טורטייה מכוסמת ומה עושים איתה


אחרי שביקשו ממני כל כך יפה, ויותר מפעם אחת, הייתי חייב להעלות את המתכון של הטורטיות מכוסמת (באנגלית Buckwheat).

כמו שאמרה חברה שלי בפייס ואישה שאני מאד מעריך – "מגיל מסוים כוסמת זה טעים"… אז הגעתי לגיל הזה שלכוסמת אין כבר טעם וריח של אוכל לכלבים (יש לי כלבה – אני יודע מה הריח).

אז חזרה לעניינינו – טורטייה מכוסמת:
נתחיל בכוסמת – אנחנו נשתמש בכוסמת הירוקה – לא החומה הקלויה – וניקח לנו 500 גר' כוסמת ירוקה, נשרה אותה בקערה שעתיים – שלוש, נסנן ונשטוף היטב במים זורמים (לא חייב תמי4, אפשר גם מהברז).
את הכוסמת השטופה נכניס לקערה ונוסיף לה 3 ושלושת רבעי כוסות מים (עשיתי חישוב – 900 מ"ל מים).
עכשיו נוסיף את המלח. פה אנחנו נכנסים לדקדוקי טעם. אנחנו משתמשים במלח הימליה ורוד, שהטעם שלו עדין יותר ממלח ים או, רחמנא ליצלן, מלח גס.
מהמלח (הימליה ורוד – כן?) נוסיף בערך 2 כפיות.
בגדול – זהו. מה שנשאר עכשיו זה לטחון הכל עד דק – וכשאני אומר "עד דק" – אני מתכוון עד שנוצרת לנו בלילה אחידה ללא גושים.
בעזרת מצקת יוצקים בתנועה סיבובית את הבלילה למחבת חמה (בדיוק כמו שעושים קרפ) – מהמרכז כלפי חוץ – כדי לקבל קרפ (טורטייה) דק ואחיד, וכאשר רואים שהשוליים מתייבשות ומתחילות להתקפל, הופכים בעזרת מרית. יש לשים לב לא לנסות להפוך לפני כן כי אז הטורטייה תיקרע, וחבל.

זהו – זו כל התורה של הכנת טורטייה מכוסמת, לא מסובך מדי.

ואז מתעוררת השאלה – מה עושים עם הטורטייה ? אני אענה לכם (כמובן) – אנחנו אוהבים למרוח עליה טחינה (תוצרת בית), ואז ניתן לשים אנטי-פסטי שהזהיב והתרכך בתנור, או סלט ירקות ושווארמה מטופו (פוסט נפרד), כדורי פלאפל מחומוס מונבט שהבשילו בתנור, להכין ממנה פיצה עם גבינה טבעונית ובצל סגול עם ממרח עגבניות מיובשות home made… בקיצור – האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות – הכל כיד הדמיון הטובה.

אה… ובל נשכח את האחסנה והשימוש המאוחר – ניתן לעטוף את הטורטיות שנשארו בניילון נצמד ולהכניס למקרר, לפני ההגשה מומלץ לחמם מספר שניות (הטורטייה טעימה יותר כשהיא חמה).

כנפיים ברוטב


בדרך כלל כשאני עושה 'על האש' אני לא קונה כנפיים. אין שום טעם בקנייה של משהו שרובו עצם (שתי עצמות אפילו) ועור, מעט בשר ובשביל אותו להוריד מלכלך את הידיים.

אבל אולי תמיד כדאי שיהיה במקפיא איזה קילו כנפיים, כי לפעמים רוצים קצת לגוון את ארוחת הצהריים ולפעמים בא באמת לפנק.

*

הכנפיים בתנור

*

אז הנה מתכון קל לכנפיים בתנור, אבל אחד כזה שדורש הכנה מוקדמת :

מערבבים חצי כוס יין לבן, כף רוטב צ'ילי מתוק, חצי כוס סירופ מייפל אמיתי, חצי כוס סויה וכוס עגבניות מרוסקות.

לוקחים קילו כנפיים נקיות מנוצות וחוצים כל כנף לשניים (או מבקשים מהקצב לחתוך אותן ולנקות אותן טוב טוב) מומלץ להשרות לילה במקרר בתוך התקרובת.

מסדרים את הכנפיים בתבנית, על נייר אפייה, בצורה כזאת שהכנפיים לא יהיו אחת על השנייה.

יוצקים את הרוטב על הכנפיים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות.

אופים בערך שעה (תלוי בתנור) עד שהכנפיים משחימות.

*

בצלחת...

*

רצוי להגיש חם, ישר מהתנור.

שקד ונדב חיסלו את הכנפיים 'כאילו אין מחר' ועוד ביקשו תוספת.

*

חיסול ממוקד

*

לא נשאר כלום ואמרנו לעצמנו שבפעם הבאה צריך לעשות כמות כפולה.

או כמו ששר הזמר המפורסם – "זה מה שנשאר…"

*

זה מה שנשאר...

*

אורז אדום


יום שבת, 11 בבוקר ואני יושב לי בעבודה ונזכר שלא הבאתי איתי ארוחת צהריים…

מאחר והמכונית אצלי, אני לא יכול לבקש מזוגתי שתחיה שתקפיץ לי ארוחת צהריים. בעסה.

טלפון למצילה הלאומית שלי – אחותי הקטנה (הקטנה הזאת כבר עברה גיל 25…)

"אין בעיה. תוך שעה אני אצלך"… אין עליה !

כשהיא מגיעה, מתחילה החגיגה – קודם כל לעיניים, ואחר כך לבטן – חזה עוף דק דק דק יחד עם שניצל וירקות חתוכים, וגולת הכותרת – אורז אדום.

חוץ מזה שהוא נראה סוף הדרך, הוא גם טעים בטירוף. אז ביקשתי ממנה את המתכון והוא מובא כאן מדבריה :

 

מצרכים :

1 בצל

1 רסק עגבניות

1 כפית פפריקה

1 כפית מרק עוף

כוס וחצי אורז (מומלץ בסמטי)

3 כוסות מים רותחים

 —

אופן ההכנה :

מטגנים את הבצל עד שהוא שקוף.

מוסיפים את רסק העגבניות, הפפריקה, מרק העוף ומעט מלח.

שוטפים במסננת את האורז ומוסיפים לסיר.

מטגנים כחמש דקות.

מוסיפים את המים הרותחים.

מערבבים ומכסים את הסיר.

מדי מספר דקות מערבבים עד שנשארים ממש מעט מים בסיר.

מורידים את הסיר מהאש, פורסים מגבת מתחת למכסה ונותנים לאורז להתבשל במיץ של עצמו כרבע שעה.

 —

בתיאבון

 —

מה שנשאר אחר כך זה רק לשבת ולקוות שלא יבואו אורחים לא קרואים ויגמרו את כל האורז 🙂

איך פתאום היא גדלה לי


לפני כמה ימים קיבלתי מהמורה של הבת שלי מייל.

היום המורים כבר לא שולחים מכתבים עם הילד – הם שולחים מייל להורים.

הרבה יותר נוח, ומאחר ואני מקבל את המיילים ישירות לנייד שלי – זה בכלל תענוג.

אז כמו שכתבתי, קיבלתי מייל מהמורה של הבת שלי (כיתה א') – ביום שישי שקד צריכה להרצות במשך 60 שניות על … עגבניה.

אז כמו אבא טוב, נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש חומר על עגבניות (ויש לא מעט – ואפילו מפתיע).

אבל בעצם, איך הילדה תלמד ? אז התיישבנו שנינו מול המחשב, פתחתי לה את מנוע החיפוש של גוגל ואמרתי לה לרשום "עגבניה" וללחוץ על 'חיפוש'.

ילדה בת 6 וחצי עם שליטה מצויינת בעכבר אבל עוד לא למדה לקרוא בלי ניקוד – נתגבר.

פתחנו את ויקיפדיה בערך 'עגבניה' ומצאנו חומר.

לאט לאט, עם המון סבלנות קראנו שורה אחרי שורה (לימדתי אותה את המשמעות של "נקודה" בסוף משפט), ולמדנו על העגבניה.

דבר שני, פתחנו את מעבד התמלילים (וורד), כתבנו כותרת ושאלתי אותה מה היא זוכרת ממה שקראנו (היא קראה – אני תיקנתי).

היא קצת בלבלה נתונים אז חזרנו לויקיפדיה וקראנו שוב (פעם שניה זה היה יותר קל).

וכך נכתבו להם מספר משפטים שיצרו הרצאה, שאורכה בערך 60 שניות (מדדנו זמן), כשהיא קוראת את מה שכתבה, בלי ניקוד (פעם ראשונה).

הוספנו קצת תמונות להעביר בכיתה כדי להוסיף פיקנטריה – היא בחרה את התמונות.

כמה היא גדולה כבר, התינוקת שלי. כבר בת 6 וחצי, בכיתה א' וכבר צריכה לעמוד מול כל הכיתה ולהרצות. איזו גאווה לילדה הקטנה שלי.