מעבר לגבול היכולת

הילד שלכם בגן. שנה הבאה כיתה א', בית ספר – יסודי, חטיבה, תיכון ובטוח שגם אוניברסיטה עם איזה תואר נחשק אתם רואים לו בדרך.

אז מתחילים בקורס הכנה לכיתה א' – שיגיע "מוכן" לבית הספר – שידע לקרוא, לכתוב, אולי קצת חשבון. כיתה א' הוא משועמם (כי הוא יודע את החומר) אז אתם קונים לו חוברות מתקדמות יותר – שימשיך ויפת את הידע.

אוויר ללא ריחות רעים… יש ?!

*

שלום לך בלוג יקר שלי. Long time no write…

לאחרונה הייתי "קצת" פעיל באתר חדש שעומד לעלות ולצאת לאוויר העולם www.2bdaddy.co.il , אתר על הורות מהזווית האבהית. משהו קצת אחר.

אבל נחזור לענייננו ולסיבה לשמה התכנסנו כאן –

קיבלתי להתנסות מספר מוצרים של חברה בלתי ידועה (לי בכל אופן) בשם HG… *

כמובן שנכנסתי לאתר שלהם לראות מי אלה בכלל ומה הם רוצים.

האותיות HG נגזרות משמו של איש עסקים שבדי – Håkan Gip. בשנות ה-60 המוקדמות היו לו מספר מוצרי ניקוי באיכות גבוהה שפיתח באוניברסיטת שטוקהולם, אשר נועדו בעיקר עבור בריכות שחייה. בשנת 1969, חברה הולנדית קטנה, החלה לייבא מוצרים אלו משבדיה. זה לא רק הוכיח הצלחה בעולם של בריכות שחייה, אלא גם בין הסוחרים של הבנאים שמכרו אריחי קרמיקה.

באמצע שנות השבעים, החברה השוודית HG נמכרה לחברה פינית. כאשר החליטו להעביר את המפעל HG למערב פינלנד, החברה ההולנדית החליטה לייצר את המוצרים בהולנד בגלל המרחק בין מערב פינלנד והולנד. הם רכשו את הנוסחאות של HG ואת המותג והזכויות מהחברה הפינית והתחילו במתקן ייצור קטן. אחרי כמה שנים מוצלח מאוד עבור חברת Van Altena B.V. en, הכלכלה ההולנדית נקלעה למשבר.

בשנת 1982 החליטה מועצת המנהלים להרחיב את המותג לחומרי ניקוי לכל הבית.

*

אז אחרי שהבנתי (בערך) מי אלה HG, החלטתי לנסות את המוצרים.

המוצר הראשון שניסיתי, ועליו אני רוצה לספר, זה מטהר האוויר...

למרות שהמושג "מטהר אוויר" הוא לא ממש מתאים כאן – התרסיס פשוט… איך לומר… מנקה את האוויר ?

*

בעיה מוכרת בבתים היא הריח בשירותים.

לא משנה אם נדליק נר או אם נרסס בשמים שונים ומשונים לחלל החדרון, הריח עדיין נשאר ברקע.

מנטרל הריחות של HG, ותאמינו לי שהייתי סקפטי וניסיתי אותו במצבים קשים ביותר, פשוט "אוכל" את הריח הרע. מרססים לפני היציאה מהשירותים (על המיכל כתוב להמתין רבע שעה, אבל גם 5 דקות מספיקות) ואפשר להיכנס בלי לחטוף מכת ריח – לא מזה שהיה בשירותים לפניך ולא מאיזה שהוא "מבשם אוויר" בניחוח לבנדר, אורנים אביבי או לימון שמנסה להסוות את הריח הרע בריח "מעודן" אחר…

פשוט עושה את העבודה, או כמו שכתוב על התרסיס – "מנטרל ריחות לא נעימים עד ליסוד"

*

גם במטבח ניסיתי אותו – ואחרי טיגון בשמן עמוק (קורה לפעמים), כשהמטבח פשוט מריח משמן שרוף, כמה "שפריצים" של המנטרל ותוך מספר דקות הריח נספג ונעלם.

*

התרסיס מבוסס על מים ותמציות צמחים, הוא ידידותי לסביבה ואינו מכיל CFC2 או כל סוג של גז חממה אחר.

החומר עצמו מתכלה לחלוטין ואינו משאיר משקעים.

*

שימו שמן

אז מה היה לנו בזמן האחרון ? טקס בחירת מוצר השנה, היה ? היה ! היה טוב או פחות טוב, זו לא השאלה.

התבקשתי לחוות דעה על מספר מוצרים שזכו בתואר הנכסף, ומאחר ואני לא מאלו שעושים "העתק – הדבק" לפרסומות שאני מקבל ואני צריך לנסות אותם לפני שאני כותב עליהם – אז על מוצר אחד כבר כתבתי – פילה סלמון מעושן של סטאר קיסט ועכשיו הגיע הזמן לסקירה על מוצר נוסף שזכה בתואר – תרסיס שמן קנולה (באיכות מעולה) של חברת 'טעמים', המתמחה ביצור שמן ובמיוחד שמן זית.

מתוך אתר חברת 'טעמים'

*

מי לא משתמש בשמן ? לטיגון, לבישול, גם קצת באפייה.

אז באו חכמים והמציאו לנו – תרסיס שמן. רעיון מעולה – לחיצה אחת ויוצאת כמות מדודה של שמן, בלי לכלוך ובלי אוכל ספוג.

כבר זמן רב שאני משתמש בתרסיס שמן לבישול – אמנם של חברה הנמצאת בארצות הברית – קליפורניה ליתר דיוק, אבל אני מאד מרוצה מהתרסיסים שלהם – גם של הקנולה וגם של שמן הזית.

מה שעשיתי זאת השוואה פשוטה – השוואה פיזית בגודל והשוואה בנוחות השימוש.

המיכל גדול ונוח להחזקה (ביד שלי בכל אופן), יש בו כמות גדולה יותר של שמן (200 גרם / 216 מ"ל) וגם את הטעם לא מרגישים לאחר הטיגון.

*

מבחן הערכים התזונתיים (ל- 100 מ"ל) :

*

אנרגיה (קלוריות) 828

פחמימות (גר') 0

כולסטרול (מ"ג) 0

נתרן (מ"ג) 0

חלבונים (ג') 0

שומנים (ג') 92 – מתוכם שומן רווי (ג') 14

מי שזה אומר לו משהו – סבבה.

מי שלא, אלו ערכים לא גבוהים (שזה טוב)… אבל… ויש פה אבל גדול (ולא לשכוח שזה מוצר השנה)…

*

השמן שהעמדתי מולו כמתחרה, מביא את הערכים הללו :

אנרגיה (קלוריות) 729

פחמימות (גר') 0

כולסטרול (מ"ג) 0

נתרן (מ"ג) 0

חלבונים (ג') 0

שומנים (ג') 81 – מתוכם שומן רווי (ג') 5

ושוב – למי שזה אומר לו משהו – סבבה, ולמי שזה לא אומר כלום – אלו ערכים טובים יותר.

1-0 לטובת התרסיס מארצות הברית.

*

הבחינה השניה היא פעולת הריסוס – אז הפעולה הפשוטה של הכנת ביצת עין לילדים התגלתה כמשימה מורכבת למדי, אחרי שענן של שמן עלה אל-על ואילולי הדלקתי את קולט האדים מיד אחרי הריסוס, הייתי מתמלא בריח של שמן (וכנראה גם רסיסים).

יכול להיות שצריך להתרגל לעבוד איתו, אבל בתור פעולה ראשונה – התרסיס של 'טעמים' מפתיע לרעה.

2-0 לטובת המוצר האמריקאי.

*

אז מה כן אני יכול להגיד שטוב בתרסיס הישראלי ?

קודם כל הוא מיוצר בארץ. אני תמיד מעדיף מוצרים כחול-לבן.

דבר שני הקיבולת שלו גדולה יותר – 200 גר' / 216 מ"ל לעומת 170 גר' / 177 מ"ל.

הוא נראה יותר טוב – התרסיס האמריקאי מזכיר לי מיכל להדלקת פחמים עם הצבעים הצהוב אדום שלו, לעומת הירוק לבן שובה העין של המוצר הישראלי.

חברת 'טעמים' יצאה עם 2 תרסיסים נוספים – תרסיס שמן זית ותרסיס שמן קנולה בטעם חמאה.

מבחינת הטעם (שזה בעצם הדבר הכי חשוב) – הילדים לא הבחינו בהבדל בין השמנים.

*

*

המוצר המתחרה הינו תרסיס שמן קנולה של חברת PAM, מיוצר ע"י קונגרה, מיקלסון דרייב 3353, אירוין קליפורניה ארה"ב. כשר פרווה, בהשגחת הבד"ץ, חוג חתם סופר פ"ת ובאישור הרבנות הראשית לישראל.
מיובא ע"י ליימן-שליסל בע"מ, פולג 5, יבנה.

אבא אל תשיר – ביקורת ספר

איך אני יודע אם ספר ילדים הוא טוב ? (מבחינתי בכל אופן)

הוא צריך לעמוד בשלושה מבחנים :

המבחן הראשון זה מבחן הקריאה שלי – לבדוק שהוא מעניין, שהשפה לא בוטה, שהמילים מובנות והציורים נחמדים.

המבחן השני זה מבחן הקריאה של שקד, בתי הבכורה. היא בת 7 (וחצי) ואם היא אומרת שהספר נחמד לה ובמיוחד אם היא רוצה לקרוא אותו שוב – עבר!

המבחן השלישי זה מבחן נדב… זה המבחן הקשה מכולם. במבחן זה אני צריך להקריא לנדב את הספר, להיכנס לתוך הדמויות ולהציג את הסיפור.

אחרי שהספר עבר את שלושת המבחנים – אני יכול בלב שקט להמליץ עליו.

ככה זה עם הספר 'אבא אל תשיר' בהוצאת אוריון מאת גיל קלינרט.

קראתי אותו בגרסה המקוונת שלו במהלך שיטוטיי באינטרנט – והגעתי אליו בטעות. מיד התאהבתי – יכולתי בקלות להזדהות עם האבא…

הזמנתי אותו באינטרנט ונתתי לשקד לקרוא. שמעתי את הצחוק שלה בזמן שקילחתי את נדב (יופי – עבר את המבחן השני).

כשבאתי להקריא אותו לנדב בפעם הראשונה – אישתי הפסיקה אותי באמצע כי "שרתי" חזק מדי… (נכנסתי לדמות).

אבל הוא עבר גם את המבחן השלישי.

אבא קם בבוקר, מותח זרועותיו ופוצח בשיר…

ככה מתחיל הספר, עם האיורים המשעשעים של יעל קמחי אוראל.

כל השכונה כבר מתלוננת על אבא, ששר במקלחת, בשירותים, בארוחת הבוקר ואיפה לא, בעצם…

השכנים טרוטי עיניים ולא מפסיקים להתלונן על השירה. שירה ? יותר נכון להגיד קולות רמים שבוקעים מגרונו של אבא בזיופים אדירים.

גם בדרך לגן אבא לא מפסיק לשיר והקטן צריך לסתום את האוזניים מהשירה הנוראה של אבא. הוא גם מתחנן לאבא שיפסיק לשיר, אבל אבא בשלו.

ואז… מגיעים לגן, ואבא מפסיק לשיר…

את ההמשך תצטרכו לגלות בעצמכם (שלא תקראו לי ספוילר בטעות).

מומלץ לילדים (וגם למבוגרים).

יש גם ימים כאלה

*

נכון שגנבתי את השם מספר, אבל לכל אחד מאיתנו יי יום כזה שבא לו להיכנס מתחת לפוך ולא לקום לפחות לשבוע.
לחלק זה קורה יותר ולחלק זה קורה פחות.
אז זה אחד הימים האלה שלי.

*
אתמול קיבלתי בדואר את הדבר הכי מפחיד שמישהו יכול לקבל בתיבה אי פעם : הודעה על מכתב רשום….
מה זה ? מי זה ? למה זה ? מי אמור לשלוח לי ? דוח מהמשטרה ? מה כבר לא שילמתי ?
1001 שאלות שמתרוצצות בראש ומטרידות את המנוחה.

*
אז הבוקר, אחרי ששני הילדים כבר בגן ובבית הספר, השעה 07:40 ואני עומד ראשון, בחיל וברעדה, מול סניף הדואר שאמור להיפתח בשעה 8.
0800 על השנייה אני ניגש לפקידה וביד רועדת נותן לה את הפתק. "רק תחתום פה שקיבלת" היא אומרת בקול מונוטוני שמזכיר לי רובוט. קישקשתי איזה שירבוט, הצגתי תעודה מזהה (שבטעות אני לא אקח את הדוח המשטרתי של מישהו אחר) וקיבלתי לידי מעטפה שמנה.

*
את הדרך הביתה (בהליכה) עשיתי כשאני קורא מילה במילה ומתעכב על כל אות ופסיק מהמכתב שנשלח אלי – מהיכן ?! המכון הרפואי לבטיחות בדרכים…

*
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (או בקיצור – מרב"ד) נמצא ברחוב הארבעה 12 בתל אביב ומגיעים אליו אנשים רבים – כאלה שרוצים להוציא רשיון למונית, לאוטובוס או לרכב כבד וגם נכים – נכים פיזית שצריכים אביזרים מיוחדים ושם בוחנים אם הם מסוגלים לנהוג במצבם או נכים "בראש" כמו שנקרא שבאים להיבדק ולראות אם הם מתאימים לנהיגה על כבישי ישראל.

*
מאחר ועברתי תאונת דרכים לפני מספר שנים ונפגעתי בראש, גם אני נאלצתי להיבחן במרב"ד.
עלות הבחינה נעה בין 700 ל- 800 ₪ וכדאי להגיע מוקדם בבוקר כי התור הוא עד הערב.
את הזימון למבחן מקבלים לשלושה חודשים מאוחר יותר (יש עליהם לחץ) ואת התשובות כחצי שנה לאחר מכן.

*
אז להלן התשובות : לאחר שיחה עם פסיכולוג קליני, הוא לא ממליץ לקחת לי את הרשיון (יש לי את זה שחור על גבי לבן).
לאחר השיחה עם הפסיכיאטרית – היא לא ממליצה לקחת לי את הרשיון, אבל היא מעבירה את ההחלטה לוועדה פנימית.
לכאורה, יש לי סיכויים טובים שלא יקחו לי את רשיון הנהיגה… לכאורה….

*
החלטת הועדה הפנימית – נראה לנו שהנבדק נמצא במצב שהוא מסוכן לעצמו ולסביבה ובעל אישיות מסוכנת לנהיגה בטוחה (???)
איך הם הגיעו לתשובה הזאת ?! או במילים אחרות – WTF ?

*
רק כדי לסבר את האוזן – יש לי רישיון נהיגה משנת 1993 בערך, למעט תאונת האופנוע שעברתי (שהיתה במסגרת עבודתי כשוטר ביחידת האופנועים ולא נמצאתי בה אשם), לא עברתי תאונות דרכים. אין לי דוח תנועה אחד אפילו (סליחה – דוח חניה מלפני שלוש שנים).
אני נהגתי עשרות אלפי קילומטרים גם ברכב וגם על אופנוע, ואני ! אני לא כשיר לנהיגה בטוחה ?!
אני יכול לצאת עם ההוא שקיבל את ההחלטה לכל מקום בארץ ולהראות לו 4 אנשים בדקה (ואני לא מגזים) שלא ראויים לנהוג כי הם מסוכנים לעצמם ולסביבה. ולי הם לוקחים את הרישיון ?!
מאיפה זה בא ?

*
מחר יש לי פגישה עם עורך דין וכנראה שאני אערער על ההחלטה הזאת, או בכל אופן – אנסה. יעלה כמה שיעלה אבל רשיון נהיגה זה דבר חשוב ואפילו נחוץ והכרחי במדינתנו הקטנטונת, שלכל מקום צריך לנהוג. עם כל התחבורה הציבורית המפותחת, אי אפשר היום להסתדר בלי רשיון נהיגה.
אז… פרטים בהמשך.

*