מורשת סטונהנג' / סם כרייסטר – ביקורת ספר


עיגול האבנים הענק באנגליה, הידוע בכינויו "סטונהנג'", משך אליו סיפורים ואמונות מזה אלפי שנים.

סטונהנג'

ידועים סיפורים על מרלין – הקוסם של המלך ארתור שהזיז את האבנים הענקיות האלה ועוד ועוד.

*

סם כרייסטר לוקח את הקורא צעד אחד קדימה וברומן מותח מכניס אותנו לתוך כת סודית הקיימת כבר אלפי שנים ומקבלת את כוחה מן המונוליטים האדירים האלה, הידועים גם בכח הריפוי שלהם.

עטיפת הספר

ארכיאולוג בשם גדעון מקבל הודעה על כך שאביו, צייד אוצרות ידוע, התאבד בירייה ומותיר לו את כל נכסיו. כיצד אביו של גדעון, עימו לא היה בקשר כבר שנים, קשור לאותה כת מסתורית ? האם היומנים הכתובים בשפת סתרים יפתרו את התעלומה ?

מה הקשר לרצח וחטיפה המתבצעים באיזור ? האם גם סגן נשיא ארצות הברית מעורב ? מי עוד שייך לכת הבין-לאומית הזאת?

אולמות תפילה ומרתפים סודיים מתגלים אט אט מתחת לאדמה השייכת למשרד הביטחון הבריטי, טקסי פולחן עתיקים וכוחות על טבעיים…

הסיפור זורם והעלילה הולכת ומסתעפת וכאשר חושבים שהותר קשר אחד, מגלים עוד שניים. סם כרייסטר בונה את הסיפור נדבך על גבי נדבך בקצב מצויין, המשאיר את הקורא דבוק לספר ולעלילה.

*

זהו ספרו הראשון של הסופר, ולצערי, על העטיפה כתוב "מושלם למעריצי דן בראון"…

ובכן, חסרה לסופר הבשלות על מנת להשתוות לצופן דה-וינצ'י או למלאכים ושדים של דן בראון – שגם עסק בכתות סודיות ופיצוחן, ברם אולם – אני מצפה כבר לקרוא את ספרו הבא.

הלורקס


הלורקס – מאת דוקטור סוס.

סדרת ספרי 'דוקטור סוס' מלווה אותי עוד מהילדות עם אוסף הספרים של 'חתול תעלול'.

רק כשגדלתי הבנתי מה יש מאחורי הסיפורים ה- 'ילדותיים' האלה.

את 'הלורקס' (The LORAX) אני לא זוכר מהיכן קיבלנו, אבל אני בהחלט מנסה להעביר את המסר מאחורי המלים לשקד ונדב עם התרגום המצוין של לאה נאור.

הספר מספר על נווד בעל השם המוזר 'אז' שהגיע למקום מדהים עם דשא ירוק ועצים וחיות ואגם עם דגים ובשמיים עפות להן ציפורים מוזרות ושרות.

ממש גן עדן עלי אדמות.

'אז' מאד מתרגש – אלה העצים שבדיוק הוא חיפש… באבחת גרזן הוא כורת רק עץ אחד ומכין ממנו… משהו שכל אחד צריך…

ואז מופיע מולו יצור קטן שמכנה את עצמו בשם המוזר 'הלורקס'.

הלורקס מדבר בשמם של כל אלה שלא יכולים להביע התנגדות – העצים, החיות, הציפורים והדגים.

הוא מייצג את הטבע הדומם.

אבל לפולש זה לא מפריע – הוא יעשה מה שהוא רוצה !

הוא יבנה מפעל ויגדיל אותו עוד ועוד ועוד ואף אחד, במיוחד לא יצור קטן ועצבני, יגיד לו מה לעשות ! הוא הרי מכין משהו שכל אחד צריך… ובמיוחד – הוא. הוא מרוויח הרבה כסף ומעסיק המון עובדים.
יש לו צי כלי רכב שמשנע את התוצרת לכל העולם.

לאט לאט נעלמים העצים ואיתם החיות, האוויר מזדהם והציפורים נודדות והאגם הופך לביצה עכורה והדגים ששטו להם בהנאה נאלצים לצאת ולחפש להם מקום חדש ונקי יותר.

הלורקס מזהיר את 'אז' פעם אחרי פעם אבל 'אז' ממשיך בשלו ומגדיל את המפעל תוך התעלמות מוחלטת מהפגיעה בטבע.

עד שבסוף… גם הלורקס עוזב, ומשאיר אחריו אדמה פצועה ואוויר שחור.

"הלורקס שתק, הביט בי בעיניו

במבט נעצב, כל כך נעצב,

והניף את עצמו באחורי מכנסיו.

לעולם לא אשכח את העצבות על פניו

כשהניף את עצמו מכאן

דרך חור קטן בתוך העשן."

ברגע זה מבין 'אז' שכבר מאוחר מדי מכדי לתקן. ואולי לא …

 —

את כל הסיפור הזה שומע ילד אחד מפיו של 'אז', ואולי, רק אולי יש עוד סיכוי…

 —

את זה תצטרכו לברר לבד בשפה העשירה של דוקטור סוס ובחרוזים המצוינים של התרגום לעברית.

לאט לאט, עמוד אחרי עמוד, אני מסביר לילדים את המשמעויות הנסתרות שמאחורי המלים.

ספר מצוין עם מוסר השכל לכולנו.

אז מה זה בעצם חב"ד ?


חסידות חב"ד ליובאוויטש היא אחת החסידויות הגדולות בעולם. בסימן הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" הקימה החסידות נציגויות, המכונות בתי חב"ד, באלפי מקומות יישוב בעולם שבהם יש נוכחות יהודית. נציגויות אלו מנוהלות על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש. הסלוגן של בתי חב"ד הוא: "הכתובת לכל עניין יהודי". השם חַבָּ"ד הוא ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת" ומבטא את דרכה הרעיונית של החסידות. על פי הקבלה הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. לפי שיטת חסידות חב"ד, השכל צריך להיות הציר המרכזי בהנעת האדם ולכן יש ללמוד ולהבין לעומקה את המהות הפנימית של כל דבר.

החסידות מכונה גם בשם לְיוּבַּאַוְויִטְש על שם העיירה הרוסית לובביץ', בה חיו ופעלו מרבית אדמו"רי חב"ד במשך כמאה ושתיים שנים, ובה היה מרכז החסידות בשנים אלו. בכך היא דומה למרבית החסידויות האחרות, הנקראות על שם העיר שבה חיו האדמו"רים. כינוי זה גם מבדיל בינה לבין חסידיות אחרות משושלת חב"ד שהתקיימו בעבר: חסידויות קאפוסט, ניעז'ין, ליאדי, רציצה ובוברויסק.

בשישה העשורים האחרונים, בהכוונת הרבי מליובאוויטש, הפנתה חסידות חב"ד את פניה החוצה באופן בולט. היא דוגלת בהתערות בתוך כלל החברה היהודית, מתוך ניסיון להשפיע על הציבור היהודי הרחב להתקרב למסורת היהודית. רבים מחסידי חב"ד מתגוררים בתוך הציבור הכללי ולא בשכונות משלהם, בתקווה שמעורבות זו, בדרך אהבת ישראל (אחד הערכים המובילים במשנת חב"ד), תתרום לקירוב שכנים לערכי היהדות. התנועה מקיימת פעילויות רבות להפצת ערכי היהדות והחסידות בקרב הציבור הרחב, ואנשיה משקיעים מאמצים לשכנע את הציבור לקיים מצוות, כגון הנחת תפילין לגברים מעל גיל בר מצווה והדלקת נרות שבת לנשים ובנות.

ההערכות בדבר מספר חסידי חב"ד נעות בין חמישים אלף למאתיים אלף. הריכוזים הגדולים ביותר שלה ממוקמים בניו יורק ובישראל. בראשית המאה ה-21 היו כ-4,000 בתי חב"ד בכ-950 ערים השוכנות ב-75 מדינות בעולם.

היחס אל הרבי לאחר פטירתו

בכל חסידות וגם בחסידות חב"ד מקובל שהרבי הוא האישיות הדומיננטית והרוח החיה, שעל פיו יישק כל דבר. לאחר פטירת הרבי, חסידי חב"ד לא מינו אדמו"ר חדש, משום שלרבי לא היו ילדים או ממשיך טבעי אחר ומתוך אמונה שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות. הם נשענים על כך שגם הרבי הצהיר פעמים רבות שחמיו הוא "נשיא הדור" גם לאחר פטירתו, וש"אנחנו" איננו אלא שליחיו ומבצעי הוראותיו. לאור זאת אומרים חסידי חב"ד בימינו שמנהיגותו של הרבי נמשכת, "מורשתו" משמשת נר לרגליהם, הם לומדים את תורתו ופועלים ומחנכים לפיה. הם שומרים על הוראותיו הרבות (כגון, לימוד יד החזקה של הרמב"ם, לפי חלוקה שנתית). הם רואים בלימוד תורתו ובמילוי הוראותיו דרך של "התקשרות" אליו. הם מאמינים כי המצב הנוכחי הוא זמני בלבד, וכי בקרוב תתממש בשורתו על הגאולה וביאת המשיח.

על פי התאולוגיה החב"דית לכל דור ודור בדברי ימי עם ישראל, החל ממשה ועד ימינו, ישנו מנהיג המשמש כ"נשיא הדור". חסידי חב"ד מאמינים כי מאז ייסוד החסידות שימש כל אחד מאדמו"ריה כנשיא הדור, וממילא התקיים בינו לבין אלוהים קשר בלתי אמצעי ונעלה אף מצדיקים אחרים בדורו. החסידים הם מאמינים שהרבי ממשיך לשמש כנשיא הדור. לפי תורת חב"ד, לכל דור ישנו תפקיד מיוחד שאותו עליו להשלים. המשימה של הדור השביעי על פי הוראות הרבי היא הבאת המשיח, וכל עוד לא הושלמה משימה זו ממשיך הרבי לשמש נשיא הדור ומנהיגו.

פולמוס המשיחיות

לאחר פטירתו של הרבי נוצר בחסידות חב"ד ויכוח שהוביל להיווצרות שתי קבוצות: הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי") מאמין כי תפקידה של חסידות חב"ד להמשיך את מורשתו של הרבי, תוך הכרה בעובדת פטירתו. אנשי הקבוצה אומרים קדיש ביום פטירתו ועולים לקברו, כפי שנוהגים בכל רבי שנפטר. הם מצפים לשובו בתחיית המתים. חלק מאנשי קבוצה זו מאמינים כי הרבי עשוי להיות המשיח, למרות פטירתו, אך טוענים כי מאחר שהרבי התנגד לזיהויו ולפרסומו כמשיח – אין לעסוק בזה. הזרם המשיחיסטי סבור כי חלק מרכזי בתפקידם של חסידי חב"ד הוא להכריז ולפרסם שהרבי הוא המשיח. אנשי הקבוצה נוהגים להכריז "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ולהדפיס זאת בדף השער של ספרים וחוברות שהם מוציאים לאור. רבים מהם חובשים כיפה שעליה הכרזה זו וחלקם גם עונד על דש חליפתו דגלון צהוב עם המילה משיח. ה'משיחיסטים' ממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול "שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים) ואומרים שהוא עדיין חי. חלק מאנשי הזרם המשיחי אינם עולים לקברו של הרבי ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין.

באחת משיחותיו הזכיר הרבי שנשמת הרבי שבכל דור צריכה להיות מלובשת בגוף גשמי. הזרם המתון מבין התבטאויות כאלו כתפילה וכמשאלה של הרבי. הזרם המשיחיסטי סבור שלמרות פטירתו, הרבי חי בגוף גשמי ממש, ושדברי הרבי גוברים על המציאות הנראית לעיניים. את פטירת הרבי מכנים המשחיסטים 'היעלמות'. הרבי לא הכריז מעולם במפורש שהוא המלך המשיח. עם זאת, בכמה שיחותיו ניתן למצוא אמירות, המפורשות על ידי הזרם המשיחי כרמזים למשיחיותו. מאידך, בכמה מקרים דיבר הרבי ברבים או כתב מכתבים שבהם התנגד נחרצות לפרסומים המזהים אותו כמשיח, ועל כך מסתמכים אנשי הזרם המתון.

יחסה לציונות ולמדינת ישראל

לחסידות חב"ד שורשים עמוקים בארץ-ישראל. מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, היה הממונה על גיוס כספים להחזקת היישוב היהודי בארץ-ישראל ברוסיה הלבנה, והקים בארץ-ישראל קופת תמיכה במשפחות נזקקות שנקראה מאוחר יותר "כולל חב"ד". בנו, רבי דוב בער שניאורי, הקים שורה של מוסדות בחברון. מנהיג חב"ד בדור השלישי, הצמח צדק, הקים את בתי-הכנסת הקרויים על שמו בעיר העתיקה בירושלים ובצפת.

בדור הרביעי של חסידות חב"ד החלה הסתייגות מהשאיפה ליישוב הארץ מתוך מגמות חילוניות. ראשי תנועת ביל"ו פנו אל האדמו"ר שמואל שניאורסון וביקשו את תמיכתו במפעלם. הוא השיב להם כי השם ביל"ו הוא ראשי תיבות של חלקו הראשון של הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה' ", אך הם ניתקו את סופו של הפסוק מתחילתו ואין כוונתם לעלות לארץ-ישראל מתוך אמונה. הוא הצהיר: "אם הייתם שומרים על סופו של הפסוק ("באור ה' "), הייתי נוסע איתכם ולוקח איתי 100 אלף חסידים".

המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף לציונות. הוא טען כי הציונות שואפת ליצור עם יהודי חדש, שאינו מחובר לתורה ולמצוותיה, ולפתות באמצעות הכמיהה לציון את המוני העם לנטוש את האמונה ואת שמירת המצוות. בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשנים הראשונות של מנהיגותו.

מאוחר יותר, בשנים שקדמו להקמת המדינה חל מפנה בגישת חב"ד. אף שהרבי יוסף יצחק שניאורסון המשיך לדחות בתקיפות את האידאולוגיה הציונית, עם פרוץ העימות הצבאי הגלוי הוא החל לתמוך במחתרות, בעיקר באצ"ל ובלח"י, ועודד את חסידיו להשתתף בהן. לאחר הקמת המדינה הורה לקבוצה מחסידיו, שיצאה מרוסיה, לעלות לארץ ולהקים את כפר חב"ד.

האדמו"ר השביעי, רבי מנחם מענדל שניאורסון, גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה. הוא עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה, קיים קשרים הדוקים עם חלק ממנהיגי המדינה, קצינים בצה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל, הפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל, בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה, ודגל בתפיסה מדינית-ביטחונית תקיפה. הרבי מליובאוויטש לא הסיר את ההתנגדות לציונות האידאולוגית ולמסתעף ממנה, אך מיעט לעסוק בכך. הוא אף ראה את המדינה כחסד אלוהי, שנועד לתת לעם ישראל הזדמנות להוכיח שהוא ראוי לגאולה.

 

עמדות פוליטיות במדינת ישראל

בבסיסה חב"ד היא תנועה א-פוליטית, הנמנעת באופן מוחלט מהזדהות או זיקה מפלגתית כלשהי. הרבי הקפיד על כך גם כשהדבר פגע באפשרויותיה של חב"ד לקבל תקציבים. לדבריו, חב"ד צריכה לפנות לכל חלקי העם היהודי, ואילו מפלגה היא מלשון פלג ופילוג. עם זאת, הרבי לא נמנע מהבעת עמדות בסוגיות השנויות במחלוקת פוליטית, והסביר כי עמדותיו אלה אינן פוליטיקה אלא דאגה לקיומו הרוחני והפיזי של העם בישראל.

בסוגיית ההתיישבות ביש"ע הציג הרבי קו ניצי המתנגד בחריפות לכל מסירת שטחים לערבים. הסיבה לכך הייתה פיקוח נפש ולא אידאולוגיה לאומית. הרבי סבר כי מדיניות הוויתורים והנסיגות תחליש את ישראל, תסכן את ביטחונה, תגביר את הלחצים עליה ותרחיק את השלום.

הרבי נאבק גם על תיקון חוק מיהו יהודי, בקריאה לציין בחוק במפורש כי יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה. הוא טען כי החוק הקיים מעניק הכרה גם לגויים שהם ילדים ונכדים של יהודי, ומכיר גם בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, וכך נרשמים גויים כיהודים ואחדות העם נפגעת.

חב"ד נמנעת מהמלצה לבחור במפלגה מסוימת בבחירות לכנסת. הרבי הנחה את חסידיו להצביע "לרשימה היותר חרדית", ובשנים אחרות הורה "להצביע עבור החרדים לדבר ה'". החסידים אמורים להחליט בעצמם איזו מפלגה עונה על ההגדרה הזאת.

יוצאות מן הכלל היו שתי מערכות בחירות: האחת, מערכת הבחירות של 1988, אז הורה הרבי לחסידיו להצביע לאגודת ישראל לאחר שחל פילוג באגודת ישראל והליטאים פרשו ממנה והקימו את דגל התורה, בהוראת הרב שך, כחלק ממאבקו בחב"ד. השנייה, הבחירות בשנת 1996, שבהן נבחר בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל. בבחירות אלו רוב אנשי חב"ד פעלו לבחירתו של נתניהו, בשל עמדתה של חב"ד שראתה בהסכמי אוסלו סכנת פיקוח נפש. מטה שהקימו חסידי חב"ד טבע את הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים", וסייע לבחירת נתניהו לראשות הממשלה. מעורבות התנועה, שהייתה אמורה להיות א-פוליטית, עוררה את קצפם של תומכי העבודה והשמאל, בפרט לנוכח תרומתו של המיליונר האוסטרלי יוסף יצחק גוטניק, חסיד חב"ד, שמימן את הקמפיין.

בשנת 1990 כאשר ניסה שמעון פרס להרכיב ממשלה לאחר נפילת ממשלת שמיר, במסגרת "התרגיל המסריח", סיכל זאת הרבי מליובאוויטש. פרס הצליח לכאורה להשיג רוב של 61 ח"כים, ובהם חברי אגודת ישראל. ואולם ביום המיועד לאישור הממשלה החדשה התברר כי שניים מחברי הכנסת של האגודה, אליעזר מזרחי (חסיד חב"ד) ואברהם ורדיגר, לא באו לתמוך בממשלה החדשה. השניים הושפעו בעניין זה מעמדות הרבי בעניין שלמות הארץ.

עם זאת, בבחירות לרשויות המקומיות, בערים שבהן מתגוררות קהילות גדולות של חסידי חב"ד, יש מעורבות גדולה יותר מצד חב"ד. בשנת 2003 התמודדה חב"ד בקריית מלאכי ברשימה משותפת עם הליכוד (וזכתה ל-3 מנדטים). בצפת התמודדה התנועה בראשות משה אוחיון וזכתה למנדט אחד. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 רצה חב"ד בקרית מלאכי עם רשימתו של ראש העיר מוטי מלכא 'נס' וזכתה בשני מנדטים מתוך ארבעה לרשימה כולה. בצפת הגדילה את כוחה ל-2 מנדטים. צפת היא העיר היחידה שבה אנשי החסידות מתמודדים בשם 'חב"ד'.

***

חשיפה: "ועד המנהלים" של חב"ד בצפת, בחר בר' יורם מעודה. מ'כולל חב"ד' בעיר לכהן כמספר 2 ברשימת חב"ד למועצת העיר, שבראשה עומד ר' משה אוחיון.

בבחירות האחרונות זכתה סיעת חב"ד במספר קולות השווה לשני מנדטים, אך הסכם עודפים של סיעה אחרת מנע ממנה להכניס שני נציגים בפועל. לאחר מחצית התקופה, בוצעה רוטציה בתוך הסיעה, ור' משה אוחיון נכנס לתפקיד, אותו הוא ממלא בנאמנה מזה למעלה משנתיים.

ב"ועד המנהלים" חברים שישה מאנ"ש בעיר, המייצגים את השלוחים ומנהלי המוסדות. את הועד הקים השליח הראשי הרב אריה לייב קפלן ע"ה, בהוראתו של הרבי. (מתוך אתר 'חב"ד און-ליין')

"חובה להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגה החרדית ביותר"

בית דין רבני חב"ד בארה"ק מפרסם גילוי דעת בקשר לבחירות שבפתח ומזכיר את דעתו הק' של הרבי בדבר החובה להשתתף בבחירות ולהצביע, וכן בדבר ההצבעה "לרשימה היותר חרדית". בתוך כך, מציין בית הדין כי תנועת חב"ד אינה מפלגתית ועלינו להתרחק מכל השתייכות למפלגה כלשהי. "אלו המתבטאים בזמן האחרון בנוגע לבחירות אינם מיצגים את עמדתה הרשמית של חב"ד, והדברים הם על דעתם בלבד", נכתב   על פי בקשת בית הדין לא יפורסמו תגובות לכתבה זו

(מתוך אתר 'חב"ד און-ליין')

***

הרבי עשה הפרדה ברורה בין מעורבות פוליטית ישירה או עקיפה ובין השתתפות בבחירות וחיזוק הכוחות החיוביים * "לפעמים על-ידי קולות בוחרים מתי-מספר, אפשר להשפיע שלא תתקבל איזה גזירה .. ומי הוא זה .. היכול לומר אני את נפשי הצלתי"! * כמעט לקראת כל מערכת בחירות יצאה הוראה מפורשת מאת הרבי, המורה לאיזה כיוון להצביע.

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

(מתוך שבועון "התקשרות" גליון צ"ה (95), מדור "ניצוצי רבי")

מה קורה לנו ?


כחברה, כמדינה, כאנשים – מה קורה לנו ?

לאחרונה שמעתי נאום של יאיר לפיד בקמפוס החרדי של מכללת קריית אונו – "אתם ניצחתם" הוא אמר להם. "אתם ניצחתם, אבל עכשיו זה אומר שאתם צריכים לקחת אחריות על המדינה ועל שאר הקבוצות שנמצאות בה"…

ואני חושב לעצמי – אין לי שום דבר נגד הדת (כל דת שהיא) או נגד הדתיים. הבעיה שלי (ואני חושב שגם של שאר העולם) היא הפונדמנטליסטים שמנצלים ניצול ציני של הדת ומנסים לשנות את שאר התושבים סביבם (ולא משנה באיזה חלק של העולם אנחנו נמצאים) כדי שיאמינו בדת שלהם (במקרה הטוב) או פשוט לחסל את כל מי שלא מאמין (במקרה הפחות טוב). ואני מדבר על המוסלמים הקיצונים בכל רחבי העולם, ואני מדבר על הנוצרים – החל ממסעות הצלב ועד ל- KKK  של היום. ואני מדבר גם על קבוצה של חרדים פנאטים שמשתמשים בדמוקרטיה ולאט לאט משתלטים על מדינת ישראל, שמורכבת מקבוצות של אנשים שמאמינים בדבר זה או אחר, בעצמה זו או אחרת, ופשוט מנסים לכפות את דעתם ואת חוקיהם על קבוצות אחרות, שמנסות לחיות את חייהן.

אני תושב כפר יונה.

הגעתי עם משפחתי (אישה ושני ילדים) לכפר, במטרה לחיות חיים חילוניים, קניתי בית בשכונה חילונית והרגשתי שהצביון הכללי של הכפר הוא חילוני.

והנה, זמנים משונים הגיעו עלינו – פתאום מתברר לי שהמועצה – "נבחרי הציבור" מקצים שטחים ציבוריים (שבמקור היו שטחים להרחבת בית ספר תיכון) לטובת הקמת קריה חרדית, הכוללת מגורים, ישיבה, בית כנסת… אין לי בעיה עם בתי כנסת בישוב אבל כשבכל רחוב (גם באמצע שכונות חילוניות) מוקם קרוואן ועליו שלט מאיר עיניים "בית כנסת", והקרוואן נמצא על קרקע ציבורית שבמקור מיועדת אולי לגן ילדים, לתחנת מד"א, נקודת משטרה, מגרש משחקים או כל דבר אחר שהוא לטובת רוב הציבור… משהו מסריח לי פה.

בכפר יונה מתגוררות כ- 18 – 20 משפחות חרדיות. הן חיות בהרמוניה עם שאר תושבי הכפר ובאמת עם מינימום חיכוכים.

בסוף הרחוב שבו אני גר הוקם לפני כ- 8 שנים בית ספר חרדי. בבית הספר לומדים כ- 250 תלמידים, פחות מחצי מהם תושבי הכפר. השאר מגיעים באוטובוסים מחוץ לכפר.

בית הספר שייך לעמותה פרטית ובנוי (כמו שאמרתי קודם) על קרקע ציבורית. הוא מחובר לתשתית של מים וחשמל, וכמובן שהעמותה אינה משלמת ארנונה, מים או חשמל… נשאלת שאלה מהותית : למה רוב התושבים הכפר, שהינם שומרי חוק ומשלמים את מיסיהם בזמן, צריכים לממן עמותה פרטית שהשתלטה על קרקע ציבורית ?

אני חבר בקבוצה המתנגדת לכל נושא "ההתחרדות" של הכפר – ובתמורה אני נושא בתואר המפוקפק של "שמאלני גזען", לפי דבריו של ראש המועצה בטלויזיה. האמת – לא הבנתי מה הקשר… זה משנה אם אני שמאל או ימין ? ושאלה יותר חשובה – האם החרדים הם גזע ?

השתלטות כזאת קורית בהרבה מקומות בארץ – בבית שמש, ביבנאל ובעוד ערים.

זה מתחיל בקטן – בית כנסת אחד… ועוד אחד… ואיזה כולל קטן "רק כדי ללמד תורה" ואז מוקם בית ספר "לרווחת התושבים החרדים שלא יכולים ללמוד במקום אחר" ולאט לאט רחובות מתחילים להיסגר בשבת "כדי לא לפגוע ברגשותיהם של התושבים שגרים שם"… אבל אני, את ואתה גרים שם !!! ואנחנו כן רוצים לנסוע בשבת לים או לטיול בגליל.

חייבים לעצור את זה !

אני עושה כמיטב יכולתי, יחד עם אנשים טובים – שלא שונאים את הדת, כפי שמנסים לצייר אותם, אלא פשוט רוצים להמשיך ולחיות את אורח החיים שלהם בשקט.

מה יהיה ?


עד לאן נגיע ?

מה יהיה עם מדינתנו הקטנטונת ?

מיום ליום אני חושב לעצמי ששווה להיות פה בארץ במיעוט.

הרוב הדומם, אלה שמשרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, מנסים לחיות "נכון" – אלה האנשים שבעצם המיעוט חי על גבם, מוצץ את לשדם, מרוקן את כיסם ועוד כמה פניני לשון שמקומן לא בפוסט זה.

רק היום התבשרתי שסגן שר החינוך, בכבודו ובעצמו, הוא ולא אחר, האיש שאמון על החינוך במדינת ישראל, ולא משנה לאיזו מפלגה הוא שייך, מגיע לאוהל המחאה שהוקם מול בית הכלא על מנת להזדהות עם העצורים בנושא האפליה בישוב עמנואל שמוחים נגד בג"צ… המממ… מה עולה מזה ? האם סגן שר החינוך מעביר מסר אנטי חינוכי שזה בסדר להתנגד להחלטה שבית הדין הגבוה לצדק, הערכאה הגבוהה ביותר, מפלט השפיות האחרון שנשאר לנו במדינה הזאת – ההחלטות של בית המשפט ראוי להתנגד להן ?!

הלוא זה כאילו שיתפסו את שר התחבורה נוהג בשכרות ללא רשיון נהיגה ועובר באור אדום, או את שר הבטחון מרגל לטובת אירן … אתם מבינים את הכוונה.

איך יכול סגן שר, שאמון על חינוך ילדינו (או שמא אמון על חינוך ילדי המצביעים שלו בלבד…) לקום ולהזדהות עם קבוצת מיעוט שבאופן מודע וגלוי מפירה את צו בית המשפט ומטיפה לגזענות ?

מה הוא עושה ? יושב ומחמם את הכיסא כל היום ? האם רק אני רואה שהוא פשוט מועל בתפקידו ?!

באה קבוצת אנשים, שמקבלת כספים מהמדינה ומחליטה, בצורה מופגנת והחלטית, להפר הוראת בית משפט, ליצור לעצמה רשת חינוך גזענית… רגע, זה לא נשמע מוכר ? הרי ש"ס כבר עשתה את זה פני שנים …

ש"ס הקימה רשת חינוך תורנית משלה שמקדמת את הציבור הספרדי ותורמת לגזענות ולאפליה. אז למה אני מופתע כשזה מגיע מצד אשכנזים ?

החלטתי. אני הולך להקים לי רשת חינוך חילונית שתלמידים עם כיפה סרוגה ממוצא יוגוסלבי בלבד יוכלו ללמוד בה! נראה לכם שאני אצליח ? לא ! כמובן שלא ! הרי אין לי רב שכל מה שהוא אומר זה "קדוש"… וכל מה שהרב אומר הרי צריך לעשות ולא משנה עד כמה זה אבסורד !

הפסיקה האחרונה של הרב עובדיה יוסף (מהיום בבוקר) היתה – 'כל מי שהולך ליישב סכסוך בבית משפט חילוני – אין לו מקום בעולם הבא'… לא נשמע כמו הסתה ? הרי כל אדם אחר שהיה אומר דבר כזה היו עוצרים אותו. אם חבר כנסת ערבי היה אומר 'אני לא מאמין בבתי המשפט שלכם – אני מאמין רק בווקף' כבר מזמן היו מעלים אותו לוועדת האתיקה ושוללים ממנו זכויות… אז למה לרב עובדיה יוסף (כבודו במקומו מונח – ושישאר שם) מותר ולמישהו אחר אסור ? רק בגלל שהוא "מקובל" ?! בגלל שיש לש"ס ייצוג בממשלה ?

אני אומר לכם, שווה להיות במיעוט במדינה שלנו. מי שבמיעוט שולט פה. יש לו כח לשלוט על הרוב… זה נראה לי  מגוחך. אני חושב שפשוט צריך לשנות את שיטת הבחירות. אני לא יודע מה או איך – אולי להעלות את אחוז החסימה או אני לא יודע אבל משהו חייבים לעשות. חוץ מזה שקבוצות קיצוניות לא יעלו – הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה מפני קבוצות קיצוניות (הדוגמא הטובה ביותר היא גרמניה של שנות השלושים של המאה הקודמת).

אז אני זורק את הכפפה ומרים להנחתה וקורא לכל מי שחושב ורוצה – בואו נתחיל מהקמת קבוצה בפייסבוק – "הרוב הדומם" הגיע הזמן שהרוב ישמיע את קולו ושקבוצות המיעוט יישארו במיעוט ויפסיקו להשפיע על דרך חייו של הרוב.

אני קורא מפה – עד מתי ? עד מתי נסחב על גבינו את הטפילים ועלוקות ? עד מתי נתקפל בפני החלטות חד צדדיות שפוגעות בדמוקרטיה (להזכירכם : דמוקרטיה ביוונית – שלטון הרוב).

אני לרגע לא קורא לנהוג באלימות (שלא ישתמע שאני פנאט או קיצוני).  אני מפשוט רוצה לחיות את החיים שלי כפי שאני רוצה לחיות אותם וכפי שהרוב במדינה רוצים לחיות אותם.