COMPAS להקת הפלמקו הישראלית – KIMIKA


נכון, אני משוחד. נכון, אני מגיע עם משיכה לתחום. אז מה ? אסור לי להתלהב ממופע פלמנקו משובח ולכתוב על זה ?!

את להקת הפלמנקו הישראלית COMPAS יצא לי לראות לפני ארבע שנים במופע המשובח 'דון קישוט', אז הם אירחו את חוזה מורו הספרדי.
הפעם הם מעלים את המופע הספקטקולרי KIMIKA (כימיה) עם האומן האורח אדריאן סנטנה, שמעלה את הרמה של הלהקה בכמה דרגות.

הוא רקד ואני וזוגתי שתחיה היבטנו בו מהופנטים. השליטה שלו בקצב, ברגלים, בתנועות הגוף היתה פשוט לא מהעולם הזה. לא רצינו שהסולו שלו יסתיים…

אבל נחזור למופע – אין ספק שממופע למופע הרמה של הלהקה, בניהולה של מיכל נתן, הולכת ועולה. שני מריאצ'יס (נגני גיטרה) שיושבים באחורי הבמה יחד עם זמר וזמרת (שוקי שוויקי ומרים לוי) השרים בספרדית, בהחלט עושים משהו אחר "מסתם" עוד הופעה עם מוזיקת רקע.
זה נכון שלכל אחד יש את האינטרפנטציה שלו למופע מחול, במיוחד עם שם לא מחייב כמו "כימיה", אבל אני אספר לכם מה אני הבנתי מהמופע:
בכפר קטן בספרד – גבר ואשה (מיכל נתן ואדריאן סנטנה) רוקדים ביחד ולחוד על הבמה כזוג אוהבים שנפרד זה מזו. בינתיים בנות הכפר מפזזות להן עם החתיך התורן ברחבי הכפר. עצובה וגלמודה ממתינה מיכל נתן לאהובה שיחזור, כשרק המוזיקה והשירה מלווים אותה. החתיך התורן עובר מרקדנית לרקדנית (מבחורה לבחורה) ואז… חוזר לו אהוב ליבה של הרקדנית הראשית והם פוצחים במחול שטוף יצרים ואהבה. בכפר – חגיגה – פעם ראשונה שהיא מוכנה לפזז עם שאר הבנות ולחגוג את אירוסיה לאדריאן סנטנה. הוא מבחינתו יוצא להילחם בשדים (או אולי אלה שוורים?) ורוקד את ריקוד החתונה באהבה והתלהבות, שגורמים לקהל לצעוק לעברו "אולה" מדי פעם ולמחוא כפיים לפי הקצב המהיר של המוזיקה.
הוא גרם לקהל להרגיש כחלק מהמופע. מחיאות הכפיים נשמעו בכל חלקי הריקוד והקהל הביט בו בהתלהבות, עת הוא דפק ברגליו ונענע את גופו לצלילי המוזיקה.

בום! המופע הסתיים אחרי שעה וחצי של ריקודים מרהיבים ואנחנו נותרנו עם חסרי נשימה ועם ההרגשה שקיבלנו תמורה מלאה לכרטיס. זה מה שחשוב בעצם, לא ?!

כל כך הצטערתי ששקד שלי (בת 11 שלומדת פלמנקו כבר 5 שנים) לא ראתה את המופע…

להקת הפלמנקו הישראלי COMPAS במופע KIMIKA – מומלץ ובחום אפילו.

בת שבע לבני שמונה בארבעה מימדים


יום שבת חורפי עם מזג אויר אביבי, שקד ואני נוסעים לנו למרכז סוזן דלל לראות הופעה של אחת הלהקות הבכירות פה בארץ (אם לא ה…) – להקת בת שבע במופע שמיועד לילדים (ועל זה נתווכח בהמשך) – 'כמויות'. להמשיך לקרוא

דון קישוט – להקת הפלמנקו הישראלית


כן ! גם לנו יש להקת פלמנקו. ולא סתם – היא גם חוגגת 15 להיווסדה, ועושה את זה בגדול.

עם שני 'שחקני חיזוק' – חוזה מורו הבין-לאומי והוגו דוד אלוורז הנפלא הם מעלים את המופע 'דון קישוט'.

את הסיפור על 'דון קישוט איש למאנשה' כולם מכירים – האיש החולמני שנלחם בטחנות הרוח כי חשב שהן ענקים מסוכנים הבאים לחטוף את דולצינאה שלו – כפרייה שהוא התאהב בה (והיא לא ממש שמה עליו)…

המופע הוא בן 10 סצינות ומלווה בקטעים מתוך יצירות של ויולדי, טרטיני ודבוז'ק, ובין לבין גם מוסיקה ספרדית המכניסה את הצופים לאווירה.

דון קישוט (חוזה מורו – שהוא גם הכוריאוגרף) מתחיל כאיש פשוט – הבא לנקות אחרי שיעור פלמנקו בסטודיו. הוא דואג שאיש לא יראה אותו, אולם הוא "נתפס בקלקלתו (בריקודו)" על ידי המורה לפלמנקו (מיכל נתן – שהיא גם המנהלת האומנותית של הלקה). ואז מתחילות ההזיות, כאשר הוא מדמיין את עצמו כגיבור, ומגייס לשם כך איש פשוט – סנשו פנסה (הוגו דוד אלוורז) שיהיה נושא כליו.

במשך כל המופע נקרע דון קישוט בין המציאות לבין הדילוזיות שלו, עד לסוף ה… מחזה…טוב אני לא אגלה לכם את הסוף, נכון ?!

מה שאני כן יכול להגיד זה שהמופע הזכיר לי מאד את "Lord of the dance" שראיתי לפני כמה שנים, מבחינת עבודת רגליים.

אני ישבתי כשעה וחצי ונהניתי מכל רגע – כשאני חווה יחד עם הגיבור את התהפוכות שעוברות עליו, כאשר בסצינה אחת רואים את המציאות ואת נסיונותיו של סנשו פנשה המסכן לשכנע את דון קישוט לפקוח את עיניו ולראות את המציאות ובסצינה שלאחר מכן רואים את דון קישוט עמוק בתוך ההזיה כשהוא הגיבור המציל את העם או כובש את ליבה של דולצינאה (מיכל נתן) היפה שלו.

כל אחד יכול להזדהות עם אחת הדמויות – לא סתם הספר 'דון קישוט' שנכתב ע"י 'מיגל דה סרוואנטס' הספרדי ופורסם בין השנים 1605 – 1615, תורגם למספר השפות הגדול ביותר בעולם, ועד היום נחשב בעיני רבים לרומן המודרני הטוב בעולם.

*

מאחר ולא רציתי להגיע לבד, באתי יחד אישתי שתחיה (אשר בעברה מספר שנים לא מבוטל של נסיון בריקוד), ואף היא נהנתה מן ההופעה.

גילוי נאות – למופע אני הוזמנתי לבד ולזוגתי הזמנתי כרטיס במחיר מלא.

המופע יעלה בשבוע וחצי הקרובים ברחבי הארץ ומומלץ לצפייה לכל גיל.