חד כמו סכין


*

בעצם, למה 'כמו' ?

זה בכל זאת סוג של סכין, ולא אחד – אלא 6…

אז עבר לו חודש מאז שקיבלתי את הסכין להתנסות.

את הסכין של Gillette – Fusion ProGlide Power.

ועכשיו אני צריך לסכם.

*

קודם כל – הגילוח האחרון עם הלהב, אחרי חודש של עבודה מאומצת של גילוח ממוצע של 5 פעמים בשבוע :

לפני ואחרי

לפני ואחרי

*

רואים שגם אחרי חודש הלהבים עדיין מגלחים והלחי יוצאת חלקה 'כמו טוסיק של תינוק'.

ועם עובדות לא מתווכחים.

*

עכשיו וידוי :

בפוסט הראשון, העליתי תמונה של עצמי, כשאני מגולח לגמרי. רק למי שלא עקב – אני עם זקן צרפתי (Goatee) משנת 95' והחלטתי להסיר אותו לטובת הניסוי.

בפוסט השני, כעבור 3 שבועות לערך, נשברתי והחלטתי להחזיר אותו. עם כל הנוחות של הגילוח, עדיין קשה לי לגלח את האיזור הזה של הסנטר והשפה העליונה.

אז החלטתי :

TheReturnOfTheGoatee

The Return Of The Goatee (מבלי לפגוע בזכויות של מר לוקאס)

*

לסיכום :

ידית אחיזה ארגונומית ונוחה, להב אחורי שימושי ויעיל – בעיקר לסידור פאות, זקנים ושפמים. וגולת הכותרת – 5 להבים חדים שגם אחרי חודש של גילוח (מתוכם 3 שבועות של גילוח מלא) נשארו חדים.

אני לא חושב שאם הייתי מגלח גם את ה- Goatee באופן קבוע במשך 3 שבועות, הלהבים היו מחזיקים מעמד חודש.

כרגע נראה לי שיש להם עוד שבוע – שבוע וחצי עד שאני אצטרך להחליף אותם.

*

האם אני ממליץ ? בהחלט אהבתי אותם.

גם את הידית הסטאטית וגם את הידית הרוטטת, שהשתמשתי בה כ- 3 פעמים בלבד וזכתה אצלי לתגובות… אהמ… איך נאמר את זה… הלקוחות מעולם אחר. הידית הרוטטת פשוט מחליקה על הפנים ולא משאירה שום מקום לטעויות, אבל לצורך הניסוי השתמשתי בידית המוזהבת הסטאטית.

הלהבים חדים ומחזיקים יותר מהלהב הקודם שהיה לי – Gillette – Mach 3 Turbo שבו השתמשתי כבר מספר שנים (אני לא חוזר אליו. מישהו מחפש ?)

*

גלקסי טאב 3–רשמים וחוויות


אחרי שכתבתי את הפוסט על הגלקסי טאב 3, שאלו אותי אנשים כל מיני שאלות, ביניהן – "מה, הוא עד כדי כך טוב ? אין בו שום דבר רע ?" ועוד כהנה וכהנה שאלות משאלות שונות.

עניתי להם שהפוסט היה התרשמות ראשונית מהטאבלט ופוסט נוסף יגיע אחרי שאני "אתעסק" איתו קצת.

אז עברו להם שבועיים (ועוד יום למי שמתעקש) והנה מגיע הפוסט השני.

אז מה היה לנו ?

טאבלט חתיך בצבע לבן '8.1, מסך 16Mצבעים TFT ועוד פיצ'רים שונים שלא נחזור עליהם שוב (חלקם מגניבים יותר וחלקם "פשוטים").

הפלוס הכי גדול שלו – הוא קטן. הוא נכנס לי לתיק יחד עם המטען (תיכף נגיע גם אליו) וכמעט ולא מרגישים אותו עם משקל של קצת מעל 300 גרם.

20130924_175520_מתתיהו דנקנר20130924_175606_מתתיהו דנקנר

המינוס הכי גדול שלו – הוא קטן. טאבלט, לדעתי בכל אופן, צריך להיות משהו גדול, שאפשר יהיה לעבוד איתו, לכתוב בו בלי לאבד את האותיות ושהמסך שלו יראה את מה שהסמארטפון לא מראה. ואת זה מאבדים בכל טאבלט מתחת ל- '10.

20130924_175207_מתתיהו דנקנר

גם כשאני נותן לילדים לשחק בו, הם מהר מאד עוזבים אותו וחוזרים לטאבלט הגדול, שם הם יכולים לראות ולשחק בנוחות ובלי לאמץ את העיניים יותר מדי.

גם לראות סרטים הרבה יותר קשה במסך '8 מאשר במסך '10.

מה שכן, הרבה יותר קל, נוח וכיף להחזיק אותו ביד אחת (במיוחד כדי לצלם).

20130910_154649

אז מי אמר שהגודל לא קובע ? סמיילי

תראו – מי שהגודל הזה מספיק לו לעבודות היומיומיות השוטפות, סבבה (להזכירכם שהדגם הספציפי הזה הוא לא 3G אלא Wi-Fi בלבד). אבל אם צריך משהו שיעבוד בתור לפטופ או במקום… כאן כבר הגודל מתחיל להשפיע.

מינוס נוסף (שכבר הזכרתי אותו בפוסט הקודם) הוא חוסר הפלאש, מה שמקשה בצילום, בעיקר בתוך הבית ובתאורה חלשה (עם מצלמה הראשית של 5MP) – אינסטגרם פותר הרבה בעיות אבל אנחנו רוצים "מן המוכן", שלא נצטרך לעבוד קשה.

מעבר לכך – הטאבלט מצויין. הוא "נותן עבודה", המעבד שלו מהיר וחזק (אינטל, Atom Z2560
Dual-core 1.5 GHz) ומערכת ההפעלה Android Jelly Bean v4.2.2.

היתרון הכי גדול שלו, לפי דעתי, הוא הסוללה (Li-Ion 4450 mAh) שפשוט מחזיקה ומחזיקה.

בלי להגזים, באיזשהו שלב הרגשתי שלקחת איתי את המטען זה סתם Over Weight בתיק…

שלוחת איילה ונחל שמרי – טיול של שבת


יום שישי, השעה קרובה לחצות, זוגתי ואני מתכננים טיול למחר… רגע… נשמע מוכר – כבר היה לי איזה פוסט עם ההתחלה הזאת… (טיול בנחל שיח – חיפה).

אז אצלנו ימי שישי (בלילה) מוקדשים להכנות לקראת הטיולים של יום שבת.

קודם כל, החיפוש נעשה יותר נוח – למה ? כי במקום מסך של 4.8" (3S) יש לי מסך של 5" (S4) – זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה משמעותי כשאתה נמצא במיטה ושניכם מחפשים באתרים שונים את הטיול המתאים.

S3 מול S4 מתוך אתר סמסונג

S3 מול S4 מתוך אתר סמסונג

*

יוהו.. מצאנו לנו טיול (או ככה חשבנו בכל אופן) – נחל שניר (החצבאני). טיול קצר, עם מים, איזה כיף. הילדים ימותו על זה.

*

יום שבת, אנחנו מתעוררים מוקדם (אבל יוצאים מהמיטה קצת לפני 9). התארגנות מהירה (הג'חנון בתנור מאתמול) ואז נשאלת השאלה המפוצצת "כמה זמן נסיעה זה עד לנחל?"… בלי להסס אני עונה "בערך שעתיים, אולי קצת פחות".

פניה של זוגתי נפלו מיד. הרי השעה היא עוד מעט 10, מה שאומר שנגיע בסביבות 12 לנחל, הילדים יהיו עייפים, רעבים ועוד ועוד…

*

מחפשים שוב –

טיול קרוב, מעגלי, מתאים למשפחות, רצוי עם מים… מחפשים ומחפשים ומוצאים נקודה קטנה, שאני בטוח שמאות אנשים עברו על פניה ופשוט לא ידעו שהיא שם – שלוחת איילה ונחל שמרי.

התמונות והסיפור באתר הבטיחו רק טוב.

*

העמסנו את הצידנית, התיקים, המצלמה והטלפון – הגיע הזמן להשוות בין מצלמה (Canon SX40 HS) למצלמה של Samsung Galaxy S4 עם הפיצ'רים המגניבים ועם 13MPixel.

*

נוסעים על כביש החוף (2), מחלף זכרון יורדים ובצומת פרדיס לוקחים שמאלה.

נסיעה של 4 ק"מ בערך (ה- WAZE מביא אותך בדיוק עד לנקודה) ופונים ימינה לכיוון הישוב עופר.

משם בכביש מפותל עם נוף מדהים (מעורר בי געגועים לאופנוע) מגיעים לחלקת אלוהים קטנה עם שולחנות ישיבה ופחי זבל שקק"ל ארגנו.

ארוחת בוקר לפני הצעידה

ארוחת בוקר לפני הצעידה

התיישבנו לארוחת בוקר קלה שלאחריה יצאנו לצעוד לכיוון המים.

*

אנחנו בחרנו את המסלול הקצר (2 ק"מ) – מסומן לבן-ירוק-לבן ומיד לאחר עץ התות הענק הגענו לעין איילה, שלצערנו המים שם לא ממש טובים לטבילה…

יצאנו לצעידה

אבל הבטיחו לנו מים בהמשך אז לא ויתרנו והמשכנו לצעוד בין עצים ושיחים כשמדי פעם נגלה אלינו נוף מדהים של הים ושל המשך הר הכרמל.

היה חם. אין ספק שהיה חם ולכן גם דאגנו לשתות, והרבה. אבל נגד הלחות אין הרבה מה לעשות ואחרי קילומטר של הליכה הזיעה מעורבבת בקרם הגנה נכנסה לנדב לעין (וזה שורף) ונאלצנו לסטות מהשביל המקורי ולעלות על שביל האופניים שהוביל אותנו במהירות חזרה לרכב.

ואפילו היה זמן לרומנטיקה

ואפילו היה זמן לרומנטיקה

עד שהגענו לרכב, ואחרי כמה עצירות קטנות כדי לשטוף את העין וללטף את הפרות), נדב כבר נרגע.

*

אז במים לא הספקנו לטבול אבל את ההבדלים בצילום ניתן לראות. התמונות עם התאריך אלו התמונות מהמצלה והתמונות ללא תאריך אלו התמונות מהגלקסי.

*

על הפיצ'רים של המצלמה אני אכתוב אולי בפוסט הבא. בינתיים – נצלו את החופש וטיילו עם הילדים. זה יעשה לכולם רק טוב.

זה מלכד את המשפחה, מרחיב את האופק של הילדים, מלמד אותם עוד קצת על הארץ שלנו ומחזק את המשפט (בלי דעות פוליטיות) "כל מקום שכף רגלנו דרכה בו – שלנו הוא".

שימו שמן


אז מה היה לנו בזמן האחרון ? טקס בחירת מוצר השנה, היה ? היה ! היה טוב או פחות טוב, זו לא השאלה.

התבקשתי לחוות דעה על מספר מוצרים שזכו בתואר הנכסף, ומאחר ואני לא מאלו שעושים "העתק – הדבק" לפרסומות שאני מקבל ואני צריך לנסות אותם לפני שאני כותב עליהם – אז על מוצר אחד כבר כתבתי – פילה סלמון מעושן של סטאר קיסט ועכשיו הגיע הזמן לסקירה על מוצר נוסף שזכה בתואר – תרסיס שמן קנולה (באיכות מעולה) של חברת 'טעמים', המתמחה ביצור שמן ובמיוחד שמן זית.

מתוך אתר חברת 'טעמים'

מתוך אתר חברת 'טעמים'

*

מי לא משתמש בשמן ? לטיגון, לבישול, גם קצת באפייה.

אז באו חכמים והמציאו לנו – תרסיס שמן. רעיון מעולה – לחיצה אחת ויוצאת כמות מדודה של שמן, בלי לכלוך ובלי אוכל ספוג.

כבר זמן רב שאני משתמש בתרסיס שמן לבישול – אמנם של חברה הנמצאת בארצות הברית – קליפורניה ליתר דיוק, אבל אני מאד מרוצה מהתרסיסים שלהם – גם של הקנולה וגם של שמן הזית.

מה שעשיתי זאת השוואה פשוטה – השוואה פיזית בגודל והשוואה בנוחות השימוש.

המיכל גדול ונוח להחזקה (ביד שלי בכל אופן), יש בו כמות גדולה יותר של שמן (200 גרם / 216 מ"ל) וגם את הטעם לא מרגישים לאחר הטיגון.

*

מבחן הערכים התזונתיים (ל- 100 מ"ל) :

*

אנרגיה (קלוריות) 828

פחמימות (גר') 0

כולסטרול (מ"ג) 0

נתרן (מ"ג) 0

חלבונים (ג') 0

שומנים (ג') 92 – מתוכם שומן רווי (ג') 14

מי שזה אומר לו משהו – סבבה.

מי שלא, אלו ערכים לא גבוהים (שזה טוב)… אבל… ויש פה אבל גדול (ולא לשכוח שזה מוצר השנה)…

*

השמן שהעמדתי מולו כמתחרה, מביא את הערכים הללו :

אנרגיה (קלוריות) 729

פחמימות (גר') 0

כולסטרול (מ"ג) 0

נתרן (מ"ג) 0

חלבונים (ג') 0

שומנים (ג') 81 – מתוכם שומן רווי (ג') 5

ושוב – למי שזה אומר לו משהו – סבבה, ולמי שזה לא אומר כלום – אלו ערכים טובים יותר.

1-0 לטובת התרסיס מארצות הברית.

*

הבחינה השניה היא פעולת הריסוס – אז הפעולה הפשוטה של הכנת ביצת עין לילדים התגלתה כמשימה מורכבת למדי, אחרי שענן של שמן עלה אל-על ואילולי הדלקתי את קולט האדים מיד אחרי הריסוס, הייתי מתמלא בריח של שמן (וכנראה גם רסיסים).

יכול להיות שצריך להתרגל לעבוד איתו, אבל בתור פעולה ראשונה – התרסיס של 'טעמים' מפתיע לרעה.

2-0 לטובת המוצר האמריקאי.

*

אז מה כן אני יכול להגיד שטוב בתרסיס הישראלי ?

קודם כל הוא מיוצר בארץ. אני תמיד מעדיף מוצרים כחול-לבן.

דבר שני הקיבולת שלו גדולה יותר – 200 גר' / 216 מ"ל לעומת 170 גר' / 177 מ"ל.

הוא נראה יותר טוב – התרסיס האמריקאי מזכיר לי מיכל להדלקת פחמים עם הצבעים הצהוב אדום שלו, לעומת הירוק לבן שובה העין של המוצר הישראלי.

חברת 'טעמים' יצאה עם 2 תרסיסים נוספים – תרסיס שמן זית ותרסיס שמן קנולה בטעם חמאה.

מבחינת הטעם (שזה בעצם הדבר הכי חשוב) – הילדים לא הבחינו בהבדל בין השמנים.

*

*

המוצר המתחרה הינו תרסיס שמן קנולה של חברת PAM, מיוצר ע"י קונגרה, מיקלסון דרייב 3353, אירוין קליפורניה ארה"ב. כשר פרווה, בהשגחת הבד"ץ, חוג חתם סופר פ"ת ובאישור הרבנות הראשית לישראל.
מיובא ע"י ליימן-שליסל בע"מ, פולג 5, יבנה.