אין עליך, אחותי…


ספק הצגה ספק הופעה ספק הרצאה של רוביק רוזנטל ודורי בן זאב, יחד עם פסנתרן.

אין עליך, אחותי

*

לפני 130 שניה, הגיע בחור צעיר, כבן 20 שקראו לו – 'אלי'… טוב, זה לא היה השם המלא שלו – אבל היה לו שם נורא ארוך- 'אליעזר בן יהודה'.

אותו אליעזר חלם לקבץ את כל המילים של השפה העברית – מהתנ"ך, מהתלמוד, מהיידיש, הלדינו, הערבית, הפרסית ו… ו… ו… (בערך 30 שפות שונות של עברית) ולאחד אותן עד לכדי שפה אחת משותפת לכולם.

רוביק רוזנטל – מורה בבית צבי, סופר וזוכה פרס סוקולוב (ועוד כמה תארים שנשמיט כאן), יחד עם דורי בן זאב הזמר, הפרסומאי, הבדרן וזה שידוע, עוד מימיו כשדרן ברדיו, כשובר מוסכמות -מעמידים מול הקהל מראה ומראים לו איך וכיצד הפכנו את השפה העברית 'הגבוהה' והמיוחדת של אותו "משוגע" בן 20 מלפני 130 שנה, למה שנעשה ממנה היום.

*

בתחילת ההופעה עולה רוביק רוזנטל על הבמה ומכריז כי היום תיערך מסיבת אהבה לשפה העברית, עם נגיעה מיוחדת לאליעזר בן יהודה.

בן יהודה הצליח להפוך את השפה לשפה של כולם, אבל זאת כבר נלקחה ממנו והיא כבר לא שלו.

דורי בן זאב מצטרף אליו וביחד הם מדברים ומשתפים את הקהל על גלגוליה של השפה, על מקורותיה מכל השפות שמהן באה וכיצד היא מצליחה להביע רעיונות מורכבים במעט מלים.

רוביק רוזנטל ודורי בן זאב

רוביק רוזנטל ודורי בן זאב

*

לאחר שסיימו 'לשחוט' את העברית 'של פעם'… הם לא שוכחים את בעלי ההשפעה האחרים על צורת הדיבור המוכרת לנו היום – אם אלה 'הגשש החיוור' (הגששים – עם אהבה גדולה לפולי ז"ל) ועם השיר האלמותי 'עוזי עוזי' בביצועו של רפי לירי…

עוד בעל השפעה שהם לא שוכחים להודות לו, כמובן, זהו האחד והיחיד – שייקה אופיר ז"ל שהביא לנו את 'זרח מפרחוני', 'את צוחה או בוכקת',  'הייתי בין הטיפש והסדין' ועוד פנינים כאלה ואחרות.

גם מקומם של שדרני הספורט לא נשכח עם 'יציאות' ושליפות מוזרות של אמירות חכמה.

אבל מי שהם באמת נותנים לו כבוד גדול (ואמיתי), זהו היוצר והזמר מאיר אריאל ז"ל, שמתוך 'טרמינל לומינלט' שלו הם מביאים לא מעט ציטוטים וחידודים (…"עכשיו… כבר יותר קל… הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה הצלופה הדלופה הפרופה טרופה השרופה הצרופה הגלופה…").

*

מדי פעם שר לו דורי איזה שהוא שיר ממגוון יצירותיו, תוך כדי שיתוף פעולה של הקהל. והקהל – משתף איתו פעולה ושר יחד איתו ובהדרכתו.

בין השירים ניתן למצוא את 'Lemon Tree', 'ערב במסחה', 'גנבים שודדים', 'סוף שבוע בכפר' ועוד.

אם נדמה לו שמישהו לא הבין חידוד לשון כזה או אחר, עוצר דורי ומסביר את המשפט, לקול צחוקו של הקהל.

*

רוביק ודורי יוצאים להם לטייל בארץ ישראל של היום – הם מתחילים במאה שערים בירושלים, שם שומעים בעיקר יידיש, בורחים משם תל-אביבה ושומעים כיצד כל אלה 'הצפונבונים' מדברים… בורחים דרומה לבסיס צבאי ולא מבינים מילה מהז'רגון הצבאי ולבסוף מצפינים לאצבע הגליל ושם מקבלים מיני מזונות עם ב' דגושה (GEBINA)… ורק במסחה… ברחוב הקטן הזה עם הרבה בתים (בשיר) שומעים עברית נכונה.

*

הבדיחות ושנינות חידודי הלשון לא מפסיקים לרוץ, להתפתל ולהתפלפל ורצוי לו – לקהל, שיעקוב בדריכות אחר הנאמר, כיוון שעל שלושה דברים העולם עומד – וכך הוא גם נראה…

הם מדברים על הנימוס הישראלי ועל מילת הנימוס הנפוצה ביותר בעברית, הלא היא 'סליחה'…

הם מביאים את הרקע למילים השגורות בפינו יום-יום (פוסטמה – מילה הלקוחה מן הלדינו ופירושה 'פצע שמעל מוגלה', שנת תרפפ"ו – במקור 'דמיטרה פפו' – הסבא השלישי שלי ועוד).

בעיקר מן היידיש, אך גם לגרמנית מקום של כבוד – כמו הקיבוצניקית שבאה לסדרן העבודה ומבקשת בחור 'סריס'… כשהיא רואה שהוא המום, היא מנסה להסביר – בחור 'סריס' עם ז'… אהמ… אהמ…

ההופעה, כמו שאמרתי, שמה לנו מראה מול הפנים ומראה לנו איך אנחנו נראים, או יותר נכון – כיצד אנו נשמעים… אי אפשר שלא לצחוק !

התגלגלנו, על הרצפה כמעט, כששמענו את המילים ואיך הן נשמעות כשהן נאמרות ע"י צד שלישי.

ההופעה, היא לא הופעת סטנד-אפ. הכל נכון שם. ובניגוד להופעות סטנד-אפ, היא גם לא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הראש רץ כדי להספיק את בליל המשפטים הנפלט מפיהם של רוביק ודורי.

מומלץ לכאלה שיודעים לדבר (או כאלה שהם חושבים שהים יודעים ו… אופס עלול להתגלות להם שלא כל כך…).

העברית, אוי העברית…

תינוק-קט


הישוב : כפר יונה (5 דקות מנתניה – על כביש 57 לכיוון כביש 6).

ברחוב שקט בשכונה חדשה, נמצא לו גן הילדים היפה ביותר בכפר יונה.

את פני מקדמת בלבביות לירון הגננת.

היא השקיעה מחשבה על מנת להפוך את הבית לגן שיענה על כל הצרכים ההתפתחותיים של הילד, מגיל 3 חודשים ועד גיל 3 שנים.

היום, יום שישי, ובגן מתקיימת פתיחת הספרייה.

בניגוד לימי שישי רגילים (או לימים אחרים במהלך השבוע, שהגן פתוח מהשעה 7 בבוקר), הילדים מוזמנים היום לשעה 9 לפעילות משותפת עם ההורים. ואכן החל מהשעה 9 מתחילים לזרום ילדים בגילאי שנה מלווים בהורה אחד או שניים. הילדים מכירים את לירון ואת שתי העובדות שלה – יוכי וסיוון ומגיבים בחיוכים ובהנפות ידיים לכיוונן. גם הם מרגישים שהיום זהו יום מיוחד.

לכבוד פתיחת הספרייה, פינתה לירון את פינת הג'ימבורי שנמצאת דרך קבע והעמידה במקומה שולחנות ועליהם ספרים.

להפתעתי ההורים דייקו וקצת אחרי 9 בבוקר לירון מתחילה הפעילות – היא מזמינה את ההורים והילדים לשבת על רצפת הפרקט וממחישה להם מה זה מפגש בוקר. היא מוציאה את "מקסי" הבובה שאומרת 'בוקר טוב' לכל ילד וילד, ובכלל, נראה כי כל שיר וכל שאלה שמופנית לילדים מתוכננים היטב ('הירח למעלה ?' לירון שואלת תוך הצבעה למעלה, והילדים עונים 'לאאאא' בהתלהבות). בהמשך מועברת הפעילות "יש הרבה דגים בים" הכוללת פריסת בד מלטף על הרצפה והמחזת הסיפור, כשלירון מציגה את הדגים ומעבירה את הרגשות והתכונות של כל דג ודג. הילדים משתפים פעולה וההורים יושבים מרותקים גם הם. כל הפעילות מלווה במוזיקה מתוזמנת ומוכנה מראש כולל מוזיקה מתוך הדיסק  OCEANIC של VANGELIS, על מנת להמחיש את הים.

להפתעת ההורים, בסוף הפעילות, מוציאה לירון תיקי ספר, כאשר על כל תיק מוטבעת תמונת הילד ובפנים נמצאת חוברת "יש הרבה דגים בים", חוברת שלירון ערכה והכינה ובה הדיקלום שבוצע במפגש הבוקר בהמחשה, ואיתה ההורים יכולים ליצור את אותה המחשה בבית. ההורים מופתעים ונפעמים וקריאות התפעלות נשמעות מפיהם כאשר הם מקבלים את המתנה המושקעת. אין ספק שהם לא ציפו לקבל מתנה שכזאת.

גם בעניין הכיבוד אין פשרות : ניתן למצוא מטעמים על טהרת הגבינות (מאחר ואנו מתקרבים לשבועות) : גבינות בטעמים, גבינות קשות ורכות. מגוון סלטים ופירות העונה. שתיה קלה ושתיה חמה.

ההורים לא מפסיקים לפרגן !

להמשיך לקרוא