משהו בלי כותרת… אולי התחלה חדשה


באמת שיותר מדי זמן לא כתבתי על משהו רציני. פוסטים של צרכנות זה נחמד… אבל לא מספק את יצר הכתיבה האמיתי שלי… זה שבא מבפנים, מהליבה של ה- 'בפנוכו'…

על מה לכתוב ? יש המון דברים שאפשר לכתוב עליהם – קודם כל אנחנו כבר שלושה שבועות במלחמה בעזה עם לא מעט הרוגים ועוד יותר מזה פצועים, יש את יום ההולדת התשיעי של שקד שמגיע ומתקרב במהירות (שיואו – היא גדלה מהר הילדונת) וצריך לקנות מתנות ולעשות מסיבה (אירוע – היום כבר לא עושים מסיבות, עושים אירועים – ורצוי גם שיהיו מושקעים בכמה אלפי שקלים טובים), יש את נדבי שהחליט להתחיל את גיל ההתבגרות שלו בגיל 5 וחצי ואפשר לספר גם על זה, יש את קובי, שאני כותב את סיפוריו באתר 2Bdaddy – שהתחיל מזיכרון קטן והמשיך דרך תחת הכותרת 'מיומנו של קובי'… בקיצור – לא ממש חסר על מה לכתוב.

אבל מה… כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות… ולא ממש בא לי, לא מרגיש לי לכתוב על משהו…
כאילו הראש הלך למקום אחר ושני המקומות האלה, שמהם יוצאות המלים (הלב והראש) תפסו לעצמם איזה חופש גדול כזה והחליטו לעשות לי 'דווקא' (עם אצבע משולשת מול הפנים) ולא רוצים לתת לי לכתוב.
גם האצבעות, שריחפו על המקלדת והקלידו, כמעט לבד, מרגישות לי כבדות כאלה וכל מילה שאני מוציא מהן דורשת השקעה וכח.

אז על מה אני אכתוב ?

להמשיך לקרוא

הזמנת אוכל מבחוץ – יאמי


כמה פעמים רציתם להכין ארוחת ערב שלא כוללת את המרכיבים הרגילים של ביצה, סלט וגבינה לבנה ?

כמה פעמים התחשק לכם 'משהו אחר' ?

*

לפני מספר שבועות פגשתי בפייסבוק ידידה שלי (יחצנית שעבדתי איתה בעבר), והתחלנו לצ'וטט לנו.

'מין הון להון' (ובתרגום : מכאן לכאן) התברר לי שהיא מייחצנת אתר שאני לא שמעתי עליו, אתר בשם יאמי (www.yummi.co.il). אמרתי – ניכנס, עוד אתר של אוכל – אני מנוי כבר על 20, מה כבר יכול להיות אחר ?

*

יאמי

*

ובכן, מתברר שהאתר הזה הוא כן אתר אחר. זה לא סתם עוד אתר של שפים, טבחים, מתכונים ואוכל. זה אתר להזמנת אוכל, לפי טבח, מיקום ועוד כמה קריטריונים… רגע – בואו נתחיל מההתחלה.

*

נכנסים לאתר, קצת עמוס בעיניים אבל "תיק תק" מבינים מה קורה.

קודם כל נרשמים. אפשר דרך הפייסבוק ואפשר "סתם" דרך המייל.

בחלק העליון מכניסים את הישוב שאליו רוצים שתגיע המנה ובחלק הימני מסמנים את הקריטריונים של האוכל שרוצים (כשר, בשר, דגים, חלבי, ללא גלוטן, ללא סוכר, צמחוני וכו'…). אני, מן הסתם, סימנתי "הכל".

אה.. כן.. ברגע שמכניסים את שם הישוב, מצטמצמת רשימת הטבחים ונשארים רק הטבחים שמבצעים משלוחים לישוב שבחרת.

*

התחלתי לעיין בתפריטים של הטבחים שנותרו לי, והתמקדתי על מספר מנות שמשכו לי את העין.

סימנתי לי "לזניה בשרית" של הטבחית גל, האתר הראה לי תמונה של הלזניה, שאל אותי בכמה אנשים מדובר ואיזה גודל של מנה אני רוצה (Small, Medium, Large). בחרתי S ל- 4 סועדים (לנו זה הספיק מעל ומעבר), כתוספת בחרתי פטריות ממולאות בכמה סוגי גבינה ופסטו ולקינוח מאפין של שוקולד נוטלה ואגוזים.

בכל מנה רשום כמה יחידות לסועד (הפטריות, למשל, מגיעות 2 יחידות לסועד, אז הזמנתי רק שתיים).

מוסיפים לסל כל מנה, ומגיעים לקופה.

לא לשכוח – יש להוסיף – 15 ש"ח למשלוח (לכל המנות מכל טבח).

רשמתי את התאריך (לעוד שלושה ימים, בין השעות 18:00 ל- 19:00), ואכן, בגשם שוטף, עם פקקים, בדיוק בשעה 7 הגיעה גל ומסרה לי שקית עם ההזמנה שלי.

לשקית היה מוצמד דף עם השם שלי, הכתובת, מספר ההזמנה, תיאור המנות והכי חשוב – אופן החימום והזמן שהן יכולות להישאר במקרר (ואם אפשר גם בהקפאה).

*

שקית אוכל

*

זוגתי שתחיה ואני התיישבנו והתחלנו לבדוק את המנות –

התחלנו עם הפטריות – טעים.(פטריות פורטבלו לפי דעתי), הפסטו מעט דומיננטי אבל השילוב של הגבינות – מנצח.

*

פטריה עם גבינה ופסטו

*

עברנו לאחת המנות האהובות עלינו, באופן כללי – הלזניה. אין הרבה אפשרויות להרוס לזניה, אם כי כבר נתקלנו בזה בכמה מקומות שאכלנו בהם. האמת – לא ציפינו למה שהגיע – עלי הלזניה היו עשויים ביד ולא קנויים (מייד אפשר להרגיש), בין השכבה האחרונה של הבשר לעלה הלזניה העליון, היתה שכבה של גבינה עדינה והלזניה עצמה אחת הטובות שאכלנו, אם לא ה… ! וכמו שהבנתם, אנחנו חובבי לזניה.

*

מגש לזניה

*

כמו שאמרתי, הזמנתי 4 מנות קטנות. הלזניה הגיעה במגש והיתה מספיקה בהחלט לארבעה אנשים כחלק מארוחה.

עברנו לקינוח – מאפין נוטלה עשיר… אני לא חסיד גדול של שוקולד. האמת – אני לא ממש אוהב שוקולד. אז למה הזמנתי ? כיוון שזוגתי אוהבת שוקולד (מאד).

*

מאפין נוטלה חם וטעים

*

בשלב זה כבר אכלתי לבד. לירון הסתכלה עלי במבט מקנא, אבל היא היתה מלאה כבר אחרי הפטריה ומנת הלזניה.

חיממתי את המאפין 30 שניות במיקרו, הוצאתי וראיתי את השוקולד מבפנים הופך לנוזלי… התחלתי לאכול עם כפית ו… זה פשוט שבה אותי ! לא צריך כדור גלידה ליד, לא צריך שום דבר ! רק את המאפין הזה שהדביק לי את השפתיים ורומם לי את הנשמה. אוי זה היה פשוט – אין לי מילה אחרת – אלוהי. (וזה אומר אחד שלא מת על שוקולד).

בקיצור – YUMMI !

*

אז זאת היתה ארוחת הערב שלנו לאתמול.

*

נחזור לאתר – ניתן להזמין טבח אליכם הביתה שיכין את האוכל ויגיש לכם (מי אמר שצריך לצאת למסעדה כדי לאכול בחוץ מזון גורמה) וכמו כן, ניתן להזמין גם אוכל לאירועים – הכל דרך האתר, הכל בלחיצת כפתור.
שוב – לא להיבהל מעומס המידע באתר, ברגע שמתרגלים (כמה שניות) – זה הכל 'בקלי קלוטוס' (כמו שבתי אומרת).

ולא לשכוח – יש גם שירות לקוחות – היה טעים, לא היה טעים, הטבח/ית איחר/ה…

03-7160699

*

נעבור למחיר – איך אפשר לכתוב על הזמנת אוכל בלי לכתוב כמה זה עולה…

אז אמרנו – המשלוח עולה 15 שקלים מכל טבח שמזמינים ממנו.

ליד כל מנה רשום המחיר שלה, שמתעדכן לפי מספר האנשים שאתם בוחרים.

כל הארוחה שהזמנתי עלתה לי סך הכל 245 שקלים כולל המשלוח.

והתשלום – דרך PAYPAL או דרך כרטיס אשראי, לבחירתכם.

לדעתי זהו מחיר יותר מסביר לכמות האוכל שקיבלנו, ויותר חשוב – לאיכות האוכל.

 

*

www.yummi.co.il

PETER HUMMEL'S – מעדניית בוטיק


יום ראשון, שבע בערב, ואנחנו – כמה אנשים רעבים – נפגשים ברחבת קניון 'דרורים' – צומת דרור שבשרון, מול מעדנייה ענקית, שרק מלהסתכל עליה ועל המטעמים שמוצגים בתוכה, הפה מתחיל להתמלא בריר והבטן מזכירה שאכלנו "רק" לפני כמה שעות וזה כבר לא מספיק…

צולם ע"י סתיו אדם

את הערב התחלנו בהרצאה קצרה על בירה 'אלכסנדר' הישראלית, מהמובילות בשוק בארץ.

הבירה מיוצרת במבשלת בוטיק בעמק חפר (ומכאן שמה – ע"ש נחל אלכסנדר) ומגיעה בשלושה טעמים :

'בלונד' – בירה קלילה מאד, שלי ולעוד כמה אנשים, הזכירה יין נתזים, מבחינת המרקם שלה (ואני לרגע לא אומר שזה רע). גם הטעם עדין מאד.

הבירה השניה היא 'אמברה' – זוהי בירה בסגנון בלגי, היא מתוקה – מרה וחזקה יותר.

השלישית היא 'גרין' – זוהי בירה חזקה ומרירה מאד וזכתה במדליות רבות בעולם הבירה.

כל הבירות הן טבעיות, כלומר – ללא טעמי לוואי וללא תוספים.

עזבנו את טעימת הבירה ונכנסנו למזגן ולמראות המשכרים באמת – נתחי בשר מכל הסוגים והמינים שוכבים להם אחד ליד השני מעבר לחלונות זכוכית גדולים ושקופים ולצידם חריצי גבינה בכמה גוונים של צהוב (ועוד כמה צבעים).

פיטר הומל עלה מאוסטריה לפני 23 שנים (1989) ועסק במלונאות ובמסעדנות.

כאשר הוא פתח את המעדנייה שלו, הוא החליט להביא לצרכן הישראלי חומרי גלם מעולים במחירים סבירים.

כן ! הוא יקר יותר מקצביות אחרות, אבל… (וזה אבל גדול) אצלו אין 'פוילע שטיקים' ! הוא 'יקה', ואצלו בשר מיושן זה בשר ששכב ליישון במקרר ולא בשר שאטמו אותו בוואקום וזרזו את תהליך היישון שלו ולא הזריקו לו חומרים כאלה או אחרים.

נכון שמחירי העוף, למשל, גבוהים מאשר במקום אחר, אבל כאשר אתם קונים עוף נקי, פיטר שוקל את העוף לאחר הניקוי ולא כמו בקצביות אחרות, ששוקלים את העוף ברוטו (עם העצמות, העור והגידים) ורק אחרי השקילה מתחילים לפרק ואתם מקבלים 50% מהמשקל ששילמתם עליו.

כאשר אנשים קונים 'שפיץ שייטל' במקומות אחרים, כי זה הכי רך, אצל פיטר וסרגיי תקבלו חלקים שנחשבים קשים יותר, במידת רכות גבוהה יותר.

הכל בזכות הטיפול.

פיטר ושותפו סרגיי אוהבים את מה שהם עושים ומאמינים בדרך שלהם, ותיכף נבין גם למה.

לאחר סיור בחנות ובמקרר וטעימה מהמוצרים, שבאמת נחשבים מהשורה הראשונה בעולם – אם זה הבשר ואם אלו הגבינות, הגיע הזמן לצאת החוצה ולהתחיל לבדוק את מערכת העיכול.

נעמדנו ליד שולחן ארוך, טעמנו יין שנמזג לכוסות גבוהות והמתנו להוראות, שלא אחרו להגיע.

כל אחד קיבל נתח בשר רך, והתחיל לקצוץ בצל (דק-דק-דק), פטרוזיליה, יש מי שהוסיף צלפים, אנשובי, מיונז או כל רוטב אחר ממיני הרטבים שהמתינו לנו (טבסקו בארבעה טעמים, חומץ רימונים ועוד…). ערבבנו את הכל יחד וקיבלנו… סטייק טרטר, כאשר כל אחד מהטבחים מכניס למנה את אופיו.

לבסוף שפכנו על הבלילה חלמון של ביצת שליו ואכלנו עם טוסט.

טעמנו אחד מהשני והשווינו את המנות.

צולם ע"י סתיו אדם

אם חשבנו שבזה נגמר הסיפור, טעינו בגדול!

בצד עמד מנגל באורך של כמטר בעל 3 קומות ופיטר וסרגיי החלו להעמיס עליו נתחים כאלה ואחרים.

המנה הראשונה שיצאה מהאש היתה של פילה טלה.

מה אני יכול להגיד ? היינו תמימי דעים שזה הטלה הרך והטעים ביותר שאכלנו. הבשר פשוט נמס בפה ומזכיר כבד אווז (רק בלי החלקלקות).

אחר כך יצאו בזה אחר זה חלקי בקר מובחרים – אנטריקות, פילה וסינטה שטובלה במלח כמהין, מה שהפך את טעמה ממעולה למדהים.

ואיך אפשר בלי קינוח ?!

גלידה ופירות מקורמלים בסוכר ומיץ תפוזים.

בלי להרגיש עברו להן כמעט 4 שעות, ואנחנו נהנינו מכל רגע בהן.

 —

בימי חמישי אחר הצהריים ושישי, ניתן לאכול במקום – כאשר הזמנת אנטריקות, תקבל אנטריקות במידת העשייה הרצויה וללא תוספות כלשהן.

הילדים שלי אולי יעריכו פחות את המקום (הם אוהבים שניצל וצ'יפס), אבל אם אני ארצה לקחת את אישתי לאכול 'משהו טוב', אני אקח אותה לשם, שתטעם את הטעם המופלא של בשר 'אמיתי' מידיו של אומן.

 

טלפון : 09-8800757, פקס : 09-8655414, קניון דרורים – צומת דרור.

מסעדת זינגר'ס


זינגר'ס מסעדה / ביסטרו

יום הולדת לשקד. הילדה הגדולה שלי כבר בת 7, ובחופש הגדול היא עוזרת לאמא בעבודה.

ומה היא רוצה לאכול לארוחת צהריים מלכותית, כיאה לילדה בגילה ? כמובן ! את הדבר שהיא הכי אוהבת – קלמארי מטוגן…

אז נסענו למסעדת זינגר'ס בבורגתא.

המסעדה נמצאת בלב המושב במבנה של בית כנסת משופץ, כאשר מסביב יש גן פסלים של האמן יגאל תומרקין.

בכלל, כל המסעדה נותנת הרגשה של כניסה לעולם אחר, להסטוריה של המדינה.

אני, בהיותי קרניבור מושבע, הזמנתי נתח קצבים בתוספת פירה תפו"א.

הבשר הגיע עשוי בדיוק כמו שאני אוהב, או יותר נכון – בדיוק כמו שנתח קצבים צריך להיות כשהוא טובל ברוטב שמנת וזרעי פלפל ירוק.

הפירה עם חלב הגיע בצלחת נפרדת כשעליו מפוזרים כמה שבבי שקדים מולבנים (מצויין).

אשתי שתחייה הזמינה פסטה פירות-ים – צלחת גדושה בפסטה עם כמות נדיבה של טבעות קלמארי ושרימפסים אדמדמים – ברוטב שמנת ובטיבול מדוייק.

חסרה היתה מעט גבינה צהובה מגורדת מעל הפסטה (לטעמי).

שקד הקטנה (גדולה) – לה הזמנו בהתחלה סלט ירקות עם קלמארי, כשביקשנו במפורש שאת הקלמארי יכינו בנפרד… זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו אוכלים שם וכבר הזמנו את המנה הזאת בעבר… אולם הפעם הקלמארי הגיע עטוף בעגבניות מיובשות ושקד לא היתה מסוגלת לאכול את זה. לזכותם יאמר שללא שאלות נוספות החליפו את המנה למנה נוספת של פסטה פירות-ים (ללא שרימפס – לבקשתנו).

כמו שאפשר לראות מהתמונה, המנה היתה לה מאד טעימה.

=

הדבר החיובי שאני יכול להגיד על המקום הוא, שהמנות יוצאות טריות ומוכנות באותו הרגע שמבקשים אותן. ברם אולם, איך יכול להיות ששתי מנות זהות (למעט השרימפס שלא הוכנס למנה השניה), יגיעו עם טעם שונה ?!

לאחר בירור מעמיק גילינו את התשובה – במנה השנייה הבזיליקום היה קצוץ הרבה (אבל הרבה) יותר גס, מה שנתן טעם שונה למנה – לא שהיא לא היתה טעימה – רק שונה…

 =

בתוך המסעדה שרר חום נוראי. נכול שבחוץ היו כמעט 40 מעלות, אבל 3 מזגנים שעובדים במלוא העוצמה ושני מאווררי תקרה לא הצליחו לקרר מספיק את המקום ואנחנו החלטנו לוותר על הקינוח ולסיים את הארוחה.

=

לסיום, האם נחזור לשם ? בוודאי. רק נקווה שהטבח יכין את אותה מנה שהוא הכין בפעם הקודמת 🙂

אה.. וכמעט שכחתי – איפה זה נמצא ? מושב בורגתא – אחרי כפר יונה לכיוון כביש 6.

http://www.zingers.co.il/

3.14 … לא בדיוק כמו בבית ספר


מי לא זוכר את המספר המופלא הזה… פאי – 3.14

בתיכון אני וחבר התחרינו מי מצליח לזכור יותר מספרים אחרי הנקודה – אני זכרתי משהו כמו אחד עשר בערך (דפוקים).

אז כשראיתי אתמול את השם "פאי" מתנוסס על חזית של מסעדה, אמרנו (זוגתי ואני) – "צריך לבדוק".

מה עוד שהם מתמחים במאכלי עדות ובמסעדת בשרים.

לצערינו הגענו בסביבות השעה 7 בערב, כל התבשילים כבר חוסלו. אז הזמנו לנו מנות בשריות – והם ממש לא אכזבו.

השולחן התמלא במינים שונים של סלטים (לא… לא כמו במסעדות "אותנטיות") – ירקות טריים ומתובלים נפלא.

יחד איתם הגיעו פיתות חמות ולאפה גדולה וטרייה, שנדמה כאילו נאפתה במקום.

חיפשנו לנו מה לאכול, והתחלנו עם "מנת הילדים" – שניצל וצ'יפס לילד …

 השניצל היה ע נ ק . הוא היה בקוטר של בערך 20 סנטימטרים. איך ילד יכול לאכול דבר כזה !?

נמשיך עם הצ'יפס – הוא הגיע בתוך קערה ע נ ק י ת. היה שם בערך 250 גרם צ'יפס – לילד…

חבל שהצילום לא ממחיש עד כמה הקערה היתה גדולה ואת כמות הצ'יפס העצומה.

אישתי הזמינה לעצמה שיפוד אחד של קבב ושיפוד של פרגית.

השיפודים היו כל כך טעימים שלא הספקתי לצלם אותם אפילו והם פשוט נעלמו להם…

אני הזמנתי לי סטייק אנטריקות 300 גר' (מדיום – רייר) וקיבלתי אותו עשוי בדיוק במידה.

אוי זה היה טוב…

מאחר והמקום כשר, הקינוח היה פרווה – אבל גם הוא הפתיע לטובה. גלידה שוקו וניל בצורת לב על מצע שוקולד עם שקדים מרוסקים מלמעלה, שאותה אכלנו כשאנו לוגמים כוס קפה שחור חם.

המחירים שווים לכל נפש ולא בשמיים, ושני דברים שבלטו ואני רוצה לציין לטובה (מלבד האוכל) – הראשון, זה השירות. המלצרית היתה קשובה אלינו ודאגה שלא יחסר לנו כלום, תמיד עם חיוך ותמיד מוכנה לשרת.

הדבר השני, עד כמה שזה יישמע מוזר – אלו השירותים, שמעוצבים יפה ומבהיקים בנקיונם. לא הייתי מזכיר אותם אילולא הם ממש ממש בלטו.

בשעות הצהריים ניתן למצוא במסעדה מאכלי עדות, כל יום משהו אחר – טג'ין, מג'דרה, תבשילי בקר, ממולאים ועוד.

המסעדה נמצאת באזור התעשייה תנובות (צמוד לסופר מרקדו).

מומלץ בחום.

הילד כמובן שלא סיים את השניצל ואנחנו שלושתנו לא השתלטנו על הכמות האדירה של הצ'יפס, אז לקחנו בדוגי באג.

עכשיו צריך למצוא איזו שעת צהריים כדי לבוא ולבדוק את מאכלי העדות שנשמעים כל כך מבטיחים.

בתיאבון…

שבת אחים גם יחד


מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (ובני זוגם שיחיו).

באחד מימי השבת האחרונים, החלטנו – זוגתי ואני, לארח את אחי ואחותי (ובני זוגם) לארוחת צוערב משפחתית.

עמדנו כמה שעות במטבח והקמנו ארוחה לתפארת המשפחה.

מה לא היה שם ?

אווז בתפוזים, צלעות כבש ביין, קרם בורלה, יין מבציר 48'…

כל זה לא היה שם 🙂

אז מה כן היה ?

היה לנו, בתור התחלה, ככה לחימום הקנה – מג'דרה (ולא משקית) אמיתית עם עדשים.

מה עוד ?

לחם ביתי עם זיתים

כדורי בשר ושעועית

בורקסים מעשה ידי אישתי – ל ה ת פ א ר

וגם סלטים היו לנו – סלט ירקות וסלט תפוחי אדמה עם מיונז
וסלט (שאני באופן אישי מאד מאד אוהב) כרוב.

אבל לא סתם סלט כרוב – כרוב חתוך לרצועות, שומשום קלוי ועליו (ממש לפני ההגשה) שופכים את הרוטב העשוי משמן שומשום, סויה ודבש.

ממש ללקק את האצבעות (או כמו שהבן שלי אומר – ללקלק)

ואחרי שנשנשנו קצת ופתחנו את הבטן –

אפשר לעבור למנה העיקרית.. מנה ?! מנות (ברבים) כי סוג אחד לא מספק אותנו – אנחנו צריכים כמה !

אז בתור התחלה הכנסנו עוף ותפוחי אדמה לתנור

ואז הוצאתי את "מנת הדגל" (מבחינתי) – 2 קילוגרמים של בשר סינטה טרי ברוטב חרדל (התודות – למשק זמיר, ההכנה – עלי).

לוקחים את הנתח, מכניסים לתנור בחום מקסימלי (220-250 מעלות בערך) למשך של כרבע שעה

אחרי רבע שעה מורידים את הטמפרטורה ל- 180 מעלות.

עכשיו לעניין הזמן – מי שאוהב את הבשר שלו מדמם – ישאיר אותו בתנור לרבע שעה עד 20 דקות.

מי שאוהב יותר "מת" – יכול להשאיר עד חצי שעה בתנור.

והתוצאה – לפניכם :

או בצלחת :

והמתכון לרוטב החרדל :

3 כפות חרדל איכותי

1 כפית מלח

שליש כוס שמן זית

5-7  שיני שום כתושות

כף פלפל שחור גרוס

כף אורגנו יבש

חצי כפית ג'ינג'ר

4  גבעולי רוזמרין טרי

מפורקים לעלים

**מערבבים את כל החומרים(אפשר במעבד מזון) ומורחים את הנתח היטב מכל צדדיו

אפשר להשרות עם הרוטב במקרר שעתיים עד עשרים וארבע שעות אבל אפשר גם להעביר ישר לתנור.

ואחרי שנשענו לאחור ופלטנו אנחת רווחה על האוכל –

הגיע תורו של הקינוח :

ונראה לכם שהסתפקנו בסוג אחד ?! לא ולא.

2 סוגים של קינוחים הונחו אחר כבוד על השולחן

התחלנו בשבלולי בצק ממולאים בשוקולד,

והמשכנו עם כוס בריאות :

קוביות של פירות ברוטב שוקולד אמיתי (70% מוצקי שוקולד).

לרובינו כבר לא היה מקום, אבל הקינוחים היו כל כך טובים שלא יכולנו להתאפק

וחיסלנו גם אותם אחד אחרי השני.

בסופו של ערב, השולחן נשאר די ריק

ולנו נשאר רק לנקות…

היה טעים

היה נעים

ואולי נעשה לנו מנהג – מדי פעם, אחד האחים (אנחנו סה"כ שלושה),

יארגן ארוחת צהריים / ערב…

איך הרעיון ?

לנו נשמע טוב, אז עכשיו התור של אחותינו הקטנה ובן זוגה

והם מזמינים אותנו לחגיגת בשרים…

בשר זה בהחלט אחת החולשות שלי…

תמונות וסיפורים משם – בהמשך .

פיאסטה – חגיגה לטינית


לא, עוד לא ברחתי חזרה לדרום אמריקה. לא פיזית בכל אופן – אבל לפחות בטעמים אני יכול לנסות ולהרגיש שוב את המדינות, את הפולקלור, את הניחוח הדרום אמריקאי שכבר הספקתי לשכוח.

אני יודע שזה לא אותו הדבר אבל זה מתקרב.

הכל תודות לספר החדש של ניר דגן ונירה רוסו – "פיאסטה – חגיגה לטינית"

קיבלתי את הספר, איך אומרים – "חם מהתנור", וכבר מעיון רארשוני בלוטות הטעם שלי התחילו להרגיש שוב את הטעם המשכר של החוויה הדרום אמריקאית שלי מעברי הרחוק.

שוב נזכרתי בברזיל – ריו דה ז'נרו, סאו פאולו ועוד. התמונות הברורות והמתכונים שנראה כאילו כל אדם יכול להכין אותם גירו לי את העיניים ואת קצות האצבעות.

בסוף השבוע, כאשר נסענו לחמותי, החלטתי להפתיע את כולם במתכון פשוט של אמפנדוס אפויות בסגנון ארגנטינאי.

את הרכיבים קניתי בסופר השכונתי והם עולים 50-60 ש"ח בלבד.

זמן ההכנה כולל אפייה – כשעתיים.

נכנסתי למטבח והרי התמונות של שלבי ההכנה :

הכנת הבצק (מתחילים בבצק כיוון שצריך לתת לו לנוח כשעה במקרר ובזמן הזה מכינים את המילוי)

הכנת המילוי מבשר בקר טרי שטוגן עם זיתים וצימוקים (המלוח והמתוק פשוט עושים חגיגה בפה)

הכנת האמפנדוס – חשוב מאד לרדד את הבצק שלא יהיה עבה מדי (3 מ"מ).

בתמונה רואים את כל השלבים – החל משלב יצירת עיגול הבצק, כף של מילוי, יצירת האמפנדה והידוק בעזרת מזלג.

ולבסוף – האמפנדס יוצאות מהתנור (לא יכולתי להתאפק ונתתי ביס)בתיאבון.

אוי כמה שזה טעים.

פיאסטה אינו "עוד ספר" אלא מסע מצולם מרחבי יבשת דרום אמריקה, מסע של מאכלים, פולקלור והמון טעם, צבע והומור.

השף ניר דגן חי, למד, נדד ובישל במשך שמונה שנים בדרום אמריקה. הוא ליקט מתכונים וטכניקות בישול ממקומות שונים ביבשת – צ'ילה, בוליביה, קולומביה, פרו, אקוודור, ברזיל, מקסיקו, קוסטה ריקה ופנמה – וקיבץ אותם בספר מקסים זה.

תוכלו לפגוש פה מנגו, אבוקדו, קוקוס, בננות, אסאדו, תחמיצי סביצ'ה, קני סוכר ומליון סוגי סלסה, כופתאות שעועית, לחמניות גבינה ברזילאיות ופיסות שקופות של בצל סגול, פלפלי הבנרו, צ'יפוטלה, חלפניו ופובלנו. ים של צבעים וטעמים חזקים, ניחוחות כוזברה, קפה, סוכר חום, ליים וטקילה. אתם תיסחפו.

כשדגן חזר לארץ הוא מצא שהקהל כבר מכור, לסלסה ולטורטייה, לגוואקמולה ולסביצ'ה. בספר זה הם רק ההתחלה. על יפינגצ'וס ומוקקה ולחמניות ארפאס שמעתם ?

פיאסטה הוא אסופה נפלאה של מעדנים כשרים, מאוכל רחוב ועד לקינוחים מפתים. מן המגוון העצום השכיל ניר דגן לברור מאכלים פשוטי הכנה, המבוססים על חומרים שקל להשיג בארץ. בספר הקדמה נרחבת והסבר על מגוון חומרי המתכונים בצד מדריך מוצרים וקניות. כל אלה מלווים בתצלומים רבים מעוררי תיאבון (גם של שלבי התקנת המנות), מעשה ידי צלם הקולינריה עודד מרום.

הצלם הנפלא נלי שפר נדד בכל רחבי היבשת וצילם מאכלים, פולקלור של אוכל ושווקים, ונירה רוסו התערבה בכל מילה בספר והוסיפה המון דרישות לכל העושים במלאכה. כולן נענו.

אז ברוכים הבאים לפיאסטה!

ושיהיה בתיאבון לכולם.