עולם אחר TAYA

תקראו לי 'מפגר חברתי' או 'מוגבל קולינרי' אבל את מסעדת TAYA לא היכרתי (רחוב האופה 1 קדימה), ואחרי שהכרתי פתאום גיליתי שכולם מכירים את המסעדה ואף מהללים ומשבחים אותה… ואיפה אני הייתי כשכל זה קרה ???

גיוזה לכולם

מה אתם אומרים על אוכל תעשייתי ?

דים סאם וגיוזה

סטארקיסט – לא רק טונה

בהמשך לביקורי באירוע מוצר השנה, אחד המוצרים שקיבלתי היה פילה סלמון מעושן של חברת סטארקיסט. החברה שמוכרת לנו בעיקר מהפרסומות לטונה, קיבלה את אות מוצר השנה דווקא לפילה הסלמון שלה.

על מנת לבדוק עד כמה זה טעים, לא מספיק שרק אני אטעם (אני עלול להיות משוחד חס וחלילה).

צריך גם שאשתי תטעם ורצוי שגם הילדים – הם הביקורת הכי טובה. אם זה טעים להם – זה עובר !

אז מה הדבר שהכי פשוט להכין אחרי יום גדוש פעילויות וחוגים, חוזרים הביתה בסביבות השעה 8 בערב ומכינים – טוסטים…

הילדים אוהבים את הטוסטים שלהם בצורה מאד מסויימת – פרוסת לחם, טונה, זיתים ירוקים, גבינה צהובה, לפעמים גם נקניק (רחמנא ליצלן) ולסגור. מכניסים הכל לטוסטר לחיצה וסיימנו. פשוט וקל.

*

אז הכנו טוסטים "רגילים" עם טונה, ועוד שניים עם הסלמון המעושן של סטארקיסט שקיבלתי לבדיקה.

חצי טוסט ראשון הילדים אכלו את הטוסט הרגיל ואז נתתי להם לטעום חתיכה מהטוסט "המיוחד".

דבר ראשון ששקד עשתה זה להריח. מיד היא שאלה אם זה סלמון – כפרות עליה איזה חוש ריח יש לילדה הזאת.

גם שקד (בת 8) וגם נדב (בן 4 וחצי) התלהבו מהטוסט וחיסלו גם את השני… ולי לא נשאר…

*

שורה תחתונה – אפשר לעשות דברים נפלאים עם המוצר – סלט (ולא ממש משנה איזה) כשמעליו שופכים את הסלמון יחד עם השמן, שדרוג אדיר לאוכל. פסטה ברוטב שמנת עם פילה סלמון… מממ… אני תיכף מתחיל לרייר… והאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות – כל מה שבעבר השתמשנו בטונה, אפשר עכשיו להשתמש בפילה סלמון של סטארקיסט.

*

טעים ומומלץ.

רביולי ברוטב שמנת וסלמון

 איזה כיף להשתתף – קיבלתי שוברים לקניית רביולי של חברת 'חמים וטעים' – רביולי גבינה ורביולי בטטה.

את 'חמים וטעים' הכרתי כבר מסדרות מוצרים אחרות שלהם – פסטלים, שניצלונים, אמפנדס ואגרול.

לסדרה האיטלקית התוודעתי רק עכשיו.

*

מאחר וקיבלנו 2 סוגים של רביולי, החלטנו – זוגתי שתחיה ואני, להכין 2 סוגים של רטבים – רוטב שמנת וסלמון ורוטב רוזה עם עגבניות שרי.

בדקנו את הרטבים על שני סוגי הרביולי ונפלה ההחלטה שרוטב השמנת וסלמון הולך עם הרביולי גבינה (זה גם מתאים לשבועות) ורוטב הרוזה ועגבניות שרי הולך עם הרביולי בטטה.

מה שעזר להחלטה היתה הבת שלנו – שקד, שחיסלה כמויות אדירות של רביולי גבינה עם רוטב השמנת אז לפחות ברוטב אחד – הצלחנו…

דבר נוסף שסייע היה הרביולי, שהיה בשרני ומלא ובמילה אחת – טעים בפני עצמו.

*

את הרביולי זורקים קפוא לתוך סיר של מים רותחים למשך של כ- 8 דקות או עד שהם צפים.

*

רוטב שמנת וסלמון

רכיבים :

• 50 גר' חמאה
• שמן זית
• בצל גדול
• סלסלת פטריות שמפיניון
• 500 גר' פילה סלמון
• 500 מ"ל שמנת
• גרידת אגוז מוסקט
• עירית

אופן ההכנה :

ממיסים את החמאה ומוסיפים מעט שמן זית על מנת למנוע שריפה של החמאה.

קוצצים את הבצל דק ומטגנים עד שנהיה שקוף.

פורסים את הפטריות ומוסיפים לסיר עד שמתאדים כל הנוזלים שלהן.

חותכים את הסלמון לקוביות ומוספים לסיר.

לאחר שהסלמון נסגר מוסיפים את השמנת.

מוסיפים מלח לפי הטעם ומעט גרידה של אגוז מוסקט (זהירות – אגוז מוסקט הוא מאד דומיננטי, לא להוסיף יותר מדי).

יוצקים על הרביולי ומפזרים מלמעלה עירית קצוצה (בעיקר בשביל המראה).

להגיש חם

רוטב סויה 'יאמאסה'

אשתי ואני אוהבים לבשל. וכשאנחנו מבשלים, אנחנו אוהבים להשתמש בחומרים איכותיים.

באמת שלא משנה מה נמצא על הכיריים, בתנור או על המחבת – רצוי וכדאי שיהיה טוב. הכוונה בטוב זה לאו דווקא יקר – הכוונה היא מחומרים איכותיים וחשוב לא פחות – אכיל.

בזמן שאנשים שאני מכיר משתמשים בתחליפים ("רוטב בסגנון סיני"), אני מעדיף להשתמש ברוטב סויה אמיתי. ההבדלים בטעם הם אדירים – וברגע שמתרגלים… אין כבר דרך חזרה.

*

הוזמנתי לאירוע של חברת 'יאמאסה', שעד היום סיפקו בארץ בעיקר למוסדות ומסעדות והחלו לשווק גם לשוק הפרטי.

נפגשנו במלון 'שרתון' בתל אביב, במסעדת 'אולב-ליפ' בניצוחו של השף צ'ארלי פדידה.

המינגלינג ההתחלתי כלל מנות מפוארות של אפרטיפים, קפה ושתיה קלה, ואחרי הכולם הגיעו – נכנסנו לממלכה של צ'ארלי –

בזמנו הפנוי מפסל השף צ'ארלי בקרח וחבר בקבוצת שפים המבשלים למען השלום, אולם היום הוא הראה לנו מה עוד אפשר לעשות עם רוטב סויה איכותי (ולא רק לטבול בו סושי).

צןלם ע"י ארן חן

בניגוד למתחרה העיקרי שלו, רוטב הסויה של 'יאמאסה' מיוצר בתהליך טבעי ביפן ולא בארה"ב (מיובא ע"י חברת 'מזרח ומערב' ומשווק ע"י 'ליימן-שליסל').
יש לו ארומה עדינה שמדגישה את הטעמים של המזון וטעם ייחודי שמעצים את טעמי התבשיל. הוא אינו מכיל צבעי מאכל או חומר משמר כלשהוא.

*

השף צ'ארלי פדידה הדגים לנו מספר מאכלים המוגשים עם רביכה העשויה בבסיסה מרוטב הסויה –

– שיפודי אננס בציפוי חם ופריך

צולם ע"י ארן חן

אבל המנה ששבתה את ליבי (ואת חושי הטעם) היתה סלמון מבושל ברוטב סויה בציפוי אגוזי פקאן.

 

ואם חשבתם שאני אשאיר אתכם עם ריר בפה…

להלן המתכון :

מצרכים ל-4 מנות

• 480 גרם פילה סלמון
• 120 גרם אגוזי פקאן קלופים וחתוכים דק (ניתן להשתמש בשקדים או בקשיו)

סלט

• 1 אספרגוס חתוך בעזרת קולפן לכל אורכו
• 1/2 גזר קלוף בעזרת קולפן לכל אורכו
• 2 עגבניות שרי חתוכות לרבעים
• 8 עלי כוסברה לקישוט
• מיץ מחצי לימון
• 1 כף שמן
• מלח ופלפל לפי הטעם

רוטב לדג

• 10 כפות רוטב סויה יאמאסה
• 10 כפות דבש
• 1 כפית זנגביל קצוץ
• 1 שן שום קצוצה
• 1/4 כוס מרין מתקתק לבישול
• 2 כפות יין סאקי (יין יפני)
• 1/2 כפית קורנפלור

הכנת הסלט

1. ממלאים סיר במים ומביאים לרתיחה. מוסיפים מעט מלח וחולטים את רצועות האספרגוס במשך כ-5 שניות ואת רצועות הגזר במשך כ-40 שניות. מעבירים מיד למי קרח.
2. בקערת ערבוב שמים את האספרגוס והגזר החלוטים, עגבניות השרי החתוכות ועלי הכוסברה המופרדים. מתבלים במיץ לימון, מלח, פלפל ושמן.

אופן הכנת הרוטב

1. מערבבים יין סאקי עם קורנפלור עד להתמזגות ללא גושים ומניחים בצד.
2. מרתיחים בסיר קטן את יתרת מרכיבי הרוטב ומבשלים כ-10 דקות, מסמיכים ע"י הוספת בלילת הקורנפלור לסיר הרותח תוך כדי ערבוב. מנמיכים את הלהבה ומבשלים במשך כ- 2 דקות נוספות.
   מניחים בצד.

אופן הכנת הדג

• חותכים את פילה הסלמון לקוביות של 2 ס"מ X 2ס"מ ומבשלים ברוטב הסויה החם למשך 3 דקות.
• מוציאים בעדינות בעזרת מלקחיים וטובלים באגוזי פקאן פריכים ומגישים מיד לצד הסלט.

את שארית הרוטב אפשר להגיש לצד הסלמון .   

*

אני באופן אישי אהבתי מאד את המנה הזאת ואף ביקשתי ממנה עוד. הבישול החלקי של דג הסלמון נתן לו מרקם רך וקטיפתי, ורוטב הטריאקי (המבוסס על רוטב הסויה של 'יאמאסה') המתקתק נתן לדג נופך מיוחד.

זאת יכולה להיות מנת פתיחה מצוינת לארוחת ערב מפוארת.

רק שימו לב – אחרי מנה כזאת אתם עומדים בפני סטנדרטים גבוהים להמשך…

*

רוטב הסויה של 'יאמאסה' מגיע בשני סוגים :

רוטב סויה PREMIUM – בבקבוקי ליטר, 500 מ"ל ובבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

רוטב סויה מופחת מלח – בבקבוק זכוכית של 150 מ"ל.

שיעור בהכנת סושי

כן. אני יודע שיש דברים שאי אפשר ללמד 'בשלט רחוק'. חייבים להיות שם, להרגיש את המרקם, לטעום, להריח את הניחוח ולשמוע את הצליל. אבל יש דברים, שלפני שמגיעים לסדנא מסודרת המנוהלת בצורה נכונה ע"י שף מדופלם ועולה אי אילו מאות שקלים (ולפעמים אפילו אלפים), כדאי לדעת לאן נכנסים. לאיזה כיוון נושבת הרוח ומה הכיוון הכללי שעומד להיות שם.

אז סדנת שף בנושא סושי אני לא מתכוון לארגן בזמן הקרוב (אבל זה רעיון לא רע…המממ…) אבל כמה טיפים למגלגל הסושי המתחיל אולי כן אוכל לתרום כאן.

הפוסט הזה לא יהיה קצר, מעצם היותו פוסט שמשלב מתכון להכנת כל המרכיבים עד הגלגול, החיתוך וההגשה של הסושי, יחד עם חוויות אישיות שלי מגלגוליה של אישתי שתחייה.

*

למזלי, יוצא שגם אני וגם זוגתי אוהבים מאד סושי.

עד כמה אוהבים ? רק כדי לסבר את האוזן, כשאנחנו מגיעים למסעדת סושי, אנחנו מזמינים לשנינו מנה לארבעה ומחסלים אותה.

אנחנו מכירים את רוב הסושיות הקרובות למקום מגורנו ויודעים גם מאילו להתרחק. הכל בעניין של ניסוי וטעימה.

הילדים חשופים לסושי כבר מגיל קטן, והאמת היא ששקד כשהיתה קטנה אהבה לאחוז בסושי, לטבול אותו בסויה ולאכול. עם הזמן החשק הזה אבד לה קצת, אבל אנחנו עוד לא איבדנו את האמונה ונותנים גם לה וגם לנדב לטעום בכל אפשרות.

*

יום שישי האחרון – ארוחה משפחתית ולירון בדודא של סושי.

מה ? מי ? למה ? ככה !

אז נתחיל מההתחלה – הבסיס של סושי טוב זה טריות, טריות, טריות ואורך רוח.

*

אולי לפני שנכין את הסושי ונבשל את האורז והרביכה שלו ונתחיל במלאכת הגלגול עצמה, כדאי שנכיר כמה מוצרים בסיסיים :

–          אצת נורי – הדף שממנו מכירים את 'הרול' – האצה מגיעה בדרך כלל בדפים דקים ריבועיים (בערך 20X20). ניתן להשתמש גם בדפי אורז למי שלא אוהב את הטעם של האצה.

–          חומץ אורז – חומץ אורז מיוצר על ידי התססה של אורז והוא משמש להכנת הרביכה לתיבול האורז.

–          רוטב סויה – המלך של המטבח האסיאתי. כמו כל מוצר, גם לרוטב הסויה קיימים עשרות סוגים וטעמים שונים. המומלצים ביותר הם של חברת 'קיקומן' (קיים גם עם מונוסודיום גלוטמט מופחת – פחות מלח) ושל חברת 'ימאסה' (שקשה יותר להשיג בארץ).

–          ווסאבי – אם היהודים אוכלים בפסח חזרת, אז האסיאתים אוכלים ווסאבי. הווסאבי עשוי משורש והוא קרוב משפחה של החזרת. זהירות – שורף באף… ביפן ניתן להשיג אותו בצורתו המקורית (שורש), בארץ משתמשים בעיקר באבקה או במשחה. צבעו ירוק ודומה לאבוקדו (לא להתבלבל).

–          טמאגו – חביתה יפנית. המתכון המקורי של הטמאגו לא פשוט. אנחנו משתמשים בצורה הרבה יותר פשוטה להכנת חיקוי לטמאגו (וזה יוצא לא פחות טעים).

–          ג'ינג'ר כבוש – המאזטים של הסושי. כמו שיש לנו מלפפון או זיתים כבושים, יש גם ג'ינג'ר כבוש. הוא חריף-מתוק (לא כולם אוהבים אותו אבל מנסיון, הטעם שלו נרכש). משתמשים בו בעיקר להעביר את הטעם בין הסוגים השונים של הסושי

–           דגים – כמו שאמרתי קודם – טריות, טריות וטריות. נכון שלא כל סושי חייב להיות עם דגים, אבל… טונה אדומה (טריה) או סלמון (טרי) עושים עבודה נפלאה.

*

ונעבור לאופן ההכנה עצמו :

האורז של הסושי צריך להיות אורז עגול (לא ריזוטו) ודרך אופן ההכנה שלו הוא צריך להיות דביק כדי לאחד את הכל ביחד שלא יתפרק בצ'ופסטיק. קונים אורז שכתוב עליו 'אורז לסושי'.

לוקחים קילו אורז ושוטפים אותו טוב כדי להיפטר מכל העמילן.

אופן הבישול שלו חשוב לא פחות מהקירור – מביאים לרתיחה על אש קטנה (10 דקות) ואחר כך מגבירים את האש לעוד עשר דקות תוך כדי כיסוי הסיר. לאחר מכן מנמיכים שוב את הלהבה לעשר דקות נוספות וסיימנו את הבישול. סה"כ חצי שעה של בישול.

קירור האורז נעשה בשיטה המסורתית – השארה בקערה (עץ או זכוכית) בטמפרטורת החדר.

שימו לב- הקירור יכול לקחת בערך שעתיים, אז יש לתכנן את הזמן מראש.

לפני שמכינים את האורז (למרות שלוקח לו המון זמן להתקרר), צריך להכין את הרביכה (תחמיץ) – מחממים 250 מ"ל חומץ אורז, מוסיפים כוס סוכר ושתי כפיות מלח ומערבבים עד שכל הגרגרים מתמוססים – לא להרתיח, רק לחמם ולבחוש.

מקררים בטמפרטורת החדר.

בזמן שהאורז והרביכה (סושי-סו) מתקררים (יש לנו שעתיים), אפשר להתפנות להכין את המילוי של הסושי – מה שייתן לא את הטעם בסופו של דבר.

המילוי עשוי בעצם מפריט אחד דומיננטי ועוד כמה פריטים שנותנים טעם לוואי.

הטעמים הדומיננטים יכולים להיות – טונה אדומה, סלמון, סלמון מעושן, קבנוס, פסטרמה, חזה בקר, טמאגו (חביתה) ולשבועות אפשר גם להשתמש בגבינות קשות.

לאלה מאיתנו שכשרות היא לא הצד החזק שלהם – אפשר להשתמש במיני פרות ים – שרימפס, תמנונים, דיונונים ושאר מיני דגים ושרצים – אבל שיהיו טריים !

לצד הטעמים האלה, מוסיפים את טעמי הלוואי – גזר, מלפפון, פלפל, עירית, סלק (מבושל), אבוקדו, בטטה.

מהטעמים הדומיננטים שמים בדרך כלל רק אחד ובמטעמי הלוואי משתמשים בכמה (זה גם נותן צבעוניות לרול).

 *

*

הכנת הטמאגו (בשיטה של לירון) – טורפים מספר ביצים ומערבבים עם רוטב סויה (איכותי – לא לשכוח). מחממים שמן שומשום במחבת קטנה ומטגנים כאילו זאת היתה חביתה רגילה, יש לדאוג שהיא תהיה עבה.

*

הגענו לשלב שבו אנחנו מכינים את הרול עצמו.

על מחצלת עטופה בניילון נצמד מניחים את האצה כשהצד המבריק כלפי מטה ועליה את האורז (שכבה של ס"מ בערך) ומהדקים קלות – כך שיכסה את כל האצה (משאירים מספר סנטימטרים נקיים בקצה האצה).

מניחים את חומרי המילוי (רצועות) – עם הזמן לומדים כמה לשים מכל דבר, ומתחילים לגלגל תוך כדי הידוק קל. כאשר מגיעים לסוף, מהדקים שוב ומדביקים את קצה האצה עם מעט (בדגש על מעט) מים – מרטיבים את האצבע ומעבירים על קצה האצה.

עכשיו יש לנו רול לתפארת.

מה שנשאר לעשות זה לקחת סכין (חדה), להרטיב את הלהב ולחתוך עיגולי סושי.

כמו שאמרתי – סושי זה המאכל האסתטי ביותר שקיים, ובין הטעימים ביותר.

הוא בעל ערך תזונתי גבוה (דגים, ירקות) ובעל מספר מועט (יחסית) של קלוריות. זה עדיין לא אומר שאפשר 'לרדת' על מגש כל יום, אבל פעם ב…

הסושי מגיע בשלל צבעים (כיד הדמיון הטובה) וסידור במגשים (לא לערום לגובה) נותן תחושה של צבעוניות לשולחן.

יחד עם הסושי מגיעה גם משפחתו – הסשימי, הניגרי, אינסייד-אאוט ועוד. כולם בטעמים ובצבעים מרהיבים וכולם בנויים על אותו בסיס – אורז, אצה ודג.

אז שיהיה לכם המון בתיאבון ומה שצריך לדעת זה להתחתן עם האישה הנכונה – שיודעת (ואוהבת) להכין ולאכול סושי…

הפוסט הזה אולי ארוך ונראה מסובך למי שרואה אותו בפעם הראשונה. אבל, תאמינו לי, להכין סושי זה אחד הדברים היותר קלים להכנה במטבח.

אז אם הגעתם עד לכאן וקראתם את כם מה שכתבתי, אשמח לקבל ממכם תמונות ורשמים איך היה הסושי שלכם.