טוב מראה עיניים / לינווד ברקלי


את לינווד ברקלי פגשתי בספרי הקודמים 'בלי לומר שלום', 'אל תפנה את מבטך' ו- 'ביום שאיבדתי אותה'. מאד אהבתי את הסגנון הקולח שלו והכתיבה הרציפה. גם התרגום עושה חסד עם הספר והסופר ומכניס אותנו ישר לאווירת המתח הרצוייה.
בדיוק במידה.טוב מראה עיניים לינווד ברקלי להמשיך לקרוא

יהלומים למבוגרים


מה אפשר להגיד על יהלום שלא אמרו כבר ?יהלום מיכל אדלר

שהוא חברה הטוב ביותר של האישה, שהוא נוצץ ושהזה החומר החזק ביותר בטבע… אז על הנקודה הזאת אני רוצה להתעכב שניה – יהלום, שהוא חברה הטוב ביותר של האישה אבל הוא גם החומר החזק ביותר בטבע, ברגע שהיא תאמץ אותו אל לבבה הוא עלול להשאיר שם שריטות… להמשיך לקרוא

חיי כלב – פרק III


בפרקים הקודמים (אחד ושתיים) סיפרתי איך התגלגלתי בתוך הביבים והסחי עד שמצאתי את המשפחה שמתאימה לי והחלטתי לאמץ אותם.

הפרק הקודם הסתיים בשיא המתח כשנשכתי את הלחי של אחותי הגדולה – שקד והם נסעו לבית החולים והשאירו אותי בבית לבד. להמשיך לקרוא

לשחזר את אמיליה – קימברלי מקברייט / ביקורת קריאה


מה גורם לאמיליה, ילדה בת 13-14, יפה, מוכשרת, תלמידה וספורטאית מצטיינת, לקפוץ מגג בית הספר (הפרטי) שבו למדה ? יכול להיות שזה קרה בגלל שהשעו אותה לשלושה ימים אחרי שנתפסה מעתיקה בעבודה בספרות ?! או שהיה שם משהו אחר… אפל יותר…

אף אחד לא מאמין בזה שהיא התאבדה, במיוחד לא אימה – קייט, אם יחידנית ועורכת דין במשרד גדול.לשחזר את אמיליה

להמשיך לקרוא

אריק זלצר – רן מלמד / ביקורת קריאה


מי זה אריק זלצר, אתם שואלים ? כנראה שאתם לא מחובבי הספורט. בטח שלא בית"ר והפועל ירושלים. אריק זלצר היה כתב ספורט (בהתחלה בעיתונות המודפסת ואחר כך באתר אינטרנט), והתמחה בשתי הקבוצות.

אריק זלצר / רן מלמד

אריק זלצר / רן מלמד

הוא היה גאון בהבנת מהלכי הקבוצות והיכולת של השחקנים… אממה… אף אחד לא הקשיב לו. לא רק שלא הקשיבו לו – אף אחד גם לא לקח אותו ברצינות. היה לו חבר אחד – צלם אירועים כושל שגר בדירת חדר מעופשת והיתה לו אישה – חנה. שמכל הגברים בעולם שהיא יכלה לבחור – היא בחרה דווקא בו.

היא היתה פסיכולוגית מבריקה ו… לא נגיד עשירה, אבל היה לה כסף. לא מעט כסף. להמשיך לקרוא

הסחטן–ג'ון גרישם / ביקורת קריאה


תשכחו כל מה שידעתם על ג'ון גרישם !

הספר הזה ייקח אתכם למקומות אחרים, לטיולים ביבשת אמריקה (ביקר צפון ומרכז), הלבנת כספים, פשיטות מטורפות של ה- FBI ושל ה- DEA (הרשות למלחמה בסמים), רצח של שופטים, אנשי ממשל מושחתים וכמויות אדירות של זהב שמחליף ידיים תמורת….

הסחטן

*

נקמה זה בהחלט יצר חזק.

אבל מה קורה כשאתה רוצה לנקום בממשל הפדראלי של ארצות הברית ?

עורך דין שחור, שנכנס לכלא "צווארון לבן" בטעות – ברור שאצל ה- FBI והרשות לניירות ערך אין אף פעם טעויות… אבל לפעמים, כשזורקים בוץ לכל הכיוונים, נפגעים גם אנשים שהם לאו דווקא אשמים…

זאת ההרגשה של של מלקולם בניסטר, שנכנס למתקן כליאה (אמנם באבטחה מינימלית), אבל בכל זאת – 10 שנים זה הרבה זמן.

אשתו עזבה אותו עם בנם לטובת גבר אחר, אביו (שהיה שוטר קשוח) בטוח שהוא אשם, הוא לא ממש בקשר עם שאר משפחתו ונראה שאין לו הרבה תקווה.

עד שנרצח שופט פדראלי.

לחוקרים לא היה קצה חוט, עד שבניסטר זורק להם עצם, שתוציא אותו מהכלא.

האם ה- FBI יסכימו לעסקה ?

איך יתחמק בניסטר ממשפחת פשע שמתחילה לרדוף אחריו ומוצאת אותו גם כשהוא בתכנית להגנת עדים ?

*

ספר שקראתי בנשימה עצורה ולא יכולתי לעזוב אותו עד שסיימתי.

אחד ממותחני המשפטים הטובים ביותר שקראתי ובהחלט אחד מהיותר מוצלחים של ג'ון גרישם.

*

מחיר מומלץ : 98 ש"ח.

הוצאת מודן.

סיור בעוספיה


סיור באזור העתיק, של כל מקום, יש בו משהו קסום – כאילו חוזרים עשרות (אם לא מאות) שנים אחורה בזמן. אילולא המכוניות והשילוט העכשוויים, היה אפשר לחשוב שאנחנו נמצאים 400 שנה לפני, בעת שהוקם אחד משני הכפרים הדרוזים הדרומיים ביותר בעולם, והשני בגודלו בארץ – עוספיה.

המקור של השם עוספיה מגיע משני מקומות – הראשון הוא מן המילה הערבית "עסף" שפירושו מזג אויר סוער וכנראה מתאר את מזג האוויר בחורף במקום.

הפירוש השני הוא שבמקום היה כפר מקראי – לא נערכו מעולם חפירות ארכיאולוגיות מקיפות במקום, אולם נמצאו שרידים של פסיפס ובית כנסת ועליו המילה "חסיפה", וכנראה הכפר הוקם על יסודות הישוב היהודי המקראי.

על מי היו הדרוזים, מאין באו ואיך הגיעו לכרמל, אניח לכם לקרוא באתר (או בכל מקום אחר שתבחרו).

אני רוצה לתאר את החוויה הנפלאה שהעביר לנו המדריך האיל עזאם בעברית רהוטה. אחרי שהחנינו את כלי הרכב במגרש החניה, הליכה קצרה הובילה אותנו לשער כניסה ישן מוביל לאזור הישן של הכפר.ע p>

הבתים הדרוזים הישנים, דגלי ישראל על הקירות ואף מגן דוד קבוע מעל הכניסה של אחד הבתים.

הובלנו קודם כל ל- "חילווה" (זה לא מהמילה "מתוק", אלא מהמילה "חלל") – בית התפילה הדרוזי.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

כאן לא תמצאו פאר והדר – בית התפילה נראה כאחד הבתים, אפילו סוג של ארון קודש אין בו. המתפללים מגיעים, יושבים בישיבה מזרחית, כל אחד והספר שלו. מן הסתם לא יכולנו להיכנס – רק למתפללים מותר להיכנס פנימה.

המשכנו ברחוב הפסטורלי והגענו לנוף המשקיף על מפרץ חיפה ועל נחל יגור.

שמענו סקירה היסטורית קצרה על מעורבות הדרוזים בסכסוך היהודי – ערבי ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (יותר נכון – חוסר המעורבות שלהם – הם ניסו לשמור על ניטרליות).

בסופו של דבר נרקמה ברית בין היהודים לדרוזים ושמונה מהם אף התגייסו לשורות ה- 'הגנה' (שניים נפלו לקראת סוף הלחימה והם קבורים בבית העלמין הצבאי עם סמל ה- 'הגנה').

שמענו על השבת השחורה ועל הסיוע שהדרוזים נתנו לאבא חושי ולקבוצת יהודים שנמלטו מהבריטים.

משם הלכנו לבית משפחת סולימן – בית אירוח רחב ידיים עם נוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה (כשר). המשכנו בשיחה על הדת הדרוזית ועל החיים בכפר המעורב (דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים) ואל שולחנות האוכל הגיעו בזה אחר זה מטעמים דרוזים אוטנטיים … טוב – עכשיו אני אתן לתמונות לעורר בכם את מיצי הקיבה…

 אוכל

וכמובן שאי אפשר בלי קינוח מסורתי…

משהו לנשנש

**

בזמן האוכל הנעים את זמננו נגן עוד מוכשר

צולם ע"י סתיו אדם

יש ללחוץ על התמונה למעבר לסרטון
צולם ע"י סתיו אדם

*

את הדרך חזרה החלטנו לשנות, ובמקום לנסוע בדרך "המסורתית" – נסענו דרך בית אורן.

ההר השחור, מתחיל להחזיר לעצמו חיים ולאט לאט רואים ניצנים של ירוק פה ושם.

דרך יפה, מפותלת ומסוכנת – בעיקר בלילה.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

גילוי נאות : היית אורח של חברת 'עמים וטעמים', הנותנת חווייה קולינרית, אותנטית ותרבותית.

04-8390125

נהיגה תחת השפעה – חלק ראשון


 אתמול, ממש במקרה, נתקלתי בהודעה בפייסבוק, באחת הקבוצות שאליהן אני שייך, שהודיעה על הרצאה של עו"ד אלה שוורצמן בנושא 'נהיגה תחת השפעה'.

אצלי זה ישר התקשר לאלכוהול, ומאחר שההרצאה תוכננה לשעה 7 בערב, אמרתי לעצמי "אני אלך להרצאה, אשרוף שעה, ואמשיך משם לישיבת מועצה (כפר יונה) בשעה 8".

להפתעתי ישבתי מרותק באולם המלא בכ- 300 בני נוער (כיתות יא' יב' מהתיכון המקומי), הורים, מורים וחברי 'סיירת הורים'. במשך שלוש שעות עמדה אלה שוורצמן והיפנטה אותנו בהרצאה מרתקת על נהיגה, תרבות השתייה בקרב בני נוער, לחץ חברתי, מעט על סמים ובכלל – נגעה בנקודות הכואבות של עולם הנהיגה בכלל ומדינת ישראל בפרט – הגורמים לתאונות דרכים…

עוד לפני שההרצאה התחילה, בזמן שישבנו וחיכינו שהאולם יתמלא, כבר קיבלנו "טעימה" ממה שהולך לקרות – סרטונים (אמיתיים) שצולמו ברחבי אירופה בשנת 2008 המנציחים תאונות דרכים מכל הסוגים, כשברקע מתנגנת לה המוזיקה של We are the champions  …

בהמשך ראינו מצגת של מכוניות לאחר תאונות (לא מראה מלבב).

המפגש התחיל בסיפור חיים של אב שנהרג בתאונת דרכים מפגיעת רכב שהיה נהוג בידי אדם שתוי והמשיך בנער שיכור שנכנס לצומת באור אדום והואשם בהריגה של 6 אנשים – אחיו התאום ועוד 5 אנשים שהיו ברכב אחר. הנער, דרך אגב, קיבל 16 שנים בכלא (כאשר העונש על הריגה של אדם אחד יכול להגיע עד 20 שנה) – תאונה שהתרחשה במרץ 2007.

אלה פונה אל בני הנוער ומבקשת מהם לדמיין שהם שתו ונהגו, גרמו לתאונה – ועכשיו על ההורים שלהם…

במהלך ההרצאה נחשפים הצופים להשפעת האלכוהול על הגוף ולטבלאות בסיסיות של משקל גוף לעומת צריכת אלכוהול, חוקים שנחקקו על כמויות האלכוהול המותרות בדם ובאוויר נשוף ובכל רגע נתון מרחפת עננה של עוד מישהו שנהרג בגלל אלכוהול – בין זה הוא ששתה ובין זה הוא שנפגע כתוצאה ממישהו ששתה אלכוהול.

ההרצאה מלווה בקטעי עיתונות ובסיפורים אמיתיים על נהיגה ושכרות והיא מכוונת אל בני הנוער (גילאי 16-18) שמתחילים להוציא רשיונות ולנהוג. אלה יודעת (וגם אנחנו, אפילו אם אנחנו מעלימים עין) שהם שותים. היא לא מבקשת מהם להפסיק לשתות (הם יצחקו עליה), אלא רק לנהוג בזהירות – בכל הנוגע לשתיה, לסמים ולחומרים נוספים שעליהם היא מדברת בחלק השני של ההרצאה.

*

ילדים במדינת ישראל מתחילים לשתות אלכוהול היום בכיתה ו' (?!)… ילד בגיל 11 צורך אלכוהול…

נכון, לא כולם, אבל לחץ חברתי עושה את שלו ואת ההמשך… קוראים בעיתון…

*

אלה, בעלת תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התחילה בפרוייקט ההרצאות שלה לפני 6 שנים. היא מאמינה שאפשר לשנות עדיין את בני הנוער !

*

רק נתון יבש אחד לקראת סיוםן החלק הראשון – ישראל נמצאת במקום החמישי והלא מכובד מבחינת תאונות דרכים, מקום 2 בעולם מבחינת פגיעה בהולכי רגל ובמקום המאד לא מכובד והראשון (?!) בפגיעה בילדים…

*

בשנתיים האחרונות חוקקו חוקים על מנת להילחם בנגע האלכוהול, ובינהם חוק המתיר לשוטר להחרים, להשמיד (לשפוך) ולהיפטר ממשקאות אלכוהוליים הנמצאים ברכב או במקום ציבורי.

רק כדי לסבר את האוזן, במחצית הראשונה של שנת 2012 נשפכו כ- 20,000 בקבוקי אלכוהול !

עד כאן החלק הראשון של ההרצאה…

*

בסוף החלק השני אלה מחלקת כרטיסים שבהם גם מופיע מספר הטלפון הפרטי שלה (מסיבות מובנות הוא לא מופיע כאן…)

לדבריה בני נוער במצוקה מתקשרים אליה בכל שעות היממה (היא לא עונה לחסויים בלילה) ומבקשים סיוע.

*

יש גם ימים כאלה


*

נכון שגנבתי את השם מספר, אבל לכל אחד מאיתנו יי יום כזה שבא לו להיכנס מתחת לפוך ולא לקום לפחות לשבוע.
לחלק זה קורה יותר ולחלק זה קורה פחות.
אז זה אחד הימים האלה שלי.

*
אתמול קיבלתי בדואר את הדבר הכי מפחיד שמישהו יכול לקבל בתיבה אי פעם : הודעה על מכתב רשום….
מה זה ? מי זה ? למה זה ? מי אמור לשלוח לי ? דוח מהמשטרה ? מה כבר לא שילמתי ?
1001 שאלות שמתרוצצות בראש ומטרידות את המנוחה.

*
אז הבוקר, אחרי ששני הילדים כבר בגן ובבית הספר, השעה 07:40 ואני עומד ראשון, בחיל וברעדה, מול סניף הדואר שאמור להיפתח בשעה 8.
0800 על השנייה אני ניגש לפקידה וביד רועדת נותן לה את הפתק. "רק תחתום פה שקיבלת" היא אומרת בקול מונוטוני שמזכיר לי רובוט. קישקשתי איזה שירבוט, הצגתי תעודה מזהה (שבטעות אני לא אקח את הדוח המשטרתי של מישהו אחר) וקיבלתי לידי מעטפה שמנה.

*
את הדרך הביתה (בהליכה) עשיתי כשאני קורא מילה במילה ומתעכב על כל אות ופסיק מהמכתב שנשלח אלי – מהיכן ?! המכון הרפואי לבטיחות בדרכים…

*
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (או בקיצור – מרב"ד) נמצא ברחוב הארבעה 12 בתל אביב ומגיעים אליו אנשים רבים – כאלה שרוצים להוציא רשיון למונית, לאוטובוס או לרכב כבד וגם נכים – נכים פיזית שצריכים אביזרים מיוחדים ושם בוחנים אם הם מסוגלים לנהוג במצבם או נכים "בראש" כמו שנקרא שבאים להיבדק ולראות אם הם מתאימים לנהיגה על כבישי ישראל.

*
מאחר ועברתי תאונת דרכים לפני מספר שנים ונפגעתי בראש, גם אני נאלצתי להיבחן במרב"ד.
עלות הבחינה נעה בין 700 ל- 800 ₪ וכדאי להגיע מוקדם בבוקר כי התור הוא עד הערב.
את הזימון למבחן מקבלים לשלושה חודשים מאוחר יותר (יש עליהם לחץ) ואת התשובות כחצי שנה לאחר מכן.

*
אז להלן התשובות : לאחר שיחה עם פסיכולוג קליני, הוא לא ממליץ לקחת לי את הרשיון (יש לי את זה שחור על גבי לבן).
לאחר השיחה עם הפסיכיאטרית – היא לא ממליצה לקחת לי את הרשיון, אבל היא מעבירה את ההחלטה לוועדה פנימית.
לכאורה, יש לי סיכויים טובים שלא יקחו לי את רשיון הנהיגה… לכאורה….

*
החלטת הועדה הפנימית – נראה לנו שהנבדק נמצא במצב שהוא מסוכן לעצמו ולסביבה ובעל אישיות מסוכנת לנהיגה בטוחה (???)
איך הם הגיעו לתשובה הזאת ?! או במילים אחרות – WTF ?

*
רק כדי לסבר את האוזן – יש לי רישיון נהיגה משנת 1993 בערך, למעט תאונת האופנוע שעברתי (שהיתה במסגרת עבודתי כשוטר ביחידת האופנועים ולא נמצאתי בה אשם), לא עברתי תאונות דרכים. אין לי דוח תנועה אחד אפילו (סליחה – דוח חניה מלפני שלוש שנים).
אני נהגתי עשרות אלפי קילומטרים גם ברכב וגם על אופנוע, ואני ! אני לא כשיר לנהיגה בטוחה ?!
אני יכול לצאת עם ההוא שקיבל את ההחלטה לכל מקום בארץ ולהראות לו 4 אנשים בדקה (ואני לא מגזים) שלא ראויים לנהוג כי הם מסוכנים לעצמם ולסביבה. ולי הם לוקחים את הרישיון ?!
מאיפה זה בא ?

*
מחר יש לי פגישה עם עורך דין וכנראה שאני אערער על ההחלטה הזאת, או בכל אופן – אנסה. יעלה כמה שיעלה אבל רשיון נהיגה זה דבר חשוב ואפילו נחוץ והכרחי במדינתנו הקטנטונת, שלכל מקום צריך לנהוג. עם כל התחבורה הציבורית המפותחת, אי אפשר היום להסתדר בלי רשיון נהיגה.
אז… פרטים בהמשך.

*