חשוב על מספר / ג'ון ורדון – ביקורת קריאה


אתם מאמינים בקארמה ?

אני עוד לא סגור על זה. בכל מקרה אני אומר – מה שצריך לקרות – קורה. זה עוזר… בצורה זו או אחרת.

בכל מקרה, לפני זמן מה, פורסמה ביקורת קריאה על הספר 'חשוב על מספר' של ג'ון ורדון וממש נדלקתי על הספר.

חשוב על מספר

לא עברו מספר ימים ואני מוצא את הספר מונח אחר כבוד – אצל ההורים שלי בספרייה. אם זה לא קארמה אז אני לא יודע מה כן. איך מתוך ערימה של ספרים המונחים להם שם (וחלקם צובר אבק), הבחנתי דווקא בספר הזה.

לא יכולתי להתאפק, ולמרות שאני באמצע קריאה של ספר אחר – לקחתי אותו והחלטתי לקרוא.

וואו ! ממש, אבל ממש לא התאכזבתי.

נכון שהראש היה עוד בספר הקודם – אבל תוך קריאה של מעט מאד עמודים נכנסתי לתוך העלילה והתחלתי לרדוף אחר רוצח סדרתי יחד עם דייב גרני, גיבור הסיפור – בלש בגמלאות שבעברו תפיסה של לא מעט רוצחים מפורסמים.

ניסיתי להרכיב בראש רשימה של רוצחים אפשריים מתוך האנשים המוזכרים בספר (ביניהם גם הבלש עצמו) אבל עד סוף הספר זהותו האמיתית של הרוצח לא מתגלה. וכאשר היא מתגלה – זו הפתעה לא קטנה. גם זהות הרוצח וגם המניע לרציחות המסתוריות, שלכאורה אין קשר ביניהן.

ג'ון ורדון בהחלט השאיר אותי במתח לאורך כל הספר ומפעיל את הגלגלים בראש.

ו… תחשבו על מספר…..

*

מגב הספר :

דייב גרני, בלש מהולל במחלק הרצח של משטרת ניו-יורק,
יצא לגמלאות בגיל 47 ומתגורר עם אשתו מדלן בבית חווה מבודד.
הוא הבטיח לה שלא ישוב לעבודתו לעולם.

לכן, כשחבר מתקופת לימודיו בקולג' פונה אליו בבקשת עזרה לאחר שקיבל מכתבים ובהם איומים על חייו, הוא מתלבט אם להיענות לבקשתו.

אבל משהו במכתבים לא מניח לו. מכתבים כאלה הוא עוד לא ראה.

"חשבתי שלעולם לא אראה אותך שוב – ואז יום אחד ראיתי אותך. והכל חזר אלי: איך אתה נשמע, איך אתה זז – ויותר מכל, איך אתה חושב. אם היו אומרים לך לחשוב על מספר, אני יודע על איזה מספר היית חושב. אתה לא מאמין לי? בוא ואוכיח לך."

ימים אחדים לאחר מכן נרצח חברו של גרני. גופתו נמצאת ליד ביתו, בשלג. עקבות מובילים ממנה אל יער סמוך – ואז נעלמים באחת, ללא הסבר. בימים הבאים יתגלו גופות נוספות ויתברר שכל הקורבנות קיבלו לפני מותם מכתבים דומים. גרני יצטר אז לחקירה המסוכנת בחייו.
הוא יצטרף למצוד אחר רוצח שיודע מה חושבים קורבנותיו ומכיר את סודותיהם – ויודע גם את הסודות הכמוסים של הרודפים אחריו.

*

חשוב על מספר, ספרו הראשון של ג'ון ורדון, הוא אחד המותחנים המפתיעים והמצליחים שנכתבו בשנים האחרונות. מאז יצא לאור בארצות הברית ב- 2010 תורגם הרומן ליותר מ- 20 שפות והיה לרב מכר בינלאומי.
בעקבות ההצלחה כתב לו ורדון רומן המשך, שיראה אור בקרוב.

*

הוצאת כתר.

נקמת הסיירת – דורון מאירי – ביקורת קריאה


המשפחה היא מעל לכל.. נכון ?!

וצוות ביחידה מובחרת גם מפתח לעצמו דינמיקה משפחתית, אז מה קורה כשמלחמה בין שני ארגוני פשיעה גובה את חייהם של אישה ותינוק של אחד מחברי הצוות ?

*

בספר 'נקמת הסיירת' של הסופר דורון מאירי, מגולל סיפורו של גיא, ששירת ביחידת מילואים של חבר'ה "שרוטים בראש" – כאלה שעושים דברים "מחוץ לקופסה".

גיא, גיבור הספר, עוזב את היחידה והופך להיות כתב לענייני משטרה בעיתון.

יחד איתו עוזבים שני חברים טובים – אחד מוצא את עצמו צלף ביחידה למבצעים מיוחדים (הימ"מ) של המשטרה, והשני  מנהל את המחלבה המשפחתית.

לאט לאט רואים איך הסיפור קורם עור וגידים והעלילה מסתבכת כאשר מספר סיפורים מסופרים במקביל – שלושת החברים, שני ארגוני פשע, השר לבטחון פנים וצמרת המשטרה. כולם מגיעים בסוף לאיחוד… בכותל המערבי.

*

מגב הספר :

המלחמה הפרועה בין שני ארגוני הפשע הגדולים בישראל מחריפה, ואזרחים חפים מפשע נהרגים פעם אחר פעם במהלך חיסולי חשבונות בין עבריינים חסרי מצפון. שר נחוש לבטחון פנים מחליט לשים קץ לבריונות ברחובות, ורותם למשימה מפכ"ל משטרה אפור והססן.

ללא ידיעתם, מסייע להם כוח נוסף, מיומן וקטלני: לאחר שארגון פשיעה רוצח בטעות את משפחתו של לוחם סיירת לשעבר – הוא מגייס את חבריו ויוצא למסע נקמה חסר פשרות.

בתוך כל המהומה נקרעת קצינת המשטרה הנאה, שהיא גם ביתו של השר לבטחון פנים, בין מחויבותיה לחוק לבין אהבתה לאחד הנוקמים.

*

דורון מאירי היה במשך 12 שנה כתב ארצי לענייני משטרה בעיתונים "חדשות", "מעריב" ו-"ידיעות אחרונות" – עיתון שבו הוא משמש עתה כעורך.

בעברו שימש כמדריך קרב מגע בוינגייט.

*

ישבתי וקראתי את הספר, בן למעלה מ- 400 העמודים, בנשימה עצורה.

הספר, בהוצאת ספריית מעריב, ריתק אותי אליו ולעלילה המתפתחת שבו ונדהמתי כל פעם מחדש לראות איך הסיפורים משתלבים אחד עם השני.