כאב בלתי נראה


אתמול פגשתי חבר שלי. בחור נחמד סך הכל, אבל עם בעיה אחת – הוא אוהב לסבול.
תגידו עכשיו "מה זאת אומרת אוהב לסבול? מה – הוא מזוכיסט?" אז סוג של…
איך הוא אמר לי אתמול – "טוב לי כשרע לי". אתמול כאב לו – כלומר ממש כאבים עזים בצוואר – כנראה נתפס לו שריר או משהו כזה. ועד שאישתו לא אמרה לו "קח כדור נגד כאבים", הוא לא חשב אפילו על האפשרות הזאת. הוא פשוט חי את הכאב. אז הוא סובל, וממשיך לסבול, ועד שלא מעירים לו שכבר רואים את הכאב שלו בעיניים ובתנועות הגוף, הוא "חי את הכאב" כלשונו.
הפסיכולוגית שלו אמרה לו שהכאב שלו הוא סוג של ריצוי – הוא מרצה את הכאב, כמו שהוא מרצה את הסובבים אותו.
הוא לא עושה את זה במודע, זה יוצא לו בטבעיות. אני מכיר אותו כמה שנים, ולא שמתי לב אצלו לריצוי הזה שהוא מדבר עליו. אנחנו חברים, משוחחים מדי פעם בטלפון ונפגשים אחת לאיזו תקופה לקפה קטן. גם על הכאב שלו הוא לא תמיד דיבר – אולי בגלל שהוא ידע שאני חי בתוך כאב – אם זה מהצוואר (שאריות מהתאונה שעברתי לפני כמעט 20 שנה) או אולי הכאבים העזים שאני חש "רק כשאני נושם" מאיזור בית החזה – תוצאה של אותה תאונה.

אבל הוא – הוא נראה לי תמיד חיוני ומלא חיים (ידעתי על הבעיות שיש לו בבית – אבל לא נכנסנו פנימה לתוכן). רק אתמול, כשהוא נראה לי שפוף, ושאלתי אותו למה – הוא נאות לספר לי. ופגישה של "קפה בקטנה" הפכה לשיחה אל תוך הלילה, אל הכאבים האלה – שלטענתו מחזיקים אותו בחיים – וגיליתי שהוא חותך את עצמו, כדי להרגיש חי. שאלתי אותו אם הוא מספר על זה למטפלת שלו – והוא אמר שכן. ומה היא עושה בנדון? שאלתי אותו – אומרת שקשה לה לשמוע את זה ושאני לא צריך לפגוע בעצמי כדי להרגיש בחיים – הוא הוסיף.
כואב לי לשמוע אותך מדבר ככה, אמרתי לו, בעודי לוגם מהקפה השחור המהביל – 7 סיבובים ימינה, שבעה סיבובים שמאלה ובלי סוכר.

הוא טוען שההלקאה העצמית הזאת מעוררת אותו. לא הצלחתי להבין. "גם הסביבה שלי לא מצליחה להבין", הוא ניסה לעודד אותי בצורה הזויה משהו.
אני לא מצליח להבין איך בחור כמוך, שיש לו הכל בחיים – משפחה תומכת, ילדים אוהבים, עבודה טובה… מה חסר לך? שאלתי אותו. על זה הוא לא ענה לי. הוא מחה דמעה סוררת ואמר לי שאני לא יכול להבין – כי החיים שלי טובים. אבל גם החיים שלך טובים, עניתי לו. "אמרתי לך שלא תבין" הוא ענה לי. אז תסביר לי – ביקשתי.
הוא אמר שזה לפגישה אחרת – באיזה יום הוא יספר לי בדיוק מה עובר עליו ומה מציק לו. "אני רוצה לדעת מתי" אמרתי לו, כשאני מפחד שהוא ישם קץ לחייו. "אל תדאג" הוא אומר לי, "מצאתי סיבה חדשה לחיות עכשיו" וכשאני מתעניין מהי אותה סיבה מסתורית שאני לא יודע עליה, הוא אומר "אני מאוהב באישתי. היה לנו יום נישואים לא מזמן וקניתי לה פרחים – משהו שלא עשיתי מזמן, אם בכלל". אני ממש שמח בשבילו, אבל הפחד עדיין נמצא שם ומקנן – "תעשה לי טובה, תגיד לי אם אתה מתכוון לעשות משהו דרסטי" אמרתי לו, כשאני מפקפק באמינות דבריו (בהחבא – שלא ידע שאני לא מאמין לו). הוא קם, אסף את כוסות הקפה הריקות והסתובב להיכנס חזרה הביתה. הבנתי את הרמז ואספתי את מפתחות מכוניתי.
לא היה צריך לומר אף מילה. הבנו אחד את השני גם ללא מלים. לפעמים.

על קנאביס וצמחים אחרים


בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון למסיבת פורים וקסמן עמד בפינה מבויש, זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים. "חשבתי שאתה בהודו" אמרתי לו "אני בהודו" הוא אמר "וגם אתה עכשיו בהודו אתה לא מרגיש מוזר?! אנחנו כאן אורחים לרגע הבט סביב, זאת לא המסיבה שלנו, אתה מקשיב?" "אני מקשיב" אמרתי לו "וזה באמת שיר לא מוכר" "נכון מאד" אמר לי וקסמן – "זמנך עבר"…

ולמה בחרתי להתחיל עם השיר המדהים הזה שיצא בדיסק משנת 87' ? כי את אותו וקסמן שאהוד בנאי שר עליו, יצא לי לפגוש לפני מספר ימים. מתברר שהם נפגשו בצבא, בשל"ט ובתעלה ביום כיפור. בשנת 74' הם נפגשו ממש במקרה כשניסו לפרוק את זוועות המלחמה באמסטרדם בסדנאות יוגה למיניהן. כמה שנים מאוחר יותר הם נפגשו שוב, הפעם בקומונה שאורגנה ע"י אחד מוותיקי ראש פינה – לוליק שמו, וחיו כשנה ביחד. מאז הם בקשרים פה ושם. אז מי זה הווקסמן הזה ? דר יעקב וקסמן ד"ר יעקב וקסמן (ד"ר לביולוגיה). את מוחו המבריק גילו כבר בגיל צעיר – בסביבות גיל 13 התחיל ללמוד ב- "נוער שוחר מדע" במכון ווייצמן ונמשך לפקולטה לחקלאות. * את הפוסט דוקטורט השני שלו, עשה באוניברסיטת וירג'יניה ולאחר כשנה וחצי שב לארץ לסעוד את אימו שסבלה מסרטן המעי הגס. מאחר ומשפחתו נושאת את הגן, החליט להילחם במחלה בדרכים טבעיות, תוך שהוא רותם את הידע שלו בביולוגיה ובוטניקה לעניין. הוא גילה שנבטים ונבטוטים מסוגים שונים יכולים לסייע במניעה וריפוי של סרטן, מחלות לב, הסתיידות עורקים, סכרת, השמנה, פרקינסון, ועוד ועוד. הוא מקפיד לשתות בבוקר כוס של מיץ נבט חיטה. היתה תקופה בה הקים חוות גידול של נבטים ונבטוטים במטולה, בשם "הר-נבט", אולם החווה הפסידה כספים ולבסוף נסגרה. * אז מה עשה ד"ר וקסמן (או יעקב – כפי שהוא מתעקש שאקרא לו) למענינו, שהוא "זכה" להיכנס כפוסט לבלוג שלי ? להיות חבר של אהוד בנאי כבר שנים זה עוזר, אבל לא מספיק… ד"ר וקסמן היה קשור לחברה שנקראת "תיקון עולם", ספק הקנאביס הרפואי הגדול בארץ. הוא מבין פורצי הדרך ואחד האנשים המוסמכים בארץ בכל הנושא של קנאביס רפואי (ולא נשכח את מקומו של פרופ' משולם, שקיבל פרס ישראל על פועלו) * קצת על צמח הקנאביס

הקנאביס הוא צמח בעל סגולות רפואיות ייחודיות, ומתייחס לחלקי הצמח המיועדים למרפא האיכות הרפואית נקבעת על ידי מספר גורמים אופן הגידול האורגני, שמירה על רמת אחוזים גבוהים של חומרים פעילים, השבחת זנים תוך בדיקות מעבדתיות שוטפות ובעיקר התאמה וייעוד זנים למחלות שונות בשיתוף עם המטופל. עד לשנות ה – 30 של המאה הקודמת תרופות אשר הכילו תמציות של הצמח היו חלק מהפארמקופיאה העולמית, רק ב – 1937 הופסק השימוש הרפואי בקנאביס בארה"ב. באירופה השימוש  הרפואי במוצרי הקנאביס נמשך עד תחילת שנות ה – 70. בצמח קיימים 462 חומרים, ביניהם זוהו יותר מ – 100 קנבינואידים, פלוונואידים, וטרפנואידים. הקנבינואיד ה"מפורסם" ביותר הוא ה – THC , שזוהה ובודד לראשונה בשנת 1964 במכון וייצמן על ידי פרופ' יחיאל גאוני ופרופ' רפאל משולם (מורהו של ד"ר וקסמן), שקיבל את פרס ישראל על חקר הקנביס. זנים שונים של קנביס מכילים אחוזים ויחסים שונים של החומרים הפעילים. * הקנבינואידים העיקריים הצמח הם:

THC

הוא החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס, מולקולה ממשפחת הקנבינואידים, האחראי העיקרי לאפקט הממסטל של הצמח,משכך כאבים ומגן על העצבים, נקשר באופן זהה לרצפטורים CB1 ו CB2

CBD

לא ממסטל, ממתן את האפקט האופורי של ה – THC , מקל בזעזועים, דלקות ובחילות.

CBN

נמצא בכמות קטנה בצמח טרי אך בעיקר פרוק ראשוני של ה – THC , הרמה של ה – CBN עולה בזמן שרמת ה – THC יורדת, בעל אפקט אופורי קל ובעיקר מרגיע. (מתוך האתר של תיקון עולם).

* ד"ר וקסמן חבר משנת 94' ב- 'עלה ירוק' ומקבל קנאביס רפואי ברשיון משרד הבריאות. הוא גם "לקח על עצמו" את כל נושא תיק הקנאביס הרפואי בארץ. בין השאר, הוא נטל חלק במציאת זן קנאביס אשר רמת ה- THC שלו נמוכה מאד (יחסית) ואילו רמת ה- CBD שלו גבוהה (יחסית) – כלומר צמח קנאביס שכמעט ולא ממסטל, ללא תחושת "היי" וללא "מאנצ'יס" אך עם זאת המשתמש מקבל את כל הדברים החיוביים מהצמח – סיוע בהעלמת סיוטים לסובלים מ- PTSD, מלחמה בתאים סרטניים, משכך כאבים, מרגיע שרירים לחולי פרקינסון והרשימה עוד ארוכה. * בינתיים, בימים אלו, מתמקד ד"ר וקסמן בגידול הנבטים האורגניים ומחפש דרך להפיכתם לקפסולות.

מורשת סטונהנג' / סם כרייסטר – ביקורת ספר


עיגול האבנים הענק באנגליה, הידוע בכינויו "סטונהנג'", משך אליו סיפורים ואמונות מזה אלפי שנים.

סטונהנג'

ידועים סיפורים על מרלין – הקוסם של המלך ארתור שהזיז את האבנים הענקיות האלה ועוד ועוד.

*

סם כרייסטר לוקח את הקורא צעד אחד קדימה וברומן מותח מכניס אותנו לתוך כת סודית הקיימת כבר אלפי שנים ומקבלת את כוחה מן המונוליטים האדירים האלה, הידועים גם בכח הריפוי שלהם.

עטיפת הספר

ארכיאולוג בשם גדעון מקבל הודעה על כך שאביו, צייד אוצרות ידוע, התאבד בירייה ומותיר לו את כל נכסיו. כיצד אביו של גדעון, עימו לא היה בקשר כבר שנים, קשור לאותה כת מסתורית ? האם היומנים הכתובים בשפת סתרים יפתרו את התעלומה ?

מה הקשר לרצח וחטיפה המתבצעים באיזור ? האם גם סגן נשיא ארצות הברית מעורב ? מי עוד שייך לכת הבין-לאומית הזאת?

אולמות תפילה ומרתפים סודיים מתגלים אט אט מתחת לאדמה השייכת למשרד הביטחון הבריטי, טקסי פולחן עתיקים וכוחות על טבעיים…

הסיפור זורם והעלילה הולכת ומסתעפת וכאשר חושבים שהותר קשר אחד, מגלים עוד שניים. סם כרייסטר בונה את הסיפור נדבך על גבי נדבך בקצב מצויין, המשאיר את הקורא דבוק לספר ולעלילה.

*

זהו ספרו הראשון של הסופר, ולצערי, על העטיפה כתוב "מושלם למעריצי דן בראון"…

ובכן, חסרה לסופר הבשלות על מנת להשתוות לצופן דה-וינצ'י או למלאכים ושדים של דן בראון – שגם עסק בכתות סודיות ופיצוחן, ברם אולם – אני מצפה כבר לקרוא את ספרו הבא.

נהיגה תחת השפעה – חלק ראשון


 אתמול, ממש במקרה, נתקלתי בהודעה בפייסבוק, באחת הקבוצות שאליהן אני שייך, שהודיעה על הרצאה של עו"ד אלה שוורצמן בנושא 'נהיגה תחת השפעה'.

אצלי זה ישר התקשר לאלכוהול, ומאחר שההרצאה תוכננה לשעה 7 בערב, אמרתי לעצמי "אני אלך להרצאה, אשרוף שעה, ואמשיך משם לישיבת מועצה (כפר יונה) בשעה 8".

להפתעתי ישבתי מרותק באולם המלא בכ- 300 בני נוער (כיתות יא' יב' מהתיכון המקומי), הורים, מורים וחברי 'סיירת הורים'. במשך שלוש שעות עמדה אלה שוורצמן והיפנטה אותנו בהרצאה מרתקת על נהיגה, תרבות השתייה בקרב בני נוער, לחץ חברתי, מעט על סמים ובכלל – נגעה בנקודות הכואבות של עולם הנהיגה בכלל ומדינת ישראל בפרט – הגורמים לתאונות דרכים…

עוד לפני שההרצאה התחילה, בזמן שישבנו וחיכינו שהאולם יתמלא, כבר קיבלנו "טעימה" ממה שהולך לקרות – סרטונים (אמיתיים) שצולמו ברחבי אירופה בשנת 2008 המנציחים תאונות דרכים מכל הסוגים, כשברקע מתנגנת לה המוזיקה של We are the champions  …

בהמשך ראינו מצגת של מכוניות לאחר תאונות (לא מראה מלבב).

המפגש התחיל בסיפור חיים של אב שנהרג בתאונת דרכים מפגיעת רכב שהיה נהוג בידי אדם שתוי והמשיך בנער שיכור שנכנס לצומת באור אדום והואשם בהריגה של 6 אנשים – אחיו התאום ועוד 5 אנשים שהיו ברכב אחר. הנער, דרך אגב, קיבל 16 שנים בכלא (כאשר העונש על הריגה של אדם אחד יכול להגיע עד 20 שנה) – תאונה שהתרחשה במרץ 2007.

אלה פונה אל בני הנוער ומבקשת מהם לדמיין שהם שתו ונהגו, גרמו לתאונה – ועכשיו על ההורים שלהם…

במהלך ההרצאה נחשפים הצופים להשפעת האלכוהול על הגוף ולטבלאות בסיסיות של משקל גוף לעומת צריכת אלכוהול, חוקים שנחקקו על כמויות האלכוהול המותרות בדם ובאוויר נשוף ובכל רגע נתון מרחפת עננה של עוד מישהו שנהרג בגלל אלכוהול – בין זה הוא ששתה ובין זה הוא שנפגע כתוצאה ממישהו ששתה אלכוהול.

ההרצאה מלווה בקטעי עיתונות ובסיפורים אמיתיים על נהיגה ושכרות והיא מכוונת אל בני הנוער (גילאי 16-18) שמתחילים להוציא רשיונות ולנהוג. אלה יודעת (וגם אנחנו, אפילו אם אנחנו מעלימים עין) שהם שותים. היא לא מבקשת מהם להפסיק לשתות (הם יצחקו עליה), אלא רק לנהוג בזהירות – בכל הנוגע לשתיה, לסמים ולחומרים נוספים שעליהם היא מדברת בחלק השני של ההרצאה.

*

ילדים במדינת ישראל מתחילים לשתות אלכוהול היום בכיתה ו' (?!)… ילד בגיל 11 צורך אלכוהול…

נכון, לא כולם, אבל לחץ חברתי עושה את שלו ואת ההמשך… קוראים בעיתון…

*

אלה, בעלת תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, התחילה בפרוייקט ההרצאות שלה לפני 6 שנים. היא מאמינה שאפשר לשנות עדיין את בני הנוער !

*

רק נתון יבש אחד לקראת סיוםן החלק הראשון – ישראל נמצאת במקום החמישי והלא מכובד מבחינת תאונות דרכים, מקום 2 בעולם מבחינת פגיעה בהולכי רגל ובמקום המאד לא מכובד והראשון (?!) בפגיעה בילדים…

*

בשנתיים האחרונות חוקקו חוקים על מנת להילחם בנגע האלכוהול, ובינהם חוק המתיר לשוטר להחרים, להשמיד (לשפוך) ולהיפטר ממשקאות אלכוהוליים הנמצאים ברכב או במקום ציבורי.

רק כדי לסבר את האוזן, במחצית הראשונה של שנת 2012 נשפכו כ- 20,000 בקבוקי אלכוהול !

עד כאן החלק הראשון של ההרצאה…

*

בסוף החלק השני אלה מחלקת כרטיסים שבהם גם מופיע מספר הטלפון הפרטי שלה (מסיבות מובנות הוא לא מופיע כאן…)

לדבריה בני נוער במצוקה מתקשרים אליה בכל שעות היממה (היא לא עונה לחסויים בלילה) ומבקשים סיוע.

*

צרות בגן עדן


בנגקוק – יש הסוברים שזהו גן עדן עלי אדמות.

אבל מה קורה כשבתוך גן העדן הזה, ילדה מבית טוב, שיש לה הכל, נעלמת פתאום עם מעל 20 קילו הרואין.

דותן נאור, חוקר פרטי, יוצא יחידת המסתערבים ושירות הביטחון, יחסיו עם זוגתו ושותפו העסקי במצב רעוע (אם לא לומר – מתפרק)…

דווקא הוא יוצא לחפש אותה.

בדרך הוא חושף את הקורא לכל מה שמתרחש מתחת לתאילנד של התיירים – הפשע, הלכלוך והזוהמה, הזונות (זכרים ונקבות), הסמים, הסאטלות, התרמילאים הישראלים שבאים להתפרק ולכבוש את העולם, הנזירים הבודהיסטים… ואיך לא – גם עברו רודף אותו… הוא מוציא אותנו מהרחובות הראשיים של העיר שלא עוצרת לרגע ומכניס אותנו לסמטאות – איפה שמתרחשים הדברים האמיתיים. הוא מפגיש אותנו עם שוטרים מושחתים וישראלים שיש להם עיניים גדולות וכיס קטן…

וגם קצת אהבה… בתוך כל הכאוס הזה, בתוך כל הזוהמה האנושית, בין הנרקומנים והזונות, הוא מוצא מישהי מיוחדת…

(לא נהרוס לכם, נכון ?)

הוא מטייל לאורכה ולרוחבה של בנגקוק בחיפוש אחר הנערה, כאשר בכל מקום מזהירים אותו להפסיק ולחזור לארץ. הוא בעיקשות ממשיך וחושף עוד ועוד צד באישיותו המורכבת ומחבר אותה אל העיר הזאת.

זהו ספרו השניים עשר של הסופר יגאל צור (יליד 1955), שדרן טלויזיה ומדריך טיולים. שמלחמת יום הכיפורים השאירה בו חותם, ואף היוותה רקע לכמה מספריו הראשונים.

הוא עבר את המזרח הרחוק – סין, טיבט, תאילנד ועוד, תוך שהוא מצלם ללא הפסקה ומוציא מדריכי טיולים (מדריך למטייל בהודו, מדריך למטייל בסין ועוד…)

הספר יצא בשנת 2011 בהוצאת זמורה ביתן.

קיבלתי את הספר וכבר באותו ערב סיימתי אותו. לא יכולתי להניח אותו מהידיים. כל רגע הרגשתי שעומד לקרות משהו – ואכן, יגאל צור לא איכזב. המתח והאקשן זורמים ללא הפסקה, באותה המהירות שבה נעשות עיסקאות מפוקפקות בסמטאות בנגקוק.

מומלץ ביותר.