אריק זלצר – רן מלמד / ביקורת קריאה


מי זה אריק זלצר, אתם שואלים ? כנראה שאתם לא מחובבי הספורט. בטח שלא בית"ר והפועל ירושלים. אריק זלצר היה כתב ספורט (בהתחלה בעיתונות המודפסת ואחר כך באתר אינטרנט), והתמחה בשתי הקבוצות.

אריק זלצר / רן מלמד

אריק זלצר / רן מלמד

הוא היה גאון בהבנת מהלכי הקבוצות והיכולת של השחקנים… אממה… אף אחד לא הקשיב לו. לא רק שלא הקשיבו לו – אף אחד גם לא לקח אותו ברצינות. היה לו חבר אחד – צלם אירועים כושל שגר בדירת חדר מעופשת והיתה לו אישה – חנה. שמכל הגברים בעולם שהיא יכלה לבחור – היא בחרה דווקא בו.

היא היתה פסיכולוגית מבריקה ו… לא נגיד עשירה, אבל היה לה כסף. לא מעט כסף. להמשיך לקרוא

רוצה להיות מקובלת ? תתפשטי !


אוי, זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט מה שרשמתי שם למעלה. אבל אין ברירה ! צריך לזעזע ! את מי ? את כולם : את ההורים, את הבנים, את הבנות, את המורים, את משרד החינוך, את המשטרה ובקיצור – את כולם.

התפרסמה ב- MAKO כתבה של אלינור פוקס, שחלקה הראשון עסק בקבוצת נערים בני 15-18 שניצלו מינית ילדה בת 12.5 (מתחת לגיל 13 זה אינוס, גם אם היא הסכימה).

הפרשה הזאת נחשפה כבר לפני מספר שנים אבל יפה שמעלים אותה שוב לכותרות (אלא אם כן זה משהו חדש).

*

לפני כמה שנים הייתי מורה מחליף בבית ספר. הכיתה שקיבלתי היתה הכיתה הבעייתית ביותר (כיתה ח'), ואותם הייתי צריך ללמד אנגלית.

הלימוד היה קשה מאד כיוון שהם לא רצו ללמוד אנגלית, הם לא ידעו אנגלית בסיסית וכל מה שעניין אותם זה משחקים בסלולר, סיגריות וסקס.

לאט לאט הצלחתי להתחבר אליהם רגשית, מה שכמעט ואף מורה לא הצליח לעשות לפני – הם קראו לי בשם הפרטי ולא 'המורה', הם ישבו איך שנוח להם (לאו דווקא על הכיסא), העיקר שיהיו בשקט, יקשיבו (קצת) ואולי גם ילמדו משהו.

באיזה שהוא שלב, התלמידים כל כך 'נפתחו' איתי, שהם הזמינו אותי ל- 'זולה' שלהם – לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות (?!) – אבל זה חומר לפוסט אחר.

רק כדי לסבר את האוזן – במבחנים שעשיתי להם (אז עוד לא היו 'מבדקים') לא נתתי הנחות לאף אחד !

ולשמחתי, לקראת סוף שהותי שם כמעט ולא היו לי נכשלים.

במהלך ההפסקות, בחדר המורים, דיברתי עם מורים אחרים על הכיתה הזאת, ושמעתי מהם סיפורי זוועה, שלא המקום פה להכניס אותם.

השורה התחתונה היא שאף מורה לא ממש רצה ללמד את הכיתה הזאת, ובוודאי שלא ללמד אותם שיעור ב- 'חינוך מיני'…

*

עכשיו הגענו לחלק מעניין, לא ?

החלטתי לשלב שיעור חינוך מיני באנגלית. תפסתי ככה שתי ציפורים במכה אחת – הם גם יקשיבו כי הנושא מעניין אותם וגם יקלטו מושגים באנגלית (לא פורנו).

ישבתי על מערכי השיעור האלה מספר ימים, ובסופם הייתי מרוצה מהתוצאה.

איבר מין זכרי

איבר מין זכרי

ידוע לי כי חלק מהתלמידים (בני 13) כבר עם ניסיון בתחום והייתי צריך להיזהר.

מבנה איבר מין נקבי

מבנה איבר מין נקבי

העברתי להם מספר שיעורים בחינוך מיני באנגלית והיה מצויין. אמרתי להם קודם כל לשכוח מכל מה שהם רואים באינטרנט וב- DVD.

ניסיתי להעביר להם מסר על כבוד האדם, שמירה על כבוד גוף האישה (וגם הגבר), ולצערי, ממש לפני שהגעתי לחלק שבו הם צריכים להבין את המשמעות של סקס… מספר תלמידים נכנסו למעצר בית על אונס ילדה בת 12 (הם אומרים שזה היה בהסכמה).

מסתבר שזו היתה ילדה עם אבא שבא והולך, אמא ששותה אלכוהול (והרבה) וכל מה שהיא חיפשה היה מישהו שיאהב אותה… מישהו שיחבק אותה… שהיא תקבל קצת רגש. לא היה אכפת לה איך היא תקבל את הרגש הזה – היא הגיעה למצב שבו היא היתה מוכנה לעשות הכל כולל הכל.

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

עצוב…

את שאר הכיתה שנשארה לי, ניסיתי ללמד מה זה הצורך הזה.

את האנגלית כבר עזבנו – כל מה שהיה להם בראש זה "אבל היא באה ורצתה, אז מה הם אשמים". ניסיתי להסביר להם שיש אנשים (בעיקר ילדים) שמבלבלים בין חום ואהבה לבין סקס, מסיבות, אורגיות, פורנוגרפיה… אני מאד מקווה שהצלחתי להחדיר בהם משהו כיוון שבאותו זמן בדיוק כבר החלפתי כיתה – המורה חזרה מחופשת לידה.

אז אני פונה לכל המורים והמורות – אל תתביישו! תעמדו מול הכיתה ותסבירו להם על מערכות הרבייה. תסבירו להם על כבוד הגוף – גם של האישה וגם של הגבר. נכון שהיא אמרה "כן" אבל ילדה בת 12 לא מבינה את המשמעות של הכן הזה. אז אתם – התלמידים צריכים להבין שמשהו כאן לא בסדר. ללכת לספר זו לא הלשנה. זו הצלת חיים.

*

תבינו – אני לא בא להאשים כאן אף אחד – זו היתה שרשרת של אירועים שהביאה בסופו של דבר לתוצאה הסופית.

תמיד אפשר לשחק ב- 'אולי' וב- 'נדמה לי' אבל שורה תחתונה, צריך פשוט לשים יותר לב.

*

בואו נאכל בשר


בואו ניפגש לאיזו ארוחה בשרית, כזאת שלא מביישת אף מסעדת שף (רק בלי הפלצנות).

מה אתם אומרים ?

אה.. יש ביננו כאלה שלא אוכלים לא כשר ? זה בהחלט מצמצם את מספר המקומות ששם אפשר לאכול בשר טוב ולא סולייתי…

אז מצאתי מקום כזה ! (האמת היא שחבר מצא – אבל מה זה משנה… אז ניתן כבוד לג'וחה)

*

באזור התעשייה של הישוב שילת (ליד מודיעין), נמצאת לה מסעדה קטנה, שבמשך היום, עד השעה 4 אחה"צ בערך, מוגש שם חומוס איכותי שמוכן במקום ואז נסגרות הדלתות והקסם מתחיל לעבוד…

המטבח משנה את ייעודו ממטבח של מסעדת פועלים למטבח של מסעדת בשרים גורמה. המעשנת הגדולה מתחילה את פעולתה ובשרים איכותיים נכנסים אליה לעישון בזה אחר זה.

המעשנת הגדולה

בשעה 7 נפתחים השערים והקהל חובב הבשר מוזמן להיכנס ולהתעטף גם הוא בניחוחות ובטעמים.

על הממלכה הזאת שולט ביד רמה גלעד (גיגי) – תושב פתח תקוה, יחד עם בניו – בר ואלמוג. אישתו של אלמוג אחראית על הקינוחים (אבל לזה נגיע מאוחר יותר).

גיגי הסתובב בעולם לא מעט, אבל רק לאחר ביקור אצל בני משפחה בדרום אפריקה ולימוד רזי הכנת בשר, חזר לארץ ופתח את MEET&MEAT (או בתרגום סימולטני – 'ניפגש ונאכל בשר').

MEET&MEAT

*

הקונספט של המקום הוא שכל רבע שעה בערך יוצא בשר אחר מהמעשנת הגדולה (כמה גדולה ? בערך 2 מטר על 2 מטר) – כאשר אנחנו מדברים פה על אסדו נפלא מלווה בפרוסות תפוחי אדמה מעושנות, חזה מעושן ועסיסי להפליא, אנטריקוט רך, חזה מולארד שלאחר הופעתו השתרר שקט ליד השולחן ורק קולות הלעיסה נשמעו ולקינוח של הבשרים – פילה בקר – עסיסי, רך וטעים להפליא.

בשר

באמצע הגיעה פויקה קטנה של תבשיל ירקות שורש שגם ממנו לא נשאר הרבה.

פויקה

*

הצלחות מוגשות "ערומות" – כלומר ללא "חומוס צ'יפס סלט" ובלי "מצע של חסה ועלי בייבי" וכד'.

מקבלים נטו בשר.

על השולחן יש קערת סלט (חסה, בצל, עגבניות שרי), רוטב צ'ימיצ'ורי וכרוב כבוש – הכל בקעריות קטנות – כדי להשאיר מקום לאוכל.

סלטים

סיימנו לאכול את הבשר (כל הבשר) ונשענו לאחור כדי לתת לאוכל להתעכל, ואז הגיעו הקינוחים – מעשה ידיה של אשתו של אלמוג  ל ה ת פ א ר .

קינוחים

הקינוחים המוגשים משתנים מיום ליום. אנחנו קיבלנו כמה שלושה סוגי שוקולד לטעום ובאמת שכבר מזמן לא אכלתי כזה קינוח פרווה מדהים. שאפו לאשתו של אלמוג.

*

מאחר והמקום כשר, בשישי בערב ובשבת סגור, ביום ראשון ניתן להזמין אירועים ובשאר השבוע פשוט באים, אוכלים ומברכים את גיגי בעל ידי שף הבשר.

*

גילוי נאות – הוזמנתי למקום לאירוע בלוגרים.

 *

https://www.facebook.com/Meet8Meat

050-685-5949

נהיגה תחת השפעה – חלק ראשון


 אתמול, ממש במקרה, נתקלתי בהודעה בפייסבוק, באחת הקבוצות שאליהן אני שייך, שהודיעה על הרצאה של עו"ד אלה שוורצמן בנושא 'נהיגה תחת השפעה'.

אצלי זה ישר התקשר לאלכוהול, ומאחר שההרצאה תוכננה לשעה 7 בערב, אמרתי לעצמי "אני אלך להרצאה, אשרוף שעה, ואמשיך משם לישיבת מועצה (כפר יונה) בשעה 8".

להפתעתי ישבתי מרותק באולם המלא בכ- 300 בני נוער (כיתות יא' יב' מהתיכון המקומי), הורים, מורים וחברי 'סיירת הורים'. במשך שלוש שעות עמדה אלה שוורצמן והיפנטה אותנו בהרצאה מרתקת על נהיגה, תרבות השתייה בקרב בני נוער, לחץ חברתי, מעט על סמים ובכלל – נגעה בנקודות הכואבות של עולם הנהיגה בכלל ומדינת ישראל בפרט – הגורמים לתאונות דרכים…

עוד לפני שההרצאה התחילה, בזמן שישבנו וחיכינו שהאולם יתמלא, כבר קיבלנו "טעימה" ממה שהולך לקרות – סרטונים (אמיתיים) שצולמו ברחבי אירופה בשנת 2008 המנציחים תאונות דרכים מכל הסוגים, כשברקע מתנגנת לה המוזיקה של We are the champions  …

בהמשך ראינו מצגת של מכוניות לאחר תאונות (לא מראה מלבב).

המפגש התחיל בסיפור חיים של אב שנהרג בתאונת דרכים מפגיעת רכב שהיה נהוג בידי אדם שתוי והמשיך בנער שיכור שנכנס לצומת באור אדום והואשם בהריגה של 6 אנשים – אחיו התאום ועוד 5 אנשים שהיו ברכב אחר. הנער, דרך אגב, קיבל 16 שנים בכלא (כאשר העונש על הריגה של אדם אחד יכול להגיע עד 20 שנה) – תאונה שהתרחשה במרץ 2007.

אלה פונה אל בני הנוער ומבקשת מהם לדמיין שהם שתו ונהגו, גרמו לתאונה – ועכשיו על ההורים שלהם…

במהלך ההרצאה נחשפים הצופים להשפעת האלכוהול על הגוף ולטבלאות בסיסיות של משקל גוף לעומת צריכת אלכוהול, חוקים שנחקקו על כמויות האלכוהול המותרות בדם ובאוויר נשוף ובכל רגע נתון מרחפת עננה של עוד מישהו שנהרג בגלל אלכוהול – בין זה הוא ששתה ובין זה הוא שנפגע כתוצאה ממישהו ששתה אלכוהול.

ההרצאה מלווה בקטעי עיתונות ובסיפורים אמיתיים על נהיגה ושכרות והיא מכוונת אל בני הנוער (גילאי 16-18) שמתחילים להוציא רשיונות ולנהוג. אלה יודעת (וגם אנחנו, אפילו אם אנחנו מעלימים עין) שהם שותים. היא לא מבקשת מהם להפסיק לשתות (הם יצחקו עליה), אלא רק לנהוג בזהירות – בכל הנוגע לשתיה, לסמים ולחומרים נוספים שעליהם היא מדברת בחלק השני של ההרצאה.

*

ילדים במדינת ישראל מתחילים לשתות אלכוהול היום בכיתה ו' (?!)… ילד בגיל 11 צורך אלכוהול…

נכון, לא כולם, אבל לחץ חברתי עושה את שלו ואת ההמשך… קוראים בעיתון…

*

אלה, בעלת תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התחילה בפרוייקט ההרצאות שלה לפני 6 שנים. היא מאמינה שאפשר לשנות עדיין את בני הנוער !

*

רק נתון יבש אחד לקראת סיוםן החלק הראשון – ישראל נמצאת במקום החמישי והלא מכובד מבחינת תאונות דרכים, מקום 2 בעולם מבחינת פגיעה בהולכי רגל ובמקום המאד לא מכובד והראשון (?!) בפגיעה בילדים…

*

בשנתיים האחרונות חוקקו חוקים על מנת להילחם בנגע האלכוהול, ובינהם חוק המתיר לשוטר להחרים, להשמיד (לשפוך) ולהיפטר ממשקאות אלכוהוליים הנמצאים ברכב או במקום ציבורי.

רק כדי לסבר את האוזן, במחצית הראשונה של שנת 2012 נשפכו כ- 20,000 בקבוקי אלכוהול !

עד כאן החלק הראשון של ההרצאה…

*

בסוף החלק השני אלה מחלקת כרטיסים שבהם גם מופיע מספר הטלפון הפרטי שלה (מסיבות מובנות הוא לא מופיע כאן…)

לדבריה בני נוער במצוקה מתקשרים אליה בכל שעות היממה (היא לא עונה לחסויים בלילה) ומבקשים סיוע.

*

משתה – גיל ססובר


אחי הגדול הזמין אותי להשקת ספר של גיל ססובר. עד שהגעתי לשם, הייתי בטוח שמדובר בבדרן, אולם האיש צעיר ממנו בכמה שנים ושונה ממנו בתכלית השינוי.

 תמונה

חוץ מזה, מזמינים אותי לאירוע השקה שהמנגל עובד שם שעות נוספות ומעלה מטעמים שונים ומשונים (שחלקם מהספר) – סרטנים ושרימפס לצד חלקי פנים כמו כליות ואשכים..

תמונה

ולקינוח בשר חזיר רך ונימוח בפה. תענוג לכל החושים.

תמונה

'משתה' של גיל ססובר, בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן הוא לא "עוד ספר בישול". ישבתי וקראתי את הספר כמו שקוראים רומן טוב, או אפילו ספר מתח.

כאן לא תמצאו תמונות מרוטשות בפוטושופ של מאכלים מצולחתים ונוצצים. כאן מגיע האוכל בשיא הפשטות, כאילו עכשיו היה בשר ציד מדמם או נמשה רק עכשיו מן הים.

הספר מחולק לכמה נושאים – כבש, בשר , כבושים, דגים ופירות ים, כשבין לבין מתובלים סיפורי זימה וציטוטים של הרמב"ם והמרקיז דה-סאד, שרק מכניסים את הקורא עמוק יותר לתוך "העלילה". עם כל מנה מגיעים גם הגיגיו האישיים של גיל יחד עם כוסית וודקה או ערק, המתאימים למנה.

אני ממש יכולתי להריח את ריח הים, כשיצאתי, יחד עם גיל וחבריו מיפו, למשות רשתות דיג ולפלט את הדגים על החוף ליד המדורה.

בשר חזיר הבר הרך וצלעותיו המועטות בשומן שנכנסו למעשנת ממש גרמו לי להזיל ריר בשעה שאני לא יכול להניח את הספר מידי.

אין ספק שגיל, שעבר בכל העולם וטעם ממאכליו, יודע את עבודתו והכתיבה נעשית מתוך הלב ומתוך האהבה למזון ולבעלי החיים.

המתכונים כאן לא מסודרים בסדר הרגיל של – מצרכים, כמות ואופן ההכנה, אלא דורשים מהקורא להיכנס לתוך העולם הכתוב ולטעום מעל דפי הספר את המזון, לקרוא את דרך ההכנה מתוך עיניו של הכותב.