מסעדת זינגר'ס


זינגר'ס מסעדה / ביסטרו

יום הולדת לשקד. הילדה הגדולה שלי כבר בת 7, ובחופש הגדול היא עוזרת לאמא בעבודה.

ומה היא רוצה לאכול לארוחת צהריים מלכותית, כיאה לילדה בגילה ? כמובן ! את הדבר שהיא הכי אוהבת – קלמארי מטוגן…

אז נסענו למסעדת זינגר'ס בבורגתא.

המסעדה נמצאת בלב המושב במבנה של בית כנסת משופץ, כאשר מסביב יש גן פסלים של האמן יגאל תומרקין.

בכלל, כל המסעדה נותנת הרגשה של כניסה לעולם אחר, להסטוריה של המדינה.

אני, בהיותי קרניבור מושבע, הזמנתי נתח קצבים בתוספת פירה תפו"א.

הבשר הגיע עשוי בדיוק כמו שאני אוהב, או יותר נכון – בדיוק כמו שנתח קצבים צריך להיות כשהוא טובל ברוטב שמנת וזרעי פלפל ירוק.

הפירה עם חלב הגיע בצלחת נפרדת כשעליו מפוזרים כמה שבבי שקדים מולבנים (מצויין).

אשתי שתחייה הזמינה פסטה פירות-ים – צלחת גדושה בפסטה עם כמות נדיבה של טבעות קלמארי ושרימפסים אדמדמים – ברוטב שמנת ובטיבול מדוייק.

חסרה היתה מעט גבינה צהובה מגורדת מעל הפסטה (לטעמי).

שקד הקטנה (גדולה) – לה הזמנו בהתחלה סלט ירקות עם קלמארי, כשביקשנו במפורש שאת הקלמארי יכינו בנפרד… זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו אוכלים שם וכבר הזמנו את המנה הזאת בעבר… אולם הפעם הקלמארי הגיע עטוף בעגבניות מיובשות ושקד לא היתה מסוגלת לאכול את זה. לזכותם יאמר שללא שאלות נוספות החליפו את המנה למנה נוספת של פסטה פירות-ים (ללא שרימפס – לבקשתנו).

כמו שאפשר לראות מהתמונה, המנה היתה לה מאד טעימה.

=

הדבר החיובי שאני יכול להגיד על המקום הוא, שהמנות יוצאות טריות ומוכנות באותו הרגע שמבקשים אותן. ברם אולם, איך יכול להיות ששתי מנות זהות (למעט השרימפס שלא הוכנס למנה השניה), יגיעו עם טעם שונה ?!

לאחר בירור מעמיק גילינו את התשובה – במנה השנייה הבזיליקום היה קצוץ הרבה (אבל הרבה) יותר גס, מה שנתן טעם שונה למנה – לא שהיא לא היתה טעימה – רק שונה…

 =

בתוך המסעדה שרר חום נוראי. נכול שבחוץ היו כמעט 40 מעלות, אבל 3 מזגנים שעובדים במלוא העוצמה ושני מאווררי תקרה לא הצליחו לקרר מספיק את המקום ואנחנו החלטנו לוותר על הקינוח ולסיים את הארוחה.

=

לסיום, האם נחזור לשם ? בוודאי. רק נקווה שהטבח יכין את אותה מנה שהוא הכין בפעם הקודמת 🙂

אה.. וכמעט שכחתי – איפה זה נמצא ? מושב בורגתא – אחרי כפר יונה לכיוון כביש 6.

http://www.zingers.co.il/

3.14 … לא בדיוק כמו בבית ספר


מי לא זוכר את המספר המופלא הזה… פאי – 3.14

בתיכון אני וחבר התחרינו מי מצליח לזכור יותר מספרים אחרי הנקודה – אני זכרתי משהו כמו אחד עשר בערך (דפוקים).

אז כשראיתי אתמול את השם "פאי" מתנוסס על חזית של מסעדה, אמרנו (זוגתי ואני) – "צריך לבדוק".

מה עוד שהם מתמחים במאכלי עדות ובמסעדת בשרים.

לצערינו הגענו בסביבות השעה 7 בערב, כל התבשילים כבר חוסלו. אז הזמנו לנו מנות בשריות – והם ממש לא אכזבו.

השולחן התמלא במינים שונים של סלטים (לא… לא כמו במסעדות "אותנטיות") – ירקות טריים ומתובלים נפלא.

יחד איתם הגיעו פיתות חמות ולאפה גדולה וטרייה, שנדמה כאילו נאפתה במקום.

חיפשנו לנו מה לאכול, והתחלנו עם "מנת הילדים" – שניצל וצ'יפס לילד …

 השניצל היה ע נ ק . הוא היה בקוטר של בערך 20 סנטימטרים. איך ילד יכול לאכול דבר כזה !?

נמשיך עם הצ'יפס – הוא הגיע בתוך קערה ע נ ק י ת. היה שם בערך 250 גרם צ'יפס – לילד…

חבל שהצילום לא ממחיש עד כמה הקערה היתה גדולה ואת כמות הצ'יפס העצומה.

אישתי הזמינה לעצמה שיפוד אחד של קבב ושיפוד של פרגית.

השיפודים היו כל כך טעימים שלא הספקתי לצלם אותם אפילו והם פשוט נעלמו להם…

אני הזמנתי לי סטייק אנטריקות 300 גר' (מדיום – רייר) וקיבלתי אותו עשוי בדיוק במידה.

אוי זה היה טוב…

מאחר והמקום כשר, הקינוח היה פרווה – אבל גם הוא הפתיע לטובה. גלידה שוקו וניל בצורת לב על מצע שוקולד עם שקדים מרוסקים מלמעלה, שאותה אכלנו כשאנו לוגמים כוס קפה שחור חם.

המחירים שווים לכל נפש ולא בשמיים, ושני דברים שבלטו ואני רוצה לציין לטובה (מלבד האוכל) – הראשון, זה השירות. המלצרית היתה קשובה אלינו ודאגה שלא יחסר לנו כלום, תמיד עם חיוך ותמיד מוכנה לשרת.

הדבר השני, עד כמה שזה יישמע מוזר – אלו השירותים, שמעוצבים יפה ומבהיקים בנקיונם. לא הייתי מזכיר אותם אילולא הם ממש ממש בלטו.

בשעות הצהריים ניתן למצוא במסעדה מאכלי עדות, כל יום משהו אחר – טג'ין, מג'דרה, תבשילי בקר, ממולאים ועוד.

המסעדה נמצאת באזור התעשייה תנובות (צמוד לסופר מרקדו).

מומלץ בחום.

הילד כמובן שלא סיים את השניצל ואנחנו שלושתנו לא השתלטנו על הכמות האדירה של הצ'יפס, אז לקחנו בדוגי באג.

עכשיו צריך למצוא איזו שעת צהריים כדי לבוא ולבדוק את מאכלי העדות שנשמעים כל כך מבטיחים.

בתיאבון…

איך אומרים בעברית ? שלוש קילו או שלושה קילו ?


הייתי רוצה לשתף אותכם במקרה שקרה לי היום.

אשתי שתחיה שלחה אותי לקניות (כן, גם אני יוצא לפעמים לקנות בסופר).

ואני לא מדבר על הסופר השכונתי לקנות שקית חלב, אני מדבר על למלא עגלה של 500 ש"ח לפחות…

נסעתי לסופר "חינם פלוס" בתנובות, כשאני שמח וטוב לבב ומפזם לי להנאתי שיר עם רומני ידוע…

בעוד אני ממלא את העגלה, תפס עת עיני שלט בקצבייה : "בקנייה מעל 200 ש"ח כרעיים במחיר X, מוגבל עד 3 ק"ג". כמובן, שכולי נפעם ונרגש, כיוון שהרי בטוח שאני עובר את 200 השקלים בקנייה הזו (ואולי אפילו מכפיל), כמובן שביקשתי מהקצב התורן שיכין לי שקית עם 3 ק"ג כרעיים.

בעוד אני ממשיך לשוטט לי עם העגלה בסופר, נהנה מהמבצעים, אני שם לב שעברתי גם את ה-400 ש"ח בקנייה.

בלב מאושר אני בטוח (הרי השלט לא מגביל אותי) שאני יכול לקנות עוד 3 ק"ג של כרעיים עוף.

הגעתי לקופה והתחלתי להניח את המוצרים על הדלפק.

הסכום על הצג הדיגיטלי הראה כ-530 ש"ח סך הקנייה. ביקשתי מהקופאית להמתין בעוד אני הולך ומביא עוד 3 ק"ג של כרעיים.

הקופאית הודיעה לי שהכרעיים מוגבלים לקנייה אחת בלבד. "אין בעיה" הודעתי לה בעליצות "אני אפצל את הקנייה לשני חשבונות נפרדים".

הקופאית קמה ממקומה ונגשה לקופה הראשית. שם היא שוחחה עם מישהי, אותה מישהי חייגה בטלפון, שוחחה קצרות ולאחר מכן קראה לי. "אתה מוכן לדבר בטלפון?" היא שאלה אותי "מי זה" שאלתי "זה מנהל הסניף" היא ענתה.

"שלום לך" פתחתי, והוא בתגובה התחיל לצעוק עלי שאני לא יכול לעשות מה שאני רוצה פה. "הקנייה מוגבלת ל-3 ק"ג כרעיים ללקוח אחד", ואני לתומי שאלתי אותו "איפה זה כתוב?" כנראה שהשאלה הזאת הרגיזה אותו עוד יותר כיוון שטון הדיבור שלו עלה עוד יותר והוא הודיע לי שהוא לא ימכור לי בכלל.

כששאלתי אותו למה הוא צועק עלי, ואני הרי לא הרמתי את קולי אפילו פעם אחת, הוא השיב שהוא נמצא בחוץ.

לא ממש הבנתי את התשובה אבל המשכתי להקשיב לצעקות עד שבשלב מסויים נמאס לי מהצעקות של אותו אחד שמכנה את עצמו "מנהל הסניף" וטוען "שיש לו בעל בית וזו המדיניות של הסניף" ואני בסך הכל ביקשתי לדעת איפה כתוב שהקנייה מוגבלת ללקוח אחד.

בשלב זה די נמאס לי שצועקים עלי, אמרתי לאותו מר בחור "שיהיה לך יום טוב" וניתקתי את הטלפון.

השארתי את העגלה ליד הקופה ויצאתי מהחנות.

האמת, היו להם מבצעים טובים. אם רק היה מסביר לי בשקט, הייתי משתכנע.

לא תמיד צעקות פותרות את העניינים. לפעמים דיבור שקט עוזר הרבה יותר.

מה דעתכם ?