עוד כאב ראש אחד ודי…(?)


כמה פעמים בחיים עברתם דירה ?

יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות, אבל אני חושב שכל מעבר דירה – אנחנו אומרים לעצמנו "זהו ! זאת הפעם האחרונה !" – YEAH RIGHT העולם שומע וצוחק. ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו, על טפינו ומיטלטלינו נסחבים וסוחבים, גוררים ומעמיסים, סוגרים קרטונים במסקינג-טייפ (שמזכיר לנו את מלחמת המפרץ הראשונה… וואו – אני כבר זקן),
מתאמים מובילים, משווים מחירים, קובעים תאריך ושעה ועוד תאריך ושעה, חיים את המונח "חיים על ארגזים", וככל שהמשפחה גדלה כך גדל הבלגאן… עוד יותר קרטונים, עוד מיטות, ארונות, שידות וכל מיני דברים כאלה "שאי אפשר בלעדיהם" (וזה אחרי שזרקנו חצי בית – גם אם אנחנו עוברים דירה כל שנה).

כל פעם אני אומר לעצמי מחדש, ומשתף בזה את זוגתי שתחיה (שמסכימה איתי ברוב הפעמים) – בפעם הבאה לוקחים הובלה עם אריזה – שיבואו כמה ז'לובים, ידחפו את הבית לארגזים, יעטפו מה שצריך, יפרקו מה שיפרקו, יעמיסו על המשאית, יעבירו ויפרקו הכל במקום החדש, ירכיבו מה שפרקו, יפרקו את הארגזים ואנחנו בסך הכל צריכים לסדר בארונות (ולשלם, כמובן) וכל שנה אנחנו נזכרים בזה רק כשאנחנו כבר עמוק בתוך האריזות, עם קרטונים שמגרדים מכל מקום אפשרי וערימות של מסקינג-טייפ מפוזרות מסביב.

ימים שלמים שאוכלים מכל אבות המזון, בתנאי שהם באים בצורה אחת… פיצה !

*

ארוחת ערב - פיצה

*

גם השנה עברנו דירה, אבל הפעם היינו חכמים – החלטנו שנתקדם מעט ונזמין שירות ניקיון לבית החדש (וואו)… יצרנו קשר עם מישהו שאנחנו מכירים והזמנו שירותי ניקיון לפני כניסה לבית החדש. אמרנו לפחות הניקיון ירד לנו מהראש.

אז זהו – שלא ממש…

*

לכלוך

*

זה מה שקיבלנו בסיום הניקיון "היסודי" – אבק בכל מקום, סימני ניגוב מים על הרצפה (לא השתמשו בסמרטוט אפילו), ג'וק מת במקלחת לצד ערימה של לכלוך ובכלל – לכלוך ואבק בכל מקום. מקסימום עשו חלונות ותריסים… על זה 2,500 ש"ח ?! וכן, מי שמזהה – זה ג'וק מת בפינה…

*

כל לוח הזמנים שלנו היה מדוייק – ברביעי וחמישי צובעים, שישי-שבת-ראשון-שני מסיימים לארוז את מה שלא נארז עדיין, ראשון-שני חברה חיצונית מנקה את הבית וביום שלישי על הבוקר מגיע המוביל וכבר ביום שלישי בערב אנחנו מסיימים את הסדר ויש בית חדש. אה.. שכחתי – יום רביעי על הבוקר מגיע איש הכבלים לסדר את הטלויזיה והאינטרנט.

רק לציין עובדה – שאני התחלתי עם מיגרנה כבר שבוע לפני ההעברה, שלצערי לא הסתיימה עד עצם כתיבת שורות אלה…

*

יום שלישי בבוקר, הגיע ויקטור המוביל – שיש לי רק דברים טובים עליו. השתמשנו בו בעבר ואני ממליץ עליו למי שמחפש מוביל.

*

חן הובלות

*

תוך מספר שעות הארגזים כבר היו על המשאית, מסודרים כמו חיילים, הרהיטים מפורקים ומועמסים, הדברים השבירים (טלויזיות וכד') עטופים ואנחנו בדרך לבית החדש.

*

נכנסנו בדלת וחשכו עיננו מהלכלוך, אבל את הציוד יש לפרוק.

ויקטור והצוות היו יעילים ולקח להם פחות זמן לפרוק הכל (בדיוק איפה שרצינו), מאשר להעמיס.

כמובן שצ'יפרנו אותם בטיפ נדיב (שיצא יחד עם התשלום על ההובלה פחות ממה שביקשו בחברות מתחרות).

*

עכשיו הרגשנו כמו פליטים – ארגזים בכל מקום, אריזות וקופסאות… לפחות הרהיטים מורכבים… אבל מה – צריך לקלח את הילדים, להאכיל אותם, להשכיב אותם לישון, לנקות, לסדר …

*

ארגזים

*

אז ארוחת הערב היתה (שוב) – פיצה…

למקלחת הילדים נכנסו רק אחרי שזוגתי הסריחה מאקונומיקה אחרי שניקתה את המקלחות והשירותים.

בגלל הבלגאן החדר של נדב עוד לא הגיע אז הם ישנו ביחד – שקד ונדב – חתול ועכבר… הוא מדבר והיא מרביצה והיא זזה אז הוא מחזיר לה… רק אחרי 10 בלילה הם נרדמו, טוב – נוסיף לזה גם את ההתרגשות.

זוגתי שתחייה עמלה וניקתה עד 2 לפנות בוקר כדי שהבית יהיה נקי (כמובן שבעל החברה לא ענה לי באותו יום וגם לא יום למחרת… בחברה אמרו "שבדיוק התקלקל לו הטלפון" אהמ..).

*

יום רביעי, אנחנו בבוקרו של יום חדש, מתעוררים בקושי וממשיכים לסדר.

אפשר קצת לנוח עם איזה קפה קר ?

*

מנוחת הלוחם

עניינים עם המועצה, תשלומים, חשמל, מים, גז, ארנונה וכד'

*

בצהריים – הפתעה- שווארמה סמיילי

*

אז בפעם הבאה – לוקחים גם אריזה…

וזה מה שמחכה "למנצח" :

אלכוהול*

*

קלמארי פריך וקריספי


"סבתא – אנחנו באים היום" הודענו לחמותי.

והיא, רק בריאות אני מאחל לה, נסעה עם דוד איתי לסופר שמוכר דברים לא כשרים וקנתה שקית מלאה של קלמארי מבושל.

*

מתקרבים לארוחת צהריים, אנחנו כבר במצב של מנוחה אחרי טיול ודוד איתי (שיודע מה לעשות עם אוכל) מתחיל עם החגיגה במטבח…

סינון

סינון של הקלמארים משאריות נוזלים.

מספר ביצים נטרפות יחד עם טיבול של אבקות מסוגים שונים.

טריפת ביצים

ובקערה נפרדת פירורי לחם ופנקו.

 פירורי לחם ופנקו

הקלמארים עוברים, בידיו האוהבות, מקערה לקערה ומגיעים אחר כבוד אל הסיר עם השמן העמוק החם.

מקערה לקערה

שמן חם

משם, ברגע ההזהבה, מגיעים לצלחת עם נייר סופג (לא ממש עוזר אבל שיהיה).

*

 כאשר לא נשארו הרבה קלמארים והביצים ופירורי הלחם התחילו להיגמר. איחד אותם דוד איתי והכין מהם – "קציצות קלמארי".

קציצות

מזה הייתי חייב לטעום.

אז התחלקנו בקציצה אחת ואיך אומרים – חבל"ז מזמ"ז ככח"ש בזב"ז (ואתם לא רוצים את הפירוש).

*

גראנד פינאלה

מן הסתם לא נשאר הרבה מהמנה שהוכנה "על רגל אחת", הרי כולנו, כולל הילדים – "חולים" על קלמארי.

*

אז שיהיה בתיאבון (למי שאוכל) ולמי שלא – אפשר לעשות את אותו הדבר גם עם חזה עוף (מה שקוראים בעברית – שניצל).

פסטה בשמנת ועוד קצת


חג הגבינות ושאר מאכלים חלביים עבר לו, ורגע לפני שאנחנו חוזרים לבשר על כל צורותיו השונות, רק עוד דבר קטן אחד נשאר להכין – פסטה בשמנת.

ואם כבר מכינים רוטב שמנת לפסטה, למה שלא נזרוק פנימה חבילה של פירות ים ככה רק בשביל להוסיף לטעם ניחוח ים-תיכוני (לא כשר).

*

מפאת הפרשי המחירים בין פירות ים טריים וקפואים, הלכנו על שקית של חצי קילו מיקס פירות ים – שרימפסים, קלמארי וצדפות. יתרון נוסף לקפוא הוא שהכל כבר מקולף ומוכן לשימוש ואין צורך להתעסק איתם יותר מדי.

את השקית עם פירות הים מפשירים במקרר.

הפסטה שנבחרה היא פסטה "ביסלי גריל" (כי זה מגניב) בצבעים שונים (כי זה עוד יותר מגניב).

הצבעים של הפסטה, דרך אגב, הם טבעיים ולא צבעי מאכל המכילים, אלוהים ישמור, מי יודע מה…

אז נתחיל בקטנה ככה – נקצוץ בצל גדול ונזרוק אותו (בעדינות שלא ישפריץ) למחבת עמוקה, עד שהוא יזהיב.

מטגנים בצל גדול קצוץ דק

*

נוסיף סלסלת פטריות שמפיניון חתוכות וניתן להם להיטגן יחד.

פטריות שמפיניון חתוכות

  • טיפ : איך יודעים מתי הפטריות מוכנות – הן מוציאות נוזלים וכאשר הן מתחילות לספוג את הנוזלים חזרה – אפשר להמשיך.

אחרי שהפטריות "נשמו" את הנוזלים שלהן, הגיע הזמן להוסיף את המרכיב העיקרי ברוטב – פירות הים… יאמי…

פירות ים

*

נוסיף 500 מ"ל שמנת לבישול ונערבב בעדינות את כל המרקחת עד שנצמצם את הרוטב לרמת הסמיכות הרצויה.

שמנת לבישול

*

בזה סיימנו את הרוטב, אבל מה עם הפסטה ?

*

במקביל להכנת הרוטב, נרתיח סיר עם מים וכאשר המים רותחים, נקטין את האש ונשפוך (שוב – בזהירות, זה חם) את הפסטה פנימה.

כאן הבישול הוא עד לרמת הפריכות הרצויה – אנחנו אוהבים, מה שנקרא "אל-דנטה" –

מתוך ויקיפדיה : אַל דֶנְטֶה (באיטלקיתal dente – מילולית: "על השן") הינו מונח בתחום  הבישול המתייחס לבישול פסטה לרוב, ולעתים אף אורז (להכנת ריזוטו או ירקות).

משמעותו שהפסטה או האורז מבושלים לדרגה שהם אכן מבושלים אולם עדיין קשים ונדרשת לעיסה שלהם (ואין מדובר בפסטה רכה שאין צורך ללעוס אותה). כאשר מדובר בירקות הכוונה, שהירקות בושלו בישול קצר ביותר והם עדיין פריכים.

ביסלי גריל al dante

*

מסננים את המים ושוטפים את הפסטה במים קרים כדי למנוע המשך בישול.

סינון ושטיפה

*

שופכים את הרוטב החם על הפסטה ומגישים.

הוספת הרוטב לפסטה

*

ארוחת ערב מעולה תוך מספר דקות. הילדים מתים על זה (אצלנו בכל אופן)… נדב התחיל עם "זה לא נראה לי" אבל סיים 2 מנות בסוף. שקד קצת בררה את הצדפות אבל גם היא אכלה בתיאבון רב.

פסטה

את מה שנשאר אני חיסלתי לארוחת צהריים (קר) למחרת.

*

היה טעים, ומחכים לפעם הבאה – נראה מה היא תהיה…

*

ארוחת גורמה צמחונית לסילבסטר / יובל לשם


קיבלתי עכשיו מייל מעניין –

יש לי חבר וירטואלי בשם יובל לשם באתר לינקדין, והוא שלח הודעה (כנראה לכל החברים שלו) למתכון לארוחה שלמה (צימחונית).

נכון שאני ידוע כקרניבור, אבל… לא יודע… סוף שנה אזרחית… נשאר בבית עם האישה והילדים… עושה גם לבחור קשוח ומסוקס כמוני משהו…

אז לא חייבים לצאת ולהשתכר כי היה פעם איזה קדוש נוצרי בשם סילבסטר או משהו כזה…

אפשר סתם להישאר בבית, להכין ארוחה טובה (גברים – אפשר לפנק את האישה / נשים – אפשר לפנק את הגבר), להשכיב את הילדים לישון ולהתכרבל עם איזה סרט טוב מתחת לפוך…

אז לכל מי שיוצא – תיהנו לכם (רק תעשו לי טובה ואל תשתו יותר מדי), ולכל מי שלא יוצא – תהנו לכם בבית עם חברים, עם המשפחה או סתם עם ספר או סרט.

שתהיה שנה אזרחית טובה לכולם.

אני לא לוקח קרדיט, אבל נראה לי מעניין, אז אני מפרסם :

*
(יובל לשם) : שלום לכל החברים והחברות הוירטואלים שלי בלינקדין.
אני שולח לכם מתכונים לארוחת גורמה צמחונית לסילבסטר.
כולל מנה עיקרית,קוקטייל,ועוגה לקינוח.
*

*
קציצות טופו אווריריות 
*
המרכיבים: 
קילו טופו אורגני רך
4 כפות גדושות קארי אדום
מעט כורכום
חצי כוס שבבי קוקוס יבש
שלושה בצלי שאלוט גדולים, קלופים, פרוסים דק ומטוגנים לפריכות
2 כפות ג'ינג'ר טרי קלוף וקצוץ דק מאוד
*
אופן ההכנה: 
*
בקערה מפוררים היטב את הטופו לפירורים קטנים. מוסיפים את שאר המרכיבים.
מערבבים היטב עד אחידות, מוסיפים מעט רוטב סויה במידת הצורך.
במידה והתערובת רטובה מידי ליצירת קציצות אפשר להוסיף עוד קוקוס יבש.
נותנים לתערובת לנוח במקרר מינימום שעתיים.
בידיים לחות יוצרים קציצות שטוחות וצורבים במחבת חמה עם מעט שמן.
הופכים, צורבים את הצד השני ומגישים מיד.
*

*
סלט אטריות ושעועית: 
*
250 גרם אטריות שעועית מיובשות
5 מלפפונים בינוניים טריים ומוצקים, חצויים לאורך ופרוסים דק
2 ס"מ שורש זנגביל טרי, קלוף וחתוך לקוביות זעירות
1/4 כוס אצות ואקמה מיובשות
1/2 צ'ילי אדום חריף, קצוץ דק
*
לרוטב: 
6 כפות מירין
6 כפות חומץ אורז
3 כפות רוטב סויה בהיר
3 כפות דבש
2 כפות שמן שומשום
כפית אבקת דאשי (לא הכרחי)
*
אופן ההכנה 
1. מניחים את האטריות בקערה גדולה ויוצקים עליהן מים רותחים.
2. משהים רק עד שהאטריות מתרככות (כ-3 דקות) ושוטפים במים קרים.
3. מסננים את המים וגוזרים את האטריות במספריים, כדי שלא יהיו ארוכות מדי.
4. משרים את האצות לחמש דקות במים קרים. כשהאצות רכות, סוחטים ומוסיפים אותן לאטריות (ללא מי ההשריה).
5. מוסיפים לקערה גם את המלפפונים ומערבבים.
6. בקערית קטנה מערבבים את כל חומרי הרוטב. יוצקים את הרוטב על הסלט, מערבבים ומקררים במקרר כחצי שעה.
*

*
פונץ' תפוחים ורום: 
*
500 מ"ל מיץ תפוחים
500 מ"ל מים
מקל קינמון
4 כוכבי אניס
50 גרם (2 כפות) דבש
מיץ לימון מ-1/2 לימון
גרירה מתפוז אחד
1/2 כוס רום איכותי
*
אופן ההכנה: 
1. מביאים לרתיחה את כל המרכיבים יחד, (למעט הרום) מכסים ומחכים 15 דקות.
2. מחממים מעט ומוסיפים את הרום. שותים חם.
*

*

עוגת קרם ברולה: תבנית 35X25 
*
שש ביצים L
חצי ליטר חלב
חצי ליטר שמנת מתוקה
כוס סוכר לבן
כפית תמצית וניל איכותית
קונפיטורת אוכמניות או פירות יער
*
אופן הכנה: 
*
מערבבים בקערה את הביצים במטרפה ידנית עד שהם מתאחדות למסה אחידה,
מוסיפים את הסוכר ומטמיעים אותו בביצים. לאחר מכן מוסיפים את יתר החומרים,
משמנים את התבנית בחמאה או מרגרינה ומכניסים לתנור בחום של 180 מעלות לשעה.
נותנים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר.
מעבירים את הריבה לקערה ומחממים במיקרוגל כדי שתהיה חמימה אך לא רותחת.
מוסיפים כף חמאה לזיגוג ומורחים את הריבה מעל העוגה. מכניסים ללילה למקרר.

*

ושיהיה רק בתיאבון.

דגים ברוטב עגבניות


קיבלתי חבילה מדגת הארץ. הפעם פילטים של קרפיון.
בכל אריזה יש 2 דגים, נקיים ומפולטים.

image

חשבתי לעצמי, מה לעשות עם פילה קרפיון (שביננו – הוא לא שיא הקולינריה של מאכלי הים)… פתחתי ספרים, שאלתי ידידים, מכרים וקרובים וחוץ מגפליטע פיש וחריימה אין הרבה מתכונים….
החלטתי לאלתר חריימה פולני (דגים ברוטב עגבניות).
דבר ראשון פרסתי את הפילטים לרצועות של 4 סנטימטרים כל אחת (בערך) והנחתי בצד.

image

קצצתי בצל גדול דק דק דק והוספתי שום מראש שלם

image

הוספתי 2 כפות פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה (אמרנו כבר – אשכנזים), כפית גדושה של מלח וכפית כמון.

image

ערבבתי הכל ביחד וטיגנתי בסיר נמוך ורחב עד שהצבע נהיה כהה יותר.
הוספתי רסק עגבניות וחצי כוס שמן והמשכתי לבשל תוך כדי ערבוב.
הוספתי את הפילטים החתוכים ובישלתי במשך רבע שעה

image

התוצאה – ללקק את האצבעות.

image

רק לא לשכוח לשפוך את הרוטב מהסיר על הדגים.
אני חייב לציין שבשביל פעם ראשונה שעבדתי עם קרפיונים, יצא לי אלתור מצויין.
אז שיהיה בתיאבון לכולם.

אורז אדום


יום שבת, 11 בבוקר ואני יושב לי בעבודה ונזכר שלא הבאתי איתי ארוחת צהריים…

מאחר והמכונית אצלי, אני לא יכול לבקש מזוגתי שתחיה שתקפיץ לי ארוחת צהריים. בעסה.

טלפון למצילה הלאומית שלי – אחותי הקטנה (הקטנה הזאת כבר עברה גיל 25…)

"אין בעיה. תוך שעה אני אצלך"… אין עליה !

כשהיא מגיעה, מתחילה החגיגה – קודם כל לעיניים, ואחר כך לבטן – חזה עוף דק דק דק יחד עם שניצל וירקות חתוכים, וגולת הכותרת – אורז אדום.

חוץ מזה שהוא נראה סוף הדרך, הוא גם טעים בטירוף. אז ביקשתי ממנה את המתכון והוא מובא כאן מדבריה :

 

מצרכים :

1 בצל

1 רסק עגבניות

1 כפית פפריקה

1 כפית מרק עוף

כוס וחצי אורז (מומלץ בסמטי)

3 כוסות מים רותחים

 —

אופן ההכנה :

מטגנים את הבצל עד שהוא שקוף.

מוסיפים את רסק העגבניות, הפפריקה, מרק העוף ומעט מלח.

שוטפים במסננת את האורז ומוסיפים לסיר.

מטגנים כחמש דקות.

מוסיפים את המים הרותחים.

מערבבים ומכסים את הסיר.

מדי מספר דקות מערבבים עד שנשארים ממש מעט מים בסיר.

מורידים את הסיר מהאש, פורסים מגבת מתחת למכסה ונותנים לאורז להתבשל במיץ של עצמו כרבע שעה.

 —

בתיאבון

 —

מה שנשאר אחר כך זה רק לשבת ולקוות שלא יבואו אורחים לא קרואים ויגמרו את כל האורז 🙂

בראנצ' ארוך


יום שני, 11 לפנה"צ, אני וחבר נוסעים לראות את הפלא הבא של ישראל – 'קניון עיר ימים'.

מה אני אגיד ? המקום ענק ! פשוט הולכים והולכים והמקום לא נגמר… 3 קומות על שטח של כמעט 50,000 מ"ר… הולכים והולכים וממש לא רואים את הסוף.

אחרי סיבוב של שעה בערך, הגיע הזמן לארוחת צהריים – מה אוכלים ? כמובן – סושי !

מאחר שאני וידידי חובבי סושי נלהבים, שמחנו לדעת שפתחו סניף של המסעדה 'קיוטו' בקניון.

איך מגיעים ? הולכים ישר ישר ישר, עולים לקומה השלישית, ממשיכים ללכת ואחרי הסיבוב שמאלה, ממתינות לנו מארחת ומלצרית חייכניות ונחמדות ששואלות אם אנחנו מעוניינים לשבת בחוץ או בפנים.

בחרנו לשבת בפנים.

אני לא חושב שהיו יותר מ -10 אנשים בכל המסעדה (טוב, עדיין מוקדם). ואנשי הצוות (שאני הצלחתי לקלוט) היו מארחת, שתי מלצריות, 2 מגלגלי רולים (SUSHI MAKER) ועוד מישהו שהציץ כל הזמן מהחלון במטבח מאחור.

מיד כשהתיישבנו הגיעה אלינו אחת המלצריות ושאלה אם אנחנו מעוניינים לשמוע על המלצת המקום על יין לבן (מה הקשר?), הודינו לה אבל ויתרנו על היין – אם כבר אלכוהול עם סושי זה סאקה בטמפ' החדר. עיינו בתפריט וכל אחד מאיתנו הרכיב לעצמו את המנה המועדפת עליו. (המחירים סבירים בהחלט, יחסית למקום).

ביצענו את ההזמנה אצל המלצרית שעברה לידינו.

את השתייה קיבלנו מייד.

את הסושי קיבלנו אחרי כמעט עשרים דקות של המתנה…

אם זה הזמן שלוקח לשני אנשים להכין 5 רולים, כאשר המסעדה ריקה כמעט לגמרי, אני לא רוצה לחשוב מה קורה בשעת הלחץ (Rush Hour).

הסו-שף עוד התבדח איתנו ואמר ש "עכשיו אני מכין את ההזמנה שלכם…"

המנות הגיעו והמלצרית "הזהירה" אותנו שהדג חי (טוב שהיא עושה את זה אחרי שההזמנה מגיעה…).

ממבט ראשון בצלחת, ה- "מאקי" לא באותו גודל, מכאן נובע שהם באו מרולים שונים, אבל מה שיותר הפריע לי במראה על הצלחת היה הדבר הירוק הזה שקראו לו "ווסאבי" נראה חולה, כהה עם טביעות אצבע של מי שגלגל אותו לכדור והכי חשוב – לא טעים ולא חריף…

הרולים בגדלים שונים והנקודה הירוקה כהה בצד שמאל למעלה אמורה להיות ווסאבי

הפרח הכתום אמור לפצות על הטעם ?

נו – שויין, התחלנו להיות קצרים בזמן, בכל זאת עברה כבר חצי שעה מאז שנכנסנו, אז נאכל ולא נעשה פרובוקציות.

ביס ראשון במאקי רול והבנתי שעשיתי טעות בזה שנכנסנו לכאן.

הסתכלתי על חברי וראיתי שהוא חושב אותו דבר בדיוק – האורז היה פשוט לא מוכן מספיק, לא דביק מספיק ולא רך מספיק.

התלבטנו בינינו אם לבקש להחליף את שתי המנות, אבל אמרנו שאם זה המצב של האורז, אז כל הרולים הבאים שנבקש יגיעו באותו טעם, ואם נבקש משהו אחר ייקח להם שעתיים להכין… אז ישבנו, בלענו את גאוותנו וסיימנו לאכול.

הזמנתי חשבון (שגם אותו קיבלנו אחרי 10 דקות בערך), שילמנו והשארנו טיפ צנוע.

החוויה עצמה לא היתה רעה, האווירה בהחלט נעימה, עם מקלות הבמבוק על הקירות המסודרים בצורות המזכירות "יפן" וגלילי הברזל המרותכים לתקרה (?).

לדעתי האישית – הם פישלו בענק. גם בזמנים וגם בטעם.

אז שיהיה בתיאבון בפעם הבאה במקום אחר.

ארוחת צהריים בשני חלקים – חלק א'


יום שבת, קמים מוקדם בבוקר (טוב – מוקדם זה יחסי – הילדים נתנו לנו לישון עד 9 בערך), בצהריים צריכים להגיע אורחים – דוד מחו"ל וסבתא מהצפון.

אחר כך יתברר שעוד זוג חברים שלא ראינו כבר שנים מתכוון גם להגיע.

ארוחת בוקר חטופה של קפה וג'חנון מאתמול, שולחים את הילדים לשחק ולראות טלויזיה ומתחילים לחשוב מה להכין לארוחת צהריים.

אשתי שתחייה נזכרה שאמרתי לה שאני "מת" לקובה סלק, אז לאט לאט היא אספה את הרכיבים והוחלט פה אחד לעמוד ולהכין מרק קובה סלק כמנה עיקרית. לגבי תוספת, על זה אני אספר בחלק ב'…

אז קובה סלק, למי שלא יודע, מורכב בעצם משלושה חלקים : המרק, המילוי והקובה עצמו.

מתחילים במרק –

מטגנים 2 בצלים גדולים קצוצים בסיר גדול (והכוונה כאן לסיר גדול).

מוסיפים 12 כוסות מים (בערך 3 ליטרים) ומתחילים להוסיף ירקות :

סלק אחד חתוך לפלחים.

 

3 עלי מנגולד קצוצים דק.

5 גבעולי סלרי קצוצים.

אוסף של גבעולי פטרוזיליה קצוצים.

יחד עם הירקות מוסיפים שלושה כרעי עוף.

 

נותנים לרביחה לרתוח ואז מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה למשך שעה.

 

בזמן שהמרק מתבשל לו לאיטו וריח של סלק מתחיל למלא את חלל האוויר, עובדים על המילוי :

מטגנים 2 בצלים קצוצים דק דק דק עד להזהבה.

מוסיפים 300 גרם בשר בקר טרי טחון.

 

מתבלים במלח, פלפל, בהרט (תבלין שאני מאד אוהב גם לבשר על האש) ומשאירים להתקרר.

כאשר עוברת השעה, מוציאים את העוף מהמרק.

מוסיפים 100 גרם רסק עגבניות.

200 גרם שזיפים מיובשים.

מיץ מלימון אחד.

מבשלים עוד כרבע שעה (15 דקות), טועמים ומשפרים את התיבול.

ועכשיו להכנת הקובה עצמו :

שמים בקערה 500 גרם סולת.

3 כפות קמח.

3 כפות שמן.

50 גרם חמאה.

מוסיפים כוס מים ולשים את העיסה עד לקבלת בצק אחיד.

 

מכינים מהבצק כדורים, בעזרת אצבע רטובה יוצרים בהם גומה וממלאים אותה במילוי שהתקרר בינתיים,

ומגלגלים שוב לכדור.

 

הכמות הזאת צריכה להספיק בערך ל- 20 כדורים.

מכניסים את הכדורים המוכנים לתוך המרק.

החכמה היא להכניס קודם חצי מכמות הכדורים, להמתין שהמרק יתחמם שוב ואז להכניס את שאר הכדורים.

מבשלים את המרק עם הקובה בפנים עד לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה עוד חצי שעה.

 

הקובה יצא מדהים.

האמת היא, שמאחר וזו היתה הפעם הראשונה של שנינו בגלגול קובות (כדורי הבוץ בילדות – ה "קובבות" לא נחשבים), הכדורים היו קצת עבים.

OK, לומדים מהנסיון. בפעם הבאה הבצק יהיה דק יותר (ואז גם יספיק ליותר כדורים).

את המילוי שנשאר לנו שמנו בצלחת חומוס וניגבנו עם פיתה.

לגבי התוספת – מג'דרה…

בפוסט הבא.