מיומנה של סוכי – פרק 8 – מסע כומתה


היי חברים וחברות – אנשים ואנשות, כלבים וכלבות (חתולים אני פחות אוהבת)…

נראה לי שהמשפחה שלי החליטה לעשות לי חינוך מחדש ולהעביר אותי טירונות מקוצרת! הם נסעו לטיול – אני בדרך כלל אוהבת לנסוע איתם – כי זה אומר להגיע לסבא אלי – שמפניק אותי ומגניב לי אוכל מתחת לשולחן (אפילו שאמא ואבא אומרים שכבר לא צריך), או לנסוע לסבתא אביגיל בעפולה שנותנת לי לאכול את האוכל שהיא בשלה – המון בשר. להמשיך לקרוא

פיצה בריאות


אז החלטנו שמשנים תפריט.
הורדנו קמח לבן, חלב פרה וסוכרים על כל תחליפיהם.

אני עדיין קצת חוטא מדי פעם בכוס קפה עם חלב וכריך מלחם "אמיתי" בעבודה… אבל הביתה אנחנו בעיקרון לא מכניסים אותם.

אז מצאנו ספר נפלא שנקרא "בלי ריטלין" ובתוכו מתכון לבצק של פיצה.
ניסינו את המתכון, שיצנו אותו קצת שיתאים אלינו (למרון שהוא מכיל קמצוץ של סוכר – לא צריך להיות פנאטים).

אז הנה המתכון – מתאים גם לטבעונים:

לבצק:

מערבבים חבילת שמרים, כוס וחצי מים וקמצוץ סוכר בקערה, מכסים אותה ונותנים לשמרים "לעבוד". כמה זמן ? בערך שעה, אם המקום לא קר.
אחרי ההתפחה מוסיפים שלוש וחצי כוסות קמח שיפון, שתי כפות שמן זית איכותי ומעט מלח ים אטלנטי.

מלח ים אטלנטי

מלח ים אטלנטי

אני רוצה לעמוד פה על הנקודה של מלח ים אטלנטי – אני בכלל אוהב להשתמש בו –
יותר ממלח שולחן או אפילו ממלח גס – המרקם, הצבע ואפילו המליחות שלו שונים
(הביטו בתמונה) –

 

ונחזור לבצק: נלוש אותו כעשר דקות עד שאנחנו מקבלים עיסה אחידה ואז ניתן לו לנוח ולתפוח בקערה בערך שעתיים (הכל תלוי בטמפרטורה).

מותחים את הבצק על תבנית עם נייר אפייה (אני נגד שימון תבניות ונייר אפייה גם דורש פחות ניקיון אחר כך) ומומלץ לדקור את הבצק עם מזלג – לא יותר מדי – זו לא מצה זו פיצה.

 

הרוטב:

רוטב לפיצה

רוטב לפיצה

מטגנים במחבת חצי בצל קצוץ דק עד שהוא מזהיב ומוסיפים שתי שיני שום.
מרסקים שלוש עגבניות אדומות (ללא הקליפה) עד שמקבלים מרקם של קונפיטורה ומוסיפים לבצל ולשום על המחבת. מערבבים הכל טוב טוב עד שמקבלים עיסה סמיכה.
נותנים לרוטב להתקרר ומורחים אותו על הבצק המתוח על התבנית.

אנחנו (לא טבעונים) הוספו זיתים וטונה לפיצה – אבל התוספות יכולות לבוא ככל העולה על רוחכם וכיד הדמיון הטובה.

מפזרים גבינה צהובה או כל תחליף שהוא – אנחנו השתמשנו בתחליף גבינה צהובה מקוקוס אבל אפשר להשתמש גם בתחליף גבינה מסויה.

בתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות נכניס את התבניות ונאפה את הפיצה שלנו חצי שעה בערך – תלוי בתנור – אתם כבר תראו מתי הפיצה מוכנה.

אפילו נדב, שהוא יותר בררן במה שנכנס לו לפה אכל – ובתאווה.

אז שיהיה בתיאבון ואל תגמרו הכל לבד.משולש פיצה בריאות

שקט אמיתי


כבר הרבה זמן שלא יצאנו לבלות – זוגתי ואני. תמיד יש משהו – פעם אין בייבי-סיטר ופעם משהו התבטל ופעם עייפים ובדרך כלל סתם אין כוח – אין כח להתלבש יפה, להתגנדר קצת, לדאוג לבייבי-סיטר, להשכיב את הילדים מוקדם, להיכנס לאוטו ולנסוע אחרי יום עבודה ולפני יום עבודה ופעם זה… נו – הבנתם, תמיד יש משהו והכי קל זה להגיד "אין לי כח" ולהישאר בבית להינמק מול הטלויזיה (במקרה הטוב) או פשוט להשכיב את הילדים ולהיכנס למיטה.
הפעם אמרנו – "יוצאים! לא משנה מה – יוצאים." אפילו שבדרך זוגתי עוד זרקה לי ככה, בין השורות, שאין לה בכלל סנטימנטים לשלומית אהרון והיא באה רק בשביל הבילוי המשותף איתי (לגבי זה נגיע בהמשך). אני מאד אוהב את שלומית אהרון – עוד מהתקופה שהייתי ילד והיא הופיעה עם 'הכל עובר חביבי' גם בתור ילד (בלי חוש מוזיקלי מפותח יותר מדי), היא הצליחה להתבלט – ולא רק בגלל שהיא היתה האישה היחידה בלהקה.

הפעם המופע היה לרגל צאת אלבומה השביעי – 'שקט אמיתי'. המופע נערך במוזיאון תל אביב באולם אסיא – אולם מאד אינטימי עם אקוסטיקה מצויינת.
זכינו לשמוע שירים בעיבודים חדשים, שירים חדשים מתוך האלבום ושירים ישנים
המופע נפתח בשיר 'אבא'

האומן האורח ששלומית הביאה היה, אוהד חיטמן – אושיית מוזיקה בעצמו (ולא סתם "האחיין של…") – הם שרו דואט וחיטמן הצעיר עבר לקלידים וליווה אותה ואז, הוא הזכיר לנו ששלומית דיבבה בעברה את בת הים הקטנה וביקש ממנה את אחד השירים… נחמד – כזה out of the blue…

המופע היה מרגש, איש התאורה עבד שעות נוספות והסאונד היה מצויין. יחד איתה על הבמה היו עוד 7 נגנים – קלידים, גיטרות, גיטרה בס, תופים, כלי הקשה, כלי נשיפה וצ'לנית. שלומית אהרון במיטבה – אני לא רואה את אמא שלי (שצעירה ממנה בשלוש שנים) עולה על במה עם האנרגיות האלה.
היכולת הווקלית שלה באה לידי ביטוי פעם אחר פעם, שיר אחרי שיר – כשהיא עולה באוקטבות ובעוצמה. פשוט – אין דברים כאלה.

אז הדיסק כבר אצלי באוטו, מתנגן לו ב- loop במערכת השמע ואני נהנה כל פעם מחדש.

הבטחתי לכם התייחסות לגבי ההערה בתחילת הפוסט – אז בסיום המופע הכתה זוגתי על חטא והוגיעה קבל עם ועדה שהיא נהנתה. יותר מזה לא יכולתי לבקש.

חדרים של אהבה (מומלץ מגיל 18 ומעלה)


'זונה', 'השופט בן זונה', 'זונה בת זונה', 'פרוצה'… לא… אין לי טורט ולא "סתם" קפצו לי קללות לראש ומשם לקולמוס.L9996259

כמה פעמים קראתם למישהו 'זונה' כמילת גנאי ? חשבתם פעם מה עומד מאחורי המילה המילה ? השתמשתם פעם בשירותיה של זונה / נערת ליווי / מארחת / כל כינוי אחר ? להמשיך לקרוא

מבצע מלביש


*

לקראת הפסח כולנו אצים רצים ונכנסים בקדחת של קניות לבית, לפסח, לסדר, לגוף ולנשמה.

כרטיסי האשראי מגוהצים כאילו אין מחר ועד שהכרטיס לא נחנק וכבר אומר שהוא לא יכול יותר והפס המגנטי נהיה משופשף מרוב "גיהוצים", לא מפסיקים.

הפסח הזה קיבלתי משימה : להיכנס לחנות בגדים של רשת תמנון ולהלביש את המשפחה (זוג הורים ושני ילדים), כשברשותי סכום של… 500 ₪ בלבד… אפשרי ? מגוחך ?
אולי לא – עם מבצעי PRESALE, המבצעים שמביאים את מחירי סוף העונה בתחילת העונה…

חיפוש קטן באינטרנט מעלה שבסביבה הקרובה שלי יש 3 חנויות של תמנון (נתניה) – בקניון השרון, בקניון עיר ימים ובמתחם רוגובין.

העמסנו את הילדים ונסענו לחנות בקניון עיר ימים. החנות לא גדולה אבל מסבירת פנים והאמת היא שלא ממש הבנתי את החלוקה הפנימית… זה לא ממש מחולק בנים – בנות – יוניסקס אלא יותר לפי סוגי בגדים.

בכל מקרה, לא עבר זמן רב והצלחנו להלביש את הילדים – שקד בחצאית, חולצה ועליונית. נדב במכנסי שלושה רבעים, טי-שירט שחורה וחולצה משובצת.20150317_133311(1)

כאן הגיע הקאצ' מופיס… בחנות אין בגדי מבוגרים… מתברר שמכל שלושת החנויות, נפלנו על החנות שאין בה בגדי מבוגרים. העברנו את התלונה – שהדבר לא מופיע בפרסום, והבטיחו לרענן את הפרסומים שיהיו יותר מדויקים. מומלץ להתקשר לחנות לפני. בכל אופן, סך כל ההוצאה על הילדים : 269 ₪ ואגורה.

כעבור שבוע או משהו כזה נסענו לחנות במתחם רוגובין בנתניה. כאן החנות כבר היתה הרבה יותר גדולה, אבל שוב – אני באופן אישי לא ממש הבנתי את הסידור הפנימי של הבגדים (אני מאשים את זה בעובדה שאני לא נוהג לפקוד חנויות בגדים באופן כזה תדיר ומסדרי (מסדרות) הבגדים חושבים (חושבות) בצורה שונה ממני).

באמת, גם הפעם, תוך זמן קצר – שעה לכל היותר, הצלחנו למצוא בגדים לי ולזוגתי שתחיה.

אז מה מצאנו הפעם – לי ג'ינס סקיני (פעם ראשונה שאני מסכים ללבוש סקיני) 97.93 ₪, חולצה עם צווארון וי שחורה 20.93 ₪ וחולצה משובצת 48.93 ₪. סה"כ של 167.79 שקלים, מה שהותיר אותנו עם 63.20 ₪ לקנות ללירון טוניקה (55.93 ₪) ואף נשארנו ביתרה של 7 שקלים ו- 27 אגורות.20150327_134601_המחקר(1)

באופן עצמאי הוספנו לרשימה ג'ינס 7/8 ללירון בסכום של 69.93 ₪ וגופייה במחיר מצחיק של 20.93 ₪.

סה"כ אני חושב שהצלחנו לעמוד במשימת התקציב והתחדשנו לנו בבגדים לארוחת החג הבאה עלינו (לטובה?)

*

שורה תחתונה – אפשר להלביש משפחה של ארבע נפשות בסכום סביר של 500 ₪. צריך רק לדעת לאן CLX-3180_20150330_12220507(1)להיכנס (רשת תמנון) וקצת אורך רוח, כי אחרי שמוצאים לילדים בגדים – הם משתעממים וצריך למצוא להם תעסוקה – במקרה זה הטלפון של אמא עשה את העבודה.

האמת – הופתעתי. זוגתי, שכנראה אופן סידור החנות מתיישב לה בצורה הגיונית בראש מצאה בגדים בקלות ובמהירות, נעזרנו מעט מאד בעובדות החנויות, שהיו חביבות מאד (ואף ציינו את זה בעת התשלום).

מסקנה – אני צריך להיכנס יותר לחנויות בגדים…

אז שיהיה חג שמח לכולכם ולכולכן ובהצלחה במציאת האפיקומן.