סופגניות ללא גלוטן


חודש החגים עוד לא הספיק להישכח (תשאלו את הצמיגים בבטן שלי), וכבר מגיע עלינו חג נס פך השמן עלינו לטובה. לכבוד חג הנרות, הלביבות, הסביבונים ובעיקר הסופגניות – הבאתי מתכון שרץ בקבוצת הצליאק בפייס לסופגניות ללא גלוטן. אני מתנצל שאני לא יכול לתת קרדיט לבעל/ת המתכון, אבל הוא יוצא "פצצות לגבות". להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד כרגיל


אני מאחר… היות ואני לא אישה, דאגה אחת אפשר להסיר מהלב – אני לא בהריון.
אבל אני עדיין מאחר – את הפוסט הזה הבטחתי להעלות בערב כיפור (או יותר נכון – בבוקרו של ערב כיפור) וקצת לא הסתדרו לי הזמנים ואני מעלה אותו עכשיו – עוגת שוקולד ללא גלוטן, ללא סוכר וללא חלב… להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד ללא גלוטן


בימים האחרונים אני מוצף בעוגות מסוגים שונים. כל עוגה שונה מחברתה – אם זאת עוגת הטריקולד ואם זאת עוגת הגבינה האפויה ללא בצק.המשותף לכל העוגות הללו, הוא שהן מכילות קמח מכל סוג שהוא, ובעלי בטן רגישה (צליאק) לא יכולים לאכול אותן.אז אחרי חיפושים, ניסיונות וניסויים הצלחנו להגיע לעוגה, שתהיה גם טעימה, גם שוקולדית וגם ללא קמח.

להמשיך לקרוא

מדאמס – חומוסיה אחרת


מדאמס

כשאתם שומעים את המילה "חומוסיה" – מה הדבר הראשון שעובר לכם בראש ?

לי עוברים שני דברים – הדבר הראשון זה "חומוס צ'יפס סלט?" (במבטא) והדבר השני זה החומוס פול שגדלנו עליו בנתניה.

*

יצא לי להגיע עם זוגתי שתחיה לחומוסיה אחרת – "מדאמס" – הסניף החדש בשינקין בתל אביב (כשר).

מיד כשהתיישבנו ניגשה אלינו מלצרית חביבה, הגישה לנו תפריטים ומספר צלחות עם חמוצים ביתיים שנכבשים במקום ושאלה אם היא יכולה להמליץ על משהו.

קערה של פלאפל ירוק הגיעה במהירות יחד עם קערה קטנה של צ'יפס דק-דק עם טעם ומרקם מיוחדים.

קערית עם סלט חצילים בטחינה עם טעם אלוהי חוסלה (בלי פיתה – על המזלג) והוחלפה מספר פעמים.

חמוצים יחד

*

מאחר ואשתי לא אוהבת דברים מסוימים על החומוס שלה, היא הזמינה חומוס עם פטריות ואת עיני צד החמשוקה… חומוס עם שקשוקה (כבר הרבה זמן שלא אכלתי אחד כזה).

חומוס

(החומוס נעשה במקום על פי מתכון עכואי של אבו-סעיד)

המנות הגיעו תוך שניות ואנחנו התחלנו לאכול. לא דיברנו ביננו כמעט עד שהמנות חוסלו כליל.

וואו – זה היה פשוט טוב !

אבל עכשיו צריך לבדוק את הדבר השני שהמקום מתמחה בו – הפול.

קיבלתי צלחת מלאה בפול, עם נגיעות טחינה. הפול היה טחון והוא החליק לי בגרון.

ניגוב פול

* השם "מדאמס" מגיע מהמושג המצרי "פול מוכן WELL DONE"

לאורך כל הישיבה שלנו המלצרית תיזזה בין השולחנות כשהיא דואגת להביא את ההזמנות לכולם במהירות מדהימה ובין לבין גם ממלאת צלחות חמוצים ומפנה צלחות שהתרוקנו, והכל בחיוך ובאדיבות.

הפיתות היו חמות וטריות וטעמן היה כשל פיתות שנאפו ממש עכשיו.

בנוסף, ניתן לבקש פיתות מקמח מלא ואף פיתות ללא גלוטן (!)

ועכשיו, כשאנחנו יושבים ומביטים בתימהון על הכמות שאכלנו ועל המהירות שהמזון נגמר מהצלחות, הגיע זמן הקינוח…

קודם כל נמזג קפה שחור מפינג'ן נחושת לכוסות קטנות ואחריו הגיעו הבוואריה והמלבי, שהם הדברים היחידים שלא מוכנים במקום, אלא מגיעים מספק חיצוני.

קינוחים וקפה

גם הקינוחים לא אכזבו ולירון ואני חלקנו אותם בינינו, כשאנחנו מתענגים על "המתוק שאחרי".

*

סיור במקום עצמו (מאחורי הקלעים) מגלה מטבח שנראה כמו בית מרקחת מבחינת הנקיון שלו.

*

שיחה ערה ביני לבין אחד השותפים – טוני ניצן, מהבעלים של פאב הקופסא המיתולוגי גילתה נושא שיחה משותף – מכבי נתניה (כדור-רגל) ולבקשתו אני מוסיף שורה : "בעזרת השם שמכבי נתניה לא תרד ליגה".

שנקין:  רחוב יצחק נפחא 3, ליד גינת שנקין
שעות פתיחה: א'-ה'- 9:00-21:00, שישי- 9:00-16:00
טלפון: 03-5055344

*

שואלים אותי תמיד "מה לגבי המחירים…" אז אני חייב לציין שהמחירים סבירים בהחלט !

חומוס גרגירים – חומוס בתוספת גרגירים, טחינה וביצה חומה (26 שקלים),

מסבחה- גרגירי חומוס, טחינה, פטרוזיליה הנטחנת ידנית בעת ההזמנה (26 שקלים),

קומפלט הבית- חומוס, גרגירים, פול וביצה ( 26 שקלים),

חומוס שוקה – מנת חומוס שבמרכזה שקשוקה מביצה אחת בתוספת טחינה ופטרוזיליה (29 שקלים),

מעורב מדאמס- חומוס, 5 כדורי פלאפל, סלט וביצה חומה (29 שקלים)

ארוחת ילדים – חומוס ילדים , 3 כדורי פלאפל ,צ'יפס , סלט ירקות אישי , וכוס ענבים /לימונדה (19 שקלים).

טאפס מדאמס זוגי – חומוס לבחירה –צ'יפס , פלאפל סלט חצילים , צ'יפס , סלט ירקות פיתות חמוצים , לימונדה / ענבים (48 שקלים).

חצי מנה פלאפל בפיתה +כוס לימונדה/ ענבים (10 שקלים)

מנה פלאפל + כוס לימונדה/ ענבים (20 שקלים)

מתוקים-  מלבי או בוואריה (12 שקלים).

* עסקיות כל היום- חומוס לבחירה+ סלט אישי+ 3 כדורי פלאפל+ צ'יפס+ שתיה לבחירה (39 שקלים).

איטליה זה כאן


מודה ומתוודה – מעולם לא הייתי באיטליה… גם את כל נסיעותי לחו"ל אני חושב שניתן לספור על יד אחת.

לכן, כשהוזמנתי עם זוגתי שתחיה למסעדה חדשה שנפתחה לא מזמן, עם השם המוזר – 'פפרדלה', לא ידעתי למה לצפות. במיוחד שאני ואישתי מגדירים את עצמינו כקרניבורים לא קטנים ואנחנו לא רודפים אחרי אוכל חלבי (במיוחד אם הוא כשר ואי אפשר להזמין איזו לזניה בשר…).

פפרדלה - אבן גבירול 22, תל אביב

בדרך למסעדה עוד התלוצצנו בינינו לבין עצמינו, שאם האוכל לא יהיה טוב – נקפוץ לקונדיטוריה שנמצאת ליד כדי לשבוע. למותר לציין שהתבדינו – ובגדול…

*

נכנסנו למסעדה, שנמצאת עדיין בהרצה, והרגשנו במקום אחר… על כל שולחן מונח עציץ עם עשבי תיבול, הקירות מחופים באבן חשופה ואפילו את המטבח יכולנו לראות דרך חלונות גדולים ושקופים – שם ניצבו בפנינו התנורים מהם יוצאות הפיצות והפוקאצ'ות.

*

המסעדה היא אחותה הקטנה של מסעדת פפרדלה ברחובות. המקום כשר חלבי ונמצא על אבן גבירול 22.

המנות כוללות מנות ראשונות, דגים, פוקאצ'ות, כריכים, פיצות (איך לא – איטליה), מנות עיקריות – פסטות במגוון של צבעים ומינים הבאות ברטבים שונים (שמנת, עגבניות, שמנת ועגבניות ושמן זית), קנלוני (מדהים), לזניה, מנות אחרונות שכוללות מכל טוב.

*

יש אפילו פסטה, פיצה ומנה אחרונה ללא גלוטן (?!) לכל הרגישים למיניהם (כמובן שבמסעדה כזאת זה עלול להכיל עקבות של גלוטן).

*

התפריטים הוגשו לנו ע"י מלצרית חביבה – שהיתה אדיבה, נעימה ומקצועית לאורך כל הערב.

למנה ראשונה הזמנו מיקס, שהגיע כמנה זוגית והכיל פוקאצ'ה, חציל עם טחינה, ברוסקטה, אנטי פסטי וסלט קפרזה.

וזאת רק המנה הראשונה

החציל הקלוי הגיע מקולף (חידוש בשבילי) והטחינה שעליו היתה בדיוק בטעם הנכון. לא השתמשנו בלימון שהגיע ליד ולא הוספנו מלח. פשוט לאכול מתוך צלחת ההגשה.

לחם השום, כאשר מרחנו עליו את סלט הקפרזה, נמסנו במקום – איזה טעם…

האנטי פסטי הגיע עם כדורי גבינה שהוסיפו למרקם ולטעם.

לירון ואני התמוגגנו – ואנחנו רק במנה הראשונה.
"מעבר לזה" אמרנו – "הם יכולים רק לרדת"….

*

יחד עם המנה הראשונה, לירון הזמינה כוסית יין – והלכנו כאן על ההמלצה של המלצרית יין גוורץ (גוורצטרמינר של ירדן) – יין פרותי, מתקתק שמתאים לארוחה חלבית.

לירון נהנית עם יין גוורץ

*

ואז הגיעו המנות העיקריות… (איפה התופים ?)

מנה של קנלוני ברוטב שמנת ממולא בפטריות ועוד דברים טובים, כמעט לא מרגישים את השמן (בניגוד למקומות אחרים שהיינו – ששם הקנלוני או הלזנייה ממש "צפו" להם בשמן). מרגישים שהטבח לא מתקמצן על השמנת. הכל מכל הלב והטעם – רק לאכול עוד.

קנלוני

המנה שלי היתה פסטה פפרדלה טריקולור (בצבעים שונים) ברמת אל-דנטה – כלומר לא רכה לגמרי. עשויה בדיוק כמו שפסטה צריכה להיות. גם הפסטה הגיעה ברוטב שמנת ופטריות, אבל הטעמים של הרטבים היו שונים לגמרי אחד מהשני ! (עדיין מרגישים שהבסיס זהה – אבל הרטבים הורכבו בדיוק עבור המנה הספציפית הזאת).

פפרדלה טריקולור

הצלחות היו גדולות ואנחנו, אחרי מנת פתיחה מפתיעה שחוסלה כליל, לא הצלחנו לסיים (עכשיו תור האמא הפולנייה…). נכון שלא נשאר הרבה אבל שקלנו לקחת TAKE AWAY רק בשביל שיהיה לנו משהו לטעום גם למחרת (כמובן שלא עשינו את זה).

יחד עם המנות העיקריות הגיע לו סלט ירקות, שעל פניו נראה כמו עוד סלט ירקות חתוך גס, אבל המראה מטעה… הרוטב שנמזג בנדיבות על הסלט היה רוטב ויניגרט הדרים עם מיץ לימון ומעט אשכולית. הסלט שודרג בשניה ממעמד של "סתם סלט" למעמד של "סלט על".

*

בעוד אנחנו נשענים לאחור וחושבים אם לפתוח עכשיו את הכפתור של המכנסיים או להמתין עד שנגיע לרכב, הגיע תפריט הקינוחים… (עוד אוכל ?!)

אני הזמנתי 'מיס פפרדלה' – תחתית עוגיית מרנג שוקולד, קרם מסקרפונה עדין שבתוכו שכבה קריספית של שוקולד מריר שמתפצח כל פעם שהכפית חותכת אותו ולמעלה נטיפים של שוקולד לבן שהפכו את המנה (ויזואלית) למשהו שיש להציג בתערוכה.

מיס פפרדלה

לירון החליטה "להתפרע" והזמינה ופל בלגי, שהגיע כשהוא מחולק לארבעה רבעים ועל כל רבע משהו אחר – ריבת חלב עדינה, סירופ מייפל ושני סוגים של שוקולד.

במרכז ישבו להם, אחר כבוד, שני כדורי גלידה – כדור שוקולד וכדור וניל – שהנקודות הקטנות שעליו הראו שהוא הוכן ממקל וניל אמיתי.

וופל בלגי

*

את הדרך לאוטו כבר עשינו כמעט בזחילה… כשעברנו ליד המעדנייה, נזכרנו במה שחשבנו בהתחלה ולא הפסקנו לצחוק.

היה טעים והיה נעים, וכמו שלירון אמרה – "מסולם של אפס עד שווה, זה היה שווה פלוס."

*

מבחינת מחירים – מאד, אבל מאד לא יקר.

מנות פתיחה 20 – 30 ש"ח.

סלטים, כריכים, פוקאצ'ות 40 – 50 ש"ח.

מנות עיקריות : 40-60 ש"ח.