מודה על האמת – מעולם לא קראתי ספר של אשכול נבו. הוא תמיד נראה לי ספר של "מבוגרים" כזה (כאילו?), מרוחק ממני שנות אור. אני בכלל קורא ספרי מתח, ורומנים רחוקים ממני שנות אור.
אבל הספר הזה סחף אותי מההתחלה.
אסופה של שלושה סיפורים שמדברים על אהבה, יצרים ועוד רגשות אפלים שמתעוררים. מאד היה לי קל להזדהות עם הגיבורים, הכותבים בגוף ראשון את הסיפורים האישיים שלהם.
בסיפור הראשון מדובר על בחור שיוצא לטיול שאחרי הגירושין בדרום אמריקה, שם הוא פוגש זוג שיצאו לירח הדבש שלהם והבחורה מעירה בו יצרים שהוא כבר שכח שקיימים בו.
הסיפור השני מדבר על רופא מזדקן (68), שאיבד את אישתו והוא פוגש סטאז'רית צעירה שמעוררת בו רגשות… איך נקרא לזה – אחרים. עם תלונה על הטרדה מינית, בעידן ה- מי טו – זו תלונה משמעותית שעלולה לגרום לפיטוריו ולשלול ממנו את הזכויות הסוציטליות שמגיעות לו בעקבות פיטורים. תפנית מפתיעה… ובכן, אני לא אגלה לכם מה קורה – אבל עד הסוף אנחנו במתח – מה יעלה בגורלו של דר' קארו (שהוא פסימיסט מעצם טבעו).
הסיפור השלישי, שנקרא – איך לא – גבר נכנס בפרדס, מספר על זוג שיוצאים לטיול (הם בשנות ה- 40 של חייהם), עופא נותן את מפתחות הרכב והטלפון שלו לאישתו, נכנס לפרדס ומאז נעלמו עקבותיו. אחרי שהמשטרה מרימה ידיים, מחליטה אישתו, יחד עם בתם הבכורה, להמשיך ולחפש אחריו והן נוסעות בכל הארץ בעקבות רמזים שהוא השאיר.
הסיפורים משיקים אחד לשני, נוגעים לא נוגעים, כשהדמויות מהסיפורים הקודמים מופיעות בסיפור הבא, גם אם לפעמים רק במשפט או במילה. לא תמיד יש להן משמעות עמוקה (בסיפור השלישי קצת יותר), אבל הן מופיעות – דבר שמחזק את הקשר בין הסיפורים.
קראתי, נהניתי, כתיבה זורמת וקולחת. הפריע לי – אבל זה אני – שלפעמים שני אנשים מדברים, ואין "מרכאות" ולא יודעים תמיד מי אומר מה ומתי, וצריך לקרוא את אותם שלושה משפטים פעמיים ושלוש כדי להבין את הנאמר.
מוטיב המוזיקה חוזר בכל אחד משלושת הסיפורים הקצרים והוא קולע בול למצב הדמויות.
שורה תחתונה – היה שווה לצאת רגע מאזור הנוחות שלי של ספרי המתח ולהיכנס לספר אחר – שמעורר תחושות אחרות, מסופר ישראלי שהיה ממש כיף לקרוא אותו.
מהעמוד האחורי של הספר:
ירח דבש שהיה אמור להיות רומנטי, הופך לסיוט מרגע לרגע.
מתמחה חדשה וצעירה מגיעה למחלקה פנימית ומעוררת ברופא בכיר צורך עז ובלתי מוסבר לגונן עליה.
זוג נשוי יוצא להליכה הקבועה של שבת בבקור בפרדסים שבפאתי העיר.
הגבר נכנס רגע אל בין העצים – ולא חוזר.
בספרו היצרי והאפל ביותר עד כה, שוזר אשכול נבו שלושה סיפורי אהבה מסעירים וצולל את המסתורין שקיים בליבה של כל אינטימיות: בין גבר לאישה, בין הורה לילד ובין אדם למה שאבד לו.
252 עמודים
הוצאה – כנרת, זמורה
Eyal's Blog 