עצמי עיניים חזק / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה

הבלש בעל המוח האנליטי החד כתער, דייוויד גרני, יצא לגמלאות, או כך לפחות הוא חשב…

הוא ואשתו (או יותר נכון לומר – אשתו והוא) קנו חלקת אדמה באמצע שום מקום והם מנסים לחיות חיים שלווים ללא הפרעות.

אחרי שבספר הקודם "חשוב על מספר" נאלץ דייב לחזור ולעזור למשטרה מכיוון שחברו נרצח באופן מוזר ביותר, הפעם הוא מקבל פנייה ישירה מהחוקר הישיר של הפרשה, ג'ק הארדוויק (דרך אם הנרצחת), לבוא ולעזור בפרשייה מזעזעת נוספת, שמתגלה אח"כ שהיא רק קצה הקרחון בפרשה חובקת עולם ומעורבות בה משפחות פשע, תעשיית פורנו שלמה, סחר בנשים, כסף ויצרים אפלים.

המוח המבריק של הבלש (בגימלאות ?) מנתח מצבים במהירות של פורשה על מסלול המירוצים, לפעמים אפילו לי הניתוח נראה מהיר מדי – הנקודות לא מתחברות אצלי לאותה מסקנה הגיונית שדייב מגיע אליה עם אותם נתונים.

הספר גורם לי לאמץ את הראש ! זה לא ספר לקחת לפני השינה, לקרוא כמה עמודים ולהירדם איתו. זה מסוג הספרים שנשארים לקרוא עד הסוף (ורצוי בסביבה נטולת הפרעות).

מעבר לעל-אנושיות של מוחו, נגלה לנו כאן גם פן אחר באישיותו של דייב – פן רגשי. הוא פורץ בבכי, כאשר הקטליזטור הוא… בלי ספוילרים…

ג'ון ורדון לוקח את הדמות הראשית צעד אחד נוסף קדימה ומראה לנו פנים נוספות אצל הבלש המהולל (שדמותו עיטרה את שער ה-"טיימס" הניו-יורקי פעם).

הפעם דייוויד עומד בפני סכנת מוות אמיתית ומוחשית יחד עם ג'ק הארדוויק (האנטי דמות שלו).

את ההמשך… תקראו לבד.

*

מגב הספר :

דייוויד גרני הוא הגיבור הבלתי נשכח של רב-המכר חשוב על מספר, חוזר לחקירה נוספת, מסובכת ומרתקת אפילו יותר מקודמתה.

*

גופתה של כלה יפהפייה מתגלה במהלך טקס נישואיה לפסיכיאטר בכל שם עולמי, כשראשה ערוף. החשוד המיידי הוא הגנן המקסיקני המועסק באחוזה, שניהל ככל הנראה רומן עם הנרצחת. אלא שהוא נעלם בלי להשאיר עקיבות, ובאופן בלתי מוסבר אפילו במצלמות הוידאו שלפניהן עבר לא נקלטה דמותו.

בייאושה פונה אמה של הנרצחת לגרני כדי שיסייע למשטרה בחקירה. גרני, בעבר הבלש המעוטר ביותר במשטרת ניו-יורק, מנסה שוב להסתגל לחיי הכפר השלווים ולהתנתק מהעולם האפל שהשאיר מאחוריו, אבל נסיבות הרצח המוזרות והמסתורין האופף אותו מפתים אותו לקבל על עצמו את החקירה למרות הסתייגותה של אישתו מדלן. וככל שהוא מעמיק לחקור, הוא מגלה שהוא הולך ומתקרב למארג פשיעה בין לאומי, אכזרי וחולני ועם זאת יעיל להחריד. וייתכן שהוא מתקרב אליו יותר מדי.

*

ספרו הראשון של מחבר המותחנים האמריקאי ג'ון ורדון, חשוב על מספר, תורגם לעשרות שפות והיה לרב מכר עולמי. ספרו השני עצמי עיניים חזק, מבסס את מעמדו של ורדון כאחד מסופרי המתח המקוריים והמרתקים בעולם כולו.

*

אני מאד נהניתי מרוב הספר ואני כבר מחכה לפנות את הזמן לקריאת הספר השלישי בסדרה, שכבר נמצא אצלי בטווח יד…

חשוב על מספר / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה

אתם מאמינים בקארמה ?

אני עוד לא סגור על זה. בכל מקרה אני אומר – מה שצריך לקרות – קורה. זה עוזר… בצורה זו או אחרת.

בכל מקרה, לפני זמן מה, פורסמה ביקורת קריאה על הספר 'חשוב על מספר' של ג'ון ורדון וממש נדלקתי על הספר.

לא עברו מספר ימים ואני מוצא את הספר מונח אחר כבוד – אצל ההורים שלי בספרייה. אם זה לא קארמה אז אני לא יודע מה כן. איך מתוך ערימה של ספרים המונחים להם שם (וחלקם צובר אבק), הבחנתי דווקא בספר הזה.

לא יכולתי להתאפק, ולמרות שאני באמצע קריאה של ספר אחר – לקחתי אותו והחלטתי לקרוא.

וואו ! ממש, אבל ממש לא התאכזבתי.

נכון שהראש היה עוד בספר הקודם – אבל תוך קריאה של מעט מאד עמודים נכנסתי לתוך העלילה והתחלתי לרדוף אחר רוצח סדרתי יחד עם דייב גרני, גיבור הסיפור – בלש בגמלאות שבעברו תפיסה של לא מעט רוצחים מפורסמים.

ניסיתי להרכיב בראש רשימה של רוצחים אפשריים מתוך האנשים המוזכרים בספר (ביניהם גם הבלש עצמו) אבל עד סוף הספר זהותו האמיתית של הרוצח לא מתגלה. וכאשר היא מתגלה – זו הפתעה לא קטנה. גם זהות הרוצח וגם המניע לרציחות המסתוריות, שלכאורה אין קשר ביניהן.

ג'ון ורדון בהחלט השאיר אותי במתח לאורך כל הספר ומפעיל את הגלגלים בראש.

ו… תחשבו על מספר…..

*

מגב הספר :

דייב גרני, בלש מהולל במחלק הרצח של משטרת ניו-יורק,
יצא לגמלאות בגיל 47 ומתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד.
הוא הבטיח לה שלא ישוב לעבודתו לעולם.

לכן, כשחבר מתקופת לימודיו בקולג' פונה אליו בבקשת עזרה לאחר שקיבל מכתבים ובהם איומים על חייו, הוא מתלבט אם להיענות לבקשתו.

אבל משהו במכתבים לא מניח לו. מכתבים כאלה הוא עוד לא ראה.

"חשבתי שלעולם לא אראה אותך שוב – ואז יום אחד ראיתי אותך. והכל חזר אלי: איך אתה נשמע, איך אתה זז – ויותר מכל, איך אתה חושב. אם היו אומרים לך לחשוב על מספר, אני יודע על איזה מספר היית חושב. אתה לא מאמין לי? בוא ואוכיח לך."

ימים אחדים לאחר מכן נרצח חברו של גרני. גופתו נמצאת ליד ביתו, בשלג. עקבות מובילים ממנה אל יער סמוך – ואז נעלמים באחת, ללא הסבר. בימים הבאים יתגלו גופות נוספות ויתברר שכל הקורבנות קיבלו לפני מותם מכתבים דומים. גרני יצטר אז לחקירה המסוכנת בחייו.
הוא יצטרף למצוד אחר רוצח שיודע מה חושבים קורבנותיו ומכיר את סודותיהם – ויודע גם את הסודות הכמוסים של הרודפים אחריו.

*

חשוב על מספר, ספרו הראשון של ג'ון ורדון, הוא אחד המותחנים המפתיעים והמצליחים שנכתבו בשנים האחרונות. מאז יצא לאור בארצות הברית ב- 2010 תורגם הרומן ליותר מ- 20 שפות והיה לרב מכר בינלאומי.
בעקבות ההצלחה כתב לו ורדון רומן המשך, שיראה אור בקרוב.

*

הוצאת כתר.

קו טלפון

מה בסך הכל רציתי ? קו טלפון… האם זה מוגזם לבקש קו טלפון בשנת 2012 במדינת ישראל ?

אז הסיפור שלנו היום מתחיל לפני 7.5 שנים בערך.

אני וזוגתי שתחיה התחתנו, בשעה טובה, והחלטנו לקנות דירה מקבלן. עד כאן הכל סבבה.

כמה חודשים לפני שהדירה היתה מוכנה (עוד לפני טופס 4), קיבלתי טלפון מנציג של חברת 'בזק', שהציע לי להתחבר לקו הטלפון שלהם… לשאלתי מהיכן הוא השיג את הטלפון הנייד שלי – ואיך הוא יודע שאני מתכונן לעבור לדירה חדשה בפרוייקט הספיציפי הנ"ל – לא היתה לא תשובה והוא התפתל וניסה להתחמק ככל יכולתו.

דחיתי אותו על הסף ולא התחברנו לבזק.

כעבור 7 שנים (הזמן עף כשנהנים), עקב בעיות שכללו מדפסות משולבות וקווים דיגיטלים, החלטנו לבצע Downgrade ולעבור לקווים האנלוגים של בזק (בלית ברירה).

מאחר ויש לנו פעוטון בבית, נכנס לאשתי ג'וק – היא רוצה מרכזייה.

אני אתווכח איתה על זה ? סך הכל 200 שקלים בחודש (?!) איך אומרים – "נו שוין" – שיהיה.

התחברנו למרכזיית IP CENTREX של בזק – מרכזייה וירטואלית שנותנת 5 שלוחות – משהו שממש, אבל ממש לא צריך.

אחרי חודשיים – החלטנו להתנתק מהמרכזייה, כי גילינו שהיא לא ממש מה שסיפרו לנו והיא לא ממש ממלאת אחר ה… "פנטזיות" שחשבנו שנקבל עם המעבר למרכזייה.

דיברנו עם הנציגים של בזק, הגיע טכנאי, ניתק אותנו מהמרכזייה וקיבלנו קו טלפון "זמני" עד שהמחשב יבצע את ההעברה של המספר שלנו מהמרכזיה לקו רגיל.

ה-"זמני" הזה היה אמור להימשך מספר שעות… (הטכנאי סיים את העבודה בשעה 11:30 בבוקר – ומיד הודעתי לנציגה שמטפלת בי שהטכנאי סיים ואני ממתין למספר שלי. היא הבטיחה לבצע את ההעברה במהירות.

ממש הרגשתי שבזק הם לא מה שחשבתי עליהם לפני 5 שנים – הם ממש השתפרו בשירות… אז זהו – שלא !

יום לאחר מכן, בשעה 16:30 – התקשרתי מהעבודה אלי הביתה – וגיליתי להפתעתי שהמספר שלי עדיין לא פעיל… התקשרתי למספר ה- "זמני" ואישתי ענתה לי בבית / עסק.

טלפון ל- 199, מחלקת עסקים… מה קורה ?

הנציגה היתה מאד נחמדה ויצרה קשר עם אישתי – "תנתקי את כל המכשירים מהקיר"… (?!)

שאלה : אם זה היה עסק עם 40 טלפונים – גם אז היא היתה מבקשת לנתק את כל המכשירים ?

ד.א. – כל המכשירים סופקו ע"י בזק.

טלפון נוסף שלי למוקד שירות – הפעם הגעתי לנציג אחר שהודיע לי חגיגית שיש בעיה בקופסא מחוץ לבית, והוא תיאם טכנאי שיגיע בטווח של 72 שעות … הלו – אנחנו עסק. נראה לך שעסק יכול להסתדר בלי טלפון 4 ימים ?!

במהלך השיחה איתו, אני בסלולרי עם אישתי – וגילינו שגם הקו ה- "זמני" נותק לגמרי וכרגע אין קו בכלל. אין צליל חיוג כשמרימים את השפופרת…

ושוב העברה לנציג שירות לקוחות – נציגה הפעם – שממש, אבל ממש, לא ידעה לתת לי תשובות.

ביקשתי שיעבירו אותי לקשרי לקוחות – אולי להם יהיה פיתרון יותר מהיר – אבל היא (כמובן) לא יכולה לעשות את זה.

השיחה נגמרה בצעקה שלי על הנציגה המסכנה, שאם הקו והמספר (שלי) לא חוזרים עד למחרת בבוקר (48 שעות אחרי הניתוק) אני מתנתק מהם ותובע אותם. – וניתקתי את הטלפון בעצבים.

אחרי שעה קלה, כששבה אלי נשימתי, נכנסתי לאתר של בזק ורשמתי בקצרה תלונה על השירות והטיפול שקיבלתי.

בשעה 19:30, אחרי שאישתי אספה אותי מהעבודה ונסענו לנו לפגישה (מתוכננת), התקשרתי לבייבי-סיטר ובקשתי ממנו לבדוק אם יש קו בטלפון – יש קו.

התקשרתי למספר המקורי שלנו- וראו איזה פלא – המספר עובד.

בשעה 19:50 התקשרה אלי נציגה של בזק ושאלה אם הכל בסדר, אמרתי לה שעכשיו הכל בסדר, אבל אני בהחלט מצפה למכתב התנצלות על כל העצבים שנאלצנו לעבור.

היא – "תבדוק את העניין" ותחזור אלי.

בינתיים, 4 ימים אחרי – שום דבר. אבל אני אופטימי – אולי יגיע משהו בדואר … חחח

ובנימה אופטימית זו – שבת שלום ושבוע טוב לכולם. ואל תשכחו לבדוק את חשבונות הטלפון שלכם…

מכירים את שיטת מצליח ?