שלום (בית) וביטחון (עצמי)


*

…"משנת אדלר נבנתה בהשראת הפילוסופיה של עמנואל קאנט מתוך הראייה שהסובייקטיבי הוא האובייקטיביות היחידה, כלומר שהמציאות שאליה נחשף האדם ואשר מלווה את חייו היא מה שהתקבל מנתוני החושים שלו, ניסיון החיים שלו ועבר דרך העיבוד של תפיסת העולם וצורת החשיבה שלו.

המציאות של האדם היא המציאות הרלוונטית היחידה, כשהאדם משתנה המציאות משתנה. המציאות יכולה להיות מעוצבת על ידי האופן בו אנו מגדירים אותה, האדם מפנים את משמעות המלים שהוא בחר כדי לתאר את המציאות וגוזר מכך השלכות נוספות.

העיקרון המרכזי במשנתו של אדלר הוא העיקרון של בחירה חופשית, האדם יכול לבחור את האופן בו יפרש את המציאות ועקב כך (היות שהסובייקטיבי הוא האובייקטיבי) הוא בורא את המציאות שהוא בחר.

בנקודה זו נבדלת תורתו של אלפרד אדלר באופן מהותי מתורותיהם של יונג ופרויד הממוקדים יותר בעבר ורואים את האדם כבעל פחות אפשרויות. הגישה הטיפולית של אדלר ממוקדת בפתיחת אפשרויות, לאפשר לאדם לברוא לו תפישת מציאות שיש בה יותר אפשרויות ומשרתת יותר את מטרותיו"… (מתוך ויקיפדיה)

יכול להיות שאני לא מסכים בכל מאת האחוזים עם מה שאלפרד אדלר אמר או כתב, אבל על פי תורה זו נבנה מודל שלם חינוך הורים וילדים – ועם הצלחה לא מתווכחים.

*

אז איפה אנחנו עומדים ?

אנאבלה שקד- קרדיט יח'צ 4

אנאבלה שקד- קרדיט יח'צ 4

 

הוזמנתי אתמול להרצאה של הגב' אנאבלה שקד ועברתי (יחד עם עוד 50 איש, שרובם עוסקים בחינוך והוראה) שטיפה על כך שאנחנו לא מגדלים את הילדים נכון…

זה לא שהיא באה ועשתה לנו נו נו נו… היא פשוט לקחה את החיים הממוצעים של כל אחד ואחת מאתנו – העמידה לנו מראה מול הפנים והראתה לנו איך המשפחה המודרנית חיה כיום – אמא ואבא עסוקים בקריירה (שוויון – לא ?), עייפים, ללא שמחת חיים ו- 2.4 ילדים בממוצע ששקועים מול המסכים (סלולרי, טאבלט, טלוויזיה) מסובבים אותם על האצבע הקטנה שלהם, מזלזלים בהם או בקיצור – מה שנקרא בעבר "סמכות הורית" נעלם כמעט לגמרי.

אנחנו, בתור הורים "מודרניים" רוצים להעניק לילדים שלנו דמוקרטיה, שוויון, חופש… אבל בניגוד אלינו, שאנחנו מבינים שדמוקרטיה ללא חוקים הופכת לאנרכיה, הילדים לוקחים את החופש (מה זה לוקחים ? תופסים חזק בשתי ידיים) ולגבי החוקים… רק אם זה נוח להם באותו רגע…המשפחה המודרנית

*

בום !!!

*

אני חושב שהנחתתי עליכם איזו שהיא פצצה ככה פתאום ובלי הכנה. אז בואו נעשה סדר בדברים :

אנאבלה שקד היא פסיכותרפיסטית, מדריכה מוסמכת בעלת תואר שני בתרפיה בהבעה ויצירה. היא מייסדת ומרצה בבית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומנהלת ומרצה בבית הספר להכשרת מאמנים במכון אדלר. אנאבלה היא מטפלת פרטנית, זוגית וקבוצתית בגישת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית וסגן יו"ר ועדת ההשתלמויות באגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת.

*
מכון אדלר

*

אז מה עושים ? (הרצאה על קצה המזלג)שלום (בית ובטחון (עצמי)

קודם כל צריך לשכוח מ- "סמכות הורית" ולעבור ל- "מנהיגות הורית".
כשההורה אומר משהו, הוא צריך לעמוד מאחורי המילה שלו (דבר שאני באופן אישי מבצע עם הילדים שלי מאז שהיו קטנים).
בקורסים ובהרצאות, מקבלים ההורים כלים כדי ללמוד ולהכיר את הילד ועל ידי כך ליצור השפעה ודיאלוג תוך מתן יחס, כבוד והקשבה.
הילדות היא ההכנה של הילדים לחיים האמיתיים. זו בעצם הטירונות שלהם. על ההורה לשאול את עצמו – 'האם מה שאני עושה מכין את הילד לחיים ?
צריך ללמד את הילד (וגם את ההורה) שיש יותר מאדם אחד בבית – Its not all about you…
יש להתאים את סדר היום של המשפחה לכלל המשפחה ולא רק לצרכים של הילד (גם להורים מגיע קצת).
יש לפתח בילד ביטחון עצמי! זו התכונה החשובה ביותר שיש לשאוף להקנות לילדים (לזכור – ביקורת מחסלת את הביטחון העצמי).
לתת לילדים להתמודד עם קשיים (מה שלא הורג – מחשל…)
ולשים לב גם לדברים החיוביים.

*

בגדול, סיכמתי כאן בחצי עמוד הרצאה של שעתיים שמומלצת לכל הורה (לפי דעתי).

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מתכוון לגרור את אשתי (בשערות אם צריך – אבל בלי אלימות) לכמה קורסים במכון אדלר ואולי, מי יודע – אולי גם להתחיל להנחות קבוצות…

המטרה שלי היא לקחת את הדברים שמתאימים לי וליישם (לנסות בכל אופן) אותם על הילדים. נכון שהילדים שלי כבר גדולים יחסית וזה יהיה קשה יותר, ככל שהם יותר קטנים ככה יותר קל לעצב את אופיים, אבל אני מאד מקווה שמימוש השיטה בבית תרגיע את האווירה ותסייע להפחית את רמת החיכוך השלילי שיש לי עם הילדים (אני השוטר הרע)…

אז אני מאחל לכולם בהצלה בגידול הילדים

*

מה יהיה ?


עד לאן נגיע ?

מה יהיה עם מדינתנו הקטנטונת ?

מיום ליום אני חושב לעצמי ששווה להיות פה בארץ במיעוט.

הרוב הדומם, אלה שמשרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, מנסים לחיות "נכון" – אלה האנשים שבעצם המיעוט חי על גבם, מוצץ את לשדם, מרוקן את כיסם ועוד כמה פניני לשון שמקומן לא בפוסט זה.

רק היום התבשרתי שסגן שר החינוך, בכבודו ובעצמו, הוא ולא אחר, האיש שאמון על החינוך במדינת ישראל, ולא משנה לאיזו מפלגה הוא שייך, מגיע לאוהל המחאה שהוקם מול בית הכלא על מנת להזדהות עם העצורים בנושא האפליה בישוב עמנואל שמוחים נגד בג"צ… המממ… מה עולה מזה ? האם סגן שר החינוך מעביר מסר אנטי חינוכי שזה בסדר להתנגד להחלטה שבית הדין הגבוה לצדק, הערכאה הגבוהה ביותר, מפלט השפיות האחרון שנשאר לנו במדינה הזאת – ההחלטות של בית המשפט ראוי להתנגד להן ?!

הלוא זה כאילו שיתפסו את שר התחבורה נוהג בשכרות ללא רשיון נהיגה ועובר באור אדום, או את שר הבטחון מרגל לטובת אירן … אתם מבינים את הכוונה.

איך יכול סגן שר, שאמון על חינוך ילדינו (או שמא אמון על חינוך ילדי המצביעים שלו בלבד…) לקום ולהזדהות עם קבוצת מיעוט שבאופן מודע וגלוי מפירה את צו בית המשפט ומטיפה לגזענות ?

מה הוא עושה ? יושב ומחמם את הכיסא כל היום ? האם רק אני רואה שהוא פשוט מועל בתפקידו ?!

באה קבוצת אנשים, שמקבלת כספים מהמדינה ומחליטה, בצורה מופגנת והחלטית, להפר הוראת בית משפט, ליצור לעצמה רשת חינוך גזענית… רגע, זה לא נשמע מוכר ? הרי ש"ס כבר עשתה את זה פני שנים …

ש"ס הקימה רשת חינוך תורנית משלה שמקדמת את הציבור הספרדי ותורמת לגזענות ולאפליה. אז למה אני מופתע כשזה מגיע מצד אשכנזים ?

החלטתי. אני הולך להקים לי רשת חינוך חילונית שתלמידים עם כיפה סרוגה ממוצא יוגוסלבי בלבד יוכלו ללמוד בה! נראה לכם שאני אצליח ? לא ! כמובן שלא ! הרי אין לי רב שכל מה שהוא אומר זה "קדוש"… וכל מה שהרב אומר הרי צריך לעשות ולא משנה עד כמה זה אבסורד !

הפסיקה האחרונה של הרב עובדיה יוסף (מהיום בבוקר) היתה – 'כל מי שהולך ליישב סכסוך בבית משפט חילוני – אין לו מקום בעולם הבא'… לא נשמע כמו הסתה ? הרי כל אדם אחר שהיה אומר דבר כזה היו עוצרים אותו. אם חבר כנסת ערבי היה אומר 'אני לא מאמין בבתי המשפט שלכם – אני מאמין רק בווקף' כבר מזמן היו מעלים אותו לוועדת האתיקה ושוללים ממנו זכויות… אז למה לרב עובדיה יוסף (כבודו במקומו מונח – ושישאר שם) מותר ולמישהו אחר אסור ? רק בגלל שהוא "מקובל" ?! בגלל שיש לש"ס ייצוג בממשלה ?

אני אומר לכם, שווה להיות במיעוט במדינה שלנו. מי שבמיעוט שולט פה. יש לו כח לשלוט על הרוב… זה נראה לי  מגוחך. אני חושב שפשוט צריך לשנות את שיטת הבחירות. אני לא יודע מה או איך – אולי להעלות את אחוז החסימה או אני לא יודע אבל משהו חייבים לעשות. חוץ מזה שקבוצות קיצוניות לא יעלו – הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה מפני קבוצות קיצוניות (הדוגמא הטובה ביותר היא גרמניה של שנות השלושים של המאה הקודמת).

אז אני זורק את הכפפה ומרים להנחתה וקורא לכל מי שחושב ורוצה – בואו נתחיל מהקמת קבוצה בפייסבוק – "הרוב הדומם" הגיע הזמן שהרוב ישמיע את קולו ושקבוצות המיעוט יישארו במיעוט ויפסיקו להשפיע על דרך חייו של הרוב.

אני קורא מפה – עד מתי ? עד מתי נסחב על גבינו את הטפילים ועלוקות ? עד מתי נתקפל בפני החלטות חד צדדיות שפוגעות בדמוקרטיה (להזכירכם : דמוקרטיה ביוונית – שלטון הרוב).

אני לרגע לא קורא לנהוג באלימות (שלא ישתמע שאני פנאט או קיצוני).  אני מפשוט רוצה לחיות את החיים שלי כפי שאני רוצה לחיות אותם וכפי שהרוב במדינה רוצים לחיות אותם.