הי חברים וחברות,
אחרי שנים שלא מצאתי את עצמי, ובאמת שחיפשתי, אני חושב שסוף סוף מצאתי את הכיוון שאליו אני רוצה להגיע. כמובן שזה בתחום המיחשוב -אבל, למרות שעברתי את כל המבחנים, החלטתי שכתיבת קוד הוא לא התחום שאליו אני שואף – גיליתי את זה עוד בלימודי ה QA שעשיתי לפני 4 שנים (למרות שיצאתי מצטיין). חזרתי לתחום שאותו נטשתי בגיל 25, עת למדתי MCSE – Microsoft Certificated System Engineer שם מפוצץ ללימודים לא קלים. חשבתי על הרבה תחומים, כשאחד ועיקרי ביניהם היה למסד תחום פרא-רפואי שכיום הוא פרוץ, וכל זב חוטם שקונה ציוד ב Ebuy או Ali-Express פותח קליניקה בבית.
התייעצתי עם אחי הגדול (My brother from a different mother) ואפילו כבר קבעתי פגישה עם אושייה ממשרד הבריאות ממחלקת בריאות הציבור (ברה"צ) כדי לקדם את הנושא וגם נרשמתי במכללה קרובה למקום מגוריי ללימודי ניהול מערכות בריאות… ואז הגיעה הקורונה וטרפה לנו את כל הקלפים. ואני ישבתי שנתיים בבית, הילדים הגדולים בזום מנסים ללמוד, שבוע קורונה משפחתית ומתישה (מי אמר שזו שפעת עם יחסי ציבור?) זוגתי שתחייה מנהלת מעון של התמ"ת או משרד החינוך (אני כבר לא עוקב) גם כן בעיקר דרך הטלפון, מצאתי קורס – דרך משרד העבודה – של IT – Information Technologies.
אז למדנו בגדול איך בונים מחשב מאפס, איך מחשבים כתובות IP ו- Subnet Mask, איך מדברים בשפה בינארית (0 ו- 1), הקסה-דצימאלית ועוד כל מיני כהנה וכהנה. יצאתי אחרי 3 חודשים בהרגשה שאני שולט בתחום, ואפילו הצלחתי למצוא עבודה (דרך חברת קבלן) בחברת ביג פארמה, בתור איש IT.
ברור שעשיתי שגיאות, ומהר מאד גיליתי עד כמה אני לא יודע כלום. למזלי, חברת הקבלן מחזיקה צוות תמיכה ואני השתמשתי בו לא מעט. המנהל שלי לא היה מרוצה, בלשון המעטה, אבל הוא נתן לי 100 ימים של חסד (3 חודשים), שעמדתי בהם – בקושי. הזיכרון הדפוק שלי היה לי לרועץ שוב ושוב ועשיתי פאדיחות על ימין ועל שמאל.
אני חייב ללמוד לרשום לי ביומן – אני מתנהל כיום עם 3 יומנים – 1 היומן של חשבון google שלי ושל אישתי (משותפים), אחד של העבודה (outlook) ועוד אחד – יומן ידני שאישתי מנהלת ואני נחשף אליו כשהיא משתפת אותי באירועים שהיא כותבת שם.
אם אני אצליח לרכז את כל היומנים האלה ליומן אחד, עם תזכורות של יום לפני וכמה שעות לפני – אני בטוח שלא יקרה מקרה כמו שהיה שבוע שעבר, שפיספסתי פגישת זום. אבל אני עובד על זה.
אני עובד על עצמי חזק מאד כדי שדבר כזה לא יישנה.
באמת אני חושב שהגעתי אל המנוחה והנחלה בתחום העבודה הנוכחי שלי, ואני תמכנן לחזור לשולחן הלימודים, לכיסא התלמיד וללמוד ולהעמיק את הידע שלי בתחום.
לגבי הפרוייקט הפרא-רפואי – גם הוא יגיע. לא נראה לי שמישהו חשב על הנושא, וגם אם כן – אף אחד לא עושה שום דבר בקשר לזה (אתם תסלחו לי שאני לא משתף יותר פרטים, אני רוצה להיות זה שמרים את הפרוייקט לאוויר).
לאחרונה הודיעו לי מחברת האם, שהתפקיד שלי עומד להיסגר (לא להתפנות למישהו אחר – אלא ממש להיסגר), וכל פעם דוחים את רוע הגזירה (מחודש יוני זה עבר לאוגוסט ומשם לדצמבר), וכרגע אני עם "חרב על הצוואר" ותלוי בין שמים לארץ בנוגע לעתידי הלוטה בערפל והבלתי ברור מה ילד יום.
התחלתי לחפש, אודה ולא אבוש, וחזרו אלי. עם כל הפחדים שלי – להישאר ללא עבודה וללא מקצוע, שוב בבית כמו בתקופת הקורונה, חזרו אלי והציעו לי עבודות לא רעות בכלל. אבל התחייבתי להישאר לפחות עד דצמבר בעבודה הנוכחית (אלא אם כן יחליטו שאני לא נחוץ עוד לפני) ואני עומד במילה שלי.
אז תאחלו לי בהצלחה ותודה לכל מי שקרא עד כאן.
אני באמת חושב שלכתוב זה דבר משחרר ואני מקווה לעשות זאת יותר בעתיד.
Eyal's Blog 