טיול בנחל באמצע העיר


יום שישי, השעה קרובה לחצות ואנחנו שוברים את הראש מה עושים עם הילדים ביום שבת… (מוכר למישהו ?)

מתחילים להיכנס לאתרי טיולים בארץ – מחפשים לפי חתכים שונים – מתאים למשפחות, שיהיה קרוב ועוד…

בסופו של דבר (ולקראת סופו של הלילה) נבחר 'נחל שיח' שנמצא על הר הכרמל ולמרבה ההפתעה – בתוך חיפה (?!)

את המסלול מצאנו באתר 'טיולי' – נחל שיח באתר טיולי.

*

קמנו ביום שבת בשעה מוקדמת (9 בבוקר), העמסנו את הילדים ויצאנו בסביבות 1030 צפונה לכיוון חיפה.

ה- WAZE עובד ומראה לנו את הדרך בדיוק עד רחוב לוטוס 12 בחיפה, שם תחילתו של המסלול.

חניה ברחוב הצר, ממש ליד השלט של קק"ל המורה על תחילת המסלול (השחור).

 שלט כניסה

המסלול עצמו הוא כשני קילומטרים, בירידה, בתוך צמחיה של אלון ואלת המסטיק, רובו בצל ומנקודות מסוימות ניתן לראות את הים. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים – אותם תוכלו לקרוא באתר של טיולי – סוגי הצמחיה, המערות שבדרך (טיזינג…) 

הילדים עברו מסימון לסימון ווידאו שאנחנו בדרך הנכונה.

גם שקד (בת 8) וגם נדב (בן 4 וחצי) הלכו את כל המסלול ללא תלונות, עלו, ירדו, טיפסו ובעיקר נהנו.

הליכה בואדי

*

לאנשים שלא מורגלים בטיולים כל שבוע (ובינינו גם לא כל חודש), זאת היתה חוויה מרעננת שעשתה רק טוב לאיחוד המשפחתי ולגיוון של ימי שבת.

איחוד משפחתי

*

סוף מסלול הטיול – הפתעה – מאגר מים (מלוכלך רק מצמחייה), לא לשתייה אבל אפשר להיכנס להתרחץ – המים הקרים מרעננים את הגוף והנשמה.

הילדים הכניסו את הרגלים ונהנו להשפריץ ולאכול ארוחת בוקר-צהריים קלה.

מים

הליכה נוספת של כ-150 מ' ומגיעים לסוף הטיול – ברחוב המלך שלמה מול שער ברוש של בית הקברות של חיפה.

*

עכשיו יש לנו כמה אופציות : האפשרות הראשונה היא לקחת מונית חזרה לרכב. האפשרות השניה היא לחזור את כל המסלול ברגל עד הרכב ולנסוע להביא את המשפחה, שמחכה בתחנת האוטובוס. האפשרות שאנחנו בחרנו (למי שמתאפשר) להזמין קרוב משפחה שגר קרוב שייקח אותנו עד לרכב.

*

אנחנו נהנינו ועכשיו מחפשים את המסלול הבא.

*

המסלול מתאים למשפחות בכל עונות השנה, דרגת קושי קל-בינוני, לא לשכוח מים (לפחות ליטר לאדם).

הבלוט – אדוארד גיבס – ביקורת ספר


מעץ האלון העתיק נפל לו פרי – בלוט קטן וצהוב.

אחת אחרי השניה הגיעו חיות היער כדי לאכול אותו, אולם הוא מתחנן בפניהן שיתאזרו בסבלנות, מאחר והוא יהיה הרבה יותר טעים אחר כך.

חיה אחר חיה הן באות והולכות, עד שיום אחד…

האם סבלנותן של החיות השתלמה להן בסופו של דבר ?

את זה תצטרכו לגלות בעצמכם ובאותה הזדמנות ללמוד גם על מחזור החיים.

כשנתתי את הספר לשקד ונדב, שקד קראה את הספר פעם ואחר כך עוד פעם, בשיחה שערכתי עימה היא הצליחה להבין את הרעיון של הסבלנות למשהו שרוצים עכשיו – אבל אחר כך יהיה יותר טוב, מבחינת הספר היא טענה שהוא לא מושך אותה והיא קראה מפני שאני ביקשתי ממנה לקרוא (במיוחד בפעם השניה).

לנדב קראתי את הספר פעם אחת והוא לא רצה שאני אקרא לו יותר.

אני מאמין שהספר נפל אצלי 'בין הילדים' (נדב צעיר מדי ושקד גדולה מדי) ואני מאמין שהספר מתאים לגילאי 5 (נדב בן 3.5 ושקד בת 7).

אדוארד גיבס גדל באנגליה ולאחר מכן בניו-זילנד, ושם למד אומנות והתמחה באיור ובגרפיקה. כאב לשלושה ילדים אדוארד הקריא לילדיו סיפורים רבים, ואחרי עשרים וחמש שנות עבודה בתחום העיצוב החליט להתמסר בעצמו ליצירת ספרי ילדים. אדוארד גר בלונדון עם משפחתו ושני חתולים טפשיים.

אבא קרחת – ביקורת ספר


בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של קרחות.

קרחות מכל מיני גדלים וצבעים. אנשים שמנים ואנשים רזים. כאלה שעובדים בעבודת כפיים וכאלה שיושבים במשרד (וכאלה שלא עובדים בכלל)…

אבל איך הילד מקבל את ההתקרחות של אבא שלו – אבא שאמור להוות דמות גברית לחיקוי.

בספר 'אבא קרחת' של אלון חדד (ספר הילדים הראשון שלו) – מובאת ההתמודדות בצורה הומוריסטית, ויכולתי לשמוע את צחוקה של שקד (בת ה- 7) כשהיא קראה את הסיפור לפני השינה.

האיורים של רעיה גוב מקסימים ומשעשעים ומתמזגים עם הכתיבה.

כששאלתי אותה איך הספר, ענתה לי שהוא מאד מצחיק.

לי באופן אישי אין קרחת, אבל בתור אחד שהלך תקופה לא קצרה עם קצוץ עד כדי מילימטר, אני יכול להזדהות.

הילדים מנסים לגדל לאבא שערות מכל מיני צורות וצבעים בכל מיני צורות שונות ומשונות. וכשה לא מצליח – הם מנסים משהו חדש – שיער בהתאם לסוגי אוכל – פסטה מסולסלת עושה לו תלתלים בלונדיניים – ואני לא אמשיך לספר לכם מה עוד הוא אוכל, כדי לא לקלקל לכם את ההנאה.

בסופו של דבר… מתברר שהמראה הטבעי הוא המראה הכי הכי יפה, אבל אז צצה בעיה חדשה…

איזו בעיה ? תקראו ותגלו 🙂