הנשכחים / דייוויד באלאדאצ'י–ביקורת קריאה


*

מה כבר אפשר להגיד על דייוויד באלאדאצ'י שלא נאמר כבר ? סופר מתח מעולה. כתיבה זורמת. סיפור שנקרא בנשימה אחת וכל זה נכון ואני גם בין המסכימים והמהללים.

אבל… ופה זה אבל גדול מאד –

הספר האחרון שקראתי (הנשכחים) עונה על כל מה שכתבתי אבל באותה נשימה מזכיר לי בצורה מעצבנת את ג'ק ריצ'ר של לי צ'יילד (טוב, בתקופה שהוא עוד היה חוקר בצבא) – איש גדל מימדים, בעל מוח חריף, בולט, קצין מוערך, מגיע ממשפחה עם הסטוריה צבאית ותמיד רואה את מה שאחרים לא מצליחים לראות.

מטריד. מאד מטריד אפילו. אם היו משנים את שם הדמות מג'ון פולר לג'ק ריצ'ר, הייתי יכול להיות בטוח שמדובר בסיפור הראשון מבחינה כרונולוגית של לי צ'יילד.

*

הנשכחים / דייוויד באלאדאצ'י

הנשכחים / דייוויד באלאדאצ'י

*

אחרי שקטלתי את הסופר, נעבור לסיפור עצמו, שאותו קראתי בשני ערבים בנשימה עצורה כשאני מנסה לנחש מה יהיה הצעד הבא.

אני מאד אוהב את הכתיבה של הסופר, שזה לא הספר הראשון שלו שאני קורא.

*

הסיפור מתחיל בסירת מהגרים בלתי חוקית שאחד מהם מצליח לקפוץ למים ולברוח.

במקביל, החוקר ג'ון פולר מגיע לבית החולים שבו אביו הגנרל (הסובל מדימנציה – שלא להגיד אלצהיימר) שוכב, ומקבל ממנו מכתב שנשלח מדודתו.

כאן מתחילים להתרחש שני סיפורים במקביל, בעיירת הנופש 'פרדייס' שבקליפורניה (לא הכפר שליד זכרון).
כשפולר מגיע לעיירה השלווה, הוא מגלה שדודתו נהרגה במה שנראה כתאונה מצערת. בדיקה מעמיקה שלו מעלה את החשד שמדובר, איך לא, ברצח.

לאט לאט מתחילות להיערם הגופות.

*

איך הכל קשור למיליונר עלום שעמד בפני פשיטת רגל לפני מספר שנים והיום יש לו את הבית הגדול ביותר באיזור (ויש לו חולשה אדירה לנשים) ?

מדוע אישתו של בנו החורג עוקבת אחריו ?

מה הקשר לענק שהצליח לברוח מחוטפי הפליטים ממדינות העולם השלישי ועוסק בגננות ?

איך טרוריסט בעל שם עולמי נכנס לתמונה ?

*

בסוף, ואני לא אקלקל למי שלא קרא, רק שיתוף פעולה ודמות "שהופכת את עורה" מצליחים לשפוך אור על האמת…

למי שלא קרא את לי צ'יילד – מומלץ בחום, ולמי שקרא – לעשות סוויץ' בראש ורק אז לקרוא.

*

הוצאת מודן.

תרגום : נורית לוינסון.

רוצה להיות מקובלת ? תתפשטי !


אוי, זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט מה שרשמתי שם למעלה. אבל אין ברירה ! צריך לזעזע ! את מי ? את כולם : את ההורים, את הבנים, את הבנות, את המורים, את משרד החינוך, את המשטרה ובקיצור – את כולם.

התפרסמה ב- MAKO כתבה של אלינור פוקס, שחלקה הראשון עסק בקבוצת נערים בני 15-18 שניצלו מינית ילדה בת 12.5 (מתחת לגיל 13 זה אינוס, גם אם היא הסכימה).

הפרשה הזאת נחשפה כבר לפני מספר שנים אבל יפה שמעלים אותה שוב לכותרות (אלא אם כן זה משהו חדש).

*

לפני כמה שנים הייתי מורה מחליף בבית ספר. הכיתה שקיבלתי היתה הכיתה הבעייתית ביותר (כיתה ח'), ואותם הייתי צריך ללמד אנגלית.

הלימוד היה קשה מאד כיוון שהם לא רצו ללמוד אנגלית, הם לא ידעו אנגלית בסיסית וכל מה שעניין אותם זה משחקים בסלולר, סיגריות וסקס.

לאט לאט הצלחתי להתחבר אליהם רגשית, מה שכמעט ואף מורה לא הצליח לעשות לפני – הם קראו לי בשם הפרטי ולא 'המורה', הם ישבו איך שנוח להם (לאו דווקא על הכיסא), העיקר שיהיו בשקט, יקשיבו (קצת) ואולי גם ילמדו משהו.

באיזה שהוא שלב, התלמידים כל כך 'נפתחו' איתי, שהם הזמינו אותי ל- 'זולה' שלהם – לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות (?!) – אבל זה חומר לפוסט אחר.

רק כדי לסבר את האוזן – במבחנים שעשיתי להם (אז עוד לא היו 'מבדקים') לא נתתי הנחות לאף אחד !

ולשמחתי, לקראת סוף שהותי שם כמעט ולא היו לי נכשלים.

במהלך ההפסקות, בחדר המורים, דיברתי עם מורים אחרים על הכיתה הזאת, ושמעתי מהם סיפורי זוועה, שלא המקום פה להכניס אותם.

השורה התחתונה היא שאף מורה לא ממש רצה ללמד את הכיתה הזאת, ובוודאי שלא ללמד אותם שיעור ב- 'חינוך מיני'…

*

עכשיו הגענו לחלק מעניין, לא ?

החלטתי לשלב שיעור חינוך מיני באנגלית. תפסתי ככה שתי ציפורים במכה אחת – הם גם יקשיבו כי הנושא מעניין אותם וגם יקלטו מושגים באנגלית (לא פורנו).

ישבתי על מערכי השיעור האלה מספר ימים, ובסופם הייתי מרוצה מהתוצאה.

איבר מין זכרי

איבר מין זכרי

ידוע לי כי חלק מהתלמידים (בני 13) כבר עם ניסיון בתחום והייתי צריך להיזהר.

מבנה איבר מין נקבי

מבנה איבר מין נקבי

העברתי להם מספר שיעורים בחינוך מיני באנגלית והיה מצויין. אמרתי להם קודם כל לשכוח מכל מה שהם רואים באינטרנט וב- DVD.

ניסיתי להעביר להם מסר על כבוד האדם, שמירה על כבוד גוף האישה (וגם הגבר), ולצערי, ממש לפני שהגעתי לחלק שבו הם צריכים להבין את המשמעות של סקס… מספר תלמידים נכנסו למעצר בית על אונס ילדה בת 12 (הם אומרים שזה היה בהסכמה).

מסתבר שזו היתה ילדה עם אבא שבא והולך, אמא ששותה אלכוהול (והרבה) וכל מה שהיא חיפשה היה מישהו שיאהב אותה… מישהו שיחבק אותה… שהיא תקבל קצת רגש. לא היה אכפת לה איך היא תקבל את הרגש הזה – היא הגיעה למצב שבו היא היתה מוכנה לעשות הכל כולל הכל.

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

(Credit: James Brey via iStock/Salon)

עצוב…

את שאר הכיתה שנשארה לי, ניסיתי ללמד מה זה הצורך הזה.

את האנגלית כבר עזבנו – כל מה שהיה להם בראש זה "אבל היא באה ורצתה, אז מה הם אשמים". ניסיתי להסביר להם שיש אנשים (בעיקר ילדים) שמבלבלים בין חום ואהבה לבין סקס, מסיבות, אורגיות, פורנוגרפיה… אני מאד מקווה שהצלחתי להחדיר בהם משהו כיוון שבאותו זמן בדיוק כבר החלפתי כיתה – המורה חזרה מחופשת לידה.

אז אני פונה לכל המורים והמורות – אל תתביישו! תעמדו מול הכיתה ותסבירו להם על מערכות הרבייה. תסבירו להם על כבוד הגוף – גם של האישה וגם של הגבר. נכון שהיא אמרה "כן" אבל ילדה בת 12 לא מבינה את המשמעות של הכן הזה. אז אתם – התלמידים צריכים להבין שמשהו כאן לא בסדר. ללכת לספר זו לא הלשנה. זו הצלת חיים.

*

תבינו – אני לא בא להאשים כאן אף אחד – זו היתה שרשרת של אירועים שהביאה בסופו של דבר לתוצאה הסופית.

תמיד אפשר לשחק ב- 'אולי' וב- 'נדמה לי' אבל שורה תחתונה, צריך פשוט לשים יותר לב.

*

הראש הוא קדוש…


הוא חזר הביתה מהפגישה, כמו כל יום. רק שהיום כנראה שמשהו לא עבד כמו שצריך.

יוסי פתח את הדלת כשהוא בעמידה קרבית ועיניו מבולבלות / כועסות. רינה ידעה מה עומד לקרות. זו לא הפעם הראשונה שיוסי, בעלה, חוזר כך הביתה. היא הכירה את העמידה הזאת ואת המבט הזה.

מאז שנפצע, בתחילת אוגוסט 2006, במלחמת לבנון השניה, הוא לא חזר לעצמו.

*

אלה לא היו הפציעות הפיזיות, אותן כבר כמעט ולא רואים כבר. זו היתה פגיעת הראש ממנה סבל, והיא זו שהטילה צל כבד על חייהם.

היא זוכרת את הערב הזה כאילו היא אתמול – היא ישבה לבד מול הטלוויזיה רואה חדשות, כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת. היא הסתכלה על השעון – רבע ל- 12 בלילה… מי זה יכול להיות ? היא תהתה.

"מי זה?" שאלה. "דורון" היתה התשובה. דורון ? מי זה דורון ?

היא פתחה את הדלת וקפאה במקומה. דורון היה המפקד במילואים של יוסי. לידו עמד רוני, חייל נוסף בפלוגת השריון בה שירת בעלה, והיתה אמורה לשוב מחר מלבנון.

"יוסי נפצע"… המלים האלה הדהדו בראשה והיא לא הצליחה לקלוט את המשמעות שלהן…

רגליה כמעט ולא הצליחו לשאת אותה. היא חשה חולשה והרגישה איך הדם אוזל מפניה.

דורון הבחין בכך ומיהר לתפוס אותה.

"הוא ברמב"ם" הוא אמר, "רוני ייקח אותך" לשם.

את הימים שעברו לאחר מכן היא זוכרת כאילו צפתה על עצמה כמו בסרט – יוסי שוכב במיטה, בטיפול נמרץ, גופו חבוש, עיניו עצומות וצפצופים נשמעים מכל המכשירים המחוברים אליו. צינורות פלסטיק יוצאים מגופו והוא נראה ישן ורגוע…

*

פצוע במיטה

*

היא חילקה את זמנה בינו לבין הדס, התינוקת שנולדה רק 3 חודשים לפני האירוע, זה מה שהחזיק אותה שפויה במשך כל הזמן הזה, בעיקר כששכב מחוסר הכרה, מורדם ומונשם.

סיפרו לה שהטנק שלו קיבל פגיעה ישירה. הנהג והתותחן, שהיו בחלק הנמוך של הטנק נהרגו מיד ואילו הטען והוא הועפו אל מחוץ לטנק. הטען נפצע בינוני והוא שוכב בצפת ואילו יוסי, מפקד הטנק, נפגע בצידו הימני ומהנחיתה על הסלעים קיבל מכה בראשו. זו היתה הפגיעה החמורה ביותר מבחינתה. הרופאים – הם רק רצו להציל את חייו, לא משנה מה.

היא ישבה לידו וליטפה אותו, הרופאים גם עודדו אותה לעשות כך – ראו שכל פעם שהיא לידו, הוא נרגע יותר, הדופק נרגע ולחץ הדם משתפר.

*

אחר כך הגיע השיקום… הרופאים לא הפסיקו להגיד שהוא נס רפואי וכל כך התפעלו מההתקדמות הפיזית שלו, עד שנראה ששכחו שהוא סבל גם מפגיעת ראש לא קלה…

יוסי החלים מהפציעות במהירות, אבל לאדם ששמר על עצמו – התאמן כמה פעמים בשבוע במכון כושר, רץ שלוש פעמים בשבוע 10 ק"מ ורכב על אופניים בשבתות בקבוצה מאורגנת, חוסר היכולת לחזור לכל זה דיכא אותו. הוא ישב בבית בוהה בטלוויזיה ונתן לחיים 'לעבור לידו'.

מעבר לפגישות העקרות עם הפסיכולוג והפסיכיאטר, שקיבל ממשרד הביטחון והנסיעות למרכז השיקום בבית החולים, הוא כמעט ולא יצא מהבית. הוא נכנס למרה שחורה וגם לא לקח את הכדורים שקיבל, למעט הכדורים נגד כאבים, שכמותם גברה ככל שעבר הזמן.

הוא התנתק מכל החברים הרבים שהיו לו לפני המלחמה, רק מעט חברים עקשנים המשיכו לשמור איתו על קשר, וגם מספרם פחת כשראו שהוא מסרב להיפגש איתם.

יוסי התבייש בגופו, בפצעיו ומחוסר יכולתו לשחזר את כושרו. גם הראש החכם שהיה לו לפני אוגוסט 2006 נפגע והוא הרגיש את זה. הזיכרון שלו, הראיה המרחבית, הסבלנות – כל אלה נפגעו לו והוא הרגיש מאוכזב מעצמו, או כמו שהוא אמר לא פעם "אני לא אוהב את עצמי"…

*

רינה סגרה בעדינות ובשקט, עד כמה שיכלה, את ארון המטבח – אם הארון היה משמיע רעש קל שבקלים, יוסי היה עלול להתפרץ בצרחות…

"איך היתה הפגישה?" שאלה בהיסוס ובקול עדין, כשהיא יודעת מה תהיה התשובה, "סתם חבורה של כלומניקים שלא מצפים מעצמם לשום דבר יושבים ולא עושים שום דבר מועיל עם עצמם" השיב יוסי בכעס.

הוא לא בדיוק ידע על מי או על מה הוא כועס. לפעמים הוא כעס על עצם העובדה שהוא כועס.

"אולי תמצא משהו לעשות בזמן הפנוי שלך" הציעה רינה, כשהיא יודעת, שוב, שהיא מדברת לקיר אטום. "מה כבר אני יכול לעשות?!" השיב והכעס בקולו מתגבר. "אני כלום ! אני שבר כלי ! תסתכלי עלי !!!" את המילים האחרונות כבר צעק לכיוונה. "אני לא טוב לכלום עכשיו! מה אני אעשה ? אשב ואענה לטלפונים כל היום בתור איזה מזכירה ?! ככה את רואה אותי ?" קולו הפך למאשים, "למה נתת להם להציל אותי ? למה לא אמרת להם שינתקו אותי מהמכשירים ? אלה החיים שאת רוצה בשבילי ? בשבילנו ?" דמעות עלו בעיניו אבל הוא המשיך "והילדים ? את לא רואה שהם מפחדים ממני ?! כן ! עוד לא הרבצתי להם, וגם לא לך ! אבל אני לא יודע כמה זמן אני אוכל להחזיק ככה. אני נקרע מבפנים." הוא הסתובב חצי סיבוב כדי להסתיר את צד ימין הפגוע שלו, "את לא יודעת שאני בוכה בלילה ומרגיש שכל מה שאני רוצה זה למות".

היא ידעה. ועוד איך היא ידעה. היא היתה שוכבת לידו במיטה ומקשיבה לקולות הבכי החנוקים, מפחדת לגעת בו, מפחדת לזוז. היא שמרה עליו עד שנרדם וקולות הבכי התחלפו בקולות השינה.

את הכדורים כבר החליפו לו מספר פעמים, הוא התמכר כבר כמה פעמים למשככי הכאבים ונגמל מהם כל פעם מחדש וכל פעם זה היה כרוך בכאבי גמילה חדשים. אבל זה נתן לו משמעות חדשה. עוד משהו לחיות בשבילו, עוד אתגר שצריך לחיות בשבילו…

*

היום הזה עוד מעט נגמר, בשביל רוב האנשים, אבל בשביל יוסי (וגם בשביל רינה) בלילה מגיעים השדים, מגיעות המחשבות – הן באות וזוחלות כמו נחשים… שקטות וקטלניות… רינה ידעה שעוד לילה היא לא תישן – היא צריכה לשמור עליו, על אהובה. היא אהבה אותו פעם, היום זה נראה כמו נצח – כשהיה בריא וחזק והיא אוהבת אותו גם עכשיו – כשהוא כועס ועצבני רוב הזמן. היא לא תיתן לו ללכת כל כך מהר. היא לא תיתן לו את הפתרון הקל ! בריחה היא לא פתרון מבחינתה !

*

על קנאביס וצמחים אחרים


בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון למסיבת פורים וקסמן עמד בפינה מבויש, זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים. "חשבתי שאתה בהודו" אמרתי לו "אני בהודו" הוא אמר "וגם אתה עכשיו בהודו אתה לא מרגיש מוזר?! אנחנו כאן אורחים לרגע הבט סביב, זאת לא המסיבה שלנו, אתה מקשיב?" "אני מקשיב" אמרתי לו "וזה באמת שיר לא מוכר" "נכון מאד" אמר לי וקסמן – "זמנך עבר"…

ולמה בחרתי להתחיל עם השיר המדהים הזה שיצא בדיסק משנת 87' ? כי את אותו וקסמן שאהוד בנאי שר עליו, יצא לי לפגוש לפני מספר ימים. מתברר שהם נפגשו בצבא, בשל"ט ובתעלה ביום כיפור. בשנת 74' הם נפגשו ממש במקרה כשניסו לפרוק את זוועות המלחמה באמסטרדם בסדנאות יוגה למיניהן. כמה שנים מאוחר יותר הם נפגשו שוב, הפעם בקומונה שאורגנה ע"י אחד מוותיקי ראש פינה – לוליק שמו, וחיו כשנה ביחד. מאז הם בקשרים פה ושם. אז מי זה הווקסמן הזה ? דר יעקב וקסמן ד"ר יעקב וקסמן (ד"ר לביולוגיה). את מוחו המבריק גילו כבר בגיל צעיר – בסביבות גיל 13 התחיל ללמוד ב- "נוער שוחר מדע" במכון ווייצמן ונמשך לפקולטה לחקלאות. * את הפוסט דוקטורט השני שלו, עשה באוניברסיטת וירג'יניה ולאחר כשנה וחצי שב לארץ לסעוד את אימו שסבלה מסרטן המעי הגס. מאחר ומשפחתו נושאת את הגן, החליט להילחם במחלה בדרכים טבעיות, תוך שהוא רותם את הידע שלו בביולוגיה ובוטניקה לעניין. הוא גילה שנבטים ונבטוטים מסוגים שונים יכולים לסייע במניעה וריפוי של סרטן, מחלות לב, הסתיידות עורקים, סכרת, השמנה, פרקינסון, ועוד ועוד. הוא מקפיד לשתות בבוקר כוס של מיץ נבט חיטה. היתה תקופה בה הקים חוות גידול של נבטים ונבטוטים במטולה, בשם "הר-נבט", אולם החווה הפסידה כספים ולבסוף נסגרה. * אז מה עשה ד"ר וקסמן (או יעקב – כפי שהוא מתעקש שאקרא לו) למענינו, שהוא "זכה" להיכנס כפוסט לבלוג שלי ? להיות חבר של אהוד בנאי כבר שנים זה עוזר, אבל לא מספיק… ד"ר וקסמן היה קשור לחברה שנקראת "תיקון עולם", ספק הקנאביס הרפואי הגדול בארץ. הוא מבין פורצי הדרך ואחד האנשים המוסמכים בארץ בכל הנושא של קנאביס רפואי (ולא נשכח את מקומו של פרופ' משולם, שקיבל פרס ישראל על פועלו) * קצת על צמח הקנאביס

הקנאביס הוא צמח בעל סגולות רפואיות ייחודיות, ומתייחס לחלקי הצמח המיועדים למרפא האיכות הרפואית נקבעת על ידי מספר גורמים אופן הגידול האורגני, שמירה על רמת אחוזים גבוהים של חומרים פעילים, השבחת זנים תוך בדיקות מעבדתיות שוטפות ובעיקר התאמה וייעוד זנים למחלות שונות בשיתוף עם המטופל. עד לשנות ה – 30 של המאה הקודמת תרופות אשר הכילו תמציות של הצמח היו חלק מהפארמקופיאה העולמית, רק ב – 1937 הופסק השימוש הרפואי בקנאביס בארה"ב. באירופה השימוש  הרפואי במוצרי הקנאביס נמשך עד תחילת שנות ה – 70. בצמח קיימים 462 חומרים, ביניהם זוהו יותר מ – 100 קנבינואידים, פלוונואידים, וטרפנואידים. הקנבינואיד ה"מפורסם" ביותר הוא ה – THC , שזוהה ובודד לראשונה בשנת 1964 במכון וייצמן על ידי פרופ' יחיאל גאוני ופרופ' רפאל משולם (מורהו של ד"ר וקסמן), שקיבל את פרס ישראל על חקר הקנביס. זנים שונים של קנביס מכילים אחוזים ויחסים שונים של החומרים הפעילים. * הקנבינואידים העיקריים הצמח הם:

THC

הוא החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס, מולקולה ממשפחת הקנבינואידים, האחראי העיקרי לאפקט הממסטל של הצמח,משכך כאבים ומגן על העצבים, נקשר באופן זהה לרצפטורים CB1 ו CB2

CBD

לא ממסטל, ממתן את האפקט האופורי של ה – THC , מקל בזעזועים, דלקות ובחילות.

CBN

נמצא בכמות קטנה בצמח טרי אך בעיקר פרוק ראשוני של ה – THC , הרמה של ה – CBN עולה בזמן שרמת ה – THC יורדת, בעל אפקט אופורי קל ובעיקר מרגיע. (מתוך האתר של תיקון עולם).

* ד"ר וקסמן חבר משנת 94' ב- 'עלה ירוק' ומקבל קנאביס רפואי ברשיון משרד הבריאות. הוא גם "לקח על עצמו" את כל נושא תיק הקנאביס הרפואי בארץ. בין השאר, הוא נטל חלק במציאת זן קנאביס אשר רמת ה- THC שלו נמוכה מאד (יחסית) ואילו רמת ה- CBD שלו גבוהה (יחסית) – כלומר צמח קנאביס שכמעט ולא ממסטל, ללא תחושת "היי" וללא "מאנצ'יס" אך עם זאת המשתמש מקבל את כל הדברים החיוביים מהצמח – סיוע בהעלמת סיוטים לסובלים מ- PTSD, מלחמה בתאים סרטניים, משכך כאבים, מרגיע שרירים לחולי פרקינסון והרשימה עוד ארוכה. * בינתיים, בימים אלו, מתמקד ד"ר וקסמן בגידול הנבטים האורגניים ומחפש דרך להפיכתם לקפסולות.

חיות וחיוכים (או בכי)…


פרידה זה תמיד דבר קשה. לא משנה אם נפרדים מחבר, מהורה או אפילו מחיית מחמד אהובה.

לפני מספר חודשים, לאחר הפצרות רבות מהילדים, קנינו זוג ארנבים – 'שלג' ו 'שווא-נע'.שקד ונדב

בהתחלה הכל היה נחמד. הארנבים היו קטנים (קנינו אותם גורים), היה כלוב בתוך הבית, החלפנו להם את המצע, נתנו להם אוכל ומים והילדים ממש אהבו אותם.

עבר הזמן והטבע עושה את שלו… אהמ… ארנבים – אתם יודעים… ו 'שווא-נע' נכנסה להריון ראשון…

התחיל להיות קצת צפוף בכלוב. אז קנינו כלוב יותר גדול (עוד הוצאות). 'שווא-נע' ו 'שלג' הגיעו למשקל של שני קילו בערך וכבר היה פחות נחמד להחזיק אותם… הוצאנו את הכלובים החוצה (למקום מוגן) וכמות האוכל שקנינו התחילה לגדול וכמות המצע גדלה גם… שק של 20 ק"ג מזון עולה בערך 200 ש"ח…

הילדים כבר פחות ופחות הוציאו אותם ופחות נתנו להם אוכל ומים. בינתיים שגר שני כבר יצא לאוויר העולם והתחלתי לפרסם בפייסבוק ובין חברים על מסירת גורי ארנבים. כמות המסירות היתה מזערית יחסית ושגר שלישי כבר הגיע.

התחלנו לחפש בית חם לארנבים ודיברנו עם פינות ליטוף שונות ופינות חי. לא יצא מזה משהו.

ואז, דרך חברים, שמעתי על ענבר.

ענבר היא משקמת כלבים ויש לה בבית בערך 14 כלבים (פלוס מינוס) ועוד מספר בעלי חיים פה ושם וגרה בפרדס חנה.

סיכמנו ביננו שאנחנו מעבירים את הארנבים אליה.

ניקינו את הכלוב הקטן, העברנו את כל הארנבים אליו והשארנו אצלנו שתי נקבות – את 'לבנה' ואת 'חומי' (אמור להיות 'חומה' אבל היא קיבלה את השם לפני שידענו שזאת נקבה).

צפוף בכלוב הקטן

כשנדב ראה את הכלוב יוצא מהבית הוא ממש "נאחז בקרנות המזבח" – הוא החזיק את הכלוב ועם דמעות בעיניים הוא התחנן שנשאיר את הארנבים אצלנו.

ניסינו להסביר לו שזה יקר, שזה מלוכלך, שאין לנו מקום בשבילם כבר, אבל שום דבר לא עזר. לא עזר גם שנסינו להגיד לו שהשארנו שתי ארנבות אצלנו… הוא רצה "לפחות את 'שלג' ו'שווא-נע'"… באמת שניסינו להסביר לו ש 'שווא-נע' שוב בהריון – שום דבר לא עזר. הוא לא הסכים להיפרד מהארנבים…

לאחר מו"מ שארך כמעט שעה הוא השתכנע ללכת ולבדוק מה שלום הארנבות שנשארו ושקד ואני העמסנו את הכלוב ונסענו לפרדס חנה.

היה להם, לארנבים, קצת צפוף, אבל זה היה זמני…

הכלוב החדש

אצל ענבר, התקבלנו בכשכושי זנב וליקוקים מכלבים בכל הגדילם ומכל הצורות.

בשקד הם התאהבו מיד והיא פשוט התיישבה והתחילה ללטף את… כולם בעצם. והם באו אליה ורבו על כל מקום פנוי לידה.

שקד עם הכלבים

אחרי שעתיים וחצי של ליטופים, ליקוקים, חיבוקים ומזמוזים (עם החיות) נאלצנו לחזור, לא לאחר הבטחה שנחזור.

שקד נפרדה בחוסר רצון מופגן מחבריה החדשים. היא כבר החליטה שהיא רוצה כלב, ואפילו יודעת איזה כלב היא רוצה (דווקא אחד הקטנים שם)… אמממ… נראה לי שנמתין שהיא תגדל קצת…

שורה תחתונה – אין על בעלי חיים. הבעיה היא הטיפול מסביב… סמיילי

גלקסי טאב 3


זהו. לאט לאט אני מתחיל להתיידד איתו.

נכון, בהתחלה היו לנו קצת קשיי שפה ודיסקומוניקציה קלה, אבל הכל מתחיל להשתפר – ולטובה.

*

נתחיל מההתחלה – כזכור, אני הצטרפתי לקבוצת Samsung Mob!lers והמכשיר הראשון "שהפילו" עלינו היה הסמסונג גלקסי S4 (הזכור לטובה בעיקר בזכות המצלמה המדהימה שלו ומהירות המעבד).

*

סמסונג מובילרס

*

עברו חלפו להם מספר שבועות וקיבלנו בהשאלה מכשיר חדש "חם חם" מהתנור –  Samsung Galaxy Tab3.

SAMSUNG GALAXY TAB 320130911_174032_מתתיהו דנקנר

*

עכשיו תגידו לי את האמת – למי מכם אין Wi-Fi בבית ? שירים יד… אני מאמין שלרובכם יש. הרי מי שיש לו אינטרנט, יש לו ודאי גם אינטרנט אלחוטי בבית. נכון ? לא !

אני מרים יד – הכי גבוה ! לי אין WiFi… למה ? איך ? כמה ? מדוע ? כיצד ? סיפור ארוך… (שבוע הבא כבר יהיה לי).

כשעברנו לגור בבית השכור שאנחנו גרים בו עכשיו, אמרנו לעצמנו – לכל אחד מאיתנו יש מכשיר טלפון נייד עם חבית גלישה כמעט בלתי מוגבלת ודקות שיחה בארץ ולחו"ל גם כמעט ללא הגבלה.

לכל אחד מאיתנו יש טאבלט משלו – לי יש lenove ולזוגתי יש Galaxy Tab1 – שניהם 3G עם גלישת אינטרנט. אז בשביל מה לעשות גם קו בבית ?!

מה הבעיה עכשיו ? הגלקסי טאב 3 שקיבלנו הוא Wi-Fi בלבד… אופס…

טוב, אני לא יכול להגיד שלא ידעתי – אפילו שאלתי מראש…

אז צריך להתארגן – מה עושים ? בבית רוב הזמן הטלפון הסלולרי משמש כמודם אלחוטי ובעבודה יש לי אינטרנט אלחוטי במהירות של (כמעט) 100Mb – אז מסתדרים.

*

נעבור למכשיר עצמו ? נראה לי שהגיע הזמן…

טאבלט בגודל של "8.1 (מאד מזכיר את ה- Galaxy Note גרררר….), בצבע לבן, קליל (הרבה יותר מהלנובו שלי שחיברתי לו גם מקלדת).

אם מישהו רוצה את המפרט המלא, אפשר לראות אותו בלינק כאן.

אבל בינתיים, מעבר למעבד הכפול ולמסך ה- TFT, מה כן יש בו שאין באחרים ?

זוכרים את הפוסט שלי על הגלקסי S4 ?

למי שלא, הנה הקישור.

אז בגלקסי S4 היתה אפליקציה שהגניבה אותי כל פעם מחדש. שליטה במוצרי חשמל באמצעות אינפרא אדום.

מתברר שגם בטאב 3 יש אפליקציה כזאת, רק שכאן היא נקראת Smart Remote ונראית כך :

Smart Remote

אח… לשבת עם הטאב, להדליק את המזגן, לכבות את הטלויזיה ואת הממיר… רגע – למה לכבות ?

כי הטאב 3 (שאנחנו קיבלנו בכל אופן) הגיע עם האפליקציה SmartVOD

SMARTVOD ANIMATEDSMART VOD

עם האפשרות לראות סרטים, סדרות, תכניות – מה שרק רוצים. עם חיבור אוזניות אני כבר לא שומע "תנמיך את הטלויזיה – אני רוצה לישון" – אני פשוט יושב לי במיטה ורואה סרט לעצמי – מגניב בטירוף.

עוד אפליקציה שיש בגלקסי S4 וגם כאן – זוהי אפליקציית "אלבום סיפור"

אלבום סיפור

זוהי אפליקציה שבעצם לוקחת את התמונות שצולמו ומכניסה אותן למעין ספר, כולל עריכה של התמונות ובניית קולאז'ים.

משהו משגע. רק צריך קצת סבלנות לעבוד איתה.

*

אז עד כאן הסקירה שלי להיום.

מקווה שנהניתם, אם כן – ספרו לי וגם אם לא – ספרו לי.

הסחטן–ג'ון גרישם / ביקורת קריאה


תשכחו כל מה שידעתם על ג'ון גרישם !

הספר הזה ייקח אתכם למקומות אחרים, לטיולים ביבשת אמריקה (ביקר צפון ומרכז), הלבנת כספים, פשיטות מטורפות של ה- FBI ושל ה- DEA (הרשות למלחמה בסמים), רצח של שופטים, אנשי ממשל מושחתים וכמויות אדירות של זהב שמחליף ידיים תמורת….

הסחטן

*

נקמה זה בהחלט יצר חזק.

אבל מה קורה כשאתה רוצה לנקום בממשל הפדראלי של ארצות הברית ?

עורך דין שחור, שנכנס לכלא "צווארון לבן" בטעות – ברור שאצל ה- FBI והרשות לניירות ערך אין אף פעם טעויות… אבל לפעמים, כשזורקים בוץ לכל הכיוונים, נפגעים גם אנשים שהם לאו דווקא אשמים…

זאת ההרגשה של של מלקולם בניסטר, שנכנס למתקן כליאה (אמנם באבטחה מינימלית), אבל בכל זאת – 10 שנים זה הרבה זמן.

אשתו עזבה אותו עם בנם לטובת גבר אחר, אביו (שהיה שוטר קשוח) בטוח שהוא אשם, הוא לא ממש בקשר עם שאר משפחתו ונראה שאין לו הרבה תקווה.

עד שנרצח שופט פדראלי.

לחוקרים לא היה קצה חוט, עד שבניסטר זורק להם עצם, שתוציא אותו מהכלא.

האם ה- FBI יסכימו לעסקה ?

איך יתחמק בניסטר ממשפחת פשע שמתחילה לרדוף אחריו ומוצאת אותו גם כשהוא בתכנית להגנת עדים ?

*

ספר שקראתי בנשימה עצורה ולא יכולתי לעזוב אותו עד שסיימתי.

אחד ממותחני המשפטים הטובים ביותר שקראתי ובהחלט אחד מהיותר מוצלחים של ג'ון גרישם.

*

מחיר מומלץ : 98 ש"ח.

הוצאת מודן.

לא בתוך תבנית


קיבלתי לקריאה את הספר עם השם "המוזר" – 'לא בתוך תבנית' מאת נעמה שחר.

כבר על הכריכה ראיתי שהוא שונה – אם זאת השורה מתחת לשם הספר 'סיפורים מחדר הטיפול של קלינאית תקשורת', ואם זאת יצירת האומנות של האמנית – יעל שילה.

לא-בתוך-תבנית

הספר מתחיל בהקדמה ובתודות, אבל מה זה בעצם "קלינאי/ת תקשורת" ?

מתוך ויקיפדיה :

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע פרא-רפואי, המאבחן ומטפל במבוגרים ובילדים בעלי הפרעות הגייה, הפרעות בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, הפרעות בתקשורת לא מילולית והפרעות בבליעה. הפרעות אלה יכולות לנבוע מסיבות מגוונות, ומרבית קלינאי תקשורת בקיאים בטיפול רק בחלק מהאוכלוסייה הנעזרת בקלינאי תקשורת.

הפרעות בהגייה בלבד יכולות לנבוע מבעיות קואורדינציה כמו בדיספרקסיה התפתחותית, בעיות פסיכולוגיות, בעיות פיזיות כמו פגם מבני בחך או מסיבות שאינן מובנות דיין כמו בתופעת הגמגום. הפרעה הן בהגייה והן בבליעה אך לא בהבנת שפה ולא בתקשורת לא-מילולית יכולה לנבוע מהפרעה בהנעת השרירים, כמו שיתוק מוחין. הפרעות רק בהגייה ובהבנת שפה מדוברת יכולות לנבוע מחירשות או אפזיה. אדם מהקשת האוטיסטית עשוי להזדקק לסיוע בכל תחומי הטיפול הנ"ל (הפרעות הבליעה של האוטיסטים נובעים ככל הנראה מעודף רגישות למגע בחלל הפה). קלינאי התקשורת מאבחן, נותן טיפול תרגולי והוראתי, ומתאים טכנולוגיה מסייעת כגון מכשיר שמיעה וציוד תקשורת תומכת וחליפית.

מטרתו של קלינאי התקשורת היא לאפשר תקשורת בצורה קלה ונוחה ככל האפשר. קלינאי התקשורת יכול לעבוד במסגרת מערכת החינוך, מערכת הבריאות, או בשוק הפרטי. ההכשרה הנדרשת היא תואר אקדמי המשלב לימודים בנושאי אודיולוגיה והפרעות שפה ודיבור.

קלינאי תקשורת ממלאים כיום תפקידי מפתח בתהליכי האבחון, הטיפול והשיקום בקרב אוכלוסיות מגוונות, ופעילים במגוון מסגרות במערכות הבריאות, החינוך והרווחה בהתאם לתחומי התמחותם וכן בקליניקות פרטיות, בבתי המטופלים ובמסגרות קהילתיות מגוונות.

רבים מקלינאי התקשורת עובדים כחלק מצוות רב-מקצועי, אשר כולל אנשי מקצוע מתחומים כגון רפואה, סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, טיפול במוזיקה ובאמנות או טיפול בתנועה. קלינאי תקשורת מועסקים במסגרות שונות ומגוונות, בהתאם לתחומי ההתמחות השונים: בתי חולים, מכונים לאבחון ושיקום שמיעה ודיבור, מרכזי שיקום, מוסדות חינוך, מסגרות שונות בקהילה ובבתי המטופלים וכן מסגרות פרטיות. אנשי מקצוע בתחום עוסקים באבחון ושיקום ילדים ומבוגרים הסובלים מליקויים שונים, כגון בעיות בהתפתחות שפה ודיבור, חירשות ואובדן שמיעה, גמגום, צרידות, קשיי היגוי ולקויות קריאה וכתיבה. כמו כן מובילים קלינאי תקשורת פרויקטים של הדרכות הורים בתחומי פיתוח השמיעה והשפה בגיל הרך וכן פרויקטים לאיתור מוקדם והתערבות בקשיי שמיעה ושפה כדי להפחית קשיי למידה עתידיים. גם בגיל המבוגר יש חשיבות במניעה, איתור ושיקום קשיי שמיעה לשימור התפקוד המקצועי והחברתי וכן בפעילות לקידום הנגישות וההשתתפות בקהילה. רבים מהם שותפים במסגרת עבודתם בהנחיית סטודנטים ובמחקר קליני, וכן בהוראה ובמחקר של ההתפתחות וההפרעות בתחומי השפה, השמיעה והדיבור.

ד"ר נעמה שחר, מומחית בתחום התפתחות הילד, ליווי משפחות ואנשי צוות ובניית תכנית התערבות, מנסה להראות לנו, ההורים, את "הצד השני"… איך נראה המפגש מצד המטפל, להעמיד בעצם סוג של מראה מול פני ההורים המביאים את ילדם, שהם חושבים שיש לו בעיה, אל המטפל, קלינאי התקשורת, ואילו מחשבות עוברות למטפל בראש כשהוא בא להתמודד עם "מטופל" חדש… האמת היא שברוב הפעמים, המטופלים הם בעצם ההורים, ולאו דווקא הילד…

*

עד כאן היתה ההקדמה. הפעם עשיתי אותה ארוכה כדי שתבינו עד כמה הספר הזה היה לי לא קל.

איפה שהוא באמצע הספר, כשהמטפלת, ד"ר נעמה שחר, התחילה לדבר על תסמונות, כמו תסמונת דאון או תסמונת פראדר-ווילי, ועל ההתנהגויות של הילדים הסובלים מהתסמונות האלה, הרגשתי צורך לקרוא לשקד (הגדולה שלי – בת 8), לחבק אותה חזק חזק ולומר לה עד כמה אני אוהב אותה וכמה היא חשובה לי (לא אמרתי לה עד כמה שאני שמח שהיא בריאה)…

מי שקרא את הפוסט שלי "קטנים מול המערכת" יודע שהבן הקטן שלי (נדב – בן 4 וחצי) סובל ממחלה (גנטית) שנקראת "קווארנומה"… מה זה, כרגע זה לא משנה.

אני פשוט יצרתי הזדהות עם ההורים שבאים לאבחון עם הילד שלהם והם עומדים בעצם מול הלא נודע עם הדבר היקר להם ביותר…

*

אז כמו שאמרתי, הספר לא קל. הוא מלא במונחים רפואיים (עם הסברים) אבל הוא ספר טוב.

הוא ספר טוב לאנשים שעובדים עם ילדים, הוא ספר מצויין להורים שחושדים שלילד יש איזו שהיא בעיה כזאת או אחרת (הפרעות אכילה, התנהגות וכד').

הסיפורים המתוארים בספר מרגשים, השמות אמנם בדויים אבל האנשים והתופעות אמיתיים מאד.

*

עצוב שקיימות אצלנו תופעות כאלה, אבל אני יותר משמח שיש מי שיכול, אולי לא "לרפא" אבל לפחות להקל על הסבל של כולם – הילדים והסביבה.

פלורי'ס – מאכלים בניחוח של בית


אין כמו אוכל ביתי ! נכון, לפעמים בא לגוון ולאכול משהו מיוחד, אבל ביום-יום אוכל ביתי זה ה…

על זה חשבו גם פלורי ובני, זוג מיוחד, כשפתחו את המטבח האוניברסלי (עם הניחוח הרומני) לפני כשנתיים.

פלורי, עולה מרומניה, למדה עברית – תאמינו או לא – מספרי בישול (!) היא עבדה כ-אופר ובלי לדעת מילה אחת בעברית התחילה לבשל מספרי בישול בעברית… שאפו.

ובני, רומני מההורים וגם אוהב לבשל.

וביחד הם מכינים מטעמים… לא מהעולם הזה.

*

אז הוזמנתי לערב טעימות וקצת מוזיקה טובה (בלייב).

נגנים

מה היה לנו ?

מנות ראשונות (סלטים) –

  • סלט קינואה
  • סלט סלק
  • סלט כרוב (עם סויה ושומשום).

סלטים

מנות עיקריות –

  • עגבניות ממולאות בבורגול (לצמחונים שביננו)
  • עגבניות וקישואים ממולאים בבשר
  • רולדה עם בשר וצנוברים
  • מוסקה חצילים
  • צ'ילי קון קרנה – או בתרגום חופשי תבשיל של בשר ושעועית
  • אטריות מוקפצות
  • תפוחי אדמה (סירה) בתנור
  • שעועית בטריאקי (סוף הדרך)

עיקריות

ונעבור לקינוחים –

  • עוגת גזר (שממנה לא טעמתי – אני לא ממש אוהב קינמון… אבל היא קיבלה שבחים)
  • מלבי (אלוהי – סליחה על הביטוי) שאפשר היה לקבל אותו עם פיסטוקים או עם פירות יער (אני לקחתי משניהם).

קינוחים

*

בעיקרון, פלורי ובני עובדים על תפריט שבועי אבל גם בקשות מיוחדות יתקבלו בברכה (רצוי להתקשר יום – יומיים מראש).

ועכשיו כמובן שתשאלו "מה המחיר?" אז המחיר ממש לא בשמים.

מנה בשרית עולה בין 6 – 10 ₪, עוף לסוגיו 7 – 11 ₪, תוספות 3 – 6 ₪ ויש עוד פשטידות, סלטים, דגים וכריכים.

הכל במחירים שפויים. והטעם… מגע אישי ואוהב. פשוט טעים.

תפריט שבועי

*

אז באמת – איפה הקאצ' ?

אני אגיד לכם – כרגע הם מתמקדים באזור כפר יונה והסביבה הקרובה, כאשר התכנון הוא באמת לגדול ולגדול ו… השמים הם הגבול.

*

אה… כמעט שכחתי – הם גם עושים משלוחים (איך לא) ובאזור כפר יונה – זה גם בחינם (?)

*

ואם אתם שואלים אם היה טעים –

היה טעים ! אפילו מאד. כמו כל דבר, חלק היה טעים יותר וחלק היה טעים פחות, כמו בכל מקום שאוכלים בו.
היד הביתית מורגשת, בזה אין ספק. אז – מאכלים עם ניחוח של בית.

טעים, מינימום שמן והאנשים טובים.

אז שיהיה בתיאבון, ופעם הבאה שמוזמנים אליכם אורחים, משפחה, מסיבה או סתם לא בא לכם לבשל… תזכרו שיש את פלורי'ס באזור.