

הוא שואל את הקהל שאלות שגורמות לו לחשוב (וברוב המקרים להשאיר את התשובות האמיתיות אצלו – במיוחד אצל הגברים)… באמת שמתי לב שרוב העונים הן בעצם עונות…

לפתע הוא קורא לאורח מיוחד – לטנור הישראלי (ממוצא רומני) גבי שדה.

בני דון יחיא וגבי שדה

*

גבי שדה, בן אדם מרשים, כמעט וגונב לבני את ההופעה עם קולו המדהים (הוא לא ממש היה צריך את המיקרופון), הוא התחיל במחרוזת שירי אהבה וזוגיות, המשיך בסיפור קצרצר על חייו ושר את אחד השירים המפורסמים של פברוטי (שהיה מורה שלו).

הוא ממשיך במספר שירים שגורמים לקהל (ולי בעיקר) צמרמורת של התרגשות ורעד בלב, ומסיים בשני שירים מדהימים – 'הפרח בגני' (זוהר ארגוב) באיטלקית (?!) ושירו של יהורם גאון – 'איפה את אהובה'.

לחץ על התמונה לשמיעת השיר

גבי שדה בשיר חיוכים

(אני צריך לזכור ללכת להופעה שלו…)

*

בני הוא חובש כיפה ולא מתבייש לצחוק על הרב השכונתי (זה שרב עם כל השכונה), על דוסטויבסקי שכתב את 'הגט ועונשו' ולשחוט עוד כמה פרות קדושות בדרך.

על הבמה

הוא צוחק על הכל ועל כולם – על עורכי דין, על פולנים (ובעיקר על פולניות), על תימנים, על רומנים, על האינפנטיליות של הגברים, על האמת והשקר במוסד הנישואים (שהוא חסיד גדול שלו – לא של השקר – של המוסד), על היכולת המופלאה של גברים להעמיד פנים שהם מקשיבים ולבסוף גם על מוות.

והכל בהומור ובשנינות.

*

הקהל משתף פעולה עם בני וממש נסחף – גם לסיפורים המצחיקים וגם לכמה סיפורים מצחיקים קצת פחות, שלא לומר עצובים. אבל "סיפורים מן המשרד" זוהי פיקנטריה טובה והקהל (וגם אני, כמובן) בעיקר מתגלגלים מצחוק.

בני, עם הקול הנעים והפנים הטובות, משתף גם כמה חוויות אישיות – בעיקר מהגירושים שלו, אבל גם מחתנו התימני ומבית הספר של ילדיו.

*

בסוף נשארים המלאכים

*

שורה תחתונה – 'טובים השניים' – עו"ד בני דון-יחיא.

מופע מומלץ לרווקים, רווקות, למי שבדרך לחתונה וגם למי שבדרך לגירושים… וגם למי שרוצה לצחוק על כולם ומכולם.