פסטרמה אמיתית מחזה עוף


אחרי שהעליתי את התמונות המגרות של הפסטרמה מחזה עוף, התחלתי לקבל בקשות למתכון.

אז הנה לפניכם מתכון לפסטרמה מחזה עוף – רכה, טעימה והרבה יותר בריאה מהפסטרמה שמוכרים בסופר.

*
להמשיך לקרוא

שיוט במרצדס לוילה V


סתם יום של אמצע שבוע ואני בשיחת חולין עם חבר טוב – רוני אקרמן, שבדיוק קיבל מרצדס 180C Class לבדיקה עבור אתר הרכב 'אוקטן גבוה', בו הוא מפרסם.

מזמן לא נפגשנו אז קבענו לנו בשיא הספונטניות לנסוע יחד עוד באותו ערב לרמת הגולן, לישוב חד-נס ולבדוק מסעדה שרוני קרא עליה המלצה מצוינת, בשם 'וילה וי' שהיא מסעדת שף עם צימר צמוד, או בקיצור – מתחם נופש קולינרי, כמו שקורא לה השף גיא בן שמחון. להמשיך לקרוא

בודפשט בוויש (חלק ב')


אחרי שבפוסט הקודם סיפרתי על מאורעות הגעתי ההזויה לבודפשט (שאחוז המדברים בה שפות זרות ובכללן אנגלית, נמוך מאד), הגענו לשעה 4 וחצי אחר הצהריים ונזכרנו שגם אחרי אותו יום מעייף, נרשמנו לטיול על המים – שעה וחצי של הפלגה על הדנובה החשוכה ומבט 'קצת אחר' על הגבול שבין 'בודה' ל- 'פשט'.

האמת – היינו עייפים והספינה עם ריח הדלק לא.. אממ.. 'עשתה לנו את זה'… במיוחד שהיה קריר ואנשים לידנו גם עישנו… אבל נו שויין, זה שייך לחלק הפולני שבי…גשר

את יופייה של בודפשט בלילה קשה לעיר אחרת לקחת. כל הבניינים המרשימים ומפוארים מזווית אחרת, אותם מקומות שהיינו בהם היום וראינו אותם באור יום, נשטפים באלפי נורות המאירות באורות צהבהבים את המבנים והגשרים.

חזרנו למלון רגלית, כשאני חסר חוש כיוון לחלוטין (ועדיין מסטול מהלילה הקודם) צעדתי יחד עם זוגתי (כפרות עליה ועל חוש הכיוון שלה) חזרה למלון, כשבדרך אנחנו קונים שני בקבוקי מים ליום שלמחרת (שימו לב – מי שלא אוהב סודה – לקנות את הבקבוקים עם הכיתוב הוורוד).

לאחר שעה ארוכה של צעידה ברחובות הבירה ההונגרית, הגענו שוב ל- 'וואצי אוצה' (שדרות וואצי) ומשם הדרך למלון כבר היתה קצרה.
כמו שכתבתי, המלון (בודהא בר הוטל) פשוט מדהים. הפסיליטיז בחדר פשוט עושים חשק להשתמש בהם…. ונעבור לבוקר.

יום שבת בבוקר, אנחנו קמים לנו לארוחת בוקר מפנקת במלון (ידעתי שהייתי צריך לצלם), נפגשנו בשעה 10 מול מלון לה-מרידיאן (נקודת מפגש מרכזית בעיר, זו גם הנקודה היחידה שבה שלושת הרכבות התחתיות נפגשות – סימן היכר – הגלגל הענק) ויצאנו באוטובוס לכיוון כללי צפון.

בברושור שחילקו לנו כתבו 'לא לשכוח להביא דרכונים'… אבל מתברר שבין הונגריה לסלובקיה אין עמדת שומר בכלל. הגבול בין שתי המדינות הוא גשר מעל הדנובה… (?)
עמדנו וצפינו מהצד הסלובקי של הגבול לעבר הקתדרלה הגדולה ביותר במדינה (הונגריה) – זה נראה כמו כפר קטן או יותר נכון – סוג של טירה, עם כל המבנים מסביב והצריחים הגבוהים של הבזיליקהBasilica Esztergom.

Basilica Esztergom

Basilica Esztergom

מתברר שהעיירה המנומנמת של סלובקיה היא מראה ראי לכל העיירות הסלובקיות… המדינה הזאת לא מתבססת על תיירים…

חזרנו לעברו ההונגרי של הגבול ועמדנו אל מול המבנה הדתי העצום הזה. חלילן צועני שעמד שם בבגדים מסורתיים של המאה ה- 18 או ה- 19 חילל לנו 'הבה נגילה' (אנחנו כנראה לא הקבוצה הישראלית הראשונה שהוא פוגש) וצוענים באו אלינו וניסו למכור לנו מזכרות קטנות וגדולות…
נכנסנו פנימה והרגשה של "קטנות" נפלה עלינו. זוהי בדיוק ההרגשה שמתכנן הקתדרלה ביקש להעביר – עד כמה האדם קטן אל מול ה… אל?

סלפי עם הבזיליקה ברקע

סלפי עם הבזיליקה ברקע

ציורי קירות ותקרה מסביב ועוגב אדיר מימדים עם צינורות מתכת מבריקים שכן לו בקומה השניה.
יצאנו לטיול קצר בעיר הדת והיבטנו על הנקודה שבה היינו כמה דקות לפני כן.

זו היתה עיר הבירה הראשונה של הונגריה ומרכז דתי-רוחני מרכזי של העם ההונגרי, שהוא קתולי ברובו.

משם נסענו לאורך הדנובה, חצינו את הכפר 'וישינגראד' ועלינו למעלה אל תצפית מרהיבה על ברך הדנובה (שם הנהר עושה תפנית של 180 מעלות), סמוך למצודת וישינגראד המלכותית (היא שימשה בעבר כבית קיץ ו- "בקתת" ציד למלך ולבני לווייתו).

עוגב

עוגב בבזיליקה

עכשיו הגיע הדבר שחיכינו לו… האוכל…
נכנסנו למתחם של מסעדה וכמה בתי מלאכה בסגנון המאה ה- 'משהו וקצת' ושמנו פעמינו לעבר המסעדה (אכול ככל יכולתך…).
מה הדבר הראשון שאוכלים בהונגריה ? לא נכון ! קרמשניט… ואת זה כבר אכלנו אתמול… היום אוכלים גולאש… ולא רק גולאש, היו שם מספר מאכלים… איך לומר זאת… 'בטרדישן' (Tradition) – בשר ציד, נזידים (אני אהבתי את נזיד חזיר הבר), מרקים, פטריות וצמחים שונים כתוספת וכמובן גם קינוחים… הרי איך אפשר ללא הבלינצ'ס… 'אכלנו והותרנו כדבר ה' ' כמו שנאמר.

נזיד ועוף בשמנת

נזיד בשר ציד ועוף בשמנת

ואחרי שאכלנו ושבענו אפשר לעשות סיבוב ולראות את בתי המלאכה – את חרש הנשק והנפח, הכדר ועוד חנות מזכרות (כי חייבים)…

היום מתארך וזו בדיוק הנקודה להגיע אל כפר קטן בשם 'סיינט אנדרה' (St. Andre). זהו כפר אומנים ובו מוזיאון מרציפן מרשים עם בובות מרציפן בגודל אמיתי (מייקל ג'קסון, הנסיכה דיאנה) ולא רחוק משם גם אחד משלושת המוזיאונים של דברים קטנים באמת… תחשבו

הנסיכה דיאנה

הנסיכה דיאנה

על בקבוק הקוקה קולה הקטן ביותר… תחשבו יותר

בקבוק קוקה קולה הקטן בעולם

בקבוק קוקה קולה הקטן בעולם דרך מיקרוסקופ

קטן.. הוא אפילו יותר קטן מזה. את המוצגים ניתן לראות שם דרך מיקרוסקופ…
זה גם המקום לקנות פפריקה (הונגריה – זוכרים?!) – שימו לב איזו פפריקה אתם קונים – חריפה או מתוקה…
זהירות – תשתדלו לא לעבור את הבית האדום (אם תגיעו – תבינו) נכנסים שם לסימטאות ועלולים ללכת לאיבוד…

חרש נשק

חרש נשק – שריון

עד כאן הפוסט הזה, את המשך הימים, הפעילויות וההרפתקאות שעברו עלינו, בפוסט(ים) הבא(ים)…

כנפיים ברוטב


בדרך כלל כשאני עושה 'על האש' אני לא קונה כנפיים. אין שום טעם בקנייה של משהו שרובו עצם (שתי עצמות אפילו) ועור, מעט בשר ובשביל אותו להוריד מלכלך את הידיים.

אבל אולי תמיד כדאי שיהיה במקפיא איזה קילו כנפיים, כי לפעמים רוצים קצת לגוון את ארוחת הצהריים ולפעמים בא באמת לפנק.

*

הכנפיים בתנור

*

אז הנה מתכון קל לכנפיים בתנור, אבל אחד כזה שדורש הכנה מוקדמת :

מערבבים חצי כוס יין לבן, כף רוטב צ'ילי מתוק, חצי כוס סירופ מייפל אמיתי, חצי כוס סויה וכוס עגבניות מרוסקות.

לוקחים קילו כנפיים נקיות מנוצות וחוצים כל כנף לשניים (או מבקשים מהקצב לחתוך אותן ולנקות אותן טוב טוב) מומלץ להשרות לילה במקרר בתוך התקרובת.

מסדרים את הכנפיים בתבנית, על נייר אפייה, בצורה כזאת שהכנפיים לא יהיו אחת על השנייה.

יוצקים את הרוטב על הכנפיים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 200 מעלות.

אופים בערך שעה (תלוי בתנור) עד שהכנפיים משחימות.

*

בצלחת...

*

רצוי להגיש חם, ישר מהתנור.

שקד ונדב חיסלו את הכנפיים 'כאילו אין מחר' ועוד ביקשו תוספת.

*

חיסול ממוקד

*

לא נשאר כלום ואמרנו לעצמנו שבפעם הבאה צריך לעשות כמות כפולה.

או כמו ששר הזמר המפורסם – "זה מה שנשאר…"

*

זה מה שנשאר...

*

הזמנת אוכל מבחוץ – יאמי


כמה פעמים רציתם להכין ארוחת ערב שלא כוללת את המרכיבים הרגילים של ביצה, סלט וגבינה לבנה ?

כמה פעמים התחשק לכם 'משהו אחר' ?

*

לפני מספר שבועות פגשתי בפייסבוק ידידה שלי (יחצנית שעבדתי איתה בעבר), והתחלנו לצ'וטט לנו.

'מין הון להון' (ובתרגום : מכאן לכאן) התברר לי שהיא מייחצנת אתר שאני לא שמעתי עליו, אתר בשם יאמי (www.yummi.co.il). אמרתי – ניכנס, עוד אתר של אוכל – אני מנוי כבר על 20, מה כבר יכול להיות אחר ?

*

יאמי

*

ובכן, מתברר שהאתר הזה הוא כן אתר אחר. זה לא סתם עוד אתר של שפים, טבחים, מתכונים ואוכל. זה אתר להזמנת אוכל, לפי טבח, מיקום ועוד כמה קריטריונים… רגע – בואו נתחיל מההתחלה.

*

נכנסים לאתר, קצת עמוס בעיניים אבל "תיק תק" מבינים מה קורה.

קודם כל נרשמים. אפשר דרך הפייסבוק ואפשר "סתם" דרך המייל.

בחלק העליון מכניסים את הישוב שאליו רוצים שתגיע המנה ובחלק הימני מסמנים את הקריטריונים של האוכל שרוצים (כשר, בשר, דגים, חלבי, ללא גלוטן, ללא סוכר, צמחוני וכו'…). אני, מן הסתם, סימנתי "הכל".

אה.. כן.. ברגע שמכניסים את שם הישוב, מצטמצמת רשימת הטבחים ונשארים רק הטבחים שמבצעים משלוחים לישוב שבחרת.

*

התחלתי לעיין בתפריטים של הטבחים שנותרו לי, והתמקדתי על מספר מנות שמשכו לי את העין.

סימנתי לי "לזניה בשרית" של הטבחית גל, האתר הראה לי תמונה של הלזניה, שאל אותי בכמה אנשים מדובר ואיזה גודל של מנה אני רוצה (Small, Medium, Large). בחרתי S ל- 4 סועדים (לנו זה הספיק מעל ומעבר), כתוספת בחרתי פטריות ממולאות בכמה סוגי גבינה ופסטו ולקינוח מאפין של שוקולד נוטלה ואגוזים.

בכל מנה רשום כמה יחידות לסועד (הפטריות, למשל, מגיעות 2 יחידות לסועד, אז הזמנתי רק שתיים).

מוסיפים לסל כל מנה, ומגיעים לקופה.

לא לשכוח – יש להוסיף – 15 ש"ח למשלוח (לכל המנות מכל טבח).

רשמתי את התאריך (לעוד שלושה ימים, בין השעות 18:00 ל- 19:00), ואכן, בגשם שוטף, עם פקקים, בדיוק בשעה 7 הגיעה גל ומסרה לי שקית עם ההזמנה שלי.

לשקית היה מוצמד דף עם השם שלי, הכתובת, מספר ההזמנה, תיאור המנות והכי חשוב – אופן החימום והזמן שהן יכולות להישאר במקרר (ואם אפשר גם בהקפאה).

*

שקית אוכל

*

זוגתי שתחיה ואני התיישבנו והתחלנו לבדוק את המנות –

התחלנו עם הפטריות – טעים.(פטריות פורטבלו לפי דעתי), הפסטו מעט דומיננטי אבל השילוב של הגבינות – מנצח.

*

פטריה עם גבינה ופסטו

*

עברנו לאחת המנות האהובות עלינו, באופן כללי – הלזניה. אין הרבה אפשרויות להרוס לזניה, אם כי כבר נתקלנו בזה בכמה מקומות שאכלנו בהם. האמת – לא ציפינו למה שהגיע – עלי הלזניה היו עשויים ביד ולא קנויים (מייד אפשר להרגיש), בין השכבה האחרונה של הבשר לעלה הלזניה העליון, היתה שכבה של גבינה עדינה והלזניה עצמה אחת הטובות שאכלנו, אם לא ה… ! וכמו שהבנתם, אנחנו חובבי לזניה.

*

מגש לזניה

*

כמו שאמרתי, הזמנתי 4 מנות קטנות. הלזניה הגיעה במגש והיתה מספיקה בהחלט לארבעה אנשים כחלק מארוחה.

עברנו לקינוח – מאפין נוטלה עשיר… אני לא חסיד גדול של שוקולד. האמת – אני לא ממש אוהב שוקולד. אז למה הזמנתי ? כיוון שזוגתי אוהבת שוקולד (מאד).

*

מאפין נוטלה חם וטעים

*

בשלב זה כבר אכלתי לבד. לירון הסתכלה עלי במבט מקנא, אבל היא היתה מלאה כבר אחרי הפטריה ומנת הלזניה.

חיממתי את המאפין 30 שניות במיקרו, הוצאתי וראיתי את השוקולד מבפנים הופך לנוזלי… התחלתי לאכול עם כפית ו… זה פשוט שבה אותי ! לא צריך כדור גלידה ליד, לא צריך שום דבר ! רק את המאפין הזה שהדביק לי את השפתיים ורומם לי את הנשמה. אוי זה היה פשוט – אין לי מילה אחרת – אלוהי. (וזה אומר אחד שלא מת על שוקולד).

בקיצור – YUMMI !

*

אז זאת היתה ארוחת הערב שלנו לאתמול.

*

נחזור לאתר – ניתן להזמין טבח אליכם הביתה שיכין את האוכל ויגיש לכם (מי אמר שצריך לצאת למסעדה כדי לאכול בחוץ מזון גורמה) וכמו כן, ניתן להזמין גם אוכל לאירועים – הכל דרך האתר, הכל בלחיצת כפתור.
שוב – לא להיבהל מעומס המידע באתר, ברגע שמתרגלים (כמה שניות) – זה הכל 'בקלי קלוטוס' (כמו שבתי אומרת).

ולא לשכוח – יש גם שירות לקוחות – היה טעים, לא היה טעים, הטבח/ית איחר/ה…

03-7160699

*

נעבור למחיר – איך אפשר לכתוב על הזמנת אוכל בלי לכתוב כמה זה עולה…

אז אמרנו – המשלוח עולה 15 שקלים מכל טבח שמזמינים ממנו.

ליד כל מנה רשום המחיר שלה, שמתעדכן לפי מספר האנשים שאתם בוחרים.

כל הארוחה שהזמנתי עלתה לי סך הכל 245 שקלים כולל המשלוח.

והתשלום – דרך PAYPAL או דרך כרטיס אשראי, לבחירתכם.

לדעתי זהו מחיר יותר מסביר לכמות האוכל שקיבלנו, ויותר חשוב – לאיכות האוכל.

 

*

www.yummi.co.il

מרק בשר ושעועית


*

הסופה הגדולה של 2013 כבר מאחורינו, חמים ונעים עכשיו (במשך היום בכל אופן) אבל חייבים להתכונן לפעם הבאה.

אז כדי שלא תגידו אחר כך "לא הייתי מוכן", אני ממליץ שיהיו בבית החומרים הבאים :

שעועית לבנה, שמן זית, בצל, שום, רסק עגבניות, עגבניות, ציר עוף (או לפחות אבקת מרק עוף), מלח גס, כמון, פלפל גרוס, בשר מס' 5 (כתף), אורז לבן (מומלץ).

*

המצרכים

*

אחרי שאספנו את כל החומרים, ממתינים עד שהחזאי אומר לנו שלמחרת מתחילה סערה או שסתם מתחשק לנו, ואז מתחילים לעבוד :

  • קודם כל, משרים 2 כוסות שעועית לבנה במים למשך 8 שעות.
  • במקביל, קוצצים את הבצל דק, פורסים 4 שיני שום דק, מגרדים 10 עגבניות, חותכים לקוביות חצי קילו מבשר הכתף (בשר מספר 5).
  • לוקחים סיר גבוה ורחב ומחממים בו 3 כפות של שמן זית. מטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף ומוסיפים אליו את השום (שלא יהיה בודד).
  • מוסיפים לסיר 2-3 כפות של רסק עגבניות ומטגנים תוך כדי ערבוב בערך 5 דקות עד שמקבלים רוטב.
  • מכניסים את העגבניות שגירדנו קודם לכן וגם שני ליטר של ציר עוף. היה ואין לכם ציר עוף מוכן ככה בשליפה מהמותן (או מהמקרר), מערבבים 2 כפות של אבקת מרק עוף בשני ליטרים של מים חמים.

*

קולאז סיר

*

  • מערבבים היטב.

מאחר והשעועית מושרית כבר לפחות 8 שעות במים, ניתן להוציא אותה, לשטוף אותה ולהכניס אותה למרק שבהתהוות.

*

להוסיף שעועית

*

  • יחד עם השעועית נכניס גם את התבלינים – כף מלח גס, כפית שטוחה של כמון וחצי כפית של פלפל גרוס.
  • מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.

*

  • במקביל, יש לנו את קוביות הבשר שהכנו – "סוגרים" אותן במחבת עם קצת שמן זית (אפשר גם לתבל מעט במלח פלפל).
  • מוסיפים את הבשר "הסגור" לתוך הסיר ומבשלים כ- 4 שעות (על אש קטנה).

*

בתיאבון

*

מומלץ להגיש את המרק יחד עם אורז לבן.

*

אני רוצה להודות לאחותי הקטנה (והביולוגית) ששלחה לי את המתכון ואת התמונות.

היא רק לא יודעת שפעם הבאה שנבוא אליה, יום לפני כבר נבקש שתכין לנו כזה מרק סמיילי

*

רוטב סויה פעמיים כי טוב


אז עשיתי פאדיחה…

מודה ומתוודה.

נרשמתי לתחרות בישול של רוטב סויה 'יאמאסה' (זאת לא הפאדיחה)

מגניב… בסך הכל, מה שצריך לעשות זה להכין איזה שהוא מתכון על בסיס רוטב סויה (של יאמאסה כמובן), לצלם קצת ולשלוח חזרה.

נשמע פשוט, נכון ?

אחת ושתיים פשט ידיים ומשך בגזר… פתחתי ספרים, התיעצתי עם משפחה, חברים, אורחים ושאר מיני ירקות והחלטתי להכין רצועות חזה עוף מוקפץ, כמובן על בסיס של סויה (יאמאסה – כבר אמרתי ?)

IMG_20130728_150934

Phase One :

לקחתי את חזה העוף השלם, ניקיתי אותו, חתכתי לרצועות אכילות, הכנתי מרינדה על בסיס רוטב סויה, עם עוד כמה דברים טובים בפנים, ערבבתי ונתתי למשרה להיכנס עמוק לתוך העוף. כעבור 24 שעות חיממתי את הווק, שפכתי פנימה עוד קצת רוטב סויה, הוצאתי את הרצועות והתחלתי בהקפצה…

עד כאן נשמע טוב, נכון ? גם אני חשבתי ככה עד שקרו שלושה דברים, שההסתברות שהם יקרו ביחד היא די אפסית… אבל הם קרו :

  1. מתברר ששכחתי לצלם את כל שלבי ההכנה…
  2. נדב (בן 4 וחצי) נפל והייתי צריך לרוץ אליו – לא נורא, הכל בסדר. רק שפשוף קל ברגל.
  3. מאחר ולא עבדתי עם כמויות מדוייקות… טוב – זה תיכף…

סופו של הסיפור הוא שהחזה עוף "קצת" נשרף לי בווק (אסור להשאיר משהו על האש כשעוזבים את הכיריים!) ומה שכן נשאר מעט לא שרוף היה בלתי אכיל בעליל, עקב שימוש יתר ברוטב מלוח…

*

אני כולי בעסה. מה עושים עכשיו ? מכינים עוד חזה עוף ?

כבר לא נשאר זמן וקיבלתי מייל מעדי שעוד מעט ונגמר לי זמן הגשת המתכון…

אחת ושתיים שינסתי מותניים והלכתי על בטוח :

סלט כרוב.

Phase Two :

מאחר וסיימתי את רוטב הסויה (בבקבוק הקטן), הלכתי והתארגנתי על עצמי לבקבוק סויה חדש (גדול יותר).

20130816_230943

  1. מכניסים לקערה חצי כרוב לבן פרוס לרצועות (של בערך ס"מ אחד).
  2. לצנצנת (אטומה) מכניסים :
    1. רבע כוס סוכר.
    2. רבע כוס חומץ.
    3. רבע כוס שמן זית.
    4. רבע כוס רוטב סויה.
  3. משקשקים את הצנצנת עד שכל הסוכר נמס.
  4. קולים שומשום (אפשר גם להוסיף מעט צנוברים) ומוסיפים לקערה עם הכרוב.
  5. לפני ההגשה שופכים את תכולת הצנצנת על הכרוב, מערבבים ומגישים.

שומשום

בתיאבון.

פלורי'ס – מאכלים בניחוח של בית


אין כמו אוכל ביתי ! נכון, לפעמים בא לגוון ולאכול משהו מיוחד, אבל ביום-יום אוכל ביתי זה ה…

על זה חשבו גם פלורי ובני, זוג מיוחד, כשפתחו את המטבח האוניברסלי (עם הניחוח הרומני) לפני כשנתיים.

פלורי, עולה מרומניה, למדה עברית – תאמינו או לא – מספרי בישול (!) היא עבדה כ-אופר ובלי לדעת מילה אחת בעברית התחילה לבשל מספרי בישול בעברית… שאפו.

ובני, רומני מההורים וגם אוהב לבשל.

וביחד הם מכינים מטעמים… לא מהעולם הזה.

*

אז הוזמנתי לערב טעימות וקצת מוזיקה טובה (בלייב).

נגנים

מה היה לנו ?

מנות ראשונות (סלטים) –

  • סלט קינואה
  • סלט סלק
  • סלט כרוב (עם סויה ושומשום).

סלטים

מנות עיקריות –

  • עגבניות ממולאות בבורגול (לצמחונים שביננו)
  • עגבניות וקישואים ממולאים בבשר
  • רולדה עם בשר וצנוברים
  • מוסקה חצילים
  • צ'ילי קון קרנה – או בתרגום חופשי תבשיל של בשר ושעועית
  • אטריות מוקפצות
  • תפוחי אדמה (סירה) בתנור
  • שעועית בטריאקי (סוף הדרך)

עיקריות

ונעבור לקינוחים –

  • עוגת גזר (שממנה לא טעמתי – אני לא ממש אוהב קינמון… אבל היא קיבלה שבחים)
  • מלבי (אלוהי – סליחה על הביטוי) שאפשר היה לקבל אותו עם פיסטוקים או עם פירות יער (אני לקחתי משניהם).

קינוחים

*

בעיקרון, פלורי ובני עובדים על תפריט שבועי אבל גם בקשות מיוחדות יתקבלו בברכה (רצוי להתקשר יום – יומיים מראש).

ועכשיו כמובן שתשאלו "מה המחיר?" אז המחיר ממש לא בשמים.

מנה בשרית עולה בין 6 – 10 ₪, עוף לסוגיו 7 – 11 ₪, תוספות 3 – 6 ₪ ויש עוד פשטידות, סלטים, דגים וכריכים.

הכל במחירים שפויים. והטעם… מגע אישי ואוהב. פשוט טעים.

תפריט שבועי

*

אז באמת – איפה הקאצ' ?

אני אגיד לכם – כרגע הם מתמקדים באזור כפר יונה והסביבה הקרובה, כאשר התכנון הוא באמת לגדול ולגדול ו… השמים הם הגבול.

*

אה… כמעט שכחתי – הם גם עושים משלוחים (איך לא) ובאזור כפר יונה – זה גם בחינם (?)

*

ואם אתם שואלים אם היה טעים –

היה טעים ! אפילו מאד. כמו כל דבר, חלק היה טעים יותר וחלק היה טעים פחות, כמו בכל מקום שאוכלים בו.
היד הביתית מורגשת, בזה אין ספק. אז – מאכלים עם ניחוח של בית.

טעים, מינימום שמן והאנשים טובים.

אז שיהיה בתיאבון, ופעם הבאה שמוזמנים אליכם אורחים, משפחה, מסיבה או סתם לא בא לכם לבשל… תזכרו שיש את פלורי'ס באזור.

סיור בעוספיה


סיור באזור העתיק, של כל מקום, יש בו משהו קסום – כאילו חוזרים עשרות (אם לא מאות) שנים אחורה בזמן. אילולא המכוניות והשילוט העכשוויים, היה אפשר לחשוב שאנחנו נמצאים 400 שנה לפני, בעת שהוקם אחד משני הכפרים הדרוזים הדרומיים ביותר בעולם, והשני בגודלו בארץ – עוספיה.

המקור של השם עוספיה מגיע משני מקומות – הראשון הוא מן המילה הערבית "עסף" שפירושו מזג אויר סוער וכנראה מתאר את מזג האוויר בחורף במקום.

הפירוש השני הוא שבמקום היה כפר מקראי – לא נערכו מעולם חפירות ארכיאולוגיות מקיפות במקום, אולם נמצאו שרידים של פסיפס ובית כנסת ועליו המילה "חסיפה", וכנראה הכפר הוקם על יסודות הישוב היהודי המקראי.

על מי היו הדרוזים, מאין באו ואיך הגיעו לכרמל, אניח לכם לקרוא באתר (או בכל מקום אחר שתבחרו).

אני רוצה לתאר את החוויה הנפלאה שהעביר לנו המדריך האיל עזאם בעברית רהוטה. אחרי שהחנינו את כלי הרכב במגרש החניה, הליכה קצרה הובילה אותנו לשער כניסה ישן מוביל לאזור הישן של הכפר.ע p>

הבתים הדרוזים הישנים, דגלי ישראל על הקירות ואף מגן דוד קבוע מעל הכניסה של אחד הבתים.

הובלנו קודם כל ל- "חילווה" (זה לא מהמילה "מתוק", אלא מהמילה "חלל") – בית התפילה הדרוזי.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

כאן לא תמצאו פאר והדר – בית התפילה נראה כאחד הבתים, אפילו סוג של ארון קודש אין בו. המתפללים מגיעים, יושבים בישיבה מזרחית, כל אחד והספר שלו. מן הסתם לא יכולנו להיכנס – רק למתפללים מותר להיכנס פנימה.

המשכנו ברחוב הפסטורלי והגענו לנוף המשקיף על מפרץ חיפה ועל נחל יגור.

שמענו סקירה היסטורית קצרה על מעורבות הדרוזים בסכסוך היהודי – ערבי ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (יותר נכון – חוסר המעורבות שלהם – הם ניסו לשמור על ניטרליות).

בסופו של דבר נרקמה ברית בין היהודים לדרוזים ושמונה מהם אף התגייסו לשורות ה- 'הגנה' (שניים נפלו לקראת סוף הלחימה והם קבורים בבית העלמין הצבאי עם סמל ה- 'הגנה').

שמענו על השבת השחורה ועל הסיוע שהדרוזים נתנו לאבא חושי ולקבוצת יהודים שנמלטו מהבריטים.

משם הלכנו לבית משפחת סולימן – בית אירוח רחב ידיים עם נוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה (כשר). המשכנו בשיחה על הדת הדרוזית ועל החיים בכפר המעורב (דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים) ואל שולחנות האוכל הגיעו בזה אחר זה מטעמים דרוזים אוטנטיים … טוב – עכשיו אני אתן לתמונות לעורר בכם את מיצי הקיבה…

 אוכל

וכמובן שאי אפשר בלי קינוח מסורתי…

משהו לנשנש

**

בזמן האוכל הנעים את זמננו נגן עוד מוכשר

צולם ע"י סתיו אדם

יש ללחוץ על התמונה למעבר לסרטון
צולם ע"י סתיו אדם

*

את הדרך חזרה החלטנו לשנות, ובמקום לנסוע בדרך "המסורתית" – נסענו דרך בית אורן.

ההר השחור, מתחיל להחזיר לעצמו חיים ולאט לאט רואים ניצנים של ירוק פה ושם.

דרך יפה, מפותלת ומסוכנת – בעיקר בלילה.

צולם ע"י סתיו אדם

צולם ע"י סתיו אדם

גילוי נאות : היית אורח של חברת 'עמים וטעמים', הנותנת חווייה קולינרית, אותנטית ותרבותית.

04-8390125