עבודה של גדולים


הי חברים וחברות,
אחרי שנים שלא מצאתי את עצמי, ובאמת שחיפשתי, אני חושב שסוף סוף מצאתי את הכיוון שאליו אני רוצה להגיע. כמובן שזה בתחום המיחשוב -אבל, למרות שעברתי את כל המבחנים, החלטתי שכתיבת קוד הוא לא התחום שאליו אני שואף – גיליתי את זה עוד בלימודי ה QA שעשיתי לפני 4 שנים (למרות שיצאתי מצטיין). חזרתי לתחום שאותו נטשתי בגיל 25, עת למדתי MCSE – Microsoft Certificated System Engineer שם מפוצץ ללימודים לא קלים. חשבתי על הרבה תחומים, כשאחד ועיקרי ביניהם היה למסד תחום פרא-רפואי שכיום הוא פרוץ, וכל זב חוטם שקונה ציוד ב Ebuy או Ali-Express פותח קליניקה בבית.
התייעצתי עם אחי הגדול (My brother from a different mother) ואפילו כבר קבעתי פגישה עם אושייה ממשרד הבריאות ממחלקת בריאות הציבור (ברה"צ) כדי לקדם את הנושא וגם נרשמתי במכללה קרובה למקום מגוריי ללימודי ניהול מערכות בריאות… ואז הגיעה הקורונה וטרפה לנו את כל הקלפים. ואני ישבתי שנתיים בבית, הילדים הגדולים בזום מנסים ללמוד, שבוע קורונה משפחתית ומתישה (מי אמר שזו שפעת עם יחסי ציבור?) זוגתי שתחייה מנהלת מעון של התמ"ת או משרד החינוך (אני כבר לא עוקב) גם כן בעיקר דרך הטלפון, מצאתי קורס – דרך משרד העבודה – של IT – Information Technologies.
אז למדנו בגדול איך בונים מחשב מאפס, איך מחשבים כתובות IP ו- Subnet Mask, איך מדברים בשפה בינארית (0 ו- 1), הקסה-דצימאלית ועוד כל מיני כהנה וכהנה. יצאתי אחרי 3 חודשים בהרגשה שאני שולט בתחום, ואפילו הצלחתי למצוא עבודה (דרך חברת קבלן) בחברת ביג פארמה, בתור איש IT.

ברור שעשיתי שגיאות, ומהר מאד גיליתי עד כמה אני לא יודע כלום. למזלי, חברת הקבלן מחזיקה צוות תמיכה ואני השתמשתי בו לא מעט. המנהל שלי לא היה מרוצה, בלשון המעטה, אבל הוא נתן לי 100 ימים של חסד (3 חודשים), שעמדתי בהם – בקושי. הזיכרון הדפוק שלי היה לי לרועץ שוב ושוב ועשיתי פאדיחות על ימין ועל שמאל.
אני חייב ללמוד לרשום לי ביומן – אני מתנהל כיום עם 3 יומנים – 1 היומן של חשבון google שלי ושל אישתי (משותפים), אחד של העבודה (outlook) ועוד אחד – יומן ידני שאישתי מנהלת ואני נחשף אליו כשהיא משתפת אותי באירועים שהיא כותבת שם.
אם אני אצליח לרכז את כל היומנים האלה ליומן אחד, עם תזכורות של יום לפני וכמה שעות לפני – אני בטוח שלא יקרה מקרה כמו שהיה שבוע שעבר, שפיספסתי פגישת זום. אבל אני עובד על זה.
אני עובד על עצמי חזק מאד כדי שדבר כזה לא יישנה.

באמת אני חושב שהגעתי אל המנוחה והנחלה בתחום העבודה הנוכחי שלי, ואני תמכנן לחזור לשולחן הלימודים, לכיסא התלמיד וללמוד ולהעמיק את הידע שלי בתחום.
לגבי הפרוייקט הפרא-רפואי – גם הוא יגיע. לא נראה לי שמישהו חשב על הנושא, וגם אם כן – אף אחד לא עושה שום דבר בקשר לזה (אתם תסלחו לי שאני לא משתף יותר פרטים, אני רוצה להיות זה שמרים את הפרוייקט לאוויר).

לאחרונה הודיעו לי מחברת האם, שהתפקיד שלי עומד להיסגר (לא להתפנות למישהו אחר – אלא ממש להיסגר), וכל פעם דוחים את רוע הגזירה (מחודש יוני זה עבר לאוגוסט ומשם לדצמבר), וכרגע אני עם "חרב על הצוואר" ותלוי בין שמים לארץ בנוגע לעתידי הלוטה בערפל והבלתי ברור מה ילד יום.

התחלתי לחפש, אודה ולא אבוש, וחזרו אלי. עם כל הפחדים שלי – להישאר ללא עבודה וללא מקצוע, שוב בבית כמו בתקופת הקורונה, חזרו אלי והציעו לי עבודות לא רעות בכלל. אבל התחייבתי להישאר לפחות עד דצמבר בעבודה הנוכחית (אלא אם כן יחליטו שאני לא נחוץ עוד לפני) ואני עומד במילה שלי.

אז תאחלו לי בהצלחה ותודה לכל מי שקרא עד כאן.
אני באמת חושב שלכתוב זה דבר משחרר ואני מקווה לעשות זאת יותר בעתיד.

טוב מראה עיניים / לינווד ברקלי


את לינווד ברקלי פגשתי בספרי הקודמים 'בלי לומר שלום', 'אל תפנה את מבטך' ו- 'ביום שאיבדתי אותה'. מאד אהבתי את הסגנון הקולח שלו והכתיבה הרציפה. גם התרגום עושה חסד עם הספר והסופר ומכניס אותנו ישר לאווירת המתח הרצוייה.
בדיוק במידה.טוב מראה עיניים לינווד ברקלי להמשיך לקרוא

גיבור מזדמן / אבי דומושביצקי – ביקורת קריאה


תום הוא גאון. אבל כמו רוב הגאונים, יש לו בעיה… במקרה של תום הוא סובל מנכות חברתית. כלומר – לא ממש א-סוציאלי, אבל הוא לא מרגיש בנוח בחברת אנשים ומעדיף לעבוד על המחשב – במקום שהוא מרגיש בבית. להמשיך לקרוא

גן הרגשות שלי – פרופ' דניאלה קידר


עוד ספר על רגשות וילדים ? כן ולא.

כן, כי זה ספר על ילדים, רגשות ומה שביניהם, לא – כי זה כתוב בצורה שגם הילדים (אצלי זה נדב, בן 6 וחצי) יכולים לקרוא, ליהנות ואפילו להבין את המסר שמסתתר בין השורות. להמשיך לקרוא

אלבום תמונות דיגיטלי


זוכרים פעם… שהתמונות היו ממשיות ועשויות (לרוב) מנייר ?

היינו לקוחים את הדבר הזה שנקרא "פילם" לחנות מיוחדת ושם היו מפתחים לנו אותו…

ואז היינו יושבים עם שקית מלאה בתמונות כאלה (8X13 או 10X15) וממיינים את הטובות יותר והטובות פחות, והיינו מתבאסים על התמונות ש- "בזבזנו"… להמשיך לקרוא

אריק זלצר – רן מלמד / ביקורת קריאה


מי זה אריק זלצר, אתם שואלים ? כנראה שאתם לא מחובבי הספורט. בטח שלא בית"ר והפועל ירושלים. אריק זלצר היה כתב ספורט (בהתחלה בעיתונות המודפסת ואחר כך באתר אינטרנט), והתמחה בשתי הקבוצות.

אריק זלצר / רן מלמד

אריק זלצר / רן מלמד

הוא היה גאון בהבנת מהלכי הקבוצות והיכולת של השחקנים… אממה… אף אחד לא הקשיב לו. לא רק שלא הקשיבו לו – אף אחד גם לא לקח אותו ברצינות. היה לו חבר אחד – צלם אירועים כושל שגר בדירת חדר מעופשת והיתה לו אישה – חנה. שמכל הגברים בעולם שהיא יכלה לבחור – היא בחרה דווקא בו.

היא היתה פסיכולוגית מבריקה ו… לא נגיד עשירה, אבל היה לה כסף. לא מעט כסף. להמשיך לקרוא

על אפליה מגדרית או טיפול פנים ?


"הזמנה ליום פינוק בחברת הקוסמטיקה הבינלאומית desheli בראשון לציון" זאת היתה כותרת המייל שקיבלתי לפני זמן לא רב מאחת מנשות היח"צ שאני בקשר עימן. נשמע מגניב, עד שהמשכתי לקרוא את המייל :

"היי,

הנך מוזמנת לטיפול פנים מקצועי כולל אבחון ממוקד- מתנה , בחברת הקוסמטיקה הבינלאומית Desheli

לקראת יום המשפחה הנך מוזמנת להגיע עם אמא/אחות/חברה

בברכה…

הזמנה זוגית ליום פינוק!"

להמשיך לקרוא

מיקמק ?! מה זה מיקמק ?


אז אם אתם הורים לילדים, לא גדולים במיוחד, סביר להניח שנתקלתם כבר בתופעה של "עולם המיקמקים".

 מיק-קפה

למי שמכיר – יכול לעבור ישר לפסקה הבאה, למי שלא – קצת חומר רקע :

המשחק הוא משחק וירטואלי שהחל את דרכו בשנת 2009 ומיועד לילדים בגילאים 6-13. במסגרת המשחק, משחקים השחקנים עם דמויות וירטואליות המכונות "מיקמקים". השחקנים מבצעים משימות שונות ומשחקים במשחקים שונים עליהם מקבלים פרסים וירטואלים, ומרויחים כסף וירטואלי המכונה "מטבעות", איתו ניתן לקנות בגדים, רהיטים, אביזרי אופנה ועוד. המשחק מציע חבילות מנוי שונות המרחיבות את מגוון אפשרויות המשחק בעולם.

מנויים יכולים לרכוש בעל חיים אשר נקרא 'מינימיק' העולה 2,000 מטבעות. את ה- 'מינימיק' אפשר להאכיל ולשחק איתו. כל שחקן יכול לעצב לעצמו את דמותו הווירטואלית המייצגת את השחקן בעולם הווירטואלי. המשחק בנוי מ-16 אזורים בהם השחקנים יכולים לשחק: החוף, האי, אזור הספורט, תחנת החלל, העיר (ובה ממוקם אזור בניין העירייה), מערב העיר, מעבדת הסדרה, אזור המגורים, יער, קרחת היער, ג'ונגל (בו נמצא המקדש המסתורי ומעבדת הטריוויה, קלאב, פארק, מיק סינימה, הר הגעש, הר ההישגים), קרקעית האוקיינוס ולוח המודעות. מיקמק מתאים את עצמו לחגי ישראל ומציע מגוון פעילויות גם בחגים. במרבית החגים צוות האתר מציע משימות מאתגרות עליהן ניתנים פרסים וירטואליים.

המיקמקים המשיכה כסדרת טלויזיה (YES) ולה 4 גיבורים עיקריים –

מקס : החבר שכל אחד רוצה. אמיץ, מדליק, שובב ואהוב. נהנה לעשות מעשי קונדס, אך כשיש צורך הוא רציני ואחראי. תמיד נלחם על מטרות צודקות, ולא יוותר עד שיפתור כל בעיה, שלו, או של אחד מחבריו. מקס אהוב ופופולארי בכל רחבי מיקמק סיטי (העיר של המיקמקים). בנוסף מאוהב בסתר בזואי (חברתו הטובה ביותר), אשף בסקייטבורד והמשפט האהוב עליו (אף על פי שהוא אמר אותו רק 3 פעמים) הוא "אין בעיה" והוא אומר אותו כשיש את הבעיות הכי גדולות (עצירת צבא שלם מלירות בענק, רדיפה אחרי לימוזינה ודו-קרב מסטיקים עם מונדו).

זואי : קולית, חריפה וחדת לשון. בוגרת בהרבה מהבנים, ומבינה טוב מהם את התמונה המלאה. מאזנת את ההתלהבות הילדותית של מקס בחשיבה לטווח ארוך. מאוהבת בסתר במקס, אך חוששת לחשוף זאת. היא חוששת שמקס לא מעוניין בה, אף על פי שכל הסימנים מראים שהוא דלוק עליה (ובצדק).

סאני : החנון הגאון האולטימטיבי. מחלץ את החבורה מכל בעיה בעזרת המצאות מבריקות וידע מדעי מדהים בכל התחומים. מדבר בשילוב של נאיביות חמודה עם התחכמויות מעצבנות, דבר שלעתים מעורר עליו את כעסם של חבריו שלא מבינים מה הוא אומר ולמה הוא מתכוון. סאני היה רוצה להשתחרר מתדמית החנון שהודבקה לו, אך לא מצליח, מכיוון שלחבריו יש כבר דעה מגובשת עליו. וגם מכיוון שהוא באמת חנון. חוץ מזה, מקס סבור שזה קול שיש חנון בחבורה. סאני גרוע בכדור-ראש.

ג'ימבו : הכי קול בעולם. בנות מתות עליו, ובנים רוצים להיות כמוהו. הוא חתיך הורס, אבל גם קצת נמהר ואימפולסיבי, קודם עושה ורק אחר כך חושב. נהנה לעשות מעשי קונדס, אך כשיש צורך הוא רציני ואחראי. הוא אשף בגיטרה חשמלית ואלוף בגיטאר הירו. המילה האופיינות לו היא "וואו" מילה שבה הוא משתמש בכל מיני מצבים, בכל פעם בטון ואינטונציה אחרת, בהתאם לרגש אותו הוא מביע. בפרק 5 שר את השיר ליומולדת של סאני, בפרק 7 שר את ריקוד המקמקן, בפרק 3 בעונה השנייה שיר לדולי כדי שלא תמחץ אותו ואת החבורה ובפרק ה-11 בעונה השנייה הוא שר שיר לרוח הגדולה, חלק באמונתו של אקסל. בעיקרון, ג'ימבו הוא "שפן הניסיונות" של החבורה.

***

אז עד כאן חומר הרקע (למי שלא מכיר) על המיקמקים.

חופשת פסח, לאן אפשר לצאת ? המדינה פקוקה ואתרי התיירות מפוצצים בממנגלים וסתם כאלה שרוצים לצאת החוצה במזג אוויר שרבי (לך תבין)…

אנחנו קצת יותר מפונקים, אז הזמנו כרטיסים לילדים למיק-קפה – בית קפה ומשחקיה משוכללת מיוחדת לילדים, בקניון 'רננים' ברעננה.

הזמנת הכרטיסים נעשית באינטרנט והמחיר הוא 35 ₪ לילד לשעתיים של משחק חופשי.

היתרון של הזמנת הכרטיסים דרך האינטרנט הוא הגבלת מספר הילדים הנמצאים במקום בפרק זמן מוגדר.

זאת הפעם השניה שאנחנו מגיעים לשם, והאמת – בייבי-סיטר מצויין. השארנו את הילדים והלכנו לנו להתפנק – זוגתי שתחיה ואני (פדיקור וקפה).

הצוות מקצועי ובעל סבלנות אין קץ לילדים (שיכולים להיות נודניקים לא קטנים – כמו שרובנו יודעים).

אשת צוות

שקד ונדב (בת 8 ובן 4.5) עברו ממתקן למתקן, עמדו בתור כמו ילדים טובים וממש נהנו.

על הסקייט-בורד

המינוס היחיד שאני מצאתי במקום הוא הרעש וההד… אני באופן אישי הייתי מרכיב "בולעי הד" במקום על מנת להפחית את רמת הרעש…

*

במקום ישנה גם חנות (איך לא) עם בובות, ספרים, דיסקים וחולצות – הכל של המיקמקים (מחירים לא זולים), ואיך אפשר בלי משהו לאכול ?! אז יש גלידה, ברד, פיצה וגם קפה להורים שמחכים בחוץ על יד השולחנות.

מיקקפה מרצנדייס

*

בחודשים יוני-יולי מתעדים לפתוח אולם קולנוע של המיקמקים בשטח של כ- 500 מ"ר בדיוק ממול למיק-קפה.

בנוסף, לאור ההצלחה של המקום, על הפרק פתיחה של עוד 3 "בתי קפה" ומשחקיות ברחבי הארץ בעתיד הקרוב.

למי מומלץ ? לילדים בגילאי 5 – 13.

*

אתר מיקמק