אל תפנה את מבטך / לינווד ברקלי


תסתכלו על בני/בנות הזוג שלכם – עד כמה באמת אתם מכירים אותם ?
האם יכול להיות שאשתך היא לא מי שהיא אומרת שהיא ? האם יכול להיות שבעלך, אותו את מכירה כבר מספר שנים ואתם חולקים ילד אפילו – הוא לא אותו האיש שאיתו התחתנת ? להמשיך לקרוא

אריק זלצר – רן מלמד / ביקורת קריאה


מי זה אריק זלצר, אתם שואלים ? כנראה שאתם לא מחובבי הספורט. בטח שלא בית"ר והפועל ירושלים. אריק זלצר היה כתב ספורט (בהתחלה בעיתונות המודפסת ואחר כך באתר אינטרנט), והתמחה בשתי הקבוצות.

אריק זלצר / רן מלמד

אריק זלצר / רן מלמד

הוא היה גאון בהבנת מהלכי הקבוצות והיכולת של השחקנים… אממה… אף אחד לא הקשיב לו. לא רק שלא הקשיבו לו – אף אחד גם לא לקח אותו ברצינות. היה לו חבר אחד – צלם אירועים כושל שגר בדירת חדר מעופשת והיתה לו אישה – חנה. שמכל הגברים בעולם שהיא יכלה לבחור – היא בחרה דווקא בו.

היא היתה פסיכולוגית מבריקה ו… לא נגיד עשירה, אבל היה לה כסף. לא מעט כסף. להמשיך לקרוא

רוצה להיות מקובלת ? תתפשטי !


אוי, זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט מה שרשמתי שם למעלה. אבל אין ברירה ! צריך לזעזע ! את מי ? את כולם : את ההורים, את הבנים, את הבנות, את המורים, את משרד החינוך, את המשטרה ובקיצור – את כולם.

התפרסמה ב- MAKO כתבה של אלינור פוקס, שחלקה הראשון עסק בקבוצת נערים בני 15-18 שניצלו מינית ילדה בת 12.5 (מתחת לגיל 13 זה אינוס, גם אם היא הסכימה).

הפרשה הזאת נחשפה כבר לפני מספר שנים אבל יפה שמעלים אותה שוב לכותרות (אלא אם כן זה משהו חדש).

*

לפני כמה שנים הייתי מורה מחליף בבית ספר. הכיתה שקיבלתי היתה הכיתה הבעייתית ביותר (כיתה ח'), ואותם הייתי צריך ללמד אנגלית.

הלימוד היה קשה מאד כיוון שהם לא רצו ללמוד אנגלית, הם לא ידעו אנגלית בסיסית וכל מה שעניין אותם זה משחקים בסלולר, סיגריות וסקס.

לאט לאט הצלחתי להתחבר אליהם רגשית, מה שכמעט ואף מורה לא הצליח לעשות לפני – הם קראו לי בשם הפרטי ולא 'המורה', הם ישבו איך שנוח להם (לאו דווקא על הכיסא), העיקר שיהיו בשקט, יקשיבו (קצת) ואולי גם ילמדו משהו.

באיזה שהוא שלב, התלמידים כל כך 'נפתחו' איתי, שהם הזמינו אותי ל- 'זולה' שלהם – לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות (?!) – אבל זה חומר לפוסט אחר.

רק כדי לסבר את האוזן – במבחנים שעשיתי להם (אז עוד לא היו 'מבדקים') לא נתתי הנחות לאף אחד !

ולשמחתי, לקראת סוף שהותי שם כמעט ולא היו לי נכשלים.

במהלך ההפסקות, בחדר המורים, דיברתי עם מורים אחרים על הכיתה הזאת, ושמעתי מהם סיפורי זוועה, שלא המקום פה להכניס אותם.

השורה התחתונה היא שאף מורה לא ממש רצה ללמד את הכיתה הזאת, ובוודאי שלא ללמד אותם שיעור ב- 'חינוך מיני'…

*

עכשיו הגענו לחלק מעניין, לא ?

החלטתי לשלב שיעור חינוך מיני באנגלית. תפסתי ככה שתי ציפורים במכה אחת – הם גם יקשיבו כי הנושא מעניין אותם וגם יקלטו מושגים באנגלית (לא פורנו).

ישבתי על מערכי השיעור האלה מספר ימים, ובסופם הייתי מרוצה מהתוצאה.

איבר מין זכרי

איבר מין זכרי

ידוע לי כי חלק מהתלמידים (בני 13) כבר עם ניסיון בתחום והייתי צריך להיזהר.

מבנה איבר מין נקבי

מבנה איבר מין נקבי

העברתי להם מספר שיעורים בחינוך מיני באנגלית והיה מצויין. אמרתי להם קודם כל לשכוח מכל מה שהם רואים באינטרנט וב- DVD.

ניסיתי להעביר להם מסר על כבוד האדם, שמירה על כבוד גוף האישה (וגם הגבר), ולצערי, ממש לפני שהגעתי לחלק שבו הם צריכים להבין את המשמעות של סקס… מספר תלמידים נכנסו למעצר בית על אונס ילדה בת 12 (הם אומרים שזה היה בהסכמה).

מסתבר שזו היתה ילדה עם אבא שבא והולך, אמא ששותה אלכוהול (והרבה) וכל מה שהיא חיפשה היה מישהו שיאהב אותה… מישהו שיחבק אותה… שהיא תקבל קצת רגש. לא היה אכפת לה איך היא תקבל את הרגש הזה – היא הגיעה למצב שבו היא היתה מוכנה לעשות הכל כולל הכל.

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

עצוב…

את שאר הכיתה שנשארה לי, ניסיתי ללמד מה זה הצורך הזה.

את האנגלית כבר עזבנו – כל מה שהיה להם בראש זה "אבל היא באה ורצתה, אז מה הם אשמים". ניסיתי להסביר להם שיש אנשים (בעיקר ילדים) שמבלבלים בין חום ואהבה לבין סקס, מסיבות, אורגיות, פורנוגרפיה… אני מאד מקווה שהצלחתי להחדיר בהם משהו כיוון שבאותו זמן בדיוק כבר החלפתי כיתה – המורה חזרה מחופשת לידה.

אז אני פונה לכל המורים והמורות – אל תתביישו! תעמדו מול הכיתה ותסבירו להם על מערכות הרבייה. תסבירו להם על כבוד הגוף – גם של האישה וגם של הגבר. נכון שהיא אמרה "כן" אבל ילדה בת 12 לא מבינה את המשמעות של הכן הזה. אז אתם – התלמידים צריכים להבין שמשהו כאן לא בסדר. ללכת לספר זו לא הלשנה. זו הצלת חיים.

*

תבינו – אני לא בא להאשים כאן אף אחד – זו היתה שרשרת של אירועים שהביאה בסופו של דבר לתוצאה הסופית.

תמיד אפשר לשחק ב- 'אולי' וב- 'נדמה לי' אבל שורה תחתונה, צריך פשוט לשים יותר לב.

*

תעלומת הביצה הענקית / אוליבר בטרוורת – ביקורת קריאה


תעלומת הביצה הענקית

העיירה ליברטי במדינת ניו-המפשיר שבארצות הברית, היא עיירה רדומה וקטנה וכמוה יש עוד אלפים… אבל מה שאין בשום מקום אחר בעולם (בוודאות) – זה את הדוד ביזלי…

ומי זה הדוד ביזלי אתם שואלים – ובכן, שאלה טובה.

הדוד ביזלי בקע מביצה של תרנגולת (בכל אופן – הוטלה ע"י תרנגולת). אבל אותה תרנגולת מסכנה לא הטילה ביצה רגילה, לא ולא. היא הטילה ביצה בקוטר של 37.5 ס"מ ובמשקל של 1.6 ק"ג…

בניגוד לאפרוחים קטנים, צייצניים ופלומתיים, הדוד ביזלי נראה כמו… סוג של… ובכן… משהו אחר…

*

נתן טויצ'ל בן ה- 10 טיפח את הביצה ואחרי שבקעה, התחבר עם הדוד ביזלי.

הדוד ביזלי גדל למימדים עצומים ולבסוף נאלצו להעביר אותו לגן הלאומי בוושינגטון הבירה (אחרי שהוא הפך משאית), ושם הוא נתקל בבירוקרטיה של הממסד שמסרב לשחרר כסף ולהשאיר את החיה העצומה (כיוון שהיא "לא אמריקאית מספיק").

אנו רואים כאן כיצד ילד קטן (בן 10), שמדבר מהלב בתוכנית טלויזיה, יכול כן לעשות שינוי בדעת קהל.

*

את הספר הזה קראתי כשהייתי ילד ופתאום מצאתי אותו אצל ההורים שלי והייתי חייב פשוט לקרוא אותו שוב.

נכון, התרגום מתאים יותר למאה הקודמת (הספר יצא בשנת 1964 באנגלית ותורגם בשנת 1991 ע"י אוריאל אופק), אבל גם היום הוא יכול "לעשות משהו" לילדים.

מומלץ בחום ובהנאה.

*

על המחבר :

אוליבר בטרוורת נולד במדינת קונטיקט שבארצות הברית בשנת 1915. הוא עבד כמורה במשך כעשרים שנה, ורק אז החל לכתוב לילדים.

מגב הספר :

זה לא יתכן. זה בלתי אפשרי, אך הנה זה לפנינו" אמר ד"ר צימר, פליאותולוג, כשראה מה בקע מהביצה הענקית שהטילה הדוגרת של משפחת טויצ'ל. ד"ר אלפרד קנדי מהמוזיאון הלאומי בוושינגטון היה בטוח שד"ר צימר, משפחת טויצ'ל וכל יושבי העירה ליברטי שבארה"ב יצאו מדעתם. עד שגם הוא ראה מה בקע מהביצה האדירה ביותר בעולם.

אמנם שני המדענים המכבדים לא ידעו בדיוק להסביר מה קרה ואיך זה קרה, אבל לנתי בן ה-11 הסברים מדעיים לא היו חשובים במיוחד. הוא אהב את הדוד ביזלי, כך קרא ליצור שבקע מן הביצה, וגם אם הדוד ביזלי חסל את כל העשב שבעירה רצה נתי שהוא ישאר אצלו. הן הוא שמר על הביצה, טיפל בה במסירות רבה, דאג להפוך אותה, אפילו באמצע הלילה.

מה בקע מהביצה? מה קרה כאשר בלית ברירה העבר הדוד ביזלי לוושינגטון? כה מדהים היה היצור עד שגם הסנט של ארה"ב התכנס כדי לדון עליו.. דברים כה רבים התרחשו מאז אותו יום בחופשת הקיץ כשנתי גלה את הביצה הענקית ועד לסוף הפרשה בחורף, עד שאבא של נתי הציע לו לכתוב ספר על אירועי אותו קיץ. והנה הוא לפניכם.

"אני מנסה למצוא את האיזון העדין בין המסר הרציני שצריך להיות בספר לבין השעשוע והבידור" הסביר המורה לשעבר ואחד מסופרי הילדים האמריקנים האהובים, אוליבר בטרוורת, את "העין שלי פונה אל הקורא המבוגר ממש כמו אל הילד, וכפל משמעות זה הוא המעניק לי הנאה בעת הכתיבה, וכן אני מקווה, הנאה לקוראי בעת הקריאה."

תעלומת הביצה הענקית הוא ספרו הראשון של בטרוורת ונחשב לטוב בספריו.

נקמת הסיירת – דורון מאירי – ביקורת קריאה


המשפחה היא מעל לכל.. נכון ?!

וצוות ביחידה מובחרת גם מפתח לעצמו דינמיקה משפחתית, אז מה קורה כשמלחמה בין שני ארגוני פשיעה גובה את חייהם של אישה ותינוק של אחד מחברי הצוות ?

*

בספר 'נקמת הסיירת' של הסופר דורון מאירי, מגולל סיפורו של גיא, ששירת ביחידת מילואים של חבר'ה "שרוטים בראש" – כאלה שעושים דברים "מחוץ לקופסה".

גיא, גיבור הספר, עוזב את היחידה והופך להיות כתב לענייני משטרה בעיתון.

יחד איתו עוזבים שני חברים טובים – אחד מוצא את עצמו צלף ביחידה למבצעים מיוחדים (הימ"מ) של המשטרה, והשני  מנהל את המחלבה המשפחתית.

לאט לאט רואים איך הסיפור קורם עור וגידים והעלילה מסתבכת כאשר מספר סיפורים מסופרים במקביל – שלושת החברים, שני ארגוני פשע, השר לבטחון פנים וצמרת המשטרה. כולם מגיעים בסוף לאיחוד… בכותל המערבי.

*

מגב הספר :

המלחמה הפרועה בין שני ארגוני הפשע הגדולים בישראל מחריפה, ואזרחים חפים מפשע נהרגים פעם אחר פעם במהלך חיסולי חשבונות בין עבריינים חסרי מצפון. שר נחוש לבטחון פנים מחליט לשים קץ לבריונות ברחובות, ורותם למשימה מפכ"ל משטרה אפור והססן.

ללא ידיעתם, מסייע להם כוח נוסף, מיומן וקטלני: לאחר שארגון פשיעה רוצח בטעות את משפחתו של לוחם סיירת לשעבר – הוא מגייס את חבריו ויוצא למסע נקמה חסר פשרות.

בתוך כל המהומה נקרעת קצינת המשטרה הנאה, שהיא גם ביתו של השר לבטחון פנים, בין מחויבותיה לחוק לבין אהבתה לאחד הנוקמים.

*

דורון מאירי היה במשך 12 שנה כתב ארצי לענייני משטרה בעיתונים "חדשות", "מעריב" ו-"ידיעות אחרונות" – עיתון שבו הוא משמש עתה כעורך.

בעברו שימש כמדריך קרב מגע בוינגייט.

*

ישבתי וקראתי את הספר, בן למעלה מ- 400 העמודים, בנשימה עצורה.

הספר, בהוצאת ספריית מעריב, ריתק אותי אליו ולעלילה המתפתחת שבו ונדהמתי כל פעם מחדש לראות איך הסיפורים משתלבים אחד עם השני.