סופגניות ללא גלוטן

חודש החגים עוד לא הספיק להישכח (תשאלו את הצמיגים בבטן שלי), וכבר מגיע עלינו חג נס פך השמן עלינו לטובה. לכבוד חג הנרות, הלביבות, הסביבונים ובעיקר הסופגניות – הבאתי מתכון שרץ בקבוצת הצליאק בפייס לסופגניות ללא גלוטן. אני מתנצל שאני לא יכול לתת קרדיט לבעל/ת המתכון, אבל הוא יוצא "פצצות לגבות".

פיצה בריאות

אז החלטנו שמשנים תפריט.
הורדנו קמח לבן, חלב פרה וסוכרים על כל תחליפיהם.

אני עדיין קצת חוטא מדי פעם בכוס קפה עם חלב וכריך מלחם "אמיתי" בעבודה… אבל הביתה אנחנו בעיקרון לא מכניסים אותם.

אז מצאנו ספר נפלא שנקרא "בלי ריטלין" ובתוכו מתכון לבצק של פיצה.
ניסינו את המתכון, שיצנו אותו קצת שיתאים אלינו (למרון שהוא מכיל קמצוץ של סוכר – לא צריך להיות פנאטים).

אז הנה המתכון – מתאים גם לטבעונים:

לבצק:

מערבבים חבילת שמרים, כוס וחצי מים וקמצוץ סוכר בקערה, מכסים אותה ונותנים לשמרים "לעבוד". כמה זמן ? בערך שעה, אם המקום לא קר.
אחרי ההתפחה מוסיפים שלוש וחצי כוסות קמח שיפון, שתי כפות שמן זית איכותי ומעט מלח ים אטלנטי.

מלח ים אטלנטי

אני רוצה לעמוד פה על הנקודה של מלח ים אטלנטי – אני בכלל אוהב להשתמש בו –
יותר ממלח שולחן או אפילו ממלח גס – המרקם, הצבע ואפילו המליחות שלו שונים
(הביטו בתמונה) –

 

ונחזור לבצק: נלוש אותו כעשר דקות עד שאנחנו מקבלים עיסה אחידה ואז ניתן לו לנוח ולתפוח בקערה בערך שעתיים (הכל תלוי בטמפרטורה).

מותחים את הבצק על תבנית עם נייר אפייה (אני נגד שימון תבניות ונייר אפייה גם דורש פחות ניקיון אחר כך) ומומלץ לדקור את הבצק עם מזלג – לא יותר מדי – זו לא מצה זו פיצה.

 

הרוטב:

רוטב לפיצה

מטגנים במחבת חצי בצל קצוץ דק עד שהוא מזהיב ומוסיפים שתי שיני שום.
מרסקים שלוש עגבניות אדומות (ללא הקליפה) עד שמקבלים מרקם של קונפיטורה ומוסיפים לבצל ולשום על המחבת. מערבבים הכל טוב טוב עד שמקבלים עיסה סמיכה.
נותנים לרוטב להתקרר ומורחים אותו על הבצק המתוח על התבנית.

אנחנו (לא טבעונים) הוספו זיתים וטונה לפיצה – אבל התוספות יכולות לבוא ככל העולה על רוחכם וכיד הדמיון הטובה.

מפזרים גבינה צהובה או כל תחליף שהוא – אנחנו השתמשנו בתחליף גבינה צהובה מקוקוס אבל אפשר להשתמש גם בתחליף גבינה מסויה.

בתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות נכניס את התבניות ונאפה את הפיצה שלנו חצי שעה בערך – תלוי בתנור – אתם כבר תראו מתי הפיצה מוכנה.

אפילו נדב, שהוא יותר בררן במה שנכנס לו לפה אכל – ובתאווה.

אז שיהיה בתיאבון ואל תגמרו הכל לבד.

עוגת אגסים הפוכה

אני אוהב לבשל (לאפות, לטגן, לאדות…), ואני אוהב גם שזוגתי שתחיה נכנסת למטבח – אולי אפילו יותר.
הפעם היא הכינה עוגת אגסים הפוכה שמבוססת על מתכון שמצאה.

עוגת גבינה קלה להכנה

כן, אני יודע שאנחנו כבר אחרי שבועות ולכולם כבר יוצאות הגבינות מכל החורים…

אממה… את עוגת הגבינה הזאת אסור לפספס! לא עוד הפרדת ביצים, לא עוד גבינה שמנה, לא עוד!

עוגת גבינה אפויה בתנור, פשוט זורקים הכל לתבנית וזהו. כמו שאני אוהב – פשוט פשוט פשוט.

עוגת דובדבנים מהירה

אין, זה פשוט לא נתפס…

אני ממש בשוונג של עוגות… אני לא חושב שכתבתי על אוכל בכלל ועל עוגות בפרט, בכזה קצב אי פעם. נראה לי שכל פעם שאשתי כועסת, מעוצבנת או סתם עייפה, היא נכנסת ל-'מצב עוגה'.

*

*

אתמול בערב זאת היתה עוגת דובדבנים (חמוצים) במינימום עבודה ומהירה מאד להכנה :

לירון לקחה 3/4 כוס סוכר, 2 ביצים וכוס ו- 1/3 כוס שמן וערבבה אותם בקערה.

היא הוסיפה כוס קמח תופח וכמה טיפות תמצית וניל והמשיכה לערבב.

אפילו לא צריך היה להשתמש במערבל אפילו (אלא אם כן ממש בא לכם), אבל בחישה בכף עץ עושה יופי את העבודה וזה גם פחות כלים לשטוף אחר כך.

*

את כל העיסה הוונילית הלבנה היא העבירה לתבנית (אנחנו לירון משתמשת בתבנית אלומיניום חד פעמית) ופיזרה מלמעלה 150 גרם דובדבנים.

אנחנו פיזרנו דובדבנים חמוצים. לפי דעתי זה עדיף – זה שובר את המתיקות של העוגה ומשאיר חמצמצות נעימה בפה.

*

*

מכניסים לתנור (שחומם מראש) ל- 180 מעלות למשך 45 דקות (פלוס מינוס).

כרגיל, איך בודקים אם העוגה מוכנה ? מכניסים קיסם עץ במרכז ורואים אם הוא יוצא יבש.

התוצאה.. חבל"ז (במובן הטוב של המילה).

התגובות של הילדים נעו מטעים (שקד) ועד "תוציאו לי את הדובדבנים" (נדב).

בכל מקרה לא נשאר הרבה מהעוגה אחרי הטעימות של ארוחת הערב.

*

*

בתיאבון, ואל תגמרו הכל לבד – תשאירו קצת לבני המשפחה – הם יודו לכם.

*

עוגת שוקולד ללא גלוטן

בימים האחרונים אני מוצף בעוגות מסוגים שונים. כל עוגה שונה מחברתה – אם זאת עוגת הטריקולד ואם זאת עוגת הגבינה האפויה ללא בצק.המשותף לכל העוגות הללו, הוא שהן מכילות קמח מכל סוג שהוא, ובעלי בטן רגישה (צליאק) לא יכולים לאכול אותן.אז אחרי חיפושים, ניסיונות וניסויים הצלחנו להגיע לעוגה, שתהיה גם טעימה, גם שוקולדית וגם ללא קמח.

עוגת גבינה ללא בצק

אם בעוגות עסקינן בזמן האחרון, אחרי שפרגנתי לאחותי על עוגת הטריקולד שלה, אני לא יכול להשאיר את זוגתי בצד…

אתמול היא נעמדה במטבח, כאשר רוח האפייה שורה עליה, והכינה עוגת גבינה אפויה ללא בצק, בציפוי שמנת… נשמע טוב ? אז זה לא רק נשמע טוב – גם שאר החושים חוגגים – הריח ובעיקר הטעם.

אז מה אנחנו צריכים ? קודם כל – שאני לא אפריע ולא אדחף עם המצלמה.

לא עוזר – אני מנסה לתפוס זוויות צילום כמעט בלתי אפשריות ואם היד שלה נמצאת שם זה פשוט מפריע ואני מזיז אותה, מנסה בכל אופן.

עכשיו אפשר להתחיל ? אפשר.

*

אני באופן אישי מאד לא אוהב להפריד ביצים (חלמון/חלבון), עניין של מוטוריקה עדינה וקואורדינציה… אבל מה לעשות שבשביל העוגה הזאת צריך להפריד 4 ביצים (מזל שלא אני עושה את זה).

את ארבעת החלמונים (הצהוב) מכניסים לקערה של המערבל יחד עם חצי כוס סוכר, שקית סוכר וניל ו- 100 גרם חמאה (לא קשה – כדאי להשאיר אותה בחוץ חצי שעה שתתרכך) עד שמקבלים הקצפה יפה.

הקצפה

*

מוסיפים 500 גרם גבינה לבנה 9% (אם רוצים פחות שמן אפשר להשתמש בגבינה 5% – לא מומלץ), 2 כפות של קמח תופח, קליפה מגורדת מלימון (אפשר להוסיף עוד אחד – זה יוצא לימוני יותר ומוסיף לטעם) ומיץ מלימון אחד.

ממשיכים להקציף במשך 5 דקות בערך.

*

את החלבונים של הביצים לא לזרוק – אנחנו מקציפים אותם בנפרד עם חצי כוס סוכר שמוסיפים בהדרגה, עד שמקבלים קצף יציב. איך יודעים – תראו בתמונה.*

*

את הקצף מקפלים לתוך תערובת הגבינה ויוצקים לתבנית עגולה 24.

מכניסים לתנור שחומם מראש ב- 175 מעלות ומשאירים אותה שם לתפוח לה בערך שעה (תלוי בתנור).

איך יודעים שהעוגה מוכנה ? נועצים קיסם באמצע, והוא יוצא יבש.

*

עכשיו הגיע תור הציפוי.

מערבבים שני גביעים של שמנת חמוצה עם 2 כפות סוכר, מעבירים סכין בין דופן התבנית לעוגה ושופכים בזהירות.

מחליקים את הציפוי עד שתהיה שכבה אחידה ומכניסים לתנור (שכיבינו כשהוצאנו את העוגה) למשך שעה.

מצננים ומגישים קר.

בתיאבון.

*

עוגת אפרסקים

אין כמו לפתוח את היום עם עוגת אפרסקים בוניל ותוספות ליד הקפה.
אז אחרי ששמתי את הילדים בגן ובבית ספר, התיישבתי לשתות את הקפה של הבוקר (אל תשאלו – השעון לא לזמזם)
עם פריסת עוגת אפרסקים שהוכנה מבעוד מועד.
מאחר וקיבלתי אתמול להתנסות את הטוב החדש – הגלקסי טאב 3 של סמסונג, חלק מהתמונות צולמו בצורה… אממ… איך נקרא לזה – "מעניינת"…

אז נתחיל עם העוגה…

החומרים :
4 אפרסקים חצויים מושרים ב- 4 כפות סוכר.
100 גרם חמאה.
כוס סוכר
2 ביצים
4 כפות קורנפלור
כוס קמח תופח
חצי כוס חלב
חצי כפית תמצית ונמל
5 טיפות תמצית רום.

אופן ההכנה :
חוצים את אפרסקים ומשרים אותם בסוכר.

בינתיים שופכים לקערת המערבל את את הסוכר והחמאה ומערבלים במהירות גבוהה במשך כ- 3 דקות.
מוסיפים את הביצים וממשיכים לערבל.
מוסיפים את שאר המצריכים (מלבד האפרסקים) ומערבלים עד לקבלת עיסה חלקה.

מעבירים את העיסה לתבנית (אני אוהב להשתמש בתבנית חד פעמית) ומניחים את האפרסקים מלמעלה.

מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של בערך 170 מעלות למשך של כעשרים עד 25 דקות (תלוי בתנור).

בתיאבון.

עכשיו נדבר רגע על הגלקסי טאב 3 – כל התמונות המופיעות בפוסט צולמו ע"י הטאב.
להגיד שהיה נח להחזיק גם את הטלפון וגם את הטאב כדי להשיג תמונות מיוחדות… לא ממש.
נכון שהטאבלט לא מיועד לצילומים  אומנותיים, אבל חוסר בפלאש מאד מורגש, במיוחד אם אני משווה אותו לטאבלט שיש לי בבית – גלאקסי טאב 1 (של זוגתי שתחיה).
מימדיו הקטנים יחסית (8.1") מסייעים לעבוד איתו ביד אחת, וסך הכל אני חושב שהתמונות יצאו סבבה.
מה שיותר מגניב פה, זאת האפשרות ליצור "ספר" או יותר נכון "אלבום תמונות" ממה שצולם. זה יכול להיות לפי תאריך, לפי מיקום, לפי תגית של התמונות. וניתן להוסיף כיתוב או להשאיר את התאריך. את האלבום ניתן לעצב בכמה צורות, מה שיותר נח ויפה לכם.
אז כמו שאמרתי – בתיאבון 🙂

רוטב סויה פעמיים כי טוב

אז עשיתי פאדיחה…

מודה ומתוודה.

נרשמתי לתחרות בישול של רוטב סויה 'יאמאסה' (זאת לא הפאדיחה)

מגניב… בסך הכל, מה שצריך לעשות זה להכין איזה שהוא מתכון על בסיס רוטב סויה (של יאמאסה כמובן), לצלם קצת ולשלוח חזרה.

נשמע פשוט, נכון ?

אחת ושתיים פשט ידיים ומשך בגזר… פתחתי ספרים, התיעצתי עם משפחה, חברים, אורחים ושאר מיני ירקות והחלטתי להכין רצועות חזה עוף מוקפץ, כמובן על בסיס של סויה (יאמאסה – כבר אמרתי ?)

Phase One :

לקחתי את חזה העוף השלם, ניקיתי אותו, חתכתי לרצועות אכילות, הכנתי מרינדה על בסיס רוטב סויה, עם עוד כמה דברים טובים בפנים, ערבבתי ונתתי למשרה להיכנס עמוק לתוך העוף. כעבור 24 שעות חיממתי את הווק, שפכתי פנימה עוד קצת רוטב סויה, הוצאתי את הרצועות והתחלתי בהקפצה…

עד כאן נשמע טוב, נכון ? גם אני חשבתי ככה עד שקרו שלושה דברים, שההסתברות שהם יקרו ביחד היא די אפסית… אבל הם קרו :

1. מתברר ששכחתי לצלם את כל שלבי ההכנה…
2. נדב (בן 4 וחצי) נפל והייתי צריך לרוץ אליו – לא נורא, הכל בסדר. רק שפשוף קל ברגל.
3. מאחר ולא עבדתי עם כמויות מדוייקות… טוב – זה תיכף…

סופו של הסיפור הוא שהחזה עוף "קצת" נשרף לי בווק (אסור להשאיר משהו על האש כשעוזבים את הכיריים!) ומה שכן נשאר מעט לא שרוף היה בלתי אכיל בעליל, עקב שימוש יתר ברוטב מלוח…

*

אני כולי בעסה. מה עושים עכשיו ? מכינים עוד חזה עוף ?

כבר לא נשאר זמן וקיבלתי מייל מעדי שעוד מעט ונגמר לי זמן הגשת המתכון…

אחת ושתיים שינסתי מותניים והלכתי על בטוח :

סלט כרוב.

Phase Two :

מאחר וסיימתי את רוטב הסויה (בבקבוק הקטן), הלכתי והתארגנתי על עצמי לבקבוק סויה חדש (גדול יותר).

1. מכניסים לקערה חצי כרוב לבן פרוס לרצועות (של בערך ס"מ אחד).
2. לצנצנת (אטומה) מכניסים :
   1. רבע כוס סוכר.
   2. רבע כוס חומץ.
   3. רבע כוס שמן זית.
   4. רבע כוס רוטב סויה.
3. משקשקים את הצנצנת עד שכל הסוכר נמס.
4. קולים שומשום (אפשר גם להוסיף מעט צנוברים) ומוסיפים לקערה עם הכרוב.
5. לפני ההגשה שופכים את תכולת הצנצנת על הכרוב, מערבבים ומגישים.

בתיאבון.

GREG–לא רק קפה

איזה כיף לי (אני חושב) – כחלק מקבוצת "LEADERS" קיבלתי שובר למנה מתוך התפריט הטבעוני של

קפה גרג.

 

מתוך אתר החברה :

קפה גרג נוסד בשנת 1994 בתור בר- קפה, ששם לעצמו מטרה אחת פשוטה – להפנים בתודעה של הקהל החיפאי מהו קפה איכותי. עם השנים, נוצר הרצון להפיץ את הבשורה בכל הארץ, וכך הפך בית הקפה הקטן לסיפור הצלחה ייחודי מאוד – רשת גרג מונה כיום כ-90 סניפים ברחבי הארץ ומציעה בכל סניף וסניף קפה מעולה הנטחן מהפולים האיכותיים ביותר בעולם, אווירה נעימה המשלבת תחושה ביתית עם שירות מקצועי, ותפריט עשיר מאוד שבמרכזו ארוחת בוקר מאוד מאוד מאוד טעימה. הרשת ממשיכה לגדול ולהתפתח כל הזמן –  סניפים רבים עתידים להיפתח בתקופה הקרובה במיקומים מרכזיים ברחבי הארץ.
מטרת הרשת היא להקנות ללקוח חווית בילוי ייחודית, שמציעה פיוז'ן מעניין בין קפה איכותי, עיצוב נעים ומזמין, תפריט עשיר ומגוון, ושיתופי פעולה מעניינים כגון החיבור של חלק מהסניפים עם רשת צומת ספרים.

יום שישי, חופש גדול (לילדים – לא להורים), אני עם נדב, שעת בוקר מאוחרת, הרעב מתחיל להציק ואני אומר לעצמי – למה שלא ננצל את השובר…

העמסתי את הילד על האוטו ושמתנו פעמינו לעבר קניון השרון, שם ידעתי שנמצא סניף של קפה גרג, בשובר רשום בפירוש – "השובר תקף בכל סניפי קפה גרג"… אז זהו – שלא בדיוק… הוא תקף בכל הסניפים שבהם מגישים את התפריט הטבעוני…

אז אחרי שנכנסנו לחניון, מצאנו מקום חניה, התיישבנו לנו (אחרי שמצאנו מקום – להזכירכם יום שישי 12 בצהריים בערך), התברר שבסניף הספציפי הזה לא מגישים תפריט לטבעונים

קמנו, כשנדב מתחיל לנדנד שהוא רעב, נכנסתי לאתר של קפה גרג, התקשרתי לסניף השני שנמצא בקניון עיר ימים בנתניה ואישרתי שאכן יש לנו סיבה להגיע לשם.

הגענו לסניף, הקניון מלא עד אפס מקום ואנחנו נרשמים בתור להמתין עד שיתפנה מקום ישיבה.

מאחר והיינו רק שניים (אני והקוטר), תוך פחות מ- 10 דקות התפנה לנו מקום (כשבדרך עוד זכינו לטעום אייס קפה שחולק לאלה שממתינים בתור) והתיישבנו לנו במקום הפנוי – על הכורסאות. נדב התלהב, לקח את הטלפון שלי (סמסונג גלקסי S4) והתחיל לצלם מסביב.. הייתי ממש צריך להתחנן ולאיים כדי שיחזיר לי אותו ואני אוכל גם לצלם קצת (התמונות שאתם רואים פה).

הגשתי למלצרית את הקופון, היא לא ממש ידעה מה זה, אז היא ניגשה לאחראי המשמרת שמיד חזר אלי עם התפריט הטבעוני ואמר לי לבחור את המנה שנראית לי ביותר.

אני חייב לציין, שלמרות הלחץ, העומס והדוחק, המלצריות שרתו את הלקוחות בחמימות ובמקצועיות. שאפו!

מאחר והייתי עם נדב (שבכה שהוא רוצה "מנת ילדים" – שניצל וצ'יפס), בחרתי מנה שנראה לי שגם הוא יאהב, במיוחד בחום שהיה בחוץ – "סלט קיץ" המורכב מ- חסות, מלפפון, גזר, כרוב סגול ועגבניות שרי עם פקאן מסוכר, פלחי פירות ותערובת נשנושים מתוקה. מתובל בוויניגרט נענע ומוגש בתוספת לחם וטחינה.

על פניו נשמע טוב.

תוך דקות ספורות הסלט כבר היה על השולחן יחד עם השתייה שהזמנו (צלחת ענקית).

נדב הסתכל על הקערה עם התקרובת המוזרה ולא ממש הבין איך להתחיל לאכול אותה…

אני, לעומת זאת, העמסתי מלוא הצלחת ואכלתי.

היה טעים ! (לי בכל אופן) האגוזים המסוכרים היו קצת יותר מדי והוסיפו "OVER" מתיקות לסלט, שנשברה עם הלחם הטרי והטחינה, שהוגשו בצד – אלה שבהתחלה לא הבנתי מה הם עושים שם.

נדב "ברר" לעצמו את הפירות והירקות המועדפים עליו – הגזר, עגבניות השרי, התפוח והמלפפונים ואני, כמו שאמרתי קודם, פשוט אכלתי.

לבסוף לא נשאר הרבה בקערה (בעיקר בזכותי), כוסות המיץ התרוקנו להן ואנחנו נשענו לאחור והזמנו חשבון.

החשבון שהגיע היה על כל הסכום, אולם הבהרה קצרה למלצרית (אמרתי כבר שהן היו נחמדות ושרותיות?) וקיבלתי תוך שניות חשבון חדש ומתוקן.

השארתי להן טיפ יפה (מגיע להן) ויצאנו לנו להמשך "סידורים" בקניון הגדול והחדש.