גור חתול אדם ארוך שיער–אתגר קרת / ביקורת קריאה


*

כן. אתגר קרת כותב גם ספרי ילדים. ולא סתם – כבר שלושה.

שני הספרים הראשונים שלו היו 'אבא בורח עם הקרקס' ו- 'לילה בלי ירח'.

ספרו השלישי (לילדים), נכתב יחד עם שירה גפן והוא מספר על ילד שאבא שלו עסוק כל היום בעבודה ואין לו זמן… (נשמע מוכר?).

*

גור חתול אדם ארוך שיער

*

כשאבא 'מקבל על הראש', הוא מחליט לעשות מעשה ולקחת את הבן שלו לגן חיות. איזה כיף. אבל….

באמצע גן החיות, כשהם בשיא ההנאה, אבא מקבל טלפון מהמשרד על עסקה גדולה שהוא חייב להגיע אליה – ועכשיו!

מה עושים ? מה עושים ?

משם מתגלגל הילד (הסיפור בגוף ראשון) ומגיע בסופו של דבר לספינת אויר מיוחדת במינה ושם יש איש מוזר שכותב ספרים על חיות.

*

אז איך ילד קטן מגיע להיות 'גור חתול אדם…' ? תקראו ותדעו.

*

הקראתי לנדב (בן 5) את הספר לפני השינה, והוא נהנה מאד. גם מהציורים המרהיבים של אביאל בסיל (שהוא מוכשר בפני עצמו), גם מהשפה הקולחת המותאמת לגילו וגם ממוסר ההשכל שהוא… (בלי ספוילרים).

יחד עם הקריאה גם שוחחנו על מה מותר ומה אסור, מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות. אני שמח שבשלב זה של חייו הוא עדיין נמצא בשלב התמימות של טוב ורע…

ספר חביב מאד, כתוב בצורה שוטפת (כבר אמרתי) ובהחלט מותאם לגילאי 4-6.

*

קסם הזריחה


או בתרגום סימולטני – מג'יק סאנרייז קלאב הוטל.

fattal

Sunrise

הוזמנתי להצגת הקונספט החדש של המלון. והיכן מציגים קונספט חדש (אפילו אם זה בסוף המדינה) – במלון עצמו.

הגענו בטיסת ישראייר משדה דב ודילגנו על היציאה מבית הנתיבות, כשאוטובוס נכנס לתוך השדה ואסף אותנו מהמטוס ישירות למלון. תענוג אמיתי.

בכניסה למלון קיבל אותנו צוות הבידור של המלון במוזיקה דרום אמריקאית ובתלבושות צבעוניות של הקרנבל בברזיל ועוד תחפושות דובי ענקיות, ליצנים ומיקי-מאוס. תערובת של צבעים וקולות.

דוכנים של מזון היו פזורים על הרחבה יחד עם בר משקאות עשיר.

כל זה עוד לפני שכף רגלנו דרכה בלובי של המלון…

החלטתי לוותר על טיול הג'יפים שהוצע לנו ולהישאר וליהנות מהאטרקציות הקולינריות שהוצעו (אוכל…) – סושי, פסטלים, פטריות בטמפורה, פירות (קיווי, אננס, סברס…) וכמה משקאות צבעוניים מהבר.

שלום וברכה

*

הקהל התחיל להתפזר, ואני הלכתי לראות את החדר…

המלון בנוי במבנה של כפר ספרדי עם מבנים דו-קומתיים וכ- 280 חדרים (200 מהם עברו שיפוץ).

מג'יק סאנרייז - כפר ספרדי

אני קיבלתי חדר משפחה הכולל מיטה זוגית וספה הנפתחת למיטה וחצי, טלויזיה, ארון עם כספת, מיני בר, מרפסת עם נוף מדהים (סליחה שאין לי תמונה) וחדר מקלחת ושירותים גדול ומרווח באופן מיוחד.

המזוודות הגיעו ישירות מהמטוס לחדר.

אחרי התארגנות והתמצאות קלה בחדר, הצצה בתכנייה גילתה לי שיש לי שעתיים "לשרוף" עד שיתחיל הערב האומנותי – מה עושים ? יורדים לעיר. איך ? יש שאטל פעם בשעה מהמלון עד למרכז העיר, או כמו התחבורה הנפוצה ביותר באילת – מוניות.

הסתובבות במתחם קניות לא העלתה קניה מעניינת במיוחד (חוץ מאיזה ספר), אז חזרתי למלון.

*

בערב עצמו נפגשנו עם אביה מגן-אלמוזלינו – מנכל"ית אזור אילת ברשת 'פתאל' ועם מנהלת המלון שילה אמסלם שהחלה את תפקידה לפני 14 שנים בתור פקידת קבלה באחד ממלונות הרשת, ועוד כמה וכמה אנשים רמי דרג ברשת 'פתאל' ובחברת 'ישראייר', שסיפרו על הקונספט החדש של המלון, הבא לידי ביטוי בשמו המלא 'מג'יק סאנרייז קלאב אילת'.

המלון הינו מלון 'הכל כלול' ומאפשר חופשה משפחתית עם פעילויות מגוונות לכל פלחי הגילאים (של הילדים) ולמשפחה.

צוות המלון לוקח את הילדים לארוחת ערב בחדר האוכל של הילדים לאחר יום של משחקים, בקבוצות גילאים מותאמות.

השהייה במלון כוללת סיור בפינת החי של הקיבוץ.

אחת למחזור נערך יום ילדים מבשלים (כאשר בסיומו כל ילד מקבל סינר, כובע וערכה).

בנוסף, הילדים מעלים מופע באחד הערבים.

מיני לונה-פארק מופעל במקום עם מתנפחים, מקפצות, פינות קעקועים, איפור, נצנצים, דוכני אוכל  ומה לא בעצם.

הפנינג שלם המיועד לילדים (וגם להורים…).

ילדים

למבוגרים שבינינו יש מסיבת בריכה לילית מספר פעמים בשבוע – בקיץ בבריכה הפתוחה ובחורף בבריכה המקורה, המחוממת.

האירוח במלון כולל שיט של שעה במימי מפרץ אילת ללא תשלום נוסף.

טיולי ג'יפים בסגנון אתגרי.

גיפ

המלון הוא בין הבודדים בסביבה שמציעים (ללא תשלום) את חבילת Baby Welcome – מיטת תינוק, מחמם בקבוקים, קומקום חשמלי, אמבטיית תינוק, כיסא גבוה, סיר לילה (או ישבנון) ומנורת לילה.

אירוח משפחתי "קומפלט"…

*

לאחר הדיבורים הרגשנו את הרעב עולה ועברנו לארוחת ערב בבריכה המקורה של המלון.

מה שיש לי להגיד על ארוחת הערב זה דבר אחד : אם האורחים במלון אוכלים כזאת ארוחת ערב כל יום – אני מגיע לשם עם המשפחה בחופשה הבאה !

אנטריקות, פילה, צלעות, כבד ביין, פטה כבד… ישבתי שם ופשוט לא רציתי לעזוב את המקום.

והכל על שולחנות ערוכים עם שתיה קלה מסוגים שונים.

ארוחת ערב בשרית מאד

מגש הקינוח היה פשוט תאווה לעיניים והוכיח שוב, שקינוח פרווה יכול להיות גם טעים.

מגש קינוחים

*

מסיבה ים-תיכונית אל תוך הלילה ולפני שהרגשנו מה השעה, כבר הגיע חצות ואני הרגשתי שהכרכרה שלי הופכת לדלעת… צריך את שנת היופי…

*

את ארוחת הבוקר סעדנו בחדר האוכל של המלון ופה אני באמת אתן לתמונות לדבר במקומי, כי גם על ארוחת הבוקר אין לי שום דבר רע להגיד על הארוחה העשירה והצבעונית.

ארוחת בוקר

*

09:40 ואנחנו כבר ישובים במטוס שמחזיר אותנו למציאות.

*

*http://www.fattal-alazman.co.il/magic_sunrise_club_eilat

משפחת פארק הירקון / חן שבתאי – ביקורת קריאה


"בעיר תל אביב, העיר הגדולה,

יש מקום מיוחד, קסום ונפלא.

למקום קוראים פארק הירקון,

יש בו כל דבר שעולה בדמיון…"

*

מה המכנה המשותף לרוב ספרי הילדים המדברים על משפחה ?

כמעט בכולם המשפחה האידיאלית כוללת זוג הורים (אבא ואמא וילדים)…

חן שבתאי והספר

במציאות של היום, כשכל משפחה שלישית חווה גירושים וכל אדם רביעי יוצא מהארון (גבר או אשה), זה לא כל כך טריוויאלי שיש במשפחה אבא ואמא.

חן שבתאי, החי עם בן זוגו ומגדל את ביתו נועה, לוקח את ספרות הילדים צעד אחד קדימה ומספר (מנקודת מבטו של פרפר החי בפארק הירקון) על יום שבת נעים שבו מגיעות כל סוגי המשפחות לנפוש – משפחה ובה שני אבות, שתי אמהות, אמא בלבד, אב ממוצא אתיופי ואם בהירה, אב בכיסא גלגלים ועוד…

כל המשפחות חיות באידיליה עם עצמן ואין שום דבר מוזר או יוצא דופן בהן.

הילדים מאושרים ומשחקים ואפילו מתכוננים למסיבת יום הולדת.

מסיבת יום הולדת

חן הוא גנן (ולא בגינת ירק) מזה כ- 7 שנים והוא מעסיק נשים וגברים בגנו.

הסופר והמאיירת (יעל פושקין) ערכו סיורים בפארק הירקון והאיורים המדהימים מנסים להידמות עד כמה שניתן למציאות, כך שאם יזדמן לכם להגיע עם ילדכם לפארק, תוכלו לזהות את המקומות בספר.

הספר מומלץ למשפחות "חריגות" (יחידניות, גאות) ולמשפחות "נורמליות" כדי להכיר לילדים משפחות שונות ממה שהם מכירים בבית.

הספר כתוב בשפה קלילה ומחורזת ומתאים לילדים. בכל משפחה חדשה רואים את הילד מהמשפחה הקודמת, דבר שמשאיר את הרצף.

עוד משחק שיש בספר הוא : חפש את פרי. הפרפר מסתתר לו בכל עמוד ועל הילד למצוא אותו (לפעמים זה יותר קל ולפעמים קצת יותר קשה)

הספר משווק עצמאית וניתן להשיגו באתר : http://chenbooks.webs.com

שחרור לחץ (מים)


חמישה ימי נופש יכולים להיות חוויה ויכולים להיות גם חוויה לא נעימה.

שורה תחתונה – מאד נהנינו (אני, האשה והילדים).

אבל בעיה אחת קטנה שחוזרת על עצמה בכל מקום שאני הולך לישון בו – אני קם בבוקר עם כאבים בצוואר.

מזרון הקפיצים של המלון (במקרה הזה) עושה לי ממש לא טוב לחוליות.

אז אמרנו "נפנק את עצמנו, ניקח עיסוי זוגי בספא של המלון"… אז אמרנו… אז מה… הספא סגור לרגל שיפוצים במשך כל שהותנו שם…

ואז הגענו לקניון ההחלקה על הקרח באילת.

אילת… החלקה על הקרח… כן! יש דבר כזה. הקניון חדש לגמרי וחלק מהחנויות עדיין בהקמה.

אפילו את החניון הם עוד לא סיימו לבנות לגמרי.

הסתובבנו לנו בין החנויות השונות (הרוב ביגוד ואקססוריז), ואז ראינו שם חנות 'חלליות'. ארבעה 'תאי שיגור' ליחיד (ממש יצאו מספרי מדע בדיוני), שמתברר שאלו הן 'קפסולות עיסוי' שמגיעות לארץ ע"י חברת 'Dream Spa' ומיוצרות ע"י 'Spa Capsule' העולמית.

אז מה זה עושה בעצם ?

נשכבים בתוך הקפסולה עם הבגדים עלינו (לא לשכוח להוריד נעליים), מניחים את הראש על כרית עם כיסוי חד פעמי, מרכיבים אוזניות ושומעים מוזיקה נעימה, מחזיקים ביד לחצן, מביטים במסך הטלוויזיה ונרגעים.

לכל הקלאוסטרופובים שבינינו – רק הגוף נמצא בפנים, הראש מחוץ למכונה.

עד עכשיו אנחנו עבדנו. עכשיו תור המכונה לעבוד.

28 סילונים של מים מעסים את הגוף מהקרסוליים ועד לצוואר. והתשובה לכל המתחכמים היא – לא, לא נרטבים.
בכל מעבר על הגוף הזרמים משנים את העוצמה ואת התדירות. אפשר להתמקד בנקודות ספציפיות או לבחור שלא לעסות נקודות אחרות. בהתחלה מאד דאגתי בנושא הצוואר שלי – הרי זה לא בן-אדם שאפשר להגיד לו "פה זה כואב" או "שם זה חזק מדי", ולהפתעתי המכונה עיסתה לי את הצוואר (יש לי 3 פרצי דיסק) בעדינות של מעסה שוודית.

מקום נוסף שחששתי ממנו הוא הכתף שלי (העצם האחורית בכתף שלי נשברה בעבר והמקום עדיין רגיש), וגם שם המכונה הפתיעה לטובה כשהיא עוברת בדיוק במידת "הכח" הנדרש כדי לא להכאיב אבל כן לעסות את השרירים. בהחלט חוויה חיובית ונעימה.

אחרי רבע שעה של שכיבה (55 ₪) קמתי כמו בן אדם חדש !
הכאבים בצוואר נעלמו, הנוקשות בשרירים מהמזרן המאוד לא נח של המלון נעלמה ונותר לי רק להצטער שלא עשיתי את זה קודם וחיכיתי ליום האחרון שלי בנופש.

עם כל הדברים הטובים, חייבים לומר גם משהו 'רע', נכון ?!

אז אני, בגובה של בערך מטר ושמונים, קיבלתי עיסוי מדויק מהקרסוליים ועד לצוואר, אני חושש שאדם שגבוה ממני בעשרה סנטימטרים, תהיה לו בעיה עם האורך…

אני לא אתחיל לכתוב כאן את כל היתרונות הרפואיים שמפורסמים באתר שלהם ובברושורים, פשוט כנסו וקראו בעצמכם: www.dreamspa.co.il

יום של בשר וכיף


חופשת פורים. איזה כיף…

הילדים בבית, האשה לא עובדת ואני לקחתי לי יום חופש מהעבודה.

נכון שבתכנון המקורי הייתי אמור להיות בסדנת דגים אחר הצהריים, אבל לאחר דין ודברים עם אשתי שתחיה, החלטתי לוותר לטובת יום כיף עם המשפחה (כבר המון זמן לא יצאנו לבלות ארבעתנו).

אז לאן נוסעים ? יחד עם שליש מעם ישראל – לספארי.

האמת היא שאני גאה בילדים שלי – הם צעדו בספארי (באזור הכלובים) בערך 3 שעות ולא התלוננו.

אבל אחרי הספארי – רעבים… במיוחד אחרי שאתמול היתה בטלויזיה תכנית על בשר – אז לאן נוסעים ? לאכול בשר, כמובן.

נזכרתי שראיתי פרסום של "פורטרהאוס" בעיתון המקומי, ובכלל – כבר די הרבה זמן כבר רציתי להגיע לשם – לראות (או לטעום) בשר, שמבחוץ עושה רושם שהוא אמור להיות איכותי. ולא טעיתי.

עוד בפקק מאלוף שדה לכיוון צומת דרור כבר התקשרתי (דרך אתר REST) והזמנתי לנו מקומות – מה שבטוח – בטוח.

האמת היא שה- GPS ניסה להטעות אותנו קצת, אבל למזלי זכרתי שראיתי שלט של המקום באזור התעשייה של תל-מונד. אז נסענו לפי הזיכרון שלי – צומת דרור לכיוון תל-מונד, שמאלה לכיוון קדימה-צורן, ומייד ימינה לאזור התעשייה. שם – שלט מכווין לחניה (כולל חניית נכים).

המארחת קיבלה אותנו בחיוך, האווירה הכללית שהמקום משרה נעימה מאד. מהר מאד הגיע אלינו המלצר  והתחיל להסביר לנו על המנות והעסקיות.

לילדים הזמנו מנת ילדים – שניצל וצ'יפס

לעניות דעתי קצת יקר לשלם 55 שקלים על שניצל (בינוני בגדלו) וצ'יפס – על אף שהילדים חיסלו את המנה (שהיתה טעימה).

מנת הפתיחה היתה לחם בית שהיה טעים מאד, מלווה בממרח איולי שהיה גם טעים ולידם צלוחית עם שום צלוי וזיתים פיקנטים (אבל נדב אכל אותם כמו גרעינים).

המנות הראשונות הגיעו – באתר כתוב 'כנפיים דיאבלו ברוטב חריף', בתפריט כתוב רק כנפיים, שהגיעו עם גבינה כחולה וסלרי… הההםם… הפתעה… נדב נתן ביס אחד והתחיל להתנשף "שורף לי בפה"… שכחו להגיד לנו שהכנפיים חריפות…

המנה הראשונה שלי הגיעה – פטה כבדים. אני אוהב כבד, אבל לא כשהוא 50% חמאה… הטעם היה שמנוני והריבה (שלא היתה ריבת בצל) לא עשתה לו טוב.

לזכותם יאמר שהם לקחו חזרה את המנות הראשונות ולא חוייבנו עליהן.

הגיע הזמן למנות עיקריות (יאמי…)

מנה עסקית (היקרה ביותר – 115 שקלים, הזולה 65) שכוללת מנה ראשונה – אני הזמנתי סלט עלים, שהגיע בתוך קערית כשהוא מכוסה בפלחי תפוח עץ ואגוזים (לא רע –  אלמלא המיונז שנשפך עליו)

וזוגתי הזמינה תפוח אדמה עם גבינת שמנת – מעולה !

מנה עיקרית הגיעה ואיתה נתח סינטה, שלצערנו הגיע חי מדי (אפילו בשבילנו הוא היה חי) – תוך שניות מעטות הנתח הושב לגריל והוגש מחדש, הפעם מושלם.

המנה העיקרית השניה היתה "אונגלה" – נתח קצבים פרוס – והטעם – שמיימי…

האמת היא שלא ממש הבנו את הקטע של פרוסת התירס הקרה ופרוסת העגבניה שבמרכזה תקוע ירק בלתי מזוהה.. אבל נו… שוין… למי יש זמן להסתכל על משהו אחר חוץ מהבשר ?!

הבירה מהחבית שמגיעה יחד עם העסקית מיובאת ומרירה בדיוק במינון הנכון – לא יכולתי להתאפק והזמנתי עוד אחת.

ואז הגיעו הקינוחים…

סה"כ יש ארבעה או חמישה סוגי קינוחים שונים. הקונדיטור למד בצרפת והוא משבח את המנות המסורתיות ומשנה אותן – רק לטובה.

לונג פרלין – 

מזכיר בטעמו את ה-'פררו רושה' – ממלא את הפא בטעם דומיננטי מאד של שוקולד איכותי בשלוש שכבות.

טירמיסו –

גם פה ניכרת ידו של הקונדיטור, והטעם המקורי של הטירמיסו המסורתי מחוויר לעומת המנה שקיבלנו.

שוקולד איכותי המוגש בצורה שמושכת את העין ואת החיך.

הקינוחים קיבלו אצל אישתי "דוס-פואה". גם אני והילדים לא השארנו הרבה (בעצם רק את הצלחת…).

אז איך אני מגדיר את החווייה ? אם הייתי צריך לדרג את המסעדה בציון של 1 עד 10, אני נותן לה 8.5 נוטה לכיוון ה- 9.

השירות מקבל אצלי 10 ! המלצר מכיר את התפריט, את נתחי הבשר השונים ומתאים את המנה לסועד.

הוא מונה את הקינוחים אחד אחרי השני, כולל המרכיבים והשוני בינם לבין המנות "המסורתיות".

סה"כ יצאנו ב- "נזק" של 400 שקלים – ממש לא נורא בשביל הכמות, האיכות והשירות !

מומלץ לאוהבי הבשר, ואלה שרוצים לגוון את מסעדות הבשר "הרגילות" שהם הולכים אליהן מדרך כלל.

במקום יש גם קצביה ונערכות שם סדנאות בשר (האחרונה היתה בסוף פברואר 2012).

חניה בשפע, נגישות לנכים, רק לשים לב – מי שמשתמש ב- WAZE – הוא קצת מטעה בכיוון.

אתר : http://www.porterhouse.co.il/

הטיול למאלטה


בשעה טובה חזרנו לארץ אחרי 7 ימים במאלטה ועוד יום וחצי לכל כיוון של טיסות.

מאלטה מורכבת משלושה איים בים התיכון, קצת דרומית לאיטליה, עם אוכלוסיה של 400,00 אנשים.

הם חיים על תיירות ובאמת שמענו שפות מכל העולם – חוץ מעברית. שמחנו להיות הנציגים של המדינה הקטנה שלנו במדינה קטנה עוד יותר, שברגע שנוחתים בה מרגישים – אילת 🙂

שדה התעופה הקטן ליד עיר הבירה וולטה קיבל אותנו ברוח חמה ולחה בשעה ובשפע של זיקוקי דינור. בכלל, במאלטה, במיוחד בחודשי יולי אוגוסט, כל סיבה היא סיבה למסיבה והמחזה הנפוץ ביותר בערב הם הזיקוקים.

אז איך הכל התחיל ? תכננו את הנסיעה הזאת די מזמן כבר. אני, אשתי שתחיה, שקד – בת 5 ונדב הקטן – בן שנה ושמונה חודשים.

למאלטה הגענו דרך פרנקפורט (גרמניה) לאחר המתנה מורטת עצבים של 7 שעות, מאחר וטיסות ישירות יש רק 3 פעמים בשבוע בערך.

דרך קרובי משפחה קיבלנו דירה ברחוב קטן בכפר שנקרא "סנט ג'וליאן"

כל הכפר היה מלא בקישוטים לכבוד הקדוש המקומי (ג'וליאן), ואפילו הספקנו לראות כמה וכמה מצעדים של תזמורות מקומיות יוצאות בצעדות מפוארות.

כל קבוצת האיים הזאת בנוייה על תיירות וממש אפשר להרגיש את זה באוויר.

אנגלית היא שפה רשמית שניה ונלמדת בבית הספר, כך שאין בעיה להסתדר שם עם אנגלית בסיסית ביותר. כולם מאד אדיבים ורק רוצים לעזור.

אז מה יש שם לעשות ?

למבוגרים יש 4 בתי קזינו במלךונות באי הראשי (שנקרא מאלטה).

וכבילוי לכל המשפחה אפשר לראות אתרים היסטוריים (איכס… למי יש זמן לזה ?!).

אנחנו ניסינו לנצל את הזמן שהיה לנו (שבוע) כדי שהילדים יהנו כמה שיותר.

יום אחד היינו בפארק מים עם מגלשות, בריכות גלים, מסלול אבובים ומגלשה מיוחדת לאבוב זוגי (?) וגם בריכות לילדים.

הקטנים פשוט לא רצו ללכת הביתה אבל כבר נהיה מאוחר ואנחנו עייפים (להם אין בעיה להרדם על הכיסא נוח) אז הבטחנו שנלך לבריכה ביום אחר.

ביום השני יצאנו לשייט באזורי האיים (להזכירכם – המדינה בנויה משלושה איים – מאלטה, גוזו וקומינו). השייט בספינה היה ממש אטרקציה לילדים, עם הסברים באנגלית והמון המון מים נקיים וצלולים ופינות חמד שניתן לעגון בהן ולרדת לשנרקל.

אז מה היה לנו עד עכשיו ? בריכה – היה. שייט – היה. מה צריך ? עוד שלושה דברים חשובים לנו לפנינו – ים ! (איך אפשר להיות על אי קטן ולא להיות בים ?!) וכמו שהבטחנו לילדים – בריכה.

את הדבר השלישי גילינו ביום הבא :

המקבילה המאלטית של הדולפינריום – פארק שנקרא MEDITERRANEAN ובו מופעים מרהיבים של תוכים, זוחלים, אריות ים וכמובן – דולפינים.

הילדים התלהבו מאריות הים ומהדולפינים, מהתוכים קצת פחות. אבל הכל כלול במחיר הכניסה.

הדולפינריום פתוח עד 5 בערב וכל מופע מציג פעמיים, והוא צמוד לפארק המים שבו היינו ביום הראשון.

מי שמע על הסרט פופאי ? סרט שיצא לפני 30 שנה בערך ומתברר שהוא צולם במאלטה… לצורך הפקת הסרט ניבנה כפר שמשמש עד היום כאטרקציית בילוי לתיירים.

הכפר נמצא לחופו של הים במפרץ טבעי. ניתן לחזות בדמויות (לא מקוריות) של פופאי ואוליב (למי שזוכר) וגם פלוטו הנבל נמצא שם ומפריע להם.

את הילדים עניינה רק הבריכה בגובה של 60 ס"מ שהיתה שם. הם לא ממש התחברו לנוסטלגיה של הוריהם לדמויות המצוירות של פעם.

ואז באה לנו הפתעה – הנהג שלנו, ג'ימי, שהיה צמוד אלינו ממש מהיום הראשון ודאג לנו ולקח אותנו (הוא מכיר את כולם ויודע לאן כדאי ללכת ולאן לא) לקח אותנו לבית חרושת של חברת PLAYMOBIL…

WOW

אני חשבתי שאני בחלום. נכנסים בשערי טירה ושומרים חמושים בגודל אדם (מפלסטיק) מקבלים את פנינו.

יש גם סיורים בתוך המפעל ואפשר לראות איך החלום הזה של הילדים (אני גדלתי על PLAYMOBIL) נוצר מרעיון ועד ביצוע.

יום אחרון שלנו לבילוי במאלטה – מה נשאר להציע לילדים ? ים ! אז נסענו לגולדן ביי (Golden Bay) – חוף שעשוי משברי צדפים וחול ים, עם מים כחולים וצלולים שאפשר לראות דרכם את הקרקעית.

במקום יש גם מועדון צלילה ואני בלעתי את צערי ויגוני והשתעשעתי עם הילדים בבניית ארמונות והבאת מים מהים בדליים.

ואז זה נגמר…

נפרדנו לשלום מהבית המדהים ברחוב הקטן ששימש לנו מעון בשבוע החולף ונכנסנו למונית של ג'ימי.

שדה התעופה הקטן של מאלטה שוב הזכיר לנו את אילת והעלה חיוך על פנינו.

עם החלפת מטוס (מהירה הפעם) בוינה (אוסטריה) היינו בדרכינו לארץ הקודש וחזרה לשגרה היום-יומית שלנו. איש איש ועבודתו הוא.

מה לגבי המחירים ? המחירים הם ממש כמו בארץ (רק שהמטבע השולט שם הוא יורו ולא שקל, אבל בתרגום לשקלים המחירים מאד דומים).

הירקות והפירות יקרים אבל הבשר והלחם זולים.

כמובן שיש מחירים לתיירים ואפשר להתווכח (לא בסופר-מרקט). הליכה מהירה למרכז העיר מגלה רחוב חי ותוסס מלא דוכנים בשעות הערב המציעים ממרכולתם מצעצועים לילדים ועד חטיפים וממתקים.

אנחנו החלטנו שאנחנו מאמצים את מאלטה ומקווים לחזור אליה גם בשנה הבאה.

תמונות נוספות ניתן לראות בפרופיל שלי בפייסבוק

חופשה נעימה 🙂

"סתם" עוד יום שבת… מה עושים ?


עוד יום שבת מגיע, ואנחנו חושבים מה כבר אפשר לעשות שלא עשינו ?!

החורף והאביב המטורפים שהיו לנו גמרו כל חלקה טובה. מה שמסתמן כרגע זה ללכת לים.

ואז נזכרנו : הרי פארק נחשונית נפתח היום…

ארזנו כמה חברים בשיחות טלפון מהירות, העמסנו את עצמנו על האוטו ויצאנו לכיוון ראש העין בואכה קיבוץ נחשונים.

הנסיעה במקביל לכביש 6 עברה בנינוחות, כשאנחנו עוצרים בדרך בכמה נקודות על מנת "למלא מצברים" ולקנות קצת בשר, פיתות, מים ועוד כמה דברים קטנים שבטוח נזדקק להם.

הגענו 5 משפחות למתחם החניה שנמצא מחוץ לקיבוץ בשעה 11:15 בערך, ולהפתעתנו המתחם היה כמעט ריק – עם ישראל – תתעוררו – פארק המים / המוטורי / ג'ימבורי נחשונית של קיבוץ נחשונים נפתח לקהל הרחב וכולם מוזמנים… מה ? לא שמעתם ?! בואו !!!

כמובן שהקמנו את המאהל שלנו באזור המנגלים – כן ! יש מתחם המיועד למנגלים… עם פחים המיוחדים לגחלים משומשים… הם חשבו על הכל.

אחרי שהתארגנו התחלנו לסייר במקום. איש איש ומשפחתו הוא, כאשר כולם חוזרים לנקודת המוצא (המנגל).

יש מפה ענקית כדי שנוכל להתמצא במקום הגדול הזה בלי ללכת לאיבוד.

בכלל, הכל מסודר ומאורגן בצורה יוצאת מן הכלל. מתחם המים באיזור אחד, המתחם המוטורי באיזור אחר והג'ימבורי לפעוטות ולילדים (ולילדים ברוחם) בעוד איזור.

אנחנו התחלנו את הסיור שלנו בבריכה…

הבריכות מחולקות לבריכות לפעוטות, לילדים ולמבוגרים. ומי שחשב שבזה נגמר סיפור הבריכות… טעה !

זה גם פארק מים עם מגלשות

אחרי הפארק מים, רצינו שהילדים יהנו קצת מחוויה אחרת, אז בהליכה קצרה הגענו לפארק המוטורי של הילדים

האמת היא שאני יכול להכניס כאן עוד מאות תמונות ואני לא אצליח להעביר את החוויה המדהימה שעברנו היום, עם מכוניות הקארטינג, קיר הטיפוס המכוניות המתנגשות ועוד ועוד אטרקציות הכלולות במחיר כרטיס הכניסה.

יש כאן מגוון של אטרקציות ולפי דעתי מישהו באמת חשב על כל הגילאים והמתחמים מופרדים ומסודרים לכל הגילאים של הילדים מהקטן ביותר ועד לגיל המופלג שלי (35) ואף יותר מזה…

הילדים נהנו – וזה הדבר הכי חשוב לדעתי.

אבל – רק הצצה קטנה לכיוון האוכל…

וכן, ליד הנקניקיות זוהי גבינת כבשים חלומי של משק דותן מכפר שמואל, שנצלית על נייר כסף.

שני מנגלים שעבדו במרץ והשביעו 5 משפחות רעבות הכוללות ילדים מתבגרים ומבוגרים חובבי בשר.

ואי אפשר שלא לקנח באיזו גלידה קרה ביום החם הזה, כשיושבים על הכיסאות המפוזרים בשפע על המדשאות הירוקות בצל העצים.

בילינו יום שלם ולא הרגשנו איך הזמן עובר. המקום נסגר בחמש בערב ואנחנו מיצינו אותו עד הדקה האחרונה.

רק מילה אחת לסיום – בתור נכה צה"ל, אני שם לב עד כמה מקומות באמת רגישים לנושא של נגישות, ופארק נחשונים מקבל ממני ציון של 4 כוכבים מתוך 5 אפשריים – יש חניית נכים מסומנת קרוב לשער הכניסה, רמפות לעגלות נכים ליד כל גרם מדרגות, שירותי נכים, שבילים רחבים ועליות מתונות מספיק על מנת שכסא גלגלים יוכל לעלות בבטחה. כמו שאמרתי 4 כוכבים מתוך 5 אפשריים. שאפו.