סיור בעוספיה

סיור באזור העתיק, של כל מקום, יש בו משהו קסום – כאילו חוזרים עשרות (אם לא מאות) שנים אחורה בזמן. אילולא המכוניות והשילוט העכשוויים, היה אפשר לחשוב שאנחנו נמצאים 400 שנה לפני, בעת שהוקם אחד משני הכפרים הדרוזים הדרומיים ביותר בעולם, והשני בגודלו בארץ – עוספיה.

המקור של השם עוספיה מגיע משני מקומות – הראשון הוא מן המילה הערבית "עסף" שפירושו מזג אויר סוער וכנראה מתאר את מזג האוויר בחורף במקום.

הפירוש השני הוא שבמקום היה כפר מקראי – לא נערכו מעולם חפירות ארכיאולוגיות מקיפות במקום, אולם נמצאו שרידים של פסיפס ובית כנסת ועליו המילה "חסיפה", וכנראה הכפר הוקם על יסודות הישוב היהודי המקראי.

על מי היו הדרוזים, מאין באו ואיך הגיעו לכרמל, אניח לכם לקרוא באתר (או בכל מקום אחר שתבחרו).

אני רוצה לתאר את החוויה הנפלאה שהעביר לנו המדריך האיל עזאם בעברית רהוטה. אחרי שהחנינו את כלי הרכב במגרש החניה, הליכה קצרה הובילה אותנו לשער כניסה ישן מוביל לאזור הישן של הכפר.ע p>

הבתים הדרוזים הישנים, דגלי ישראל על הקירות ואף מגן דוד קבוע מעל הכניסה של אחד הבתים.

הובלנו קודם כל ל- "חילווה" (זה לא מהמילה "מתוק", אלא מהמילה "חלל") – בית התפילה הדרוזי.

צולם ע"י סתיו אדם

כאן לא תמצאו פאר והדר – בית התפילה נראה כאחד הבתים, אפילו סוג של ארון קודש אין בו. המתפללים מגיעים, יושבים בישיבה מזרחית, כל אחד והספר שלו. מן הסתם לא יכולנו להיכנס – רק למתפללים מותר להיכנס פנימה.

המשכנו ברחוב הפסטורלי והגענו לנוף המשקיף על מפרץ חיפה ועל נחל יגור.

שמענו סקירה היסטורית קצרה על מעורבות הדרוזים בסכסוך היהודי – ערבי ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (יותר נכון – חוסר המעורבות שלהם – הם ניסו לשמור על ניטרליות).

בסופו של דבר נרקמה ברית בין היהודים לדרוזים ושמונה מהם אף התגייסו לשורות ה- 'הגנה' (שניים נפלו לקראת סוף הלחימה והם קבורים בבית העלמין הצבאי עם סמל ה- 'הגנה').

שמענו על השבת השחורה ועל הסיוע שהדרוזים נתנו לאבא חושי ולקבוצת יהודים שנמלטו מהבריטים.

משם הלכנו לבית משפחת סולימן – בית אירוח רחב ידיים עם נוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה (כשר). המשכנו בשיחה על הדת הדרוזית ועל החיים בכפר המעורב (דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים) ואל שולחנות האוכל הגיעו בזה אחר זה מטעמים דרוזים אוטנטיים … טוב – עכשיו אני אתן לתמונות לעורר בכם את מיצי הקיבה…

 

וכמובן שאי אפשר בלי קינוח מסורתי…

**

בזמן האוכל הנעים את זמננו נגן עוד מוכשר

יש ללחוץ על התמונה למעבר לסרטון
צולם ע"י סתיו אדם

*

את הדרך חזרה החלטנו לשנות, ובמקום לנסוע בדרך "המסורתית" – נסענו דרך בית אורן.

ההר השחור, מתחיל להחזיר לעצמו חיים ולאט לאט רואים ניצנים של ירוק פה ושם.

דרך יפה, מפותלת ומסוכנת – בעיקר בלילה.

צולם ע"י סתיו אדם

גילוי נאות : היית אורח של חברת 'עמים וטעמים', הנותנת חווייה קולינרית, אותנטית ותרבותית.

04-8390125

משפחת פארק הירקון / חן שבתאי – ביקורת קריאה

"בעיר תל אביב, העיר הגדולה,

יש מקום מיוחד, קסום ונפלא.

למקום קוראים פארק הירקון,

יש בו כל דבר שעולה בדמיון…"

*

מה המכנה המשותף לרוב ספרי הילדים המדברים על משפחה ?

כמעט בכולם המשפחה האידיאלית כוללת זוג הורים (אבא ואמא וילדים)…

במציאות של היום, כשכל משפחה שלישית חווה גירושים וכל אדם רביעי יוצא מהארון (גבר או אשה), זה לא כל כך טריוויאלי שיש במשפחה אבא ואמא.

חן שבתאי, החי עם בן זוגו ומגדל את ביתו נועה, לוקח את ספרות הילדים צעד אחד קדימה ומספר (מנקודת מבטו של פרפר החי בפארק הירקון) על יום שבת נעים שבו מגיעות כל סוגי המשפחות לנפוש – משפחה ובה שני אבות, שתי אמהות, אמא בלבד, אב ממוצא אתיופי ואם בהירה, אב בכיסא גלגלים ועוד…

כל המשפחות חיות באידיליה עם עצמן ואין שום דבר מוזר או יוצא דופן בהן.

הילדים מאושרים ומשחקים ואפילו מתכוננים למסיבת יום הולדת.

חן הוא גנן (ולא בגינת ירק) מזה כ- 7 שנים והוא מעסיק נשים וגברים בגנו.

הסופר והמאיירת (יעל פושקין) ערכו סיורים בפארק הירקון והאיורים המדהימים מנסים להידמות עד כמה שניתן למציאות, כך שאם יזדמן לכם להגיע עם ילדכם לפארק, תוכלו לזהות את המקומות בספר.

הספר מומלץ למשפחות "חריגות" (יחידניות, גאות) ולמשפחות "נורמליות" כדי להכיר לילדים משפחות שונות ממה שהם מכירים בבית.

הספר כתוב בשפה קלילה ומחורזת ומתאים לילדים. בכל משפחה חדשה רואים את הילד מהמשפחה הקודמת, דבר שמשאיר את הרצף.

עוד משחק שיש בספר הוא : חפש את פרי. הפרפר מסתתר לו בכל עמוד ועל הילד למצוא אותו (לפעמים זה יותר קל ולפעמים קצת יותר קשה)

הספר משווק עצמאית וניתן להשיגו באתר : http://chenbooks.webs.com